פריה ורביה – מצוות הארץ: בהלכה ובאגדה

——– מותר לצאת לחוץ לארץ כדי לישא אשה, וכגון שאינו מוצא בת זוג המתאימה לו בארץ ישראל, או שהציעו לו אשה מחוץ לארץ, ובלבד שיחזור אחר כך לארץ ישראל, אבל אם מטרתו להשתקע שם, אסור. (רמב"ם מלכים פ"ה ה"ט, ובכסף משנה שם) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי … להמשך קריאה

כי תבוא יום רביעי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וָ דמילוי וו דשם ב"ן לקנות הארת מתוספת נפש יתרה משבת הבאה: (טז) &nbspשלישי&nbsp&nbspהַיּ&#1443וֹם הַזֶּ&#1431ה יְהֹוָ&#1448ה אֱלֹהֶ&#1436יךָ מְצַוְּךָ&#1447 לַעֲשׂ&#1435וֹת אֶת-הַֽחֻקִּ&#1445ים הָאֵ&#1430לֶּה וְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִ&#1425ים וְשָֽׁמַרְתָּ&#1444 וְעָשִׂ&#1448יתָ&#1433 אוֹתָ&#1428ם בְּכָל-לְבָֽבְךָ&#1430 וּבְכָל-נַפְשֶֽׁךָ: יוֹמָא הָדֵין יְיָ אֱלָהָךְ מְפַקְדָךְלְמֶעְבַּד יָת קְיָמַיָא הָאִלֵין וְיָתדִינַיָא וְתִטַר וְתַעְבֵּד יָתְהוֹן בְּכָללִבָּךְ וּבְכָל נַפְשָׁךְ: היום הזה ה' אלהיך מצוך. … להמשך קריאה

ויצא יום רביעי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וָ דמילוי וו דשם ב"ן לקנות הארת מתוספת נפש יתרה משבת הבאה: (ג) וְנֶֽאֶסְפוּ-שָׁ&#1443מָּה כָל-הָֽעֲדָרִ&#1431ים וְגָֽלֲל&#1444וּ אֶת-הָאֶ&#1448בֶן&#1433 מֵעַל&#1433 פִּ&#1443י הַבְּאֵ&#1428ר וְהִשְׁק&#1430וּ אֶת-הַצּ&#1425ֹאן וְהֵשִׁ&#1447יבוּ אֶת-הָאֶ&#1435בֶן עַל-פִּ&#1445י הַבְּאֵ&#1430ר לִמְקֹמָֽהּ: וּמִתְכַּנְשִׁין לְתַמָּן כָּל עֲדָרַיָּא וּמְגַנְדְּרִיןיָת אַבְנָא מֵעַל פּוּמָא דְבֵירָאוּמַשְׁקָן יָת עָנָא וּמְתִיבִין יָתאַבְנָא עַל פּוּמָא דְבֵירָא לְאַתְרַהּ: ונאספו. רגילים היו … להמשך קריאה

ב. הבכיה הינה בכיית תחינה מתוך תקוה שיבנה כבן שאבד ואביו יודע שהינו חי בשבי

——– התשובה – הבכיה על המת היא מעין בכיה של יאוש, בכיה על דבר שאינו וגם לא יחזור, ואין שום תכלית בבכיה, ולכן אין לבכות על המת יותר מדאי, וכמעשה המובא בגמרא (מו"ק כז ע"ב) שיש סכנה כשבוכים על המת יותר מדאי, והיינו משום שאין תכלית בבכיה זו, ולכך המוטל הוא על הָאָבֵל להשלים עם … להמשך קריאה

מַהוּ בֵּאוּר "צַעַר הַשְּׁכִינָה"?

