עוד עצה להנ"ל – תפארת ישראל

——– ועוד יש בחינה בפתיחת הידים, כמו שראיתי בשם הרב הקדוש בעל לקוטי מוהר"ן, שנהג עצמו באם היה לו איזה סכום לתן להקפה של צדקה, היה מחלקו לכמה חלקים, והשליך בכל פעם לתוך הקפה, כדי לעשות המצוה הרבה פעמים ולגרם היחוד, וזה עצה טובה לבוא לבחינת פתיחת הידים, לפתח המקור ולשבר כח הקמצנות וסטרא אחרא … להמשך קריאה

יז. מלחמה לה' בעמלק מדור דור – עמלק בא לנתק את הארץ וכל אשר עליה מיוצרה, מלחמתנו בו לדור דור לקשר ולחבר את כל היצור לבוראו, ולהפשיט את מלכותו עד הנקודה החומרית והרחוקה ביותר, מבלי להשאיר פינה פנויה מאלוקותו יתברך

——– וזהו עניין "אין שמו שלם וכיסאו שלם עד שיימחה זכרו של עמלק", עמלק הוא שנלחם בתכלית רצונו יתברך להתגלות אורו בתחתונים, אשר אין עוד מלבדו ואפס זולתו, ולכן נלחם בישראל מקנאתו בהם, לפי שידע שזה העם שדרכו רוצה הקדוש ברוך הוא להפשיט אורו בתחתונים, ורצה להשביתם ממלאכה זו שהיא עומק כוונתו יתברך, ולצאת במרד, … להמשך קריאה

גמרא יבמות דף ס"ג ע"ב – חק לישראל

——– כָּתוּב בְּסֵפֶר בֶּן סִירָא אִשָּׁה טוֹבָה מַתָּנָה טוֹבָה לְבַעְלָהּ וּכְתִיב אִשָּׁה טוֹבָה בְּחֵיק יְרֵא אֱלֹהִים תִּנָּתֵן. אִשָּׁה רָעָה צָרַעַת לְבַעְלָהּ מָאי תַּקַּנְתֵּיהּ יְגָרְשֶׁנָּה וְיִתְרַפֵּא מִצָרַעְתּוֹ. אִשָּׁה יָפָה אַשְׁרֵי בַעְלָהּ מִסְפַּר יָמָיו כִּפְלַיִם הַעְלֵם עֵינֶיךָ מֵאֵשֶׁת חֵן פֶן תִּלָּכֵד בִּמְצוּדָתָהּ אַל תֵּט אֵצֶל בַּעְלָהּ לִמְסוֹךְ עִמּוֹ יַיִן וְשֵׁכָר כִּי בְתֹאַר אִשָּׁה יָפָה רַבִּים הוּשְׁחָתוּ וַעֲצוּמִים … להמשך קריאה

אִשְׁתּוֹ כְּגוּפוֹ – דובב שפתי ישנים

——– כ"א, ב': כִּי אִם לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו לְאִמּוֹ וּלְאָבִיו וְלִבְנוֹ וּלְבִתּוֹ וּלְאָחִיו. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((תורת כהנים ד'.))) אֵין שְׁאֵרוֹ אֶלָּא אִשְׁתּוֹ. *(((משלי י"ב, ד'.))) אֵשֶׁת חַיִל (הִיא) עֲטֶרֶת בַּעְלָה, וְאָמְרוּ חֲכָמִים: *(((סנהדרין כ"ב ע"ב.))) אֵין אִשָּׁה מֵתָה אֶלָּא לְבַעֲלָהּ, וְאֵין אִישׁ מֵת אֶלָּא לְאִשְׁתּוֹ. *(((ראש השנה ו' ע"ב.))) בַּעֲלָהּ מְשַׂמְּחָהּ *(((עבודה זרה כ"ה … להמשך קריאה

מַהוּ הַנֶּאֱמָר בחז"ל אִם אֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין תשובה "מַעֲמִיד עֲלֵיהֶן מֶלֶךְ קָשֶׁה כְּהָמָן", מָה עֹנֶג להקב"ה בְּכָךְ שֶׁנַּעַבְדֵהוּ מִתּוֹךְ כְּפִיָּה?

