——–
כשמתחיל שליח ציבור ברכת רצה, כל כהן שבבית הכנסת עוקר רגליו לעלות לדוכן [הדוכן הוא המקום שעומדים הכהנים לברך, סמוך לארון הקודש]. ואם שכח ולא עקר רגליו עד שכבר אמר הש"צ תיבת מודים, אינו רשאי לעלות לאחר מכן. (ו רפו)
נעליים – קודם הברכה חולצים הכהנים את נעליהם. ובשעת הדחק שהכהן סובל מקור וקשה לו לחלוץ נעליו, רשאי לישא כפיו עם נעליו, וטוב שינעל נעלי בד ולא עור. (ו רעג)
כתב המשנה ברורה (סימן קכח ס"ק טו): כשחולצים הכהנים את נעליהם, יש להצניע את הנעליים שלא יעמדו גלויות בבית הכנסת, מפני הכבוד.
ראוי שלא לעלות לדוכן יחף בלי גרביים, מאחר ובזמנינו לא מכובד לעמוד כך בפני אנשים חשובים. (ו רעד)
כוונת המצוה – כשעוקרים הכהנים את רגליהם לעלות לדוכן, יכוונו שבאים לקיים מצות עשה מן התורה לברך את ישראל. ויאמרו: "יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתהא ברכה זו שצויתנו לברך את עמך ישראל ברכה שלימה, ולא יהיה בה מכשול ועוון מעתה ועד עולם". ומאריכים בבקשה זו עד שיסיים השליח ציבור "הטוב שמך ולך נאה להודות", שאז עניית 'אמן' של הציבור, תחול גם על בקשתם. (קכח ס"ט. ו רצ)
מקום גבוה – מצוה מן המובחר שהכהנים יעמדו בשעת הברכה על מקום גבוה מעט כמדרגות ההיכל. ובבתי הכנסת שההיכל על הרצפה, יניחו איזו מדרגה שהכהנים יברכו עליה. ואולם אם אין מקום גבוה, יברכו בעומדם על הרצפה. וכתב הגאון רבנו יוסף חיים (בן איש חי תצוה אות ה): ופה עירנו בגדאד היה מנהגם לעמוד הכהנים בקרקע ההיכל ולברך ברכת כהנים, ולא היו עומדים על האיצטבא שבסוף ההיכל, ותהילות לאל עשיתי המנהג שיעלו ויעמדו על האיצטבא שבסוף ההיכל ושם יברכו, וכן ראוי לדקדק בזה בכל מקום ומקום. (ו רכט)
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
סדר היום בהלכה ובאגדה
כסלו התשע"ג
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5