קבלה – ספר פלא יועץ

קבלה הוא כלל גדול בתורה וכמעט רב התורה אשר בידינו היא בדרך קבלה, שמשה קבל תורה מסיני וכל הדורות היו מקבלין דין מן דין. וגם עתה שנתרבו הספרים, יש כמה דברים שלא יוכל איש לעמד על אמתותן וברורן של דברים אלא על פי הלכה למעשה אשר ראה או שמע מפי אדם גדול. ועל כן אמרו … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר הרוקח דף ב' ג' אִם יִלְמוֹד אָדָם כָּל הַיּוֹם וִישַׁבֵּחַ בּוֹרְאוֹ וְיִגְבַּהּ לִבּוֹ בָּזֶה וּבְמִצְוֹתָיו יִכָּנַע וְיַחֲשׁוֹב שֶׁמֶּא חָטָאתִי וְיֹאמַר לִי כִּי תָבֹאוּ לֵרָאוֹת פָּנָי מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם מַה לְּךָ לְסַפֵּר חוּקָי וְאִם נִתְחַיֵּיב כְּנֶגֶד חֲבֵירוֹ יוֹדֶה לוֹ כְּמוֹ צָדְקָה מִמֶּנִּי וְאִם סִפֵּר עָלָיו שֶׁקֶר לֹא יַכְלִימֶנּוּ וְלֹא יִכְעוֹס עָלָיו וְאִם הוּא … להמשך קריאה

סימן שו – באיזה חפצים מתר לדבר בשבת – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שו – באיזה חפצים מתר לדבר בשבת א מִמְּצֹא חֶפְצְךָ (יְשַׁעְיָה נח, יג): חֲפָצֶיךָ אֲסוּרִים; אֲפִלּוּ בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה שׁוּם מְלָאכָה, כְּגוֹן: א שֶׁמְּעַיֵּן נְכָסָיו לִרְאוֹת מַה צָּרִיךְ לְמָחָר, אוֹ לֵילֵךְ לְפֶתַח הַמְּדִינָה כְּדֵי שֶׁיְּמַהֵר לָצֵאת בַּלַּיְלָה לַמֶּרְחָץ; וְכֵן אֵין מַחְשִׁיכִים עַל הַתְּחוּם לִשְׂכֹּר פּוֹעֲלִים. אֲבָל מַחְשִׁיךְ עַל הַתְּחוּם לְהָבִיא בְּהֶמְתּוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאִם … להמשך קריאה

בדיקת האדם את מצבו אינו ביחס לסובב אלא ביחס לעצמו, בכח לעומת הבפועל

——– גם אדם שהגיע לבגרות רוחנית מצבו זקוק לבדיקה מעמיקה. כתב המס"י בתחילת ספרו "יסוד החסידות ושורש העבודה התמימה שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו". מה חובתו בעולם לא כתיב כאן אלא מה חובתו "בעולמו" – בעולם הפרטי, האישי שלו, לפי כוחותיו, לפי תכונות נפשו, אין נפש שוה לחברתה. גם אם הגיע האדם לכלל … להמשך קריאה

ח. בעקבתא דמשיחא נסיון האמונה יהא הקשה ביותר מכל הדורות שעברו, להיות שאז יתרבה השוחד של התאווה הפיתוי והגירוי יותר מכל הדורות

——– אנו בעקבתא דמשיחא בנסיון הקשה של האמונה, כמובא באור החיים הקדוש (שמות ג' ח'), שלעתיד יתנסו ישראל בשער החמישיםשל הטומאה, ומבואר בספרים דהוא נסיון האפיקורסות, וכפי שאומר הגר"י לוינשטיין זצ"ל בשם ה"חפץ חיים", שזו עיקר משמעות מלחמת גוג ומגוג, ובא חבקוק והעמיד את כל התורה באחרית הימים על יסוד אחד והוא נסיון האמונה, וכנאמר: … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר חסידים סימן קי"ז קי"ח יִשְׂרָאֵל שֶׁשּׁוֹמֵעַ שֶׁאוֹמְרִים עָלָיו שֶׁהוּא נָכְרִי צָרִיךְ לוֹמַר יְהוּדִי אֲנִי. מְנָלָן מִמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם אָמַר רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יִכָּנְסוּ עַצְמוֹתַי בָּאָרֶץ הוֹאִיל וְלֹא זָכִיתִי לִכָּנֵס. כְּמוֹ עַצְמוֹת יוֹסֵף אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דְּמוֹדֶה בְּאַרְעֵיהּ יִקָּבֵר בְּאַרְעֵיהּ יוֹסֵף עַל שֶׁאָמַר כִּי גָנֹּב גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים זָכוּ עַצְמוֹתָיו לִיקָבֵר … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות פ-פ