——– א. "שְׁכִינָה" בֵּאוּרָהּ אוֹרוֹ וּכְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ הַמִּתְפַּשֵּׁט בַּתַּחְתּוֹנִים, וְצַעַר הַשְּׁכִינָה הַיְנוּ צַעַר מִבִּזְיוֹן כְּבוֹד שָׁמַיִם, כְּבוֹד שָׁמַיִם מֻשְׁפָּל, מְעַטִּים הֵמָּה הַיְרֵאִים וַחֲרֵדִים לִכְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, רַבִּים בְּרֵישׁ גַּלֵּי מְחַלְּלִים וְדוֹרְכִים עַל תּוֹרָתוֹ וּמִצְווֹתָיו וְעוֹשִׂים עַיִן שֶׁל מַעְלָה כְּאִלּוּ אֵינָהּ רוֹאָה וְאֹזֶן שֶׁל מַעְלָה כְּאִלּוּ אֵינָהּ שׁוֹמַעַת, וּמִתְכַּחֲשִׁים וּמִתְנַכְּרִים לִמְצִיאוּתוֹ וְאַדְנוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֻמּוֹת הָעוֹלָם הֵמָּה הַשּׁוֹלְטִים … להמשך קריאה

בלק יום רביעי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וָ דמילוי וו דשם ב"ן לקנות הארת מתוספת נפש יתרה משבת הבאה: (יז) כִּֽי-כַבֵּ&#1444ד אֲכַבֶּדְךָ&#1433 מְא&#1428ֹד וְכ&#1435ֹל אֲשֶׁר-תֹּאמַ&#1445ר אֵלַ&#1430י אֶֽעֱשֶׂ&#1425ה וּלְכָה-נָּא&#1433 קָֽבָה-לִּ&#1428י אֵ&#1430ת הָעָ&#1445ם הַזֶּֽה: אֲרֵי יְקָרָא אֲיַקְרִינָךְ לַחֲדָא וְכֹלדִי תֵימַר לִי אַעְבֵּד וְאִיתָאכְעַן לוֹט לִי יַת עַמָאהָדֵין: כי כבד אכבדך מאד. יותר ממה שהיית נוטל לשעבר … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– משערי תשובה לר"י דף ז' ע"א תַּאֲוַת הַצַדִּיקִים מִן הַהַצְלָחוֹת לְהָפִיק רָצוֹן מֵהַשֵּׁם וְשֶׁיַחְפּוֹץ בָּהֶם וּרְצוֹנוֹ הַחַיִּים הַקַּיָּמִים וְהָאָמִתִּיִים וְהָאוֹר הַגָּדוֹל הַכּוֹלֵל אֶת הַנְעִמוֹת כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ל) חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ וְנֶאֱמַר (שם פז) ה' אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ הָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אֵין לָנוּ אֶלָּא הַאָרַת פָּנֶיךָ וְהוּא עִנְיַן הָרָצוֹן וּכְבַר הִקְדַּמְנוּ וּבִיאַרְנוּ … להמשך קריאה

סימן תז – מי הם שיכולים לילך חוץ לתחום – ערוך השולחן

——– א דבר ידוע שאין לך דבר שעומד בפני פקוח נפש, שמחללין את השבת, וכל שכן שמחוייבין לצאת חוץ לתחום, אפילו בתחומין די"ב מיל. ובתחומין עשו לזה חכמים תקנה יתירה, שיש לו במקום שהגיע אלפים אמה לכל רוח, אפילו שלא קנה שביתה בשם. ואם הוא באיזה עיר – הרי הוא כאנשי העיר, ויש לו כל … להמשך קריאה

סימן שז – דיני שבת התלוים בדבור – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שז – דיני שבת התלוים בדבור א וְדַבֵּר דָּבָר (יְשַׁעְיָה נח, יג): שֶׁלֹּא יְהֵא דִּבּוּרְךָ שֶׁל שַׁבָּת כְּדִבּוּרְךָ שֶׁל חֹל; הִלְכָּךְ אָסוּר לוֹמַר: דָּבָר פְּלוֹנִי א אֶעֱשֶׂה לְמָחָר אוֹ סְחוֹרָה פְּלוֹנִית אֶקְנֶה לְמָחָר, וַאֲפִלּוּ בְּשִׂיחַת דְּבָרִים בְּטֵלִים אָסוּר לְהַרְבּוֹת. { הַגָּה: וּב"א שֶׁסִּפּוּר שְׁמוּעוֹת וְדִבְרֵי חִדּוּשִׁים הוּא עֹנֶג לָהֶם, מֻתָּר } ב { לְסַפְּרָם … להמשך קריאה

