מַהוּ בָּעִקָּר הַמּוֹנֵעַ אֶת הָאָדָם מֵהִתְקָרְבוּתוֹ לַה' עַל אַף רְצוֹנוֹ?

——– דע! כי הקב"ה צמצם את אורו כביכול וברא עולם חומרי המוגבל במקום ובזמן, מיוסד על ד' יסודות ארמ"ע, ובו דצמ"ח, ובתוכו ומחוצה לו – מלא כל הארץ כבודו. וכמו כן הטמין את הנשמה בתוך גוף חומרי, וכמו כן הטמין את שכינתו בבית המקדש מקום העשוי מעצים ואבנים. מכל המציאויות הנ"ל מתבאר שתכלית רצון ה' … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם ה' תפלה פרק י' א. טָעָה וְלֹא הִזְכִּיר הַבְדָּלָה בְּחוֹנֵן הַדַּעַת מַשְׁלִים תְּפִלָּתוֹ וְאֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזוֹר וְכֵן מִי שֶׁלֹּא הִזְכִּיר עַל הַנִּסִּים בְּחַנֻכָּה וּבְפוּרִים וַעֲנֵנוּ בִּתְפִלַּת תַּעֲנִית אֵינוֹ חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל אֶחָד יָחִיד וְאֶחָד שְׁלִיחַ צִבּוּר. וְאִם נִזְכַּר קוֹדֶם שֶׁיַּעֲקוֹר אֶת רַגְלָיו אוֹמֵר עֲנֵנוּ כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה פּוֹדֶה וּמַצִיל בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה … להמשך קריאה

ג' מיני בושות

——– יש ג' מדריגות בבושה. א. יש מדריגה שנקראת יראת הבושת, אולם לפי הסדר של המס"י היא נמצאת לאחר החסידות והענוה, ומובן מאליו שאינה שייכת אלא ליחידים. ב. בושה עצמית פנימית שאדם חש שהוא אינו ממצה את עצמו, כלומר כוחותיו הפנימיים אינם תואמים לחלוטין למעשיו הן בכמות המעשים והן באיכותם. נבאר מדרגה זו. ניתן משל … להמשך קריאה

זוהר קדושים דף פ"ב ע"א – חק לישראל

——– אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר כְּתִיב (דברים ד') וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּייָ וְגוֹמֵר. זַכָּאִין אִינוּן יִשְׂרָאֵל דְּמִתְדַּבְּקָן בֵּיהּ בְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (אִינוּן וְלָא אוּמִין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה) וּבְגִין דְּאִינוּן מִתְדַּבְּקָן בֵּיהּ בְּקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא כֹלָא אִתְדְּבָקוּ כַחֲדָא דָא בְדָא. תָּא חֲזֵי בְשַׁעְתָּא דְבַר נָשׁ מְקַדֵּשׁ גַרְמֵיהּ לְתַתָּא כְּגוֹן חַבְרַיָיא דִמְקַדְּשֵׁי גַרְמַיְיהוּ מִשָׁבַּת לְשַׁבָּת … להמשך קריאה

יט. לדור עקבתא דמשיחא נועד חלק גדול בעבודה זו בעידן ש"החושך יכסה ארץ" סמוך ל"עליך יזרח ה"', ובזה יהא שכרנו לחזות בשוב ה' לציון

——– ובפרט בזמן עקבתא דמשיחא, ככל שמתקרבים אנו לקראת חיסול עמלק שבזה תלוי השלמת כיסאו וכיתרו של מלכו של עולם – מתחזקת הרשעה ביותר, וכמבואר ב"אור החיים" הקדוש (שמות ג, ח), שבסוף הימים לקראת הקץ האחרון תהא המלחמה עם שער החמישים של הטומאה, כיוון שנהא אז בסמוך להתגלות שער החמישים של הקדושה, ולא יהא אפשר … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות ברכות פרק ה א. נָשִׁים וַעֲבָדִים חַיָּבִין בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן וְסָפֵק יֵשׁ בַּדָּבָר אִם הֵן חַיָּבִין מִן הַתּוֹרָה לְפִי שֶׁאֵין קָבוּעַ לָהּ זְמַן אוֹ אֵינָם חַיָּבִין מִן הַתּוֹרָה לְפִיכָךְ אֵין מוֹצִיאִין אֶת הַגְּדוֹלִים יְדֵי חוֹבָתָן אֲבָל הַקְּטַנִּים חַיָּבִין בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים כְּדֵי לְחַנְּכָן בְּמִצְוֹת: ב. שְׁלשָׁה שֶׁאָכְלוּ פַּת כְּאֶחָד חַיָּבִים לְבָרֵךְ בִּרְכַּת … להמשך קריאה

