הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות ברכות פרק ד א. הָיוּ הָאוֹכְלִין מֵעֲשָׂרָה וּלְמַעְלָה מְזַמְּנִין בְּשֵׁם כֵּיצַד הַמְבָרֵךְ אוֹמֵר נְבָרֵךְ לֵאלֹהֵינוּ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וְהֵן עוֹנִין בָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ וְהוּא חוֹזֵר וְאוֹמֵר בָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ וּמַתְחִיל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן: ב. הַסּוֹעֵד בְּבֵית חֲתָנִים מִשֶּׁיַּתְחִילוּ לְהִתְעַסֵּק בְּצָרְכֵי סְעֻדַּת נִשּׂוּאִין וְלַהֲכִינָהּ עַד שְׁלשִים יוֹם אַחַר הַנִּשּׂוּאִין … להמשך קריאה

אָדָם הַשְּׁפַל בֶּרֶךְ, לִהְיוֹתוֹ מוּדָע לְמֶחְדָּלָיו וְלַסְּתִירוֹת שֶׁבְּמַעֲשָׂיו לְעֻמַּת חָכְמָתוֹ, הַאִם דַּי בִּידִיעָה זוֹ לְהֵחָשֵׁב בְּגֶדֶר מִדַּת הָעֲנָוָה?

——– אין גדר ענוה בהיות האדם מלא חרטות על הסתירות שבהנהגתו שהרי אמרו חז"ל: "רשעים מלאים חרטות", הענו הוא זה שלא מסתפק בידיעתו את חסרונות ואת סתירות הנהגתו מבלי לתקנם, אלא עמל הוא לתקנם. העולה מדברי הרב מכתב מאליהו" (ח"ד עמ' 363) עיי"ש. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם ה' תלמוד תורה פ"ג א. הָיָה לְפָנָיו עֲשִׂיַּית מִצְוָה וְתַלְמוּד תּוֹרָה אִם אֶפְשַׁר לַמִּצְוָה לְהֵעָשׂוֹת עַל יְדֵי אֲחֵרִים לֹא יַפְסִיק תַּלְמוּדוֹ וְאִם לָאו יַעֲשֶׂה הַמִּצְוָה וְיַחֲזוֹר לְתַלְמוּדוֹ: ב. כָּתוּב בַּתּוֹרָה (דברים ל') לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִיא. לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא לֹא בְּגַסֵּי הָרוּחַ הִיא מְצוּיָה וְלֹא בִּמְהַלְכֵי מֵעֵבֶר לַיָּם הִיא. לְפִיכָךְ … להמשך קריאה

עַד כַּמָּה הַהַשְׁגָּחָה מְרַמֶּזֶת לָאָדָם לְשַׁפֵּר מַעֲשָׂיו?

——– הָרַב "שִׂפְתֵי חַיִּים" (מועדים א' עמ' 15) מֵבִיא מִגֹּדֶל הַהַשְׁגָּחָה בָּזֶה בְּשֵׁם מוֹרוֹ וְרַבּוֹ הָרַב דֶּסְלֶר זצוק"ל, וְהִנֵּה לְךָ דְּבָרָיו: מו"ר הָרַב דֶּסְלֶר מַסְבִּיר כַּאֲשֶׁר אָדָם רוֹאֶה חִסָּרוֹן אוֹ חֵטְא בַּזּוּלַת, זֶה סִימָן מִשָּׁמַיִם שֶׁיְּפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו, כִּי יֵשׁ בּוֹ מֵעֵין חֵטְא זֶה, כְּמוֹ שֶׁהָיָה אֵצֶל דָּוִד הַמֶּלֶךְ ע"ה אַחַר מַעֲשֵׂה בַּת שֶׁבַע, שֶׁהַנָּבִיא בָּא … להמשך קריאה

