——–
ובעצם יש בזכרון חורבן הבית ענין הרבה יותר עמוק מהמבואר לעיל, ונקדים דברי הגמרא (יומא נד): כשנכנסו האוייבים להיכל ראו שהיו כרובין מעורין זה בזה, וידוע (גמרא ב"ב צ"ט) דבזמן שישראל עושין רצונו של מקום כרובים פניהם איש אל אחיו ומעורין זה בזה, וכשאין עושין רצונו של מקום – פניהם אל הבית. וכן איתא על הפסוק (איכה א'): "קרא עלי מועד", שתשעה באב נקרא "מועד".
והוא תימה גדולה, היאך בזמן שחרב הבית שהוא זמן החרון אף הגדול על ישראל דוקא, אז היו הכרובים איש אל אחיו, וכן מדוע נקרא תשעה באב – מועד.
אלא הביאור הוא, הבורא רוצה שנעבדהו בדרכי נועם ונתעלה מעלה בדרך התורה והמצוות, אולם אם בחרנו לנו דרך אחרת – לעזוב את התורה והמצוות, אין הקב"ה מזניחנו בשל כך, אלא עושה שנבוא ונשוב אליו בדרך שבחרנו לנו, ויתכן שדוקא הנפילה גורמת להתעלות, וכמו שמצינו ביוסי משיתא (בראשית רבה בראשית סה, יח) על הפסוק: "וירח את ריח בגדיו ויברכהו", אל תקרי בגדיו אלא בוגדיו, דבשעה שנכנסו אוייבים להיכל, אמרו: יכנס קודם אחד מיהודאי, והבטיחו לו שמה שיוציא מההיכל יהא שלו במתנה, ונכנס יוסף משיתא והוציא המנורה, ולא חפצו לעמוד בדיבורם ולתתה לו, אמרו: אין דרכו של הדיוט להשתמש בזו, ואמרו לו להכנס שוב וליטול חפץ אחר, אמר: לא די שהכעסתי לאלקי פעם אחת עוד אכעיסנו פעם שניה?! ולא הסכים ליכנס, ונתנוהו בספסל (פי' רש"י) של חרשים והיו מנסרים בו, והיה מצווח ואומר: ווי, אוי, ווי שהכעסתי את בוראי.
אם כן דוקא הנפילה לדיוטא התחתונה להוציא מנורה של זהב מבית המקדש בזמן שאוייבים באים להחריב את היכלו, דוקא שיפלות נוראה זו גרמה לו להתבונן על שיפלותו הנוראה, וממנה בא להתעורר בגאוותו היהודית שהביאתו לעליה שלאחריה.
וכמו לגבי רבי אלעזר בן דורדיא, מובא בגמרא (ע"ז יז ע"א) שלא הניח זנות שלא חטא בה, ושמע שיש זונה בכרכי הים ועבר שבע נהרות והלך אצלה עם כיס דינרים, ואמרה לו שאינו חוזר לעולם, כלומר אותה גויה כשראתה שכל כך אדוק הוא בזימה, אמרה לו שבודאי ישאר בכך לעולם. וכששמע זאת מגויה, שאף היא התפעלה ממסירותו לעבירה, הבין שהגיע לדיוטא שאין למטה ממנה, מיד חזר בו מן העבירה ועשה תשובה בבכיה גדולה, עד שיצתה נשמתו מתוך תשובה.
הרי לנו לראות, שדוקא הנפילה הרוחנית לדיוטא תחתונה יכולה גם היא לפעול לתחיה מחדש אצל בר ישראל, אלא שהיא בדרך מכוערת ומיוסרת להיות ומאסנו בדרך הנעימה של שמירת התורה והמצוות.
ולכך יושבים אנו ובוכים על החורבן לשחזר לעצמינו את מצב ההשפלה שחווינו אז, כדי לעורר אצלנו את הגאוה של יהדותנו מתוך התבוננות להיכן ירדנו ונתרחקנו.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בים דרך – בראשית
אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5