זמן צאת השבת

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– לא יעשה מלאכה קודם שיגיע זמן צאת השבת המופיע בלוחות השנה. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם ה' תלמוד תורה פ"ג א. בִּשְׁלשָׁה כְּתָרִים נִכְתְּרוּ יִשְׂרָאֵל כֶּתֶר תּוֹרָה וְכֶתֶר כְּהוּנָה וְכֶתֶר מַלְכוּת כֶּתֶר כְּהוּנָּה זָכָה בָהּ אַהֲרֹן שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כ"ה) וְהָיְתָה לוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהוּנַת עוֹלָם. כֶּתֶר מַלְכוּת זָכָה בָּהּ דָּוִד שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פ"ט) זַרְעוֹ לְעוֹלָם יִהְיֶה וְכִסְאוֹ כַּשֶּׁמֶשׁ נֶגְדִּי. כֶּתֶר תּוֹרָה הֲרֵי מוּנַח וְעוֹמֵד וּמוּכָן לְכָל יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר … להמשך קריאה

צדקה גוררת צדקה – תפארת ישראל

——– ראיתי בספר הקדוש "מגלה עמקות" פרשת "ראה", שמביא כעין דברים הללו, וזהו לשונו הקדוש: "עשר תעשר" – מי שיש לו עשר מבקש עוד עשר, כן הם בתאוות גופניות, כן יהיה כשירגיל האדם עצמו לתן צדקה, כשיתן פעם אחת יבקש לתן עוד פעם שנית. והוא על דרך מה שכתוב (דברים ט"ו י') "נתון תתן לו … להמשך קריאה

לח – לפעמים הגדול הולך ונוסע להקטן, ולפעמים להפך – קיצור ליקוטי מוהר"ן

א לִפְעָמִים אוֹרוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַקָּטָן לְקַבֵּל אוֹרוֹ הַגָּדוֹל שֶׁל הַצַּדִּיק בִּמְקוֹמוֹ מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר. עַל כֵּן מֻכְרָח הַגָּדוֹל לְהוֹרִיד וּלְהַכְנִיעַ עַצְמוֹ אֵצֶל הַקָּטָן וְלָלֶכֶת אֵלָיו כְּדֵי שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יִתְמַעֵט הָאוֹר קְצָת כְּדֵי שֶׁיּוּכַל הַקָּטָן לְקַבְּלוֹ. וְזֶה בְּחִינַת בִּמְקוֹם גְּדֻלָּתוֹ שָׁם אָנוּ מוֹצְאִין עַנְוְתָנוּתוֹ: ב עִקַּר הַדָּבָר שֶׁצָּרִיךְ הַצַּדִּיק לְהָאִיר … להמשך קריאה

שכו. שלא נעבד האדמה בשנה השביעית. – ספר החינוך

שלא נעבד האדמה בשנה השביעית שהיא נקראת שנת השמטה, שנאמר (ויקרא כה ד) ובשנה השביעית וכו' שדך לא תזרע. שרש מצוה זו ופרטיה וכל עניניה כתוב באם כסף תלוה (מצוה פד) [מצוה סו] וקחנו משם. והעובר על זה ועבד אדמתו בזמן הבית באחת מן העבודות האסורות מדאוריתא, כמו שאמרנו שם לוקה. —- לכל ספר הזוהר … להמשך קריאה