סימן תיב – דין החולק עירובו לשני חצאי יום – ערוך השולחן

——– א מי שטעה בדין, שהיה סבור שיכול לערב על חצי יום לרוח זה וחצי יום לרוח האחר, והניח שני עירובין אחד לצפון על חצי יום הראשון, ואחד לדרום על חצי יום השני, או שאמר לשנים (ערבו) [עירבו] עלי, ואחד עירב עליו לצפון ואחד עירב עליו לדרום, וכל אחד הניח עירובו לסוף אלפים – הרי … להמשך קריאה

הבדלה מן התורה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מצות עשה מן התורה על האנשים והנשים להבדיל במוצאי שבת. ואמר רבי יוחנן (מסכת פסחים קיג ע"א): שלשה מנוחלי העולם הבא הם: הדר בארץ ישראל, המגדל בניו לתלמוד תורה, והמבדיל על היין במוצאי שבתות. ואמר רבי יהושע בן לוי: המבדיל על היין במוצאי שבתות, יהיו לו בנים ראויים … להמשך קריאה

ח. מדוע מידת הדין מתוחה בעקבתא דמשיחא

——– הערה נוספת יש להוסיף, דעתה שאנו קרובים לקץ הימים, כל עיכוב קטן שקול הוא כעיכוב ארוך של ימים עברו, והדבר דומה לחתן העומד לשאת את כלתו, דככל שירחק זמן חופתם ניתן להיסבל דחייתו, ולמשל אם עומדים הם היום כשמועד חופתם נקבע לעוד ששה חודשים – ניתן להיסבל לדחותו לשבעה חודשים, אולם ככל שיתקרב מועד … להמשך קריאה

מח – כשאדם נכנס בעבודת השם, אזי מראין לו התרחקות – קיצור ליקוטי מוהר"ן

א צָרִיךְ הִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד לִבְלִי לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ חַס וְשָׁלוֹם כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁעוֹבְרִים כַּמָּה יָמִים וְשָׁנִים וְהוּא מִתְיַגֵּעַ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת וְהוּא צוֹעֵק בְּכָל פַּעַם וּמִתְחַנֵּן וּמִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּעַזְרֵהוּ בַּעֲבוֹדָתוֹ. וְאַף-עַל-פִּי- כֵן עֲדַיִן הוּא רָחוֹק מְאֹד וְעַל כֵּן נִדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵין רוֹצֶה בּוֹ כְּלָל. וְעַל כָּל אֵלֶּה צָרִיךְ הִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל לְחַזֵּק עַצְמוֹ … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות צ-ד

——– [ויקרא פרק-כד-ב]&nbsp צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד: [יהושע פרק-טו-לז]&nbsp צְנָן וַחֲדָשָׁה וּמִגְדַּל גָּד: [ירמיה פרק-יב-א]&nbsp צַדִּיק אַתָּה יְהוָה כִּי אָרִיב אֵלֶיךָ אַךְ מִשְׁפָּטִים אֲדַבֵּר אוֹתָךְ מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה שָׁלוּ כָּל בֹּגְדֵי בָגֶד: [תהילים פרק-קיט-קלח]&nbsp צִוִּיתָ צֶדֶק עֵדֹתֶיךָ וֶאֱמוּנָה מְאֹד: ——– לעילוי נשמת ולזכות כל … להמשך קריאה