נִשְׁאַלְתִּי שאלה מֵאָדָם אֶחָד שֶׁקּוֹרֵית אֶצְלוֹ לִפְעָמִים תּוֹפָעָה הַנִּשְׁמַעַת קְצָת מְשֻׁנָּה. וְהִיא, שֶׁדַּוְקָא כַּאֲשֶׁר הוּא נוֹפֵל פַּעַם בִּזְמַן מָה, מִתְעוֹרֵר הוּא יוֹתֵר בִּתְפִלָּתוֹ בִּרְגָשׁוֹת וְהִתְפַּעֲלוּת, וְהִתְעַנְּגוּתוֹ עַל ה' הִיא יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר כַּאֲשֶׁר הַמַּצָּב אֶצְלוֹ הוּא שִׁגְרָתִי – לְלֹא נְפִילוֹת, שֶׁאָז קָשֶׁה עָלָיו יוֹתֵר לְהִתְפַּעֵל וּלְהִתְחַדֵּשׁ?

——– טעם לזה יובן ע"פ דברי החו"ה שער התשובה פ"ח וזה לשונו: פעמים יש ומועיל חטא של הבעל תשובה יותר מכל צדקותו של הצדיק! ופעמים שמזיקה הצדקות לצדיק יותר מכל מה שמזיקים כל חטאי הבעל תשובה! הכיצד? כשהצדיק פונה לבבו מהכניעה, ודבק בגאוה חנופה ואהבת השבח, ואילו הבעל תשובה מתבייש מחטאיו ונכנע ושפל תמיד, ונזהר … להמשך קריאה

סעי' טז' – ההולך בדרך והגיע לעיר ורוצה ללון בה, אם לפניו עד ד' מילין מקום שמתפללים בעשרה, צריך לילך שם; ולאחריו, צריך לחזור עד מיל, כדי להתפלל בעשרה. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור גרסינן בפסחים מו. לתפלה ארבעה מילין וה"מ לפניו אבל לאחריו עד מיל חוזר טפי לא. ופרש"י לתפלה להתפלל בעשרה שאם הוא הולך בדרך והגיע לעיר ורוצה ללון בה אם לפניו עד ד' מילין מקום שמתפללין בעשרה צריך לילך שם ולאחריו צריך לחזור עד מיל כדי להתפלל בעשרה. אף על פי שיש פירושים … להמשך קריאה

ט. וצדיק באמונתו יחיה – ה"צדיק" שהוא הנקרא זה ששומר קדושתו, הוא זה שיזכה באחרית הימים ל"אמונתו יחיה"

——– והוא הנאמר בחבקוק: "וצדיק באמונתו יחיה", לא אמר ואדם באמונתו יחיה, אלא "וצדיק", וידוע שיוסף נקרא בשם "צדיק" שנאמר (עמוס ב, ו): "על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעליים", ומובא בזוהר בכמה מקומות דלכך נקרא יוסף בשם "צדיק", להיותו עומד בנסיון העריות, שאין נקרא צדיק אלא זה שעמד בנסיון של עריות. ואגב יש לנו … להמשך קריאה

שכח. שלא נקצר ספיחים בשנה השביעית. – ספר החינוך

שלא נקצר מה שתצמיח הארץ מעצמה בשנה השביעית. ולא מה שתצמיח בשנה זו ממה שנזרע בה בשנה הששית וזהו נקרא ספיח, שנאמר (ויקרא כה ה) את ספיח קצירך לא תקצר. רוצה לומר, שלא נקצר אותו כדרך שאנו קוצרים תבואתנו בשאר שנים (עי סהמ"צ ל"ת רכב), אבל מכל מקום, אכילתו התרה לנו, ובלבד שנאכלהו דרך הפקר, … להמשך קריאה

בושה פנימית עמוקה מולידה רצון עז לעליה

——– עתה נחזור לראשית דברינו שכתבנו "כך צריך להיות מהלך הדברים, תחילה שיהיה בוש ורק אח"כ לגשת". נבאר את עומק סיבת הדבר. סיבת הדבר שגורמת לו לאדם לשאוף ולהתעלות ברוחניות, היא רק מכח ההכרה שעדיין יש בו חסר. כל זמן שאדם חש שמצבו משביע רצון יחסית, מהיכן יהיה לו דחף ושאיפה להתקדמות? רק כאשר אדם … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות פ-צ