אַדֶּרֶת שֵׂעָר – דובב שפתי ישנים

——– כ"א, י': וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו אֲשֶׁר יוּצַק עַל רֹאשׁוֹ שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּמִלֵּא אֶת יָדוֹ לִלְבֹּשׁ אֶת הַבְּגָדִים אֶת רֹאשׁוֹ לֹא יִפְרָע וּבְגָדָיו לֹא יִפְרֹם. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((תורת כהנים.))) לֹא יְגַדֵּל פֶּרַע עַל אֵבֶל. *(((סנהדרין כ"ב ע"ב.))) וְאֵיזֶהוּ גִּדּוּל פֶּרַע – יוֹתֵר מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם. מוּבָא בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, *(((כן הביא בספה"ק "אוהב ישראל" (פרשת כי … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות פ-ע

——– [ישעיה פרק-סד-ד]&nbsp פָּגַעְתָּ אֶת שָׂשׂ וְעֹשֵׂה צֶדֶק בִּדְרָכֶיךָ יִזְכְּרוּךָ הֵן אַתָּה קָצַפְתָּ וַנֶּחֱטָא בָּהֶם עוֹלָם וְנִוָּשֵׁעַ: [יחזקאל פרק-לח-ה]&nbsp פָּרַס כּוּשׁ וּפוּט אִתָּם כֻּלָּם מָגֵן וְכוֹבָע: [יחזקאל פרק-מד-יח]&nbsp פַּאֲרֵי פִשְׁתִּים יִהְיוּ עַל רֹאשָׁם וּמִכְנְסֵי פִשְׁתִּים יִהְיוּ עַל מָתְנֵיהֶם לֹא יַחְגְּרוּ בַּיָּזַע: ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת … להמשך קריאה

לימוד תורה – מצוות הארץ: בהלכה ובאגדה

——– מותר לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ במטרה ללמוד תורה, וכגון שאינו מוצא מקום לימודים מתאים בשבילו בארץ ישראל, שאין אדם לומד אלא במקום שליבו חפץ. ובלבד שיחזור אחר כך לארץ ישראל אבל להשתקע שם, אסור. (רמב"ם מלכים פ"ה ה"ט, ובכסף משנה שם) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש … להמשך קריאה

י. שמיעת מינות "לשם שמים"

——– ובאמת כאן מקום להעיר על הרבה החושבים עצמם גיבורים, ואין פחד בלבבם להתעמת בשאלות ותשובות עם כל מיני כופרים, או אפילו עם כאלה הרוצים להתחזק אלא שיש להם קושיות באמונה. חייבים לדעת, לא כל אחד מתאים לזה, בהרבה מקרים נפגע המשיב ומסתבך יותר מהשואל, והסיבה לא מפני קושי שאלותיהם, אלא מפני "סגולת" המינות לטמטם … להמשך קריאה

ז. יוסף הצדיק להיותו משולל בתכלית משוחד התאווה – ועמידתו בנסיון תוכיח – כן היתה אמונתו ב"אין עוד מלבדו" מושלמת בתכלית

——– ומעתה תובן לנו סיבת שלימות אמונתו של יוסף הצדיק, אחר שלא היה משוחד כלל מיצר התאווה, ועמד בנסיון הקשה של עריות כמובא במדרש: "ויהי כדברה אל יוסף יום יום", פתוייה של אשת פוטיפר ליוסף היו יום יום, בגדים שהיתה לובשת בשחרית לא לבשתם ערבית, אלא היתה מתייפה לפניו ומחליפה בגדיה המפוארים כיאות לאשת שר … להמשך קריאה

סעי' יד' – ישכים אדם לבית הכנסת, כדי שימנה עם העשרה הראשונים. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור מגמ' ברכות מז: אמר ריב"ל לעולם ישכים אדם לבית הכנסת כדי שימנה עם י' ראשונים שאפילו מאה באים אחריו נוטל שכר כנגד כולם. ועוד בגמ' ח. אמר ריב"ל לבניו אקדימו ואחשיכו לבי כנישתא פי' השכימו והעריבו לבית הכנסת כי היכי דתוריכו חיי: וכ"פ מרן ישכים אדם לבית הכנסת, כדי שימנה עם העשרה … להמשך קריאה