ד. מוסר הרש"ש עליו השלום על צער השכינה – תפארת ישראל

——– והן עתה, אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו? נחפשה דרכינו ונחקרה, כי הן בעוונותינו שלחה אמנו זה כמה וכמה שנים רבות, ולכן כל מגמת פנינו בתפלתנו תהא בכונה שלמה לפדות את השכינה וניצוצי הקדשה מהגלות, ולתברא בית האסורים דילה, כמו שכתוב בתקונים (תיקון ו') על פסוק: "ויפן כה וכה", אי אית מאן דיתער … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם ה' תפלה פרק י' י"א א. אָסוּר לוֹ לְמִתְפַּלֵּל בְּצִבּוּר שֶׁיַּקְדִים תְּפִלָּתוֹ לִתְפִלַּת הַצִבּוּר. הַנִּכְנַס לְבֵית הַכְּנֶסֶת וּמָצָא צִבּוּר שֶׁמִּתְפַּלְּלִין בְּלַחַשׁ אִם יָכוֹל לְהַתְחִיל וְלִגְמוֹר עַד שֶׁלֹּא יַגִּיעַ שְׁלִיחַ צִבּוּר לְהִתְפַּלֵּל בְּקוֹל רָם יִתְפַּלֵּל וְאִם לָאו יַמְתִּין עַד שֶׁיַּתְחִיל שָׁלִיחַ צִבּוּר לְהִתְפַּלֵּל בְּקוֹל רָם וְיִתְפַּלֵּל עִמּוֹ בְּלַחַשׁ מִלָּה בְּמִלָּה עַד שֶׁיַּגִיעַ שָׁלִיחַ צִבּוּר … להמשך קריאה

ד. אוצר שמתבזבז

——– אוצר יקר יש, ושמו "זמן". אוצר יקר זה מתבזבז לנו והולך לטמיון, שעוד ננהם עליו באחריתנו, וכנאמר (משלי ה, יא): "ונהמת באחריתך". אברך – ואף מצטיין – ששומר על שעות הכולל שאינם אלא כשמונה שעות ביממה, יתבונן כמה שעות מתבזבזות לו מהשעה 7.00 שמסיים הוא את לימודו בערב, ועד השעה 9.00 בבוקר ששב הוא … להמשך קריאה

עֵצָה טוֹבָה – דובב שפתי ישנים

——– כ"ה, י"ז: וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹקֶיךָ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((בבא מציעא נ"ח ע"ב.))) שֶׁלֹּא יַשִּׂיאֵנוּ עֵצָה שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת לוֹ, לְפִי דַּרְכּוֹ וַהֲנָאָתוֹ שֶׁל יוֹעֵץ. *(((ראה לעיל פרשת בראשית (י"ח, א') מש"כ בס"ד בעניין נתינת עצה.))) דִקְדֵּק כָּאן רַשִּׁ"י הַקָּדוֹשׁ זַ"ל לְהוֹסִיף שֶׁאֲפִלּוּ אִם דַּרְכּוֹ שֶׁל הַמְיַעֵץ הִיא … להמשך קריאה

דברים המונעים מלישא כפיים

——– בעלי מומים – הגם שמן הדין כהן שיש לו מום בפניו או בידיו אינו נושא כפיו, מפני שהציבור מסתכל בו ומסיח דעתו מהברכה, מכל מקום היום שהמנהג לשלשל הטלית על הפנים והידיים, אפילו יש לו כמה מומים, ישא כפיו. וכן מי שיש לו מום ברגליו והוא עם גרביים, ישא כפיו. (קכח סעיפים ל, לא. … להמשך קריאה

סעי' כב' – ויש מי שאומר שיש ליזהר מלהתפלל אחורי שום אדם, וטוב לחוש לדבריו. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י, המרדכי (ברכות סי' ח) כתב שבני אדם אינם חוצצין כדאמרינן בפרק אלו נאמרין (סוטה לח:) לענין ברכת כהנים פשיטא אריכי באפי גוצי לא מפסקי וכן כתב רבינו הגדול מהר"י אבוהב ז"ל ודקדק כן מדאמרינן (ברכות כז:) לא יתפלל אדם אחורי רבו משמע דוקא אחורי רבו אבל אחורי אדם אחר לית לן בה … להמשך קריאה

הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי בְּגֹדֶל מַעֲלָתָהּ – ספר מנורת המאור עם פירוש

((( וְיֵשׁ בּוֹ שְׁלֹשָׁה פְרָקִים))) ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם מוהר"ר משה פרנקפורט דיין ק"ק אמשטרדם מהדורה … להמשך קריאה