——– [ישעיה פרק-כד-יז]&nbsp פַּחַד וָפַחַת וָפָח עָלֶיךָ יוֹשֵׁב הָאָרֶץ: [תהילים פרק-פ-י]&nbsp פִּנִּיתָ לְפָנֶיהָ וַתַּשְׁרֵשׁ שָׁרָשֶׁיהָ וַתְּמַלֵּא אָרֶץ: ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא … להמשך קריאה

מַה הַתשובה לְטַעֲנַת הַטּוֹעֵן: הַמִּדּוֹת הַקִּנְאָה וְהַתַּחֲרוּת, וּכְמוֹ כֵן הַגַּאֲוָה – בְּתֹקֶף אֶצְלִי, הֵיאַךְ לְהִגָּמֵל מֵהֶן אַחַר שֶׁכּוֹאֵב אֲנִי עַל הַדָּבָר, וְכַמּוּבָן מְנַסֶּה לְהֵחָלֵץ מֵהֶם בְּלִמּוּד מוּסָר וּתְפִלָּה?

——– דע שהצלחת תיקון המידות מלבד העבודה הנצרכת לכך, נצרך גם "סבלנות"! כי לתיקון המדות נדרש הרבה זמן. וכמו שלהיות גדול בתורה – ובפרט בימינו – מלבד השקידה והעמל הוא גם נמשך במשך זמן, שלא כמו בדורות הקודמים שהצליחו בגיל צעיר להיות ענקים בתורה וביראה, כן הוא לגבי תיקון המידות, כי ענין "ירידת הדורות" חל … להמשך קריאה

תועלת היסורים והגליות – תפארת ישראל

——– אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאתם (לג, א) המלה "שכינה" עולה על שפתנו כמה פעמים בכל יום, הן באמירת "לשם יחוד קדשא בריך הוא ושכינתיה" שמנהג קדוש בישראל לאמרו קדם כל תורה, מצוה ותפלה, הן ג' פעמים ביום בברכת "המחזיר שכינתו לציון", ועוד. ובאמת, ענין "השראת שכינה בישראל", "שכינתא בגלותא", "הקמת … להמשך קריאה

קביעות – ספר פלא יועץ

קביעות עתים לתורה הוא אחד מהדברים ששואלים לאדם ביום הדין קבעת עתים לתורה (שבת לא, ב) והן עתה נתפרסם בכל תפוצות ישראל ספר חק לישראל. והוא מהדברים שמעט מחזיק את המרבה וחשוב הרבה, שבמעט זמן לומד כל מיני למודים, וידו בכל, והוא מסדר על פי הסוד מגורי האר"י ז"ל, ובונה בשמים עליותיו ולומד ממנו חכמה … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– משערי קדושה ח"ב שער ד' אַף עַל פִּי שֶׁהַיִּרְאָה כְּתִיב בָּהּ (איוב כ"ח) הֵן יִרְאַת ה' הִיא חָכְמָה וּכְתִיב (ישעי' ל"ג) יִרְאַת ה' הִיא אוֹצָרוֹ אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי עָקֵב הִיא אֶל הָעֲנָוָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כ"ב) עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת ה' וּמִי שֶׁדַּעְתּוֹ שְׁפָלָה עָלָיו כְּאִלּוּ הִקְרִיב כָּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁנֶּאֱמַר (תלים נ"א) זִבְחֵי … להמשך קריאה

כא. המצליח שלא להתפתות לשוחד השקר שהוא טומאת העריות, הוא זה שיזכה שלא ישלוט עליו החושך העבה השורר בתוקפו בסמוך לזריחת אור ה'

——– וכדי לשחד את עם ישראל, משתמש עמלק הרשע בשוחד העריות, לעוור עיני חכמים ולסלף דברי צדיקים בשוחד העין בראיית מראות אסורות, ובכך למשוך את הלב ואת כלי המעשה, ובכך מצליח לשחד את לבותיהם של ישראל הכשרים, ולעוור עיניהם מהאמונה הטהורה, ולסלף את הדברים המצדקים המוכיחים על מציאותו יתברך ואמיתת תורתו, ובכך מטפש הוא את … להמשך קריאה

