פסוק המתחיל ומסתיים באות צ-ב

——– [ישעיה פרק-מח-כ]&nbsp צְאוּ מִבָּבֶל בִּרְחוּ מִכַּשְׂדִּים בְּקוֹל רִנָּה הַגִּידוּ הַשְׁמִיעוּ זֹאת הוֹצִיאוּהָ עַד קְצֵה הָאָרֶץ אִמְרוּ גָּאַל יְהוָה עַבְדּוֹ יַעֲקֹב: [תהילים פרק-מ-יא]&nbsp צִדְקָתְךָ לֹא כִסִּיתִי בְּתוֹךְ לִבִּי אֱמוּנָתְךָ וּתְשׁוּעָתְךָ אָמָרְתִּי לֹא כִחַדְתִּי חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ לְקָהָל רָב: ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם … להמשך קריאה

הַפָּגִיעַ מִכָּל פְּגִיעָה קַלָּה, מֵאַיִן מְקוֹר מִדָּה זוֹ?

——– מקור מדה זו תיתכן לב' סיבות, האחת אצל רוב בני העולם, והאחת לשלמי הדעת ומבקשי השלמות. אצל רוב בני העולם מקור מדה זו הוא מהגאוה, דהיינו להיות שהאדם אוהב שיכבדוהו, ולפחות אינו מסוגל שיפגע כבודו, אזי כל פגיעה קלה בכבודו, וכגון שסרבו לעשות רצונו ובקשתו, לא התיחסו אליו בכבוד לפי רמת דרישתו וכיוצא חש … להמשך קריאה

פֶּרֶק שְׁבִיעִי [רמה] – ספר מנורת המאור עם פירוש

כְּשֶׁיַּעֲסֹק אָדָם בַּתּוֹרָה יְהֵא לְשֵׁם שָׁמַיִם וְלֹא כְדֵי לִטֹּל שְׂכָרָהּ, כִּדְגָרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת כַּלָּה, פֶּרֶק רַבִּי מֵאִיר: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ זוֹכֶה לִדְבָרִים הַרְבֵּה; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְדַאי הוּא לוֹ; נִקְרָא רֵעַ וְאָהוּב, אוֹהֵב אֶת הַמָּקוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת, מְשַׂמֵּחַ אֶת הַמָּקוֹם, מְשַׂמֵּחַ אֶת הַבְּרִיּוֹת, וּמַלְבַּשְׁתּוֹ עֲנָוָה וְיִרְאָה וכו'. כִּדְאִיתָא … להמשך קריאה

ה. ענין השגחה כללית ופרטית

——– ידוע ומפורסם שיטת הרמב"ם בספרו מורה נבוכים (ג' י"ז), כי רק האדם מושגח בהשגחה פרטית ואילו ייתר הדומם צומח חי מושגחים בהשגחה כללית, האריך בטוב טעם להסביר זאת בספר "שפתי חיים", דכל זה מצד משפט שמים האישי, זהו שישנו לאדם ולא לבעלי חיים, דאלו הבעלי חיים וייתר הצומח והדומם אינם נשפטים מי יחיה ומי … להמשך קריאה

שלג. שלא נעבד הארץ בשנת היובל. – ספר החינוך

שלא נעבד הארץ בשנת היובל, כמו שנמנענו מעבודתה בשנת השמטה. שנאמר ביובל לא תזרעו, כמו שנאמר (ויקרא כה יא) בשמטה שדך לא תזרע. וכמו שהשמטה נאסר בה בין עבודת הארץ בין עבודת האילנות כך היובל, ולפיכך אמר לא תזרעו על הכלל יכלל ארץ ואילן. משרשי מצות היובל, כתבתי במצוה הקודמת מה שיכלתי. דיניה בענין עבודת … להמשך קריאה

סימן שיב – הנצרך לנקביו במה מקנח בשבת – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שיב – הנצרך לנקביו במה מקנח בשבת א מִשּׁוּם כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת הִתִּירוּ לְטַלְטֵל א אֲבָנִים לְקַנֵּחַ, וַאֲפִלּוּ לְהַעֲלוֹתָם לַגַּג עִמּוֹ דְּהָוֵי טִרְחָא יְתֵרָה, מֻתָּר. וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָקוֹם ב מְיֻחָד לְבֵית הַכִּסֵא, יָכוֹל לְהַכְנִיס עִמּוֹ אֲבָנִים לְקַנֵּחַ מְלֹא הַיָּד; וְאִם אֵין לוֹ מָקוֹם קָבוּעַ, מַכְנִיס עִמּוֹ כְּשִׁעוּר בּוּכְנָא קְטַנָּה; וְאִם נִכָּר בָּאֶבֶן שֶׁקִּנְּחוּ בּוֹ, … להמשך קריאה

