——–
א. ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר (ג.כג)
איתא בסוטה (יד.) – דרש ר' שמלאי: מפני מה נתאווה משה רבנו ליכנס לארץ ישראל? וכי לאכול מפריה הוא צריך או לשבוע מטובה הוא צריך? אלא כך אמר משה: הרבה מצוות נצטוו ישראל ואין מקיימין אלא בארץ ישראל, אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולן על ידי.
ויש להבין, וכי היו חסרות זכויות למשה רבנו. מדוע נתאווה כל כך להיכנס לארץ רק בכדי שיתקיימו בו עוד כמה מצוות ממצוות א"י?
ב. ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר (ג.כג)
איתא בדעת זקנים מבעלי התוס' – התפלל משה חמש מאות וחמש עשרה תפלות כמניין "ואתחנן".
ויש להבין, מדוע המשיך משה להתפלל עוד תפילה ועוד תפילה, הרי ראה שאין הקב"ה רוצה לקבל את תפילותיו?
ג. עוד יל"ע בעיקר סיבת עונש משה שלא להיכנס לארץ – בהיענשו על חיסורו בקידוש ה' בהכאת הסלע (שלא דיבר אלא הכה).
לכאורה, הרי סוף סוף נגרם על ידו קידוש ה', שיצאו מים להשקות העדה בדרך נס. א"כ מדוע נענש על כך בעונש כל כך חמור?
ד. עוד צ"ב, מדוע לא עמדו לו זכויותיו הרבות לזכות להיכנס לארץ, על אף חטא קל זה?
ה. לא תוסיפו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם ולא תגרעו ממנו לשמר את מצות ה' וכו' (ד.ב)
צריך להבין, מדוע היה צריך הכתוב להזהיר "לא תגרעו" ממצוות ה' אף לא מצווה. הרי פשוט שאין לגרוע מציווי ה' אף לא כמלוא נימא?
ו. לנוס שמה רוצח אשר ירצח את רעהו בבלי דעת והוא לא שנא לו וכו' (ד.מב)
יש לדקדק, דקראה התורה לאותו הורג בשגגה "רוצח אשר ירצח" ולא "הורג בשגגה" וכדו'.
וצ"ב, מדוע דקדקה התורה לקוראו דווקא בשם "רוצח" בעוד שהרג הוא בשגגה ולא במזיד?
ז. עוד יש להבין, דמצינו כי עונשו של ההורג בשגגה הינו לגלות לעיר מקלט לנוס מפני גואל הדם שלא יהרגהו.
ולכאורה, הרי כל חטאו של הגולה הינו על שלא נזהר לבדוק את גרזנו וכדו'. מדוע א"כ נענש כ"כ בחומרה, עד שנחשב הוא "לבר מיתה" וחייב הוא לנוס מפני גואל הדם?
ח. ושמרת את המצווה ואת החוקים ואת המשפטים (ז.יא)
יש לדקדק, מדוע פתח הפסוק בלשון יחיד "את המצווה", אך סיים בלשון רבים "את החוקים ואת המשפטים"?
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד }
יבואר ע"פ יסודו של המגיד מדובנא זצ"ל בספרו אהל יעקב בעניין הדקדוק אף במצוות הקלות שבתורה. וז"ל – שכך כל התורה והמצוות אינם תרי"ג מצוות פרטיות וכל אחד חשוב בפני עצמו אלא אחד צריך את השני. שהרי אם גוי חפץ להתגייר ויסכים לקבל על עצמו את כל המצוות כולן חוץ ממצווה אחת, ודאי שישאר גוי גמור.
לכן אמרו חז"ל (אבות פ"ב מ"א) הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה, כשם שבמכונה עדינה ומורכבת צריך להיות זהיר בבורג קטן כבגדול לפי שכל פרט הוא חלק חיוני במערכת המכונה ורק אז פועלת המכונה, כך גם תרי"ג מצוות הן כנגד כללות האדם, רמ"ח מצוות עשה כנגד רמ"ח איברין ושס"ה מצוות לא תעשה כנגד שס"ה גידין, וכיוצא בזה כתוב תורת ה' תמימה משיבת נפש. עכ"ל.
