——–
א. ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר (ג.כג)
יש לדקדק, מדוע ייתר קרא תיבות "בעת ההיא", דלכאורה מיותרות הן?
ב. ועתה ישראל שמע אל החוקים ואל המשפטים (ד.א)
יש לדקדק, מהו שייתר קרא תיבת "ועתה", דיכל לומר בפשטות "שמע ישראל אל החוקים וכו'"?
ג. ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כלכם היום (ד.ד)
יש לדקדק, מדוע ייתר קרא תיבת "היום", וכי היום אתם דבקים ולא ביום אחר?
ד. ואותי צוה ה' בעת ההיא ללמד אתכם חוקים ומשפטים לעשותכם אותם (ד.יד)
יש לדקדק, מהו שהוסיף קרא תיבות "בעת ההיא", דמיותרות הן?
ה. עוד יש לדקדק, מדוע שינה קרא באומרו: "לעשותכם אותם" ולא "לעשות אותם" בפשטות?
ו. בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו (ד.ל)
יש לבאר כוונת הפסוק!
ז. וידעת היום והשבת אל לבבך כי ה' הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ וכו' (ד.לט)
יש לדקדק, מהו שייתר קרא תיבת "היום", דמיותרת היא?
ח. אז יבדיל משה שלש ערים בעבר הירדן מזרחה שמש (ד.מא)
פירש רש"י – נתן לב להיות חרד לדבר שיבדילם, ואף על פי שאינן קולטות עד שיבדלו אותן שבארץ כנען, אמר משה: מצווה שאפשר לקיימה אקיימנה.
ואכתי צ"ע, דהרי סוף סוף אין טעם בהבדלת הערים, שהרי גם ככה אינן קולטות. א"כ מדוע היה משה כל כך "חרד לדבר" להבדילם?
ט. והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך (ו.ו)
יש לדקדק, מהו שייתר קרא תיבת "היום", וכי היום מצוך ולא ביום אחר?
י. ושמרת את המצוה ואת החקים ואת המשפטים אשר אנכי מצוך היום לעשותם (ז.יא)
יש לדקדק, מהו שייתרה התורה [שוב] תיבת "היום", דמיותרת היא?
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד }
יבואר ע"פ יסודו של הגרא"א דסלר זצ"ל בספרו מכתב מאליהו (ח"ד עמ' 276) בעניין לחטוף הרגע של סייעתא דשמיא. וז"ל – סגולה היתה בציץ שכל המביט בו היה מתבייש ממעשיו הרעים וחוזר בתשובה, וכן המריח עשן הקטורת (עי' זהר שמות ריח:). וזהו גדר כפרת הציץ, וכן של הקטורת. וכל זה הוא מגדרי הסייעתא דשמיא שבבית המקדש. מי שמוכן לחטוף רגע זה של סייעתא דשמיא הוא יכול לבוא לידי תיקון גמור.
וכתב הרש"ז ז"ל על "וירא ה' כי סר לראות" (שמות ג', ד'). שמה שהיה משה מוכן לסור מדרכו כדי לראות "המראה הגדול" של הסנה, זה גרם לכל גדולתו. והענין כנ"ל, שיש לחטוף הרגע של סייעתא דשמיא ולעשות ה"פתח כחודו של מחט" שמביא לתשובה גמורה, ולא עוד אלא שחטיפה זו היא היא "פתיחת הפתח" ההוא, והיא הצעד הראשון המוטל על האדם. עכ"ל.
וכבר אמרו חז"ל במשנה באבות (פ"ב מ"ד) – "ואל תאמר לכשאפנה אשנה שמא לא תפנה". מלמדים אותנו חז"ל, עד כמה חשוב שלא להשתהות בעניינים הרוחניים ולא לומר "לכשאפנה אשנה" כשיהיה לי פנאי אחר וזמן יותר נוח ללימוד התורה אשנה.
הזהירונו חז"ל: כי אם ח"ו נמתין מלהתחזק ולנצל את רגע ההתעלות "שמא לא תפנה"- לא תזכה שוב לרגע נוסף של חיזוק או התעלות, ואולי אף לא תזכה להיות מעוסקי התורה החוסים בצל ה'.