זוהר תרומה דף קל"א ע"א – חק לישראל

——– בְּהַהוּא זִמְנָא דִמְסַיְימֵי יִשְׂרָאֵל שְׁבָחֵי דְאִינוּן תּוּשְׁבְּחָן דְּדָוִד כְּדֵין תּוּשְׁבַּחְתָּא דְשִׁירָתָא דְיַמָּא כְמָה דְאוֹקִימְנָא וְאִי תֵימָא הָאי תוּשְׁבַּחְתָּא אֲמָאי אִיהִי בְתִקּוּנָא בַתְרַיְיתָא בְתַר שְׁבָחֵי דְדָוִד וְהָא תוֹרָה שֶׁבִּכְתַב אַקְדִימַת לְתוֹרָה שֶׁבַּעַל פֶּה וְאַקְדִּימַת לַנְּבִיאִים וְאַקְדִּימַת לַכְּתוּבִים וּכְמָה דְאַקְּדִימַת הָכִי אִצְטְרִיךְ לְאַקְדְּמָא בְשִׁירָתָא אֶלָּא מִגּוֹ דִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לָא אִתַּתְקְנָא אֶלָּא מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב מִשּׁוּם הָכִי אִצְטְרִיךְ … להמשך קריאה

קללה – ספר פלא יועץ

קללה היא רעה חולה, להמקלל והמקלל תחלק ישלל, יאכלו את חלקיהם גם שניהם. שאם היא קללת חנם בלי אשמה תחזר למקומה. וכתוב בספר החסידים (טימן עו) שלפעמים גם אם הקללות לא על מגן, חוזרות להמקלל. שכן מצינו שכל הקללות שקלל דוד את יואב נתקימו בזרעו של דוד (סנהדרין מח ב). ואם יתקימו הקללות הרי הוא … להמשך קריאה

אין דבר כזה "יהודי פשוט" – אפיקי אליהו על התורה

——– א. אלה מסעי בני ישראל וכו' (לג.א) יש להבין, מדוע חוזרת התורה ושונה לנו לדורות את כל סדר מסעות עם ישראל במדבר. מה הצורך בזה? ב. אלה מסעי בני ישראל וכו' (לג.א) פירש רש"י – ורבי תנחומא דרש בו דרשה אחרת, משל למלך שהיה בנו חולה והוליכו למקום רחוק לרפאותו, כיון שהיו חוזרין התחיל … להמשך קריאה

אֵין יִשְׂרָאֵל נִגְאָלִין אֶלָּא בִּתְשׁוּבָה, אִם נְחַכֶּה לִתְשׁוּבָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֵימָתַי נִגָּאֵל?!

——– עוֹנֶה עַל כָּךְ הָרַב "שׁוֹמֵר אֱמוּנִים" (בשם רבי בער תלמיד הבעש"ט זצוק"ל): קֹדֶם בִּיאַת מָשִׁיחַ יְאָרַע אֵרוּעַ מְסֻיָּם שֶׁיְּעוֹרֵר אֶת הַלְּבָבוֹת לְפָחוֹת בְּהִרְהוּר תשובה, וְיַצְמִיחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִרְהוּר תשובה בְּלִבּוֹת כָּל יִשְׂרָאֵל, וְיִסְתַּפֵּק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּהִרְהוּר זֶה לְבַד בְּרֹב רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר "אֵין יִשְׂרָאֵל נִגְאָלִין אֶלָּא בִּתְשׁוּבָה". ——– לעילוי נשמת … להמשך קריאה

נִשְׁאַלְתִּי מֵרַבִּים הַסּוֹבְלִים מֵחֹסֶר בִּטָּחוֹן עַצְמִי, וְאֶת מְקוֹם הֶעְדֵּר הַבִּטָּחוֹן הָעַצְמִי תּוֹפֶסֶת לָהּ הָעֲנָוָה הַפְּסוּלָה, שֶׁהִיא תְּחוּשַׁת רְתִיעָה וְהִסְתַּיְּגוּת מֵהִתְעַלּוּת עַצְמִית מִתּוֹךְ מַחְשָׁבָה: מִי אֲנִי… וּמָה אֲנִי…, הֵיאַךְ נִתָּן לְהִגָּמֵל מִתּוֹפָעָה זוֹ?

