מג – על ידי חלישות הלב נופלים פחדים עליו – קיצור ליקוטי מוהר"ן

עַל-יְדֵי חֲלִישׁוּת הַלֵּב נוֹפְלִין פְּחָדִים עָלָיו. כִּי עִקַּר הַגְּבוּרָה הוּא בַּלֵּב. וְרַכֵּי הַלְּבָבוֹת הֵם מִתְפַּחֲדִים. וְזֶה שֶׁכָּתוּב: "אִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב" וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י הַיָּרֵא וְכוּ' כִּי עַל-יְדֵי רַךְ לֵבָב הוּא מִתְיָרֵא: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל … להמשך קריאה

נביאים – ישעיה – פרק ס – חק לישראל

——– (טז) וְיָנַקְתְּ&#1433 חֲלֵ&#1443ב גּוֹיִ&#1428ם וְשֹׁ&#1445ד מְלָכִ&#1430ים תִּינָ&#1425קִי וְיָדַ&#1431עַתְּ כִּ&#1443י אֲנִ&#1444י יְהוָה&#1433 מֽוֹשִׁיעֵ&#1428ךְ וְגֹאֲלֵ&#1430ךְ אֲבִ&#1445יר יַעֲקֹֽב: וְתִשְּׂבְּעִין נִכְסֵי עַמְמַיָּא וּבְבִזַּת מַלְכִיןתִּתְפַּנְּקִין וְתֵדְעִין אֲרֵי אֲנָא יְיָפַּרְקִיךְ וּמְשֵׁזְבִיךְ תַּקִּיפָא דְּיַעֲקֹב: ושד מלכים . ל' שדים ותינקי יורה עליו : (יז) תַּ&#1443חַת הַנְּחֹ&#1436שֶׁת אָבִ&#1443יא זָהָ&#1431ב וְתַ&#1444חַת הַבַּרְזֶל&#1433 אָ&#1443בִיא כֶ&#1428סֶף וְתַ&#1444חַת הָֽעֵצִים&#1433 נְחֹ&#1428שֶׁת וְתַ&#1445חַת הָאֲבָנִ&#1430ים בַּרְזֶ&#1425ל וְשַׂמְתִּ&#1444י פְקֻדָּתֵךְ&#1433 שָׁל&#1428וֹם … להמשך קריאה

ג. בכייתנו היא כאב היודע שבנו חי בשבי ובידו לפדותו אם יתאמץ, שאז הכאב גדול ביותר

——– וביותר יגדל הכאב בכך שהמונע לגילוי השכינה בבית המקדש שאבד לנו תלוי בנו, ומעשינו הם הגורמים לעיכוב בניינו, והוא דומה לבן שהלך בשבי, ואביו לא רק שיודע שבנו חי בשבי, אלא גם יודע שתלוי בו הדבר לפדותו ורק צריך שיתאמץ לעשות זאת, שאז הכאב יגדל למאד, כי יש מצב שאין ביד האב לעשות כלום … להמשך קריאה

תרומה יום רביעי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וָ דמילוי וו דשם ב"ן לקנות הארת מתוספת נפש יתרה משבת הבאה: (טז) וְנָֽתַתָּ&#1430 אֶל-הָֽאָר&#1425ֹן א&#1434ֵת הָֽעֵדֻ&#1428ת אֲשֶׁ&#1445ר אֶתֵּ&#1430ן אֵלֶֽיךָ: וְתִתֵּן בַּאֲרוֹנָא יָת סַהֲדוּתָא דִיאֶתֵּן לָךְ: ונתת אל הארן. כמו בארון: העדות. התורה שהיא לעדות ביני וביניכם, שצויתי אתכם מצות הכתובות בה: (יז) &nbspשני&nbsp&nbspוְעָשִׂ&#1445יתָ כַפּ&#1430ֹרֶת זָהָ&#1443ב טָה&#1425וֹר … להמשך קריאה