א"כ מבואר – עד כמה חשובה ויקרה כל מצווה בעיני הבורא יתברך, כל מצווה ומצווה הינה חלק אחד חשוב וחיוני להפעלת המכונה השלימה.
ובודאי להבדיל בעבירה, כמה מחריב האדם בכל עבירה עולמות שלמים, בהורסו במו ידיו בכל עבירה אף הקלה ביותר את המכונה השלימה.
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות }
הקושיא הראשונה מתורצת – ידע משה עד כמה חשובה ויקרה כל מצווה קלה, לכן על אף שלא היה מחויב במצוות ארץ ישראל, כל כך השתוקק הוא לזכות בעוד מצווה ועוד מצווה, מחמת הכירו עד כמה גדול שכרן וכמה חשובות הן להפעלת המכונה כולה.
לפ"ז גם הקושיות ב', ג' וד' מתורצות – נענש משה שלא להיכנס לארץ רק מפני שחטא בחטא קל על מיעוטו במקצת בקידוש ה' אשר יכל לצאת מנס הסלע [שהכהו ולא דיבר אליו]. זכויותיו הרבות לא עמדו לו ונענש הוא שלא להכנס לארץ – תכלית הליכת ישראל במדבר מ' שנים.
ללמדנו, עד כמה כל עבירה קלה יכולה להרוס, שהרי רק משום חטא קטן נענש משה בעונש כל כך חמור, זאת מפני שכל בורג קטן חשוב כל כך להפעלת המכונה הגדולה.
לכן מידה כנגד מידה, ידע משה כי כפי שכל חטא מקלקל כ"כ, כך כל זכות קטנה בכוחה לבנות עולמות שלמים. לכן הוסיף עוד תפילה ועוד תפילה למרות שלא נענה, כי ידע שכל זכות חשובה כ"כ עד שבכוחה אף לזכותו להיכנס לארץ. ובאמת אמר לו הקב"ה: "רב לך" כי אם היה מתפלל עוד תפילה אחת היה נענה ונכנס לארץ.
ניסה משה לתקן את עונש חטאו מכח אותו יסוד אשר בו חטא, על ידי הוספה בעוד זכות ועוד תפילה, הפציר בתפילה ולא ויתר, כי ידע שכל תפילה וכל זכות בונה.
לפ"ז גם הקושיא החמישית מתורצת – ציוותנו התורה "לא תוסיפו על הדבר הזה ולא תגרעו ממנו"- כי כל הוספה או גרעון במכונה השלימה והמתוקנת הורס את כל המכונה, כי כל מצווה בונה וכל עבירה הורסת.
לפ"ז גם הקושיות ו' וז' מתורצות – קראה התורה להורג בשגגה "רוצח" רק מפני שלא דקדק לבדוק את גרזנו ונשמט הברזל מקתו או שלא בדק היטב את שליבת הסולם.
ללמדנו, כי כל חטא קטן חשוב בעיני התורה כחורבן גדול, עד שנקרא הוא "רוצח" נפש ונענש לגלות לעיר מקלט – לנוס מפני גואל הדם שלא יהרגו, נחשב הוא לבן מוות והתורה התירה את דמו רק משום חטא קטן כל כך של חוסר זהירות כלפי זולתו – כי כמה יכולה להרוס כל עבירה קלה את כל המכונה כולה.
ולפ"ז גם הקושיא השמינית מתורצת – רצתה התורה לרמז לנו, כי כל מצווה קלה יחידה "ושמרת את המצווה" חשובה היא כל כך לקיום התורה כולה – "ואת החוקים ואת המשפטים" הרבים כל כך. כי כל מצווה קלה יחידה, הינה בורג חשוב והכרחי להפעלת המכונה השלימה.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5