התורה בפרשתנו חזרה ושנתה על לשונות "בעת ההיא", "מצוך", "היום", "עתה" וכדו'. כדי ללמדנו, שלא יאמר האדם לכשאתפנה אשנה, אלא עלינו לנצל את הרגע וכבר "בעת ההיא" "היום" "עתה" תשמור את מצוות ה' אלוקיך, שמא לא תיפנה ולא תזכה שוב להתחזק ולהתעלות.
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות }
הקושיא הראשונה מתורצת – רצה משה ללמדנו, כי כאשר זוכה האדם לרגעי רגש של "ואתחנן"- לשאת תפילה "אל ה'". בכל רגש רוחני עליו ל"בעת ההיא לאמר"- לנצל את הרגע שמא לא יזכה הוא שוב לאותה התעלות רוחנית של "ואתחנן".
לפ"ז גם הקושיא השנייה מתורצת – רצתה התורה לזרזנו, כי "ועתה" ישראל שמע אל החוקים ואל המשפטים, "עכשיו"! אל לך להתמהמה, תתקרב "עתה" אל ה' ותשמע אל חוקי ומשפטי ה' שמא לא תיפנה שוב.
לפ"ז גם הקושיא השלישית מתורצת – רצתה התורה ללמדנו, כי "אתם הדבקים בה' אלקיכם"- אם מרגישים אתם רגש דביקות בה', תנצלו את הרגע להתקרב אל ה' ואל תמתינו, "אל תאמר לכשאפנה אשנה" אלא חיים כולכם "היום"- ולא ביום המחר, שמא לא תיפנה.
לפ"ז גם הקושיות ד' וה' מתורצות – "ואותי צוה ה' בעת ההיא"- ציונו ה' לנצל את רגע ההתחזקות – "בעת ההיא" ולא לדחות לזמן אחר, שמא לא יזכה האדם לעת התחזקות נוספת, ויפסיד הכל, כי אם לא ינצל הוא את הרגע, יכול הוא להפסיד את כל התעלותו האישית.
"הבעת ההיא" הכרחי כ"כ – "לעשותכם אותם", "לעשותכם" ולא "לעשותם". דהיינו, כי יכול האדם להפסיד את כל בנייתו האישית אם לא ינצל את רגע ההתחזקות.
לפ"ז גם הקושיא השישית מתורצת – רצתה התורה לרמז לנו, כי אם "בצר לך"- והגעת למסקנה כי צריך אתה להתחזק ולשוב בתשובה אל ה'. אם ח"ו תתמהמה ותאמר לכשאפנה אשנה, "ומצאוך כל הדברים האלה"- תעבור עת ההתחזקות, ולא תזכה לרגע נוסף של חיזוק עד "אחרית הימים", ותפסיד שכרך לעולמים. לכן תזדרז – "ושבת עד ה' ושמעת בקולו"- ומיד תשוב אל ה', שמא תפסיד את ההזדמנות אשר אפשר כי לא תשוב עוד.
לפ"ז גם הקושיא השביעית מתורצת – רצתה התורה ללמדנו, כי וידעת "היום"- אם זכית בתשוקה להתעלות ולהתחזק, כבר היום "והשבת אל לבבך"- אל תמתין, נצל את הרגע ותחזור בתשובה אל ה'. כי כל האומר לכשאפנה אשנה שמא לא תפנה.
לפ"ז גם הקושיא השמינית מתורצת – ידע משה כי על אף שלא היו אותן ערים אשר בעבר הירדן קולטות עד שיבדלו הערים אשר בארץ ישראל. בכל זאת, נתן משה ליבו להיות חרד לדבר שיבדילם, והזדרז בקיום המצווה עתה מיד, כי "אל תאמר לכשאפנה אשנה שמא לא תפנה", ואם יכול כבר עתה לקיים המצווה, אל לו להמתין מלקיימה, לכן מיד "אז יבדיל משה" ולא המתין.
ולפ"ז גם הקושיות ט' וי' מתורצות – שוב ושוב הדגישה לנו התורה תיבת "היום" -"אשר אנוכי מצוך היום" "ושמרת היום", להשריש בנו את יסוד "אל תאמר לכשאפנה אשנה שמא לא תפנה" וכבר "היום" הזדרז לקיים המצווה, כבר "היום" תנצל את רגש ההתעלות להתקרב אל ה' ולחזור בתשובה לפניו, "שמא לא תפנה" שוב.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5