זוהר תרומה דף קל"א ע"א – חק לישראל

——– אֵל בָּרוּךְ דָּא סִדּוּרָא דְאַתְוָון זְעֵירִין וְתִקּוּנֵי כְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בְּכָל יוֹמָא בִצְלוֹתָא. וּבְגִין דְּאִינוּן אַתְוָון זְעֵירִין לֵית רְוָוחָא בֵינַיְיהוּ וְאִינוּן תִּקוּנֵי עוּלֵימָתָן דְאַתְיָין עִם מַטְרוֹנִיתָא לְגַבֵּי מַלְכָּא עִלָּאָה. קְדוּשָׁה דָא דְקָא מְקַדְּשֵׁי מַלְאָכֵי עִלָּאֵי לָאו אִיהוּ בְיָחִיד וְהָא אוֹקִימְנָא. כָּל קְדוּשָׁה דְּאִיהוּ בִלְשׁוֹן הַקֹדֶשׁ יָחִיד אָסוּר לֵיהּ לְמֵימָר. תַּרְגוּם לְעוֹלָם בְּיָחִיד וְלָא בְסַגִּיאִין וְיָחִיד … להמשך קריאה

בכדי לא לשים לב למצב של היום צריך להיות עיוור ממש

——– נשוב לאדם שראה את המודעה על קרוב רחוקים בחו"ל. אף אם אמנם אמת הוא שלגביו אין הדבר מעשי, מ"מ יש לו לראות בכך תביעה מן השמים לגביו בנידון, אפשר שאף שהוא אינו יכול לממש את הנסיעה, מ"מ עליו לפרסם הדבר בין חבריו אולי ימצא מי שראוי לכך. ואולי אף לגביו מעשי הדבר לאו דוקא … להמשך קריאה

סימן שיג – טלטול דלת וחלון והמנעול בשבת – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שיג – טלטול דלת וחלון והמנעול בשבת א א פְּקַק הַחַלּוֹן, כְּגוֹן: לוּחַ, אוֹ שְׁאָר כָּל דָּבָר שֶׁסוֹתְמִין בּוֹ הַחַלּוֹן, יְכוֹלִים לְסָתְמוֹ אֲפִלּוּ אִם אֵינוֹ קָשׁוּר וְלֹא אַמְרִינָן דְּהָוֵי כְּמוֹסִיף עַל הַבִּנְיָן; וְהוּא שֶׁיַּחֲשֹׁב עָלָיו מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְסָתְמוֹ בּוֹ. ב וְקָנֶה שֶׁהִתְקִינוּ לִהְיוֹת נוֹעֵל בּוֹ, אֵין צָרִיךְ שֶׁיִּקְשְׁרֶנּוּ בַּדֶּלֶת וּמִכָּל מָקוֹם דָּמִי לְבִנְיָן יוֹתֵר … להמשך קריאה

שלד. שלא נקצר ספיחי תבואות של שנת היובל. – ספר החינוך

שלא נקצר ונלקט ספיחי תבואות שנת היובל כמו שאדם קוצר בשאר השנים, אבל יש לנו לעשות בדברים שנוי. שנאמר ולא תקצרו וגו' וכל הענין, כמו שפרשנו בסמוך בספיחי שביעית (מצוה שכח). —- לכל ספר הזוהר עם פירוש פשוט בעברית לחצו כאן לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות בעל ספר החינוך האתר כולו … להמשך קריאה

ח. צער השכינה מצרות ישראל – תפארת ישראל

——– ובפרט עכשו ככל שנחשך העולם ביותר צער ומצוקה, גם צער שכינת עזנו יותר בלי שעור וחקר בהרגישה כביכול כל צרותיהן וצערן של ישראל, כמו שכתוב (זכריה ב') "כי הנגע בכם נגע בבבת עינו", וכל מכה ומכה אפלו צער קטן שעושין לבר ישראל חס ושלום, כאלו נוגע בבת עינו של מעלה כביכול, וכאלו עושין לשכינה … להמשך קריאה

הַאִם יֶשְׁנָהּ תַּכְלִית נוֹסֶפֶת הַנִּדְרֶשֶׁת מֵאִתָּנוּ בְּקִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, מֵעֵבֶר לְעֶצֶם קִיּוּמָן?