——– יש לדעת שחוסר הבטחון העצמי נובע מהרבה סיבות, וכגון: השפלות, משקעי ילדות, בית הרוס – מריבות, גירושין, או כמו כן אדם שנולד עם כשרונות חלשים ולא ידעו הוריו ומוריו לקחתו כפי הנצרך וכיוצא, אלו הם סיבות שאינם באשמת האדם אלא זהו גורלו מגזירת שמים. ויתכן שהבטחון העצמי נהרס לאדם מחמת מידותיו שהינם מקולקלות, וכמו … להמשך קריאה

הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן בְּסֵדֶר לִמּוּדָהּ – ספר מנורת המאור עם פירוש

((( וְיֵשׁ בּוֹ שִׁבְעָה פְּרָקִים))) ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם מוהר"ר משה פרנקפורט דיין ק"ק אמשטרדם מהדורה … להמשך קריאה

סימן שה – במה בהמה יוצאה בשבת – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שה – במה בהמה יוצאה בשבת א בְּהֵמָה יוֹצֵאת בְּמַה שֶּׁמִּשְׁתַּמֶּרֶת בּוֹ, אֲבָל אִם אֵינָהּ מִשְׁתַּמֶּרֶת בּוֹ אָז הָוֵי נְטִירוּתָא יְתֵרְתָא בְּיוֹתֵר וְהָוֵי מַשּׂאוֹי. וְכֵן כָּל דָּבָר שֶׁהוּא לְנוֹי וְלֹא לִשְׁמֹר, לֹא תֵּצֵא בּוֹ. הִילְכָּךְ נְאָקָה יוֹצֵאת בִּזְמָמָא דְּפַרְזְלָא, שֶׁהוּא טַבַּעַת שֶׁל בַּרְזֶל וְנוֹקֵב חוֹטָמוֹ וּמַכְנִיסוֹ בּוֹ, וְחַמְרָא לוּבָא בְּפָגָא דְּפַרְזְלָא דְּהַיְנוּ ברינ"ה, א … להמשך קריאה

זמן רבנו תם

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– ראוי ונכון מאוד לכל אדם שלא לעשות מלאכה עד צאת השבת לשיטת רבנו תם [שבחורף הוא כחצי שעה אחר צאת השבת הרגיל, ובקיץ כארבעים דקות], מפני שרוב הפוסקים הקדמונים מסכימים עמו, ועל צבאם מרן השולחן ערוך והרמ"א. וכל הזהיר בזה, ישא ברכה מאת ה'. (שבת ב שעג) יש … להמשך קריאה

מַהוּ עֹנֶג הַצַּדִּיקִים לִתְחִיַּת הַמֵּתִים יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר קֹדֶם הַתְּחִיָּה, הֲלֹא יוֹשְׁבִים הֵם וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם וְנֶהֱנִים מִזִּיו הַשְּׁכִינָה, וּמַה צֹּרֶךְ לָהֶם לַחְזֹר לְגוּפָם שֶׁבַּקֶּבֶר וְלַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּלְעוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ נוֹהֵג, דְּאַף שֶׁיִּהְיֶה עוֹלָם רוּחָנִי – מ"מ גַּשְׁמִי הוּא לְעֻמַּת עֹנֶג הַנְּשָׁמוֹת קֹדֶם לָכֵן?

——– שאלה זו ראיתי שכבר הקשה אותה הרב "מכתב מאליהו", ותירץ במילים ספורות: "להביא מן הכח אל הפועל". וכדי להבין הענין ביתר ביאור, יש להקדים דברי הרמח"ל בספרו "מאמר העיקרים" מאמר "הגאולה", ותוכן דבריו היאך יהיה המצב לעתיד, הוא כך: שלב א. מתחילה יקומו המתים מקברם. שלב ב. לאחר שנות התחיה יחזור העולם לתוהו ובוהו, … להמשך קריאה

דילוג לתוכן