——– בהיות הקב"ה מעמיד עלינו מלך קשה כהמן, מתבוננים עם ישראל מדוע קם עלינו מלך זה לכלותינו מה מצא בנו, ואז מתבוננים שאין הסבר לשנאת האומות אותם אלא שמתוך הסתכלותם של הגויים ביקרותם ובסגולתם של עם ישראל על כל העמים – מתמלאים בקנאה עליהם, ובאים מכך עם ישראל לעבוד את ה' מאהבה, כי מתוך כך … להמשך קריאה

הַאִם חַיָּב שֶׁיִּהְיוּ סִימָנִים קֹדֶם בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁיָּבוֹא בְּפֶתַע פִּתְאוֹם?

——– בְּ"שׁוֹמֵר אֱמוּנִים" מוּבָא, מְקֻבָּל לָנוּ אִישׁ מִפִּי אִישׁ עַד הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זצוק"ל שֶׁהִתְגַּלּוּת הַמָּשִׁיחַ תְּהֵא בְּפֶתַע פִּתְאוֹם, וּבְאוֹתוֹ רֶגַע שֶׁל הִתְגַּלּוּתוֹ לֹא יַחְשְׁבוּ מִכָּךְ כְּלוּם, וְכָל אֶחָד יְהֵא טָרוּד בְּעִנְיָנָיו בַּעֲסָקָיו וְיִתְיָאֲשׁוּ, וּבְלֹא הוֹדָעָה, פִּתְאוֹם, נִשְׁמַע בְּשׂוֹרַת הַגְּאֻלָּה. וְהֵבִיא רְאָיוֹת מְפֹרָשׁוֹת לְכָךְ מֵהַמַּגִּיד שׁכֵּן אָמַר לַ"בֵּית יוֹסֵף" (מגיד מישרים פ' צו). וּכְמוֹ כֵן … להמשך קריאה

סימן שג – דיני תכשיטי אשה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שג – דיני תכשיטי אשה א לֹא תֵּצֵא אִשָּׁה בְּחוּטֵי צֶמֶר וְלֹא בְּחוּטֵי פִּשְׁתָּן וְלֹא בָּרְצוּעוֹת שֶׁבְּרֹאשָׁהּ, מִפְּנֵי שֶׁצְּרִיכָה לַהֲסִירָם א בִּשְׁעַת טְבִילָה חַיְישִׁינָן שֶׁמָּא תּוֹלִיכֵם אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. וְאִם הֵם קְלוּעוֹת בִּשְׂעָרָהּ, מֻתָּר. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹסֵר. וְאִם הֵם מַעֲשֵׂה אֲרִיגָה, מֻתָּר שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לַהֲסִירָם בִּשְׁעַת טְבִילָה. { הַגָּה: וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִהְיוּ } … להמשך קריאה

קריאה – ספר פלא יועץ

כמה קריאות נאמנות יש, כגון קריאת מעשה הקרבנות ותהלים ומעמדות וכהנה רבות ספרים מלאים, אבל אחר כונת הלב הן הדברים, וטוב מעט בכונה מהרבות בלא כונה, והבוחר יבחר לפי ידיעתו, ולפי הפנאי שיש לו, יטל עצה מתלמיד חכם איזו קריאה יותר חשובה לפני המקום ברוך הוא יהגה. ומה טוב ומה נעים שישא בחיקו ספר קטן … להמשך קריאה

לו – תכף שנעשה ספר מן התורות הגבוהות והנפלאות – קיצור ליקוטי מוהר"ן

תֵּכֶף שֶׁנַּעֲשֶׂה סֵפֶר יֵשׁ עָלָיו חופָיִים וְהַסְתָּרוֹת שֶׁנֶּחְפָּה וְנִסְתָּם אוֹרוֹ הַצַּח וְהַנִּפְלָא. וְהַדַּפִּים שֶׁל הַכְּרִיכָה הֵם מְחַפִּים וְכוּ': לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת חכמים" להדפסת והפצת ספרי רבי נחמן מברסלב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