——– רוב העולם שאינו בהכרה ברורה בהבנת תכלית רצון ה' מהאדם מבין, שהתורה דורשת קיום תורה ומצוות לשם מבחן אמונת וכנות האדם לבוראו, עד כמה מוכן הוא לתת עבור הבורא, מממונו, מזמנו, מכבודו, מטרחתו וכיוצא, עד כמה מוכן הוא לשאת על עצמו עול התורה והמצוות, תפילות ג' פעמים ביום, לימוד תורה יום יום, שמירת השבת … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– שערי תשובה דף כח עג כַּת לֵצִים אִישׁ לָשׁוֹן הַנּוֹתֵן דֹּפִי בִּבְנֵי אָדָם כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים נ) תֵּשֵׁב בְּאָחִיךָ תְּדַבֵּר בְּבֶן אִמֶּךָ תִּתֵּן דֹּפִי. וְנִקְרָא לֵץ שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כא) זֵד יָהִיר לֵץ שְׁמוֹ עוֹשֶׂה בְּעֶבְרַת זָדוֹן פֵּרוּשׁ שְׁתֵּי הַמִּדּוֹת הָרָעוֹת שֶׁהֵם הַזָּדוֹן וְהַגַּאֲוָה נִקְבְּצוּ וְנִתְחַבְּרוּ בָּאָדָם הַלֵּץ כִּי מִבְּלִי הֱיוֹת לוֹ תּוֹעֶלֶת בְּדָבָר הוּא … להמשך קריאה

מט – לפי גדלות השם יתברך ועצם רוממותו יתברך – קיצור ליקוטי מוהר"ן

לְפִי גְּדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעֹצֶם רוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּתְנוּעָה קַלָּה בְּעָלְמָא וּבְהִסְתַּכְּלוּת בְּעָלְמָא שֶׁאֵינוֹ כָּרָאוּי לְפִי כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ הָיָה רָאוּי לָבוֹא עַל הָאָדָם מַה שֶּׁרָאוּי חַס וְשָׁלוֹם. אַךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מָלֵא רַחֲמִים וְעַל כָּל הָעוֹלָם הוּא מָלֵא רַחֲמָנוּת וְהוּא רוֹצֶה מְאֹד בְּהָעוֹלָם. עַל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְחַזֵּק עַצְמוֹ בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מַה שֶּׁיּוּכַל אַף אִם הוּא … להמשך קריאה

באלו תפלות נושאים כפיים

——– נשיאת כפים בשחרית, מוסף, מנחה של תעניות, ובנעילה של יום כיפור. (סימן קכט ס"א) המנהג פשוט בארץ ישראל שהכהנים נושאים כפיהם בכל ימות החול ובשבת. ומרן הבית יוסף ורבים מהפוסקים שיבחו מנהג זה מאוד. וכיום גם רבים בחוץ לארץ הנהיגו לעצמם כן, ותבוא עליהם ברכת טוב. (ו רמד) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם … להמשך קריאה

סַךְ הַכֹּל אֹכֶל! – דובב שפתי ישנים

——– כ"ה, י"ט: וְנָתְנָה הָאָרֶץ פִּרְיָהּ וַאֲכַלְתֶּם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח עָלֶיהָ. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : אַף בְּתוֹךְ הַמֵּעַיִם תְּהֵא בּוֹ בְּרָכָה. וְאֵיזוֹ בְּרָכָה כְּבָר צָרִיךְ אָדָם בְּמֵעָיו? בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה תְּלוּיִים אָנוּ בְּחַסְדֵּי הָאֵל: זָכָה אָדָם וְקִבֵּל פַּרְנָסָתוֹ בְּיַד רְחָבָה – כַּמָּה יֵשׁ לָהֶם מַה לֶּאֱכֹל, אֲבָל *(((שהתיאבון הוא מחסדי ה' הגדולים עלינו, שהוא הרגש מיוחד … להמשך קריאה

דילוג לתוכן