גמרא בבא מציעא דף פה ע"א – חק לישראל

——– אָמַר לֵיהּ רַב יְהוּדָא בַּר רַב נַחְמָן. רָבִין אָחִי לֹא תִזְבּוּן אַרְעָא דִסְמִיכָא לְמָתָא דְאָמַר רִבִּי אַבָּהוּ אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב אָסוּר לוֹ לְאָדָם שֶׁיַּעֲמוֹד עַל שְׂדֵה חֲבֵירוֹ בְּשָׁעָה שֶׁעוֹמֶדֶת בְּקָמוֹתֶיהָ. אֵינִי וְהָא אַשְׁכְּחִינְהוּ רִבִּי אַבָּא לְתַלְמִידֵי דְרַב אָמַר לְהוּ מָאי אָמַר רַב בְּהַנֵּי קְרָאֵי (דברים כ"ח) בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה … להמשך קריאה

מז – סכנה גדולה לומר תורה – קיצור ליקוטי מוהר"ן

סַכָּנָה גְּדוֹלָה לוֹמַר תּוֹרָה. וְצָרִיךְ לָזֶה יְגִיעָה גְּדוֹלָה וְאָמָּנוּת יְתֵרָה שֶׁיּוּכַל לִשְׁקֹל בַּפֶּלֶס דְּבָרָיו בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יִשְׁמַע כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהַשּׁוֹמְעִים רַק מַה שֶּׁצָּרִיךְ לוֹ לֹא יוֹתֵר. כִּי מִזֶּה שֶׁאֶחָד שׁוֹמֵעַ יוֹתֵר מִמֹּחוֹ וַהֲבָנָתוֹ יוֹנְקִים הַקְּלִפּוֹת (עַיֵּן פְּנִים) וְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת יֵשׁ לוֹ אֵימָה גְּדוֹלָה כְּשֶׁאוֹמֵר תּוֹרָה יוֹתֵר מֵאֵימַת ֹראשׁ-הַשָּׁנָה וְיוֹם-הַכִּפּוּרִים: לזכות נשמת רבנו נחמן בן … להמשך קריאה

יד. קשר אמיץ וחזק ישנו בין קדושה לאמונה

——– ובזוהר הקדוש מבואר קשר אמיץ בין קדושת האדם לבין שלימות אמונתו, בפרשת שמות (ג' ע"ב): ולית קנאה קמי קודשא בריך הוא בר קנאה דברית קדישא, דאיהו קיימא דשמא קדישא ואיהו רזא דמהימנותא, עד כאן לשון הזוהר. תרגום: אין קנאה שמקנא לה הקב"ה כמו קנאה על ברית קודש, שהוא קיום שמו יתברך והוא סוד האמונה. … להמשך קריאה

שֶׁלִּי וְשֶׁלּוֹ – שֶׁלּוֹ – דובב שפתי ישנים

——– כ"ה, ו': וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ וְלִשְׂכִירְךָ וּלְתוֹשָׁבְךָ הַגָּרִים עִמָּךְ. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : אַף עַל פִּי שֶׁאֲסַרְתִּים עָלֶיךָ, לֹא בָּאֲכִילָה וּבַהֲנָאָה אֲסַרְתִּים, אֶלָּא שֶׁלֹּא תִּנְהַג בָּהֶם כְּבַעַל הַבַּיִת, אֶלָּא הַכֹּל יִהְיוּ שָׁוִים בָּהּ: אַתָּה, וּשְׂכִירְךָ, וְתוֹשָׁבְךָ. יִתְבָּרַךְ הַבּוֹרֵא וְיִשְׁתַּבַּח הַיּוֹצֵר *(((מתוך נוסח ברכת האילנות בברכות מ"ג ע"ב.))) שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ … להמשך קריאה

ב. מוסר רשב"י לזהר בכבוד השכינה בגלות – תפארת ישראל

——– אמר בוצינא קדישא וכו', ומה הוא אוקירו ובזיון לקדשא בריך הוא בפקודין דעשה ולא תעשה, אלא בודאי כד שכינתא איהי בגלותא כל מאן דעביד מצוה לאקמא לה מן גלותא, כאלו אוקיר לקדשא בריך הוא, למלכא דהוה ליה קטטה עם מטרוניתא וארמא לה מן היכליה וכו', והלא כל מאן דמקבל לה בביתיה ואוקיר לה ואעיל … להמשך קריאה