פֶּרֶק שְׁלִישִׁי [רמא] – ספר מנורת המאור עם פירוש

לְעוֹלָם יַעֲסֹק אָדָם בַּתּוֹרָה, בֵּין בְּעֹנִי בֵּין בְּעֹשֶׁר. וְיִלְמֹד מֵהִלֵּל הַזָּקֵן וּמֵרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן חַרְסוֹם, הִלֵּל הַזָּקֵן שֶׁלָּמַד בְּעֹנִי וְרַבִּי אֶלְעָזָר – בְּעֹשֶׁר, כִּדְגָרְסִינָן בְּפֶרֶק אָמַר לָהֶם הַמְמֻנֶּה (יומא לה, ב): תָּנוּ רַבָּנָן: עָנִי וְעָשִׁיר בָּאִין לָדִין וכו', כִּדְאִיתָא לְעֵיל, בְּהַקְדָּמַת חִבּוּר זֶה (סימן א). וְגָרְסִינָן נַמֵּי בְּמַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין, פֶּרֶק כֹּהֵן גָּדוֹל (כ, א): אָמַר … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות פ-ר

——– [דברים פרק-ט-כח]&nbsp פֶּן יֹאמְרוּ הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָנוּ מִשָּׁם מִבְּלִי יְכֹלֶת יְהוָה לַהֲבִיאָם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם וּמִשִּׂנְאָתוֹ אוֹתָם הוֹצִיאָם לַהֲמִתָם בַּמִּדְבָּר: [ישעיה פרק-לו-יח]&nbsp פֶּן יַסִּית אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ לֵאמֹר יְהוָה יַצִּילֵנוּ הַהִצִּילוּ אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם אִישׁ אֶת אַרְצוֹ מִיַּד מֶלֶךְ אַשּׁוּר: [ישעיה פרק-נט-יג]&nbsp פָּשֹׁעַ וְכַחֵשׁ בַּיהוָה וְנָסוֹג מֵאַחַר אֱלֹהֵינוּ דַּבֶּר עֹשֶׁק וְסָרָה הֹרוֹ וְהֹגוֹ מִלֵּב … להמשך קריאה

מאמר יב'

——– "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל … להמשך קריאה

י. מדריגת "הצדיק" נקבעת בכל דור בייחס לנסיונות הדור

——– וברור שמדריגת צדיק נמדדת בייחס לדורו, ובייחס לנסיונות הדור, ואם כן היום בהשתוללות יצרא דעריות באופן נורא שלא היה מעולם, השומר עצמו וגודר גדרים לבל יבוא לידי נסיון, וגם אם נכשל מיד מתחזק שוב לבל יפול – גיבור צדיק יקרא, אחר שבעצם אינו רוצה באותו שוחד ודוחהו – זה אשר תיכון אמונתו ויחיה עצמו … להמשך קריאה

חֲזַ"ל הִבְטִיחוּ: "הַבָּא לִטַּהֵר מְסַיְּעִין אוֹתוֹ", הֵיאַךְ יִתָּכֵן לִרְאוֹת בְּנֵי אָדָם מִשְׁתַּדְּלִים מִתְאַמְּצִים וְאַף יְגֵעִים בַּתּוֹרָה, וַעֲדַיִן לִבָּם לֹא בִּרְשׁוּתָם, הַנְּפִילוֹת וְהַמְּעִידוֹת נַחֲלָתָם מִדֵּי פַּעַם לְפַעַם?

——– שאלה זו מתיישבת כמו כן על פי התשובה הקודמת, אין הכי נמי, מצד רצון ה' בודאי לתת לרוצה והבא ליטהר שפע של מדריגות בתורה וקדושה, אלא הבעיה היא שעדיין לא הכין אדם זה כלים מתאימים לענוה והכנעה, ואז קיים סיכון לאדם זה, שבאם ינתן לו משאלות לבו – עליה בתורה ועבודה, יבוא לגאוה, וכאמור … להמשך קריאה

שכט. שלא נאסף פרות האילן בשביעית כדרך שאוספין אותן בכל שנה. – ספר החינוך

שלא נאסף מה שיוציאו האילנות בשנה השביעית כדרך שאוספין בני אדם פרות אילנותיהם בכל שנה. אבל יש לנו לעשות בדבר שנוי כדי להראות שהכל כהפקר בשנה זו. וזהו פרוש (ויקרא כה ה) ואת ענבי נזיריך לא תבצר. כלומר, שלא תבצר כדרך הבוצרים, שכן בא עליו הפרוש המקבל, וכמו שאמרו זכרונם לברכה (שביעית פ"ח מ"ו) מכאן … להמשך קריאה