ח. מכל שמיעת מינות נשאר רשימו

——– רבותינו ז"ל (סוטה מח) דרשו את הפסוק: "מי בז ליום קטנות" – מי גרם לצדיקים שיתבזבז שולחנם לעתיד לבוא? קטנות אמונה שהיתה בהם! והוא מדרש פליאה; מצד אחד קרואים בשם צדיקים, ומאידך – קטני אמנה. כמה היום בימינו אין זו קושיא, במו עינינו רואים אנו אנשים צדיקים בכל דרכם וחסידים במעשיהם, ועם כל זה … להמשך קריאה

כְּשֶׁאָדָם חוֹשֵׁד בְּעַצְמוֹ שֶׁיִּתְעָרֵב פְּנִיָּה אֲשֶׁר אֵינֶנָּה טְהוֹרָה בְּתוֹכַחְתּוֹ לַחֲבֵרוֹ, אוֹ בְּסִפּוּר לָשׁוֹן הָרַע וּכְשֶׁהוּא בְּאֹפֶן שֶׁיֵּשׁ בְּסִפּוּרוֹ תּוֹעֶלֶת וְחוֹבָה לְסַפֵּר, הֵיאַךְ יִנְהַג?

——– ראשית יש לדעת, שאין פטור מלהוכיח או מלספר לשון הרע כשחובה לספר וכגון על מנת להציל מישהו מרמאי או מיתר הפסד וכיוצא, כאשר קיים חשש של תערובת פניה. אלא מחויב האדם לסלק תערובת הפניה ממנו ולטהר מחשבתו ולקיים מצות התוכחה וכן סיפור לשון הרע כשהוא להועיל ולהציל. ואם בשום אופן אין ביכולת האדם לטהר … להמשך קריאה

ה. אין שוחד המסלף את האמונה כרצון לחיי חופש וחמדה

——– הרי ששורש בלבול וטשטוש האמונה נובע אצל האדם מרצון לתאווה, ואותו רצון משחדו לספק לו את הדברים הפשוטים והאמיתיים, שכזה הוא כח השוחד לעוור עיני חכמים ולסלף דברי צדיקים, גם את הדברים המחוכמים והמצודקים ביותר יש בכח השוחד לסלף ולהכחיש. וראה בגמרא כתובות (ק"ה ע"ב), כמה קשה כח השוחד להטות הדין ואף אצל תנאים … להמשך קריאה

סעי' יב' – מצוה לרוץ כשהולך לבית הכנסת וכן לכל דבר מצוה, אפילו בשבת שאסור לפסוע פסיעה גסה, אבל כשיוצא מבית הכנסת אסור לרוץ. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור מגמרא ברכות ו: וצריך לרוץ כשהולך לביהכ"נ וכן לכל דבר מצוה ואפי' בשבת שאסור לפסוע בו פסיעה גסה וכשיצא ממנה אסור לרוץ. וכ"פ מרן מצוה לרוץ כשהולך לבית הכנסת וכן לכל דבר מצוה, אפילו בשבת שאסור לפסוע פסיעה גסה, אבל כשיוצא מבית הכנסת אסור לרוץ. וכתב המ"ב (ס"ק מ') מצוה לרוץ שנאמר … להמשך קריאה

כא. כל הגדול מחבירו סכנת זחות הדעת אצלו סכנה גדולה היא

——– וכן מבחינת הזחות הדעת, אצל הגדול שמצליח ליישם דברים בנקל, עלול שתזוח דעתו עליו, מה שאין כן הקטן בנקל לו לעשות מעשיו בהכנעה ובשברון לב, וכאמור הכל נובע מאי ברירות יסוד החובת הלבבות, דהתוצאה הסופית הינה מתנה ותו לא, ומהאדם נדרש רק ההשתדלות. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות פ-נ

——– [תהילים פרק-קיט-קלג]&nbsp פְּעָמַי הָכֵן בְּאִמְרָתֶךָ וְאַל תַּשְׁלֶט בִּי כָל אָוֶן: [תהילים פרק-קמה-טז]&nbsp פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן: [משלי פרק-לא-ט]&nbsp פְּתַח פִּיךָ שְׁפָט צֶדֶק וְדִין עָנִי וְאֶבְיוֹן: [איוב פרק-טז-י]&nbsp פָּעֲרוּ עָלַי בְּפִיהֶם בְּחֶרְפָּה הִכּוּ לְחָיָי יַחַד עָלַי יִתְמַלָּאוּן: ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל … להמשך קריאה