זוהר ויצא דף קס"ג ע"א – חק לישראל

——– וַיַּצֵג אֶת הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל בָּרְהָטִים וְגוֹ', פָּתַח רַבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר (משלי ט') אִם חָכַמְתָּ חָכַמְתָּ לְךָ וְלַצְתָּ לְבַדְּךָ תִּשָּׂא, אִם חָכַמְתָּ חָכַמְתָּ לְךָ, תָּא חֲזֵי וַוי לְאִנוּן חַיָּבֵי עָלְמָא דְּלָא יַדְּעִין וְלָא מַשְׁגִּיחִין בְּמִלֵּי דְּאוֹרַיְתָא, וְכַד אִנּוּן מַשְׁגִּיחִין בָּהּ בְּגִין דְּלֵית לוֹן סֻכְלְתָנוּ, מִלִּין דְּאוֹרַיְתָא דַּמְיָן בְּעֵינַיְהוּ כְּאִלּוּ כֻּלְּהוּ מִלֵּי רֵיקָנַיָּא וְלֵית בְּהוּ … להמשך קריאה

גמרא בבא בתרא דף קס"ד ע"ב – חק לישראל

——– הַהוּא מְקוּשָׁר דְּאָתָא לְקָמֵיהּ דְּרִבִּי וְאָמַר רִבִּי אֵין זְמַן בָּזֶה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר רִבִּי לְרִבִּי שֶׁמָּא בֵּין קְשָׁרָיו מוּבְלָע. פַּלְיֵיה וְחַזְיֵיהּ. הָדָר חָזָא בֵיהּ רִבִּי בְּבִישׁוּת. אָמַר לֵיהּ לָאו אֲנָא כְּתַבְתֵּיהּ רִבִּי יְהוּדָה חַיְיטָא כְּתָבֵיהּ. אָמַר לֵיהּ כַּלֵּךָ מִלָּשׁוֹן הָרָע הַזֶּה. זִמְנִין הֲוָה יָתִיב קָמֵיהּ וְקָא פָסִיק סִידְרָא בְּסֵפֶר תְּהִלִּים. אָמַר רִבִּי … להמשך קריאה

ז. מעלת הנהרגין על קידוש ה'

——– ובזה נבין ענין מעלת הנהרגים על קידוש ה', או אפילו אלו שנהרגו על ידי גוי, דמובא בדברי מוהרח"ו ("שער הכוונות" בהקדמה), דישנו מצב שבני אדם מרשיעים ביותר ואין באפשר שיתוקנו בדרך מיתה רגילה של חייבי כריתות ומיתות בית דין, אלא דוקא בכך שימותו על ידי גוי, ובכך אפילו מתו כרשעים מתכפרים להם עוונותיהם (ועיין … להמשך קריאה

אחר הברכה

——– אחר עניית אמן של הציבור בסוף ברכת כהנים, מתחיל השליח ציבור שים שלום, והכהנים מחזירים פניהם להיכל [דרך צד ימין] כשכפיהם עדיין פרושות למעלה, ואז מורידים אותן. ועומדים שם ואומרים: "ריבון העולמים, עשינו מה שגזרת עלינו, עשה אתה מה שהבטחתנו, השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל". ויאריכו בתפילה זו עד … להמשך קריאה

אָדָם הַזַּכַּאי לְקַבֵּל סְכוּם מֵהַבִּטּוּחַ, וּבְדֶרֶךְ פְּשָׁרָה יָכוֹל הוּא לְקַבֵּל מֵהֶם מִיָּדִית סְכוּם מְסֻיָּם, וּבְאִם יִתְעַקֵּשׁ בְּדֶרֶךְ מִשְׁפָּטִית אֶפְשָׁר שֶׁיְּקַבֵּל יוֹתֵר, מָה הַנָּכוֹן לַעֲשׂוֹת עַל פִּי גִּדְרֵי הָאֱמוּנָה?