כב. בעקבות משיחא נחיצות התורה אף לצורך ההשרדות

——– אם בכל הימים היתה נחיצות התורה בשביל לגבור על היצר הרע, וכאומרם חז"ל: "בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין", על אחת כמה וכמה בזמן עקבות משיחא, שלכח הרע ניתן רשות לצאת בגלוי ובתוקף של נסיונות וגירויים שלא היו מעולם, בוודאי שבזמן כזה התורה היא פיקוח נפש ממש, שמבלי התורה בודאי יאבד האדם לגמרי, … להמשך קריאה

קביעות צדקה – ספר פלא יועץ

הקובע לתן צדקה לשום עני, דבר קצוב מדי חדש בחדשו או מדי שבת בשבתו, יש בדבר לשבח ויש בדבר לגנאי. לשרי, ח, שאין העני חייו תלואים מנגד, מאין יבוא עזרו, ונכון לבו בטוח על הרגיל לתן ויש לו על מה לסמך, וזו טובה מאין יבוא עזרו, ונכון לבו בטוח על הרגיל לתן ויש לו על … להמשך קריאה

סימן שח – דברים המתרים והאסורים לטלטל בשבת – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שח – דברים המתרים והאסורים לטלטל בשבת א כָּל הַכֵּלִים נִטָּלִים בְּשַׁבָּת חוּץ מִמֻּקְצֶה מֵחֲמַת חֶסְרוֹן כִּיס, כְּגוֹן סַכִּין שֶׁל שְׁחִיטָה אוֹ שֶׁל מִילָה, וְאִזְמֵל שֶׁל סַפָּרִים, וְסַכִּין שֶׁל סוֹפְרִים שֶׁמְּתַקְּנִים בָּהּ הַקּוֹלְמוּסִים, כֵּיוָן שֶׁמַּקְפִּידִים שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת בָּהֶם תַּשְׁמִישׁ אַחֵר, אָסוּר א לְטַלְטְלוֹ בְּשַׁבָּת וַאֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ מְקוֹמוֹ אוֹ לְצֹרֶךְ גּוּפוֹ. { הַגָּה: וַאֲפִלּוּ תְּחוּבִים … להמשך קריאה

קדושים יום רביעי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וָ דמילוי וו דשם ב"ן לקנות הארת מתוספת נפש יתרה משבת הבאה: (טז) לֹֽא-תֵלֵ&#1444ךְ רָכִיל&#1433 בְּעַמֶּ&#1428יךָ לֹ&#1445א תַֽעֲמ&#1430ֹד עַל-דַּ&#1443ם רֵעֶ&#1425ךָ אֲנִ&#1430י יְהוָֹֽה: לָא תֵיכוּל קוּרְצִין בְּעַמָךְ לָאתְקוּם עַל דְמָא דְחַבְרָךְ אֲנָאיְיָ: לא תלך רכיל. אני אומר על שם שכל משלחי מדנים ומספרי לשון הרע הולכים בבתי רעיהם … להמשך קריאה

סעי' יז' – לא ישכים אדם לילך מעיר שמתפללים בה בעשרה, אם יכול לבוא למחוז חפצו בעוד היום גדול ושלא יהא צריך ללכת יחידי אחר התפלה. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י מצאתי כתוב בשם ספר אגודה (חולין פ"ט סי' קמט) לתפלה אם יש עשרה עד ד' מילין ימתין וכל שכן שלא ישכים אדם לילך מן העיר שמתפללין שם בעשרה אם יכול לבוא למחוז חפצו בעוד היום ושלא צריך לילך יחידי אחר התפלה: וכ"פ מרן יש מי שאומר שמכ"ש שלא ישכים אדם לילך מעיר … להמשך קריאה

"ברכו את ה' המבורך"

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– בתפילת ערבית של מוצאי שבת, יאריך השליח ציבור באמירת "ברכו את ה' המבורך", וכן הציבור יאריכו בעניית "ברוך ה' המבורך לעולם ועד". ויש בזה סגולה להצלחה, ושלא ינזק כל השבוע. והטעם שיש להאריך, מפני שבמוצאי שבת הנשמות חוזרות לגיהנם, וכל זמן שהוא מאריך אינן חוזרות. גם מלווה בזה … להמשך קריאה