——– [משלי פרק-לא-ח]&nbsp פְּתַח פִּיךָ לְאִלֵּם אֶל דִּין כָּל בְּנֵי חֲלוֹף: ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי … להמשך קריאה

הֵיאַךְ זוֹכִים לַ"עֲנָוָה כְּשֵׁרָה"? תשובה

——– לזכות ל"ענוה כשרה" דהיינו להאמין שלא מגיע לו כלום, והוא מה שיביאהו לשמוח בחלקו אם רב אם מעט – הדרך היא רבוי ההודאה. לחדד את אמונה זו הוא בדרך התמדת ההודאה לה', וכגון שיאמר "נשמת כל חי" מדי פעם גם באמצע השבוע בכוונה, ויחוש שבעצם אינו מגיע לו כלום, וישמח ויודה לה' על כל … להמשך קריאה

קִדּוּשׁ ה' – דובב שפתי ישנים

——– כ"ב, ל"ב: וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : מְסֹר עַצְמְךָ וְקַדֵּשׁ שְׁמִי. וּכְשֶׁהוּא מוֹסֵר עַצְמוֹ – יִמְסֹר עַצְמוֹ עַל מְנָת לָמוּת. *(((לשון הזהב של רבינו הרמב"ם ז"ל בהלכות יסודי התורה תחילת פרק ה'.))) כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל מְצֻוִּין עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם הַגָּדוֹל, וּמֻזְהָרִין שֶׁלֹּא לְחַלְּלוֹ, וְאִם … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– ספר חסידים סימן רלג רלג כָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה לָזֶה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ"ד) וַיַּעֲנוּ כָּל הָעָם קוֹל אֶחָד וַיֹּאמְרוּ כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֵּר ה' נַעֲשֶׂה. אִלּוּ הָיָה אֶחָד מוֹחֶה לֹא נִתְּנָה הַתּוֹרָה שֶׁעֲרֵבִים זֶה בָּזֶה לְכָךְ רָאַתָה שִׁפְחָה בְּאוֹר שְׁכִינָה בְּיָם וּבְמַתַּן תּוֹרָה מַה שֶּׁלֹּא רָאָה יְחֶזְקֵאל לְכָךְ נֶאֱמַר וְנִזְכֶּה כֻּלָּנוּ בִּמְהֵרָה לְאוֹרוֹ וְהִילְכָּךְ … להמשך קריאה

פֶּרֶק רִאשׁוֹן [רלט] – ספר מנורת המאור עם פירוש

אַף־עַל־פִּי שֶׁיֵּשׁ חִלּוּק בְּטִבְעֵי בְּנֵי אָדָם, בִּהְיוֹת קְצָתָם מוּכָנִים לְלִמּוּד יוֹתֵר מֵאֲחֵרִים, כִּי כְּשֶׁמִּזְגּוֹ שֶׁל אָדָם הוּא נוֹטֶה אֶל הַיֹּבֶשׁ וְעֶצֶם מוֹחוֹ זַךְ וְהַלַּחוּת בּוֹ מוּעָט, יְהֵא קַל בְּעֵינָיו לִלְמֹד וּלְהָבִין הָעִנְיָנִים וּלְזָכְרָם יוֹתֵר מֵאִישׁ בַּעַל הַלֵּיחָה הַלְּבָנָה, שֶׁהוּא רֹב הַלַּחוּת בַּמֹּחַ. אֲבָל אִם הָאִישׁ הַהוּא הַמּוּכָן יוֹתֵר בְּמִזְגּוֹ לְזֹאת הַמַּעֲלָה לֹא יִלְמֹד כְּלָל וְלֹא … להמשך קריאה

יא. עצות לשמירת האמונה וחיזוקה

——– 1. היסטוריה ידיעת סדר הדורות חשובה היא מאד לחזוק האמונה, בה ניתן לראות כי סוד בריאת העולם, מאדם הראשון ואילך, אינה בשמים ולא מעבר לים, אלא קרוב הדבר אלינו מאד, וכפי שיבואר להלן. אדם הראשון, יציר כפיו של האלקים, חי 930 שנה. אם כן, בשנת 930 לבריאת העולם מת אדם הראשון. מתושלח חי בחפיפה … להמשך קריאה

א. מה ענין הבכיה על בית המקדש שהיה ואבד ואיננו

——– יש להבין, מה ענין האבילות על בית המקדש, מילא להשתוקק שיבנה, או לבקש שיבנה – אין הכי נמי, אולם מה הענין לבכות על מה שכבר נחרב? ואם נאמר שהתשובה היות העדר אור של הבית המקדש רודף אותנו עד היום, ובכייתנו היא על היות חסרון הבית המקדש מכה בנו יום יום בזוכרנו את הימים היפים … להמשך קריאה