——– כְּלָל גָּדוֹל בְּיָדֵינוּ עַל עִנְיְנֵי עוֹלָם הַזֶּה אֵין לְהַרְבּוֹת בְּהִשְׁתַּדְּלוּת, וּבִפְרָט שֶׁבְּדֶרֶךְ מִשְׁפָּטִית הָאָדָם נָתוּן לְמֶתַח וּלְבִלְבּוּל הַדַּעַת וְאַף לְכַעַס וְכַיּוֹצֵא, וּלְכָךְ הַנִּרְאֶה פָּשׁוּט שֶׁיִּקַּח אֶת אֲשֶׁר מַצִּיעִים לוֹ בְּדֶרֶךְ פְּשָׁרָה וְלֹא יִתְעַקֵּשׁ לָבֹא בְּדִין וּמִשְׁפָּט, וּלְמַעֲשֶׂה יֵשׁ לְהִתְיַעֵץ עִם רַב. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר … להמשך קריאה

סעי' כא' – צריך שלא יהא דבר חוצץ בינו ובין הקיר. ודבר קבוע כגון ארון ותיבה אינם חוצצים, וכן בעלי חיים אינם חוצצים, אפילו אדם אינו חוצץ. – ספר מנחת שי

——– בגמ' ברכות ה: לא יתפלל סמוך למטה כדאמר רב יהודה אמר רב ואיתימא ריב"ל מנין למתפלל שלא יהא דבר חוצץ בינו לבין הקיר שנאמר ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל. וכתבו התוס' שדוקא מטה שאינה קבועה אסור אבל ארון ותיבה שהם קבועים לא הוי הפסק. וכתב הב"י שבזמנינו שלא יושבים על המיטות והם מיוחדות … להמשך קריאה

זוהר פנחס דף רל"א ע"ב – חק לישראל

——– בְּיוֹמֵי דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה מְתַקְּנִין בֵּי דִּינָא כֻּרְסַיָּא לְמַלְכָּא לְמֵידָן כָּל עָלְמָא וְיִשְׂרָאֵל עָאלִין בְּקַדְּמִיתָא בְּדִינָא קַמֵּיהּ דְּלֵיפוּשׁ רַחֲמֵי (ס"א קַמֵּי דְּלֵיפוּשׁ רֻגְזָא) תְּנָן וּמִשְׁפַּט עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ. יוֹם בְּיוֹמוֹ מַאי הוּא אֶלָּא הַנֵּי תְּרֵין יוֹמִין דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה אַמַּאי תְּרֵין יוֹמִין בְּגִין דְּאִנּוּן תְּרֵי בֵּי דִּינָא דְּמִתְחַבְּרָן כַּחֲדָא דִּינָא עִלָּאָה דְּאִיהוּ קַשְׁיָא דִּינָא … להמשך קריאה

קורבנות – ספר פלא יועץ

ידוע כמה מאמרי רבותינו זכרונם לברכה שאמרו (ויק"ר פרשה ג) שקריאת הקרבנות חשוב מאד לפני המקום ומעלה עליהם כאלו נבנה מקדש בימיהם, וכאלו הקריבו כל הקרבנות. וכן בזהר הקדוש הפליגו מאד בשבח המגיע ללומד סדר מעשה הקרבנות וסדר פטום הקטרת, עד שאמרו: דאלו הוו ידעי עלמא כמה עלאה איהי עובדא דקטרת קמי קדשא בריך הוא, … להמשך קריאה

בַּמֶּה נִּמְדֶּדֶת הַיִּרְאַת שָׁמַיִם שֶׁל הָאָדָם?

——– החזו"א כותב באחת מאגרותיו, מהו יראת שמים – דקדוק ההלכה. וכמה אמיתיים הדברים, הרי נתבונן, רוב בני אדם קופצים על שלל הַקּוּלּוֹת, וכאשר ימצאו: "והמקל יש לו על מי לסמוך", יעטו על קולא זו כמוצא שלל. וכשימצאו המחמיר תבוא עליו ברכה – יברחו ממנה. והמבחן לא רק כשימצאו חומרות וקולות אצל אותו פוסק שהולך … להמשך קריאה

רַבִּים הֵמָּה הַשּׁוֹאֲלִים מֵאַחַר וּפָגְעָה בָּהֶם יַד ה', אִם זֶה בְּהִוָּלֵד לָהֶם בֵּן בַּעַל מוּם, אִם זֶה בְּעִכּוּב שִׁדּוּךְ, אִם זֶה בְּחֹלִי אוֹ עֲנִיּוּת וְכַיּוֹצֵא, וּבְכֵן נַפְשָׁם בִּשְׁאֵלָתָם מַה ה' דּוֹרֵשׁ מֵהֶם, וְאֵיזֶה חֵטְא עֲלֵיהֶם לְתַקֵּן שֶׁבִּשְׁבִילוֹ בָּאוּ עֲלֵיהֶם יִסּוּרִים הַלָּלוּ?