הוּא זַכַּאי! – דובב שפתי ישנים

——– כ"ד, י': וַיֵּצֵא בֶּן אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית וְהוּא בֶּן אִישׁ מִצְרִי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּנָּצוּ בַּמַּחֲנֶה בֶּן הַיִּשְׂרְאֵלִית וְאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((תורת כהנים.))) מִבֵּית דִּינוֹ שֶׁל מֹשֶׁה יָצָא מְחֻיָּב, עָמַד וְגִדֵּף. קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וּמְיַסֵּד תְּנוּעַת הַמּוּסָר, רַבִּי יִשְׂרָאֵל סַלַנְטֶר זִיעָ"א, הָיָה מַכִּיר וּמְזַהֶה בְּעֵינוֹ עֵין הַבְּדֹלַח אֶת תְּכוּנוֹתָיו וּטְבָעָיו הָרָעִים שֶׁל הָאָדָם, וּבְאַחַד … להמשך קריאה

נביאים – הושע – פרק יב – חק לישראל

——– (יא) וְדִבַּ&#1433רְתִּי&#1433 עַל-הַנְּבִיאִ&#1428ים וְאָנֹכִ&#1430י חָז&#1443וֹן הִרְבֵּ&#1425יתִי וּבְיַ&#1445ד הַנְּבִיאִ&#1430ים אֲדַמֶּֽה: וּמַלֵּילִית עִם נְבִיַּיּא וַאֲנָא נְבוּאָןאַסְגֵּיתִי וּבְיַד נְבִיַּיָּא שְׁלָחִית: ודברתי על הנביאים . להוכיח אתכם ולהחזיר אתכם למוטב : וביד הנביאים אדמה . נראיתי להם בכמה דומיות , ד"א אדמה להם דברי ע"י משלים כדי לישבם על שומעיהם : (יב) אִם-גִּלְעָ&#1445ד אָ&#1433וֶן&#1433 אַךְ-שָׁ&#1443וְא הָי&#1428וּ בַּגִּלְגָּ&#1430ל שְׁוָרִ&#1443ים … להמשך קריאה

א. הטעם לגליות ישראל – תפארת ישראל

——– כתיב (בראשית ט"ו י"ב): "ויהי השמש באה לבוא ותרדמה נפלה על אברם, והנה אימה חשכה גדלה נופלת עליו". ופרש רש"י: "והנה אימה" – רמז לצרות וחשך של גליות. ובפרשת שמות (ג' י"ד). "ויאמר אלקים אל משה אהיה אשר אהיה", ופרש רש"י: "אהיה" עמם בצרה זאת, "אשר אהיה" עמם בשעבוד שאר מלכיות, עד כאן לשונו. … להמשך קריאה

עקירת רגליו לדוכן

——– כשמתחיל שליח ציבור ברכת רצה, כל כהן שבבית הכנסת עוקר רגליו לעלות לדוכן [הדוכן הוא המקום שעומדים הכהנים לברך, סמוך לארון הקודש]. ואם שכח ולא עקר רגליו עד שכבר אמר הש"צ תיבת מודים, אינו רשאי לעלות לאחר מכן. (ו רפו) נעליים – קודם הברכה חולצים הכהנים את נעליהם. ובשעת הדחק שהכהן סובל מקור וקשה … להמשך קריאה

נביאים – מיכה – פרק ו – חק לישראל

——– (ז) הֲיִרְצֶ&#1444ה יְהוָה&#1433 בְּאַלְפֵ&#1443י אֵילִ&#1428ים בְּרִֽבְב&#1430וֹת נַֽחֲלֵי-שָׁ&#1425מֶן הַאֶתֵּ&#1444ן בְּכוֹרִי&#1433 פִּשְׁעִ&#1428י פְּרִ&#1445י בִטְנִ&#1430י חַטַּ&#1445את נַפְשִֽׁי: הַיִתְרְעֵי יְיָ בְּאַלְפֵי דִּכְרִין בְּרִבְבַתנַחְלִין דִּמְשַׁח הַאֶתֵּן בּוּכְרִי חֲלַףחוֹבִי חִבּוּב מְעַי חֲלַף חֲטָאֵינַפְשִׁי: נחלי שמן . למנחות : האתן בכורי . קרבן לפשעי : (ח) הִגִּ&#1445יד לְךָ&#1435 אָדָ&#1430ם מַה-טּ&#1425וֹב וּמָֽה-יְהוָ&#1438ה דּוֹרֵ&#1443שׁ מִמְּךָ&#1431 כִּ&#1443י אִם-עֲשׂ&#1444וֹת מִשְׁפָּט&#1433 וְאַ&#1443הֲבַת חֶ&#1428סֶד וְהַצְנֵ&#1445עַ לֶ&#1430כֶת עִם-אֱלֹהֶֽיךָ: … להמשך קריאה