תורת חסד – מצוות הארץ: בהלכה ובאגדה

——– מותר לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ במטרה ללמד תורה לאחינו שבגולה, ולחזקם בתורה וביראת ה' טהורה. שדבר זה אין ערוך אליו, שמכתת רגליו וטורח לארצות הגולה ללמד תורה ודעת את העם. ועליו דרשו חז"ל (סוכה מט ע"ב) את הפסוק ותורת חסד על לשונה, זה הלומד תורה ומלמדה לאחרים. וכן דרשו עליו (כתובות נ ע"א) … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הל' קריאת שמע פרק ב' א. הָיָה קוֹרֵא וּפָגַע בַּאֲחֵרִים אוֹ פָגְעוּ בוֹ אֲחֵרִים אִם הָיָה בֵּין פֶּרֶק לְפֶרֶק פּוֹסֵק וּמַתְחִיל וְשׁוֹאֵל שְׁלוֹם מִי שֶׁהוּא חַיָּיב בִּכְבוֹדוֹ כְּגוֹן שֶׁפָּגַע בְּאָבִיו אוֹ רַבּוֹ אוֹ מִי שֶׁהוּא גָדוֹל מִמֶּנּוּ בְּחָכְמָה וּמֵשִׁיב שָׁלוֹם לְכָל אָדָם שֶׁנָּתַן לוֹ שָׁלוֹם: ב. הָיָה קוֹרֵא בְּאֶמְצַע הַפָּרָשָׁה אֵינוֹ פוֹסֵק וּמַתְחִיל … להמשך קריאה

כ. גם בפרטות, כל אדם אשר יתרבו נסיונותיו, ויעמוד בהם באמונה, כן יגדל חלקו לעתיד בחזיון השכינה

——– ובכך שנלחמים אנו על אמונתנו להחזיקה בלבנו בל תמוט, ושלא להרהר אחר מידותיו יתברך גם בעידן הסתר פנים נורא של גזירות ואסונות ומחלות שאינם מבדילים בין צדיק לרשע, וכנאמר בגמרא חגיגה (דף ה' ע"א): "מי שאינו בהסתר פנים אינו מהם" – דהיינו מי שאינו מתנסה בניסיון הסתר פנים אינו מכלל ישראל, שנאמר: "והסתרתי פני … להמשך קריאה

סימן תו – מי שיצא חוץ לתחום והוצרך לנקביו – ערוך השולחן

——– א מי שיצא חוץ לתחום, שאין לו אלא ד' אמות, והוצרך לנקביו – יכול לצאת משם עד שימצא מקום צנוע לפנות. וזהו אפילו ביצא במזיד, כיון שעתה אנוס בזה. ואם יצא שלא לדעת, שנתבאר בסימן הקודם דאם החזירוהו לתוך התחום הוה (כאילו) [כאלו] לא יצא, נתנו לו חכמים עצה בהוצרך לנקביו – שיתקרב לצד … להמשך קריאה

סעי' טו' – נשאר אדם יחידי מתפלל בביהכ"נ שבשדות, או תפלת ערבית אפילו בעיר, חייב חבירו להמתין לו, אם לא מאריך בבקשות ותחנונים. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור מגמ' ברכות ה: שנים שנכנסו לבית הכנסת וסיים אחד תפלתו קודם חבירו ומיהר לצאת ולא המתין לחבירו אין תפלתו נשמעת, ואם המתין לו שכרו הרבה מאד. וכתב ה"ר יונה דוקא שנכנסו שנים או יותר ואפילו לא נכנסו ממש יחד, אבל אם נכנס יחידי בשעה שלא יוכל לסיים עמהם תפילתו אין חבירו חייב … להמשך קריאה

שכז. שלא נעשה עבודה גם באילנות. – ספר החינוך

שלא נעשה עבודה גם באילנות בשנה השביעית, שנאמר (ויקרא כה ד) וכרמך לא תזמר ולשון ספרא (בהר א ו) הזרע והזמיר פרוש, לא תזרע ולא תזמר בכלל היו כלומר, בכלל שביתה היו, שכבר אמר ושבתה הארץ, וכן שנת שבתון יהיה לארץ, ולמה יצאו? להקיש עליהם מה זרע וזמיר מיחדין, שהן עבודה בארץ ובאילן וכו', כדאיתא … להמשך קריאה

בַּמֶּה מֻּתְנִים רְאִיַּת סִימָנֵי הַגְּאֻלָּה?