——– לכולם תשובה אחת, אין צורך לעמול קשה כדי לחקור על איזה עוון באו יסורים הללו, כי גם אם לא ימצא האדם במכוון את העוון בשבילם באו עליו יסורים הללו, יכול הוא לעשות תשובה ולקבל עליו קבלה מסוימת לשם התחלה על מנת שימשיך אח"כ לפשפש עוד במעשיו ולשוב עליהם, וזה אינו דבר קשה, וכמו שהיה … להמשך קריאה

טו. ככל שיתרחק האדם מהחומר – ויקדש עצמו אף בדברים המותרים לו, כן תתחדד אמונתו באמונת ההשגחה הפרטית

——– ומלבד האמור שהמפריע לאמונה הוא שוחד התאווה, ישנו דבר נוסף ויסודי שבו תלויה שלימות האמונה, והוא כי בעצם ב' מצוות נצטווינו באמונה: א. להאמין בחידוש העולם ובריאתו יש מאין על ידי הכל יכול. ב. להאמין בהשגחתו הפרטית והתמדת המשכת חיות לעולם מאת הבורא רגע רגע. אמונה ראשונה הינה שכלית ואינה יחודית לעם ישראל בלבד, … להמשך קריאה

קריאת שמע – ספר פלא יועץ

קריאת שמע היא מצוה חשובה שיש בה קבלת על מלכות שמים ועל מצות, ואחר כונת הלב הן הדברים, שאם לא כון לבו לפחות בפסוק ראשון לא יצא ידי חובתו (או"ח סימן ס, סעיף ה), שצריך לכון שהוא מקבל עליו את השם יתברך לאדון ופטרון, ושהוא מאמין שהשם יתברך יחיד ומיחד, אחד בשמים ובארץ ובארבע רוחות … להמשך קריאה

רדיפת הכבוד – אפיקי אליהו על התורה

——– א. בעבר הירדן במדבר בערבה וכו' (א.א) פירש רש"י – "בערבה"- בשביל הערבה שחטאו בבעל פעור בשטים בערבות מואב. ואיתא שם: כי בראש החוטאים עמד זימרי בן סלוא ראש בית אב לשמעוני. ויל"ע, כיצד נשיא שבט, זקן מופלג, בנו של שמעון – התדרדר לחטוא עם גויה, בעזות כל כך גדולה לפני כולם, ולעמוד בראש … להמשך קריאה

ו. ידיעת הקב"ה מקיפה את הכל

——– הגישה השטחית הזאת בודאי אינה נכונה, שהרי ידיעת הקב"ה מקיפה את הכל, ולא רק את ידיעת ההווה אלא גם בידיעת כל העתידות, כאמור (תפילת מוסף ראש השנה): "אתה זוכר את כל המפעל, וגם כל היצור לא נכחד ממך, הכל גלוי וידוע לפניך ה' אלוקינו, צופה ומביט עד סוף כל הדורות". אם כן בודאי אין … להמשך קריאה

זוהר קדושים דף פ"ה ע"א – חק לישראל

——– לֹא תָלִין פְּעוּלַת שָׂכִיר. תָּא חֲזֵי מָאן דְּנָטִיל אַגְרָא דְמִסְכְּנָא כְּאִילוּ נָטִיל נַפְשֵׁיהּ ודְאַנְשֵׁי בֵיתֵיהּ. הוּא אַזְעַר נַפְשַׁיְיהוּ קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא אַזְעַר יוֹמוֹי וְאַזְעַר נַפְשֵׁיהּ מֵהַהוּא עַלְמָא. דְהָא כָל אִינוּן הֲבָלִים דְנַפְקֵי מִפּוּמֵיהּ כָּל הַהוּא יוֹמָא כֻלְּהוּ סַלְקִין קָמֵיהּ דְקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא וְקַיְימִין קָמֵיהּ לְבָתָר סַלְקָא נַפְשֵׁיהּ וְנַפְשַׁיְיהוּ דְאַנְשֵׁי בֵיתֵיהּ וְקַיְימִין בְּאִינוּן הֲבָלִים דְפוּמֵיהּ. … להמשך קריאה

דילוג לתוכן