שכד. מצות נטילת לולב. – ספר החינוך

מצות לולב, שנקח ביום ראשון של חג הסכות בידינו, פרי עץ הדר, כפות תמרים, וענף עץ עבות, וערבי נחל, שנאמר (ויקרא כג מ) ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר וכפת תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל, ובא הפרוש (סוכה לה א) כי פרי עץ הדר זה האתרוג וכפת תמרים הוא הלולב, ונכתב כפת חסר … להמשך קריאה

בושה – דבר חיובי או שלילי

——– "ויאמר משה אל אהרן קרב אל המזבח". "שהיה אהרן בוש וירא לגשת אמר לו משה למה אתה בוש לכך נבחרת" – רש"י. במבט ראשון נראה שאהרן טעה בזה שהיה בוש, אולם במבט פנימי יותר נראה שכך צריך להיות מהלך הדברים, תחילה שיהיה בוש ורק אח"כ לגשת, נשתדל לבאר את עומק הדברים. ——– לעילוי נשמת … להמשך קריאה

משנה כתובות פרק ג – חק לישראל

——– א. אֵלּוּ נְעָרוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶן קְנָס, הַבָּא עַל הַמַּמְזֶרֶת וְעַל הַנְּתִינָה וְעַל הַכּוּתִית, הַבָּא עַל הַגִּיּוֹרֶת וְעַל הַשְּׁבוּיָה וְעַל הַשִּׁפְחָה שֶׁנִּפְדּוּ וְשֶׁנִּתְגַּיְּרוּ וְשֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ פְּחוּתוֹת מִבְּנוֹת שָׁלשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, הַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ וְעַל אֲחוֹת אָבִיו וְעַל אֲחוֹת אִמּוֹ וְעַל אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ וְעַל אֵשֶׁת אָחִיו וְעַל אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו וְעַל הַנִּדָּה, יֵשׁ לָהֶן קְנָס. אַף … להמשך קריאה

עשיית מלאכה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– המאריך בסעודה שלישית לאחר צאת השבת, מותר לו לומר לחברו שהוציא את השבת שיעשה מלאכה עבורו. שהרי אצל עושה המלאכה, כבר יום חול גמור. ואם הוזקק לעשות את המלאכה בעצמו דוקא, יאמר: "ברוך המבדיל בין קודש לחול" ויעשה את המלאכה, אך לא יאמר "רצה והחליצנו" בברכת המזון. (שבת … להמשך קריאה

סימן תג – דין בקעה שהקיפוה אינם יהודים לעניין תחומים – ערוך השולחן

——– א כבר נתבאר בסימן שצ"ו, דהמקום ששובת – אינו בכלל האלפים של התחום, אפילו שבת בעיר גדולה כאנטוכיא – אינה בחשבון. ולעיל בסימן שס"ב נתבאר דמחיצה שנעשית בשבת – שמה מחיצה. ולפי זה אם אירע שאחד שבת בבקעה גדולה, ובאו כותים והקיפוה להבקעה מחיצות בשבת, וההיקף היתה לדירה, כגון שהיו שם בתים מפוזרים והקיפום … להמשך קריאה

כל חטא קטן משפיע רבות – אפיקי אליהו על התורה

——– א. וישלח אותם משה אלף למטה לצבא אותם ואת פנחס בן אלעזר הכהן לצבא וכלי הקודש וחצוצרות התרועה בידו (לא.ו) פירש רש"י – "כלי הקודש"- זה הארון והציץ שהיה בלעם עימהם ומפריח מלכי מדין בכשפים, והוא עצמו פורח עימהם. הראה להם את הציץ שהשם חקוק בו והם נופלים. ויש לידע, מדוע לא הסתפק משה … להמשך קריאה