——– סִימָן נִפְלָא לִגְאֻלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל: תַּנָּא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מָאֲסוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בִּימֵי רְחַבְעָם: א. מָאֲסוּ בְּמַלְכוּת שָׁמַיִם. ב. מָאֲסוּ בְּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד ג. מָאֲסוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א, יב) "מַה לָּנוּ חֵלֶק בְּדָוִד וְגוֹ"' אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אֵין מַרְאִין סִימָן לְיִשְׂרָאֵל עַד שֶׁיַּחְזְרוּ וִיבַקְּשׁוּ שְׁלָשְׁתָּן, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע … להמשך קריאה

מא – לפעמים השם יתברך עושה מופתים – קיצור ליקוטי מוהר"ן

לִפְעָמִים הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה מוֹפְתִים עַל-יְדֵי בַּעֲלֵי הַפּוֹסְקִים. כִּי מֵחֲמַת שֶׁמְּקַבְּלִין דַּעְתּוֹ בְּאִסּוּר וְהֶתֵּר כְּמוֹ כֵן לְמַעְלָה מְקַבְּלִין דַּעְתּוֹ כְּשֶׁפּוֹסֵק אֵיזֶה עִנְיָן. וְזֶה בְּחִינַת "מוֹפְתָיו וּמִשְׁפְּטֵי פִיהוּ": לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת חכמים" להדפסת … להמשך קריאה

ברכת כהנים – נשיאת כפיים

——– מצות עשה מן התורה על הכהנים לברך את ישראל פעם אחת ביום, שנאמר (במדבר ו כג): "דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". וברכה זו נקראת "נשיאת כפיים", על שם שהכהנים נושאים כפיהם למעלה בעת הברכה. (ו ריז, רלו, רצד) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם ה' אישות פ' י"ב א. כְּשֶׁנוֹשֵׂא אָדָם אִשָּׁה בֵּין בְּתוּלָה בֵּין בְּעוּלָה בֵּין גְדוֹלָה בֵּין קְטַנָּה אַחַת בַּת יִשְׂרָאֵל וְאַחַת הַגִּיּוֹרֶת אוֹ הַמְּשׁוּחְרֶרֶת יִתְחַיֵּיב לָהּ בַּעֲשָׂרָה דְבָרִים וְזוֹכֶה בְאַרְבָּעָה דְבָרִים: ב. וְהָעֲשָׂרָה שְׁלשָׁה מֵהֶן מִן הַתּוֹרָה וְאֵלּוּ הֵן. שְׁאֵרָהּ. כְּסוּתָהּ. וְעוֹנָתָהּ. שְׁאֵרָהּ אֵלּוּ מְזוֹנוֹתֶיהָ. כְּסוּתָהּ כְּמַשְׁמָעוֹ. עוֹנָתָהּ לָבֹא עָלֶיהָ כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ. וְהַשִּׁבְעָה … להמשך קריאה

פֶּרֶק שֵׁנִי [רמ] – ספר מנורת המאור עם פירוש

הַלַּיְלָה הוּא זְמַן מוּכָן לִלְמֹד תּוֹרָה, לְפִי שֶׁפָּנוּי בוֹ הָאָדָם יוֹתֵר מֵעֲסָקָיו. וְעַל כֵּן אָמְרוּ בְּפֶרֶק ג מֵאָבוֹת: רַבִּי חֲנִינָא בֶּן חֲכִינַאי אוֹמֵר: הַנֵּעוֹר בַּלַּיְלָה וְהַמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ יְחִידִי וְהַמְפַנֶּה לִבּוֹ לְבַטָּלָה הֲרֵי זֶה מִתְחַיֵּב בְנַפְשׁוֹ. רוֹצֶה לוֹמַר, לְפִי שֶׁהֵם שָׁעוֹת פְּנוּיוֹת מֵעֵסֶק וּמִמְּלָאכָה וּרְאוּיוֹת לְלִמּוּד וּמִי שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה כֵן מְאַבֵּד זְמַנּוֹ בַּיָּדַיִם וּמִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ. וְהַזְּמַן … להמשך קריאה

מב – כי אני יי רפאך – קיצור ליקוטי מוהר"ן

כִּי אֲנִי יְ"יָ רוֹפְאֶךָ רָאשֵׁי תֵּבוֹת אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת חכמים" להדפסת והפצת ספרי רבי נחמן מברסלב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

לאחר כל צרה תבוא נחמה – אפיקי אליהו על התורה

——– א. אלה מסעי בני ישראל וכו' (לג.א) יש להבין, לשם מה חזר משה ופרט לפני בני ישראל את כל מסעיהם במדבר ערב כניסתם לארץ, מה כ"כ חשוב בזה? ב. עוד יל"ע, מדוע חוזרת התורה ושונה לנו לדורות את כל סדר מסעות עם ישראל במדבר. מה הצורך בזה? ג. אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו … להמשך קריאה

דילוג לתוכן