אִם אֵין אֲנִי לִי – מִי לִי? – דובב שפתי ישנים

——– כ"ג, כ"ב: וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : הַנַּח לִפְנֵיהֶם וְהֵם יְלַקְּטוּ, וְאֵין לְךָ לְסַיֵּעַ לְאֶחָד מֵהֶם. הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִתְחַשְּׁבָה בַּחֲלִישׁוּתוֹ שֶׁל הֶעָנִי, וְהֶעֱנִיקָה לוֹ מַתְּנוֹת עֲנִיִּים בַּשָּׂדֶה, בַּיֶּקֶב וּבַגֹּרֶן וּבִשְׁאָר גִּדּוּלִים, שֶׁיַּאַסְפֵם אֶל בֵּיתוֹ וְיִחְיֶה וְיִתְפַּרְנֵס … להמשך קריאה

נטילת ידיים

——– קודם הברכה, על הכהנים ליטול ידיהם במים בכלי עד פרק הזרוע בלי ברכה. וסמכו זאת חז"ל (סוטה לט ע"א) על הפסוק: "שאו ידיכם קודש, וברכו את ה'", כלומר כשתשאו את ידיכם לברך את ישראל, קדשו אותם קודם בנטילה, ואחר כך תברכו ברכת ה' שהיא ברכת כהנים. ואף על פי שנטלו כבר ידיהם בקומם משנתם … להמשך קריאה

פרשת בחוקותי ב' – מאמר סו – סכנת אמונת המקרה

——– "ואם תלכו עמי קרי" (כו, כא) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם … להמשך קריאה

סחורה – מצוות הארץ: בהלכה ובאגדה

——– מותר לצאת לחוץ לארץ לצורך סחורה, ואפילו שיש לו פרנסה אלא שרוצה להרוויח יותר, וכל שכן שמותר לצאת כדי להציל את ממונו מן הגויים, וכגון להישפט איתם שם בבתי המשפט שלהם, ובלבד שיחזור אחר כך לארץ ישראל, אבל להשתקע שם, אסור. (רמב"ם מלכים פ"ה ה"ט, ובכסף משנה שם) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם … להמשך קריאה

א. אמונה נקנית במידות טובות

——– רבותינו פרשו לשון עראי, מקרה, כאדם שאינו הולך תדיר במצוות אלא לפרקים – (רש"י, רשב"ם ועוד). אמנם האור החיים הקדוש והכלי יקר ועוד, פירשו מלשון מקרה, דהיינו שההתייחסות לעונשי שמים תהא שיאמרו מקרה הוא. החזון איש בספרו "אמונה וביטחון" (פרק א' אות א') מביא, כי האמונה היא "נטיה דקה מעדינות הנפש", ושם מאריך שכדי … להמשך קריאה

כֵּיצַד יֵשׁ לְטַפֵּל בִּבְעָיָה שֶׁל בּוּשָׁה יְתֵרָה מֻגְזֶמֶת הַתּוֹקֶפֶת אֶת הָאָדָם, וּמִבּוּשָׁה זוֹ נִגְרָם לוֹ שֶׁבֹּשׁ הוּא מִלּוֹמַר אֵיזֶה דְּבַר תּוֹרָה, אוֹ לְדַבֵּר בִּפְנֵי רַבּוֹ, אוֹ בִּפְנֵי חֲבֵרָיו, וְסוֹבֵל הוּא מִכָּךְ לִמְאֹד, וּבִפְרָט שֶׁתָּמִיד חוֹשֵׁשׁ הוּא פֶּן תֵּצֵא תַּקָּלָה בִּדְבָרָיו וְיִתְבַּיֵּשׁ יוֹתֵר, וּמִכָּךְ בּוֹרֵחַ הוּא מֵחֶבְרַת בְּנֵי אָדָם וּמִתְחַבֵּא מֵהֶם פֶּן תִּפְגְּעֵהוּ הַבּוּשָׁה.

——– יש כאלה אנשי עזות ואומץ שהשלכותיה של גאוותם היא בכך שהמה שחצנים וראוותנים ובבטחון יתר מפגינים את מעלותיהם, וישנם כאלה העדינים יותר שהשלכות גאותם היא הפגיעה יתרה שנפגעים המה מהר מאד, וכמו כן מפחדים מאד פן יקל כבודם. הילכך הבושה יתרה שורשה מהגאוה, ומפני כך פוחד האדם שמא יפגם כבודו, ולכך העצה לכך היא … להמשך קריאה

דילוג לתוכן