סימן תח – דין עירובי תחומין – ערוך השולחן

——– א כשם שתקנו חכמים עירוב לחצרות ומבואות, כדי שיוכלו לטלטל בהם על ידי העירוב, מפני שנעשה (כאילו) [כאלו] כולם דרים במקום אחד, כמו כן תקנו עירובי תחומין. והיינו שאם אחד יש לו צורך מצוה לילך להלן מאלפים אמה בשבת או איזה הכרח – יכול לעשות עירוב בערב שבת על עוד אלפים אמה, ויהיה ביכולתו … להמשך קריאה

נביאים – מלכים א – פרק ו – חק לישראל

——– (ט) וַיִּ&#1445בֶן אֶת-הַבַּ&#1430יִת וַיְכַלֵּ&#1425הוּ וַיִּסְפֹּ&#1444ן אֶת-הַבַּ&#1433יִת&#1433 גֵּבִ&#1428ים וּשְׂדֵרֹ&#1430ת בָּאֲרָזִֽים: וּבָנָא יָת בֵּיתָא וְשַׁכְלְילֵהּ וְטָלִיליָת בֵּיתָא בְּהַנְתוּכִין וְעִילָא מִנְּהוֹןסִדְרָא דְּרִיִכְפָת רֵישֵׁי שִׁירִיתָא אַרְזַיָּא: ויספון . לשון כסוי תקרה : גבים ושדרות בארזים . שתי תקראות , אחת עשויה לנוי מלמטה , ואחת של לוחי ארזים מלמעלה , של גבים היא התחתונה . ותרגם יונתן : … להמשך קריאה

הֵיאַךְ יֵשׁ לִנְהֹג כְּדֵי לְהַשְׁרִישׁ אֶת מִדַּת הָעֲנָוָה?

——– הדרך לזכות למדת הענוה מבוארת באיגרת הרמב"ן, ונסכם דבריו. א. ראשית שלא לכעוס, ולהתבונן בעונש הכועס ובמעלת הסבלן. ב. לנהוג בענוה מתחילה בהנהגות חיצוניות, דהיינו לדבר בנחת, להתלבש במלבושים פשוטים, לשבת עם נמוכי העם וכיוצא. ג. להתבונן שהגאוה היא טעות בשורשה מצד ההיגון. כמבואר שם באיגרת הרמב"ן שיתכן וכל בני האדם טובים ממנו אם … להמשך קריאה

מד – האמונה תולה בפה של אדם – קיצור ליקוטי מוהר"ן

א כְּשֶׁאָדָם נוֹפֵל מֵאֱמוּנָה חַס וְשָׁלוֹם. עֵצָה לָזֶה שֶׁיְּדַבֵּר הָאֱמוּנָה בְּפִיו שֶׁיֹּאמַר בְּפֶה מָלֵא שֶׁהוּא מַאֲמִין וְכוּ', כִּי זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁמְּדַבֵּר בְּפִיו דִּבּוּרֵי אֱמוּנָה הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה. גַּם עַל-יְדֵי-זֶה זוֹכֶה לָבוֹא לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. כִּי הָאֱמוּנָה תּוֹלָה בְּפֶה שֶׁל אָדָם שֶׁצְּרִיכִין לְדַבֵּר הָאֱמוּנָה בַּפֶּה כַּנַּ"ל כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי": ב וְכֵן לְהִפּוּךְ צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד … להמשך קריאה

ד. בזכרון החורבן מתבוננים אנו לאיזה שיפלות ודיוטא תחתונה ירדנו והוא מה שיביא אותנו להתרומם ממקום שיפלותנו

——– ובעצם יש בזכרון חורבן הבית ענין הרבה יותר עמוק מהמבואר לעיל, ונקדים דברי הגמרא (יומא נד): כשנכנסו האוייבים להיכל ראו שהיו כרובין מעורין זה בזה, וידוע (גמרא ב"ב צ"ט) דבזמן שישראל עושין רצונו של מקום כרובים פניהם איש אל אחיו ומעורין זה בזה, וכשאין עושין רצונו של מקום – פניהם אל הבית. וכן איתא … להמשך קריאה

דילוג לתוכן