גמרא גיטין דף ל"ו ע"א – חק לישראל

——– תְּנַן הָתָם פְּרוֹזְבּוֹל אֵינוֹ מְשַׁמֵּט זֶה אֶחָד מִן הַדְּבָרִים שֶׁהִתְקִין הִלֵּל הַזַּקֵן כְּשֶׁרָאָה אֶת הָעָם שֶׁנִּמְנְעוּ מִלְּהַלְווֹת זֶה אֶת זֶה וְעָבְרוּ עַל מַה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה (דברים טו) הִשָּׁמֵר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְּלִיַעַל וְגוֹ' עָמַד וְהִתְקִין פְּרוֹזְבּוֹל וְזֶה הוּא גוּפוֹ שֶׁל פְּרוֹזְבּוֹל מוֹסְרַנִי לָכֶם דַיָּינִים שֶׁבִּמְקוֹם פְּלוֹנִי שֶׁכָּל חוֹב שֶׁיֵּשׁ לִי אֵצֶל … להמשך קריאה

משנה קידושין פרק א – חק לישראל

——– א. הָאִשָׁה נִקְנֵית בְּשָׁלשׁ דְּרָכִים, וְקוֹנָה אֶת עַצְמָהּ בִּשְׁתֵּי דְרָכִים. נִקְנֵית בְּכֶסֶף, בִּשְׁטָר, וּבְבִיאָה. בְּכֶסֶף, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, בְּדִינָר וּבְשָׁוֶה דִינָר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, בִּפְרוּטָה וּבְשָׁוֶה פְרוּטָה. וְכַמָּה הִיא פְרוּטָה, אֶחָד מִשְּׁמוֹנָה בְּאִסָר הָאִיטַלְקִי. וְקוֹנָה אֶת עַצְמָהּ בְּגֵט וּבְמִיתַת הַבָּעַל. הַיְבָמָה נִקְנֵית בְּבִיאָה. וְקוֹנָה אֶת עַצְמָהּ בַּחֲלִיצָה וּבְמִיתַת הַיָּבָם: (א) האשה נקנית. לפי שאין … להמשך קריאה

גמרא סוטה דף מד ע"א – חק לישראל

——– מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵרַשׂ וְכוּ' (דברים כ). תָּנוּ רַבָּנָן: אֲשֶׁר אֵרַשׂ. אֶחָד הַמְאָרֵס אֶת הַבְּתוּלָה וְאֶחָד הַמְאָרֵס אֶת הָאַלְמָנָה. אֶחָד שׁוֹמֶרֶת יָבָם וַאֲפִלּוּ חֲמִשָּׁה אַחִין וּמֵת אֶחָד מֵהֶם בַּמִּלְחָמָה כֻּלָּן חוֹזְרִין. לֹא לָקַח וְלֹא לְקָחָהּ פְּרָט לְאַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט מַמְזְרְת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל בַּת יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר וּלְנָתִין לֵימָא דְּלָא כְּרִבִּי יוֹסֵי … להמשך קריאה

הַקְדָּמָה [רלח] – ספר מנורת המאור עם פירוש

הַתּוֹרָה הָיְתָה כְּלִי אֻמָּנוּת שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְרִיאַת הָעוֹלָם, כִּדְגָרְסִינָן בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (א, א): "וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן" (משלי ח, ל) – אֻמָּן; אֲנִי הָיִיתִי כְלִי אֻמָּנוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם בּוֹנֶה פַּלְטֵרִין וְאֵינוֹ בוֹנֶה אוֹתָהּ מִדַּעַת עַצְמוֹ, אֶלָּא דִּפְתְּרָיוֹת וּפִנְקָסִיּוֹת יֵשׁ לוֹ, לֵידַע הֵיאַךְ הוּא עוֹשֶה חֲדָרִים, הֵיאַךְ הוּא … להמשך קריאה

מן התורה – מצוות הארץ: בהלכה ובאגדה

——– מצות ישוב ארץ ישראל היא מצוה מן התורה, ונוהגת גם היום שבעוונותינו הרבים חרב בית המקדש, וחמורה מצוה זו מאוד, עד ששקולה היא כנגד כל המצוות. וכתב הרמב"ם (הלכות מלכים פ"ה הי"ב): לעולם ידור אדם בארץ ישראל אפילו בעיר שרובה גויים, ולא ידור בחוצה לארץ ואפילו בעיר שרובה ישראל, שכל היוצא לחוצה לארץ כאילו … להמשך קריאה

דילוג לתוכן