——–
תְּנַן הָתָם פְּרוֹזְבּוֹל אֵינוֹ מְשַׁמֵּט זֶה אֶחָד מִן הַדְּבָרִים שֶׁהִתְקִין הִלֵּל הַזַּקֵן כְּשֶׁרָאָה אֶת הָעָם שֶׁנִּמְנְעוּ מִלְּהַלְווֹת זֶה אֶת זֶה וְעָבְרוּ עַל מַה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה (דברים טו) הִשָּׁמֵר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְּלִיַעַל וְגוֹ' עָמַד וְהִתְקִין פְּרוֹזְבּוֹל וְזֶה הוּא גוּפוֹ שֶׁל פְּרוֹזְבּוֹל מוֹסְרַנִי לָכֶם דַיָּינִים שֶׁבִּמְקוֹם פְּלוֹנִי שֶׁכָּל חוֹב שֶׁיֵּשׁ לִי אֵצֶל פְּלוֹנִי שֶׁאֶגְבֶנּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֶרְצֶה וְהַדַּיָּנִים חוֹתְמִים לְמַטָּה אוֹ הָעֵדִים. וּמִי אִיכָּא מִידִי דְמִדְאוֹרַיְיתָא מְשַׁמְּטָה שְׁבִיעִית וְהִתְקִין הִלֵּל דְּלֹא מְשַׁמְּטָה אָמַר אַבַּיֵּי בִּשְׁבִיעִית בִּזְמַן הַזֶּה וְרִבִּי הִיא. דְּתַנְיָא רִבִּי אוֹמֵר (שם) וְזֶה דְבַר הַשְׁמִיטָה שָׁמוֹט בִּשְׁתֵּי שְׁמִיטוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר אַחַת שְׁמִיטַת קַרְקַע וְאַחַת שְׁמִיטַת כְּסָפִים בִּזְמַן שֶׁאַתָּה מְשַׁמֵּט קַרְקַע אַתָּה מְשַׁמֵּט כְּסָפִים בִּזְמַן שֶׁאִי אַתָּה מְשַׁמֵּט קַרְקָע אִי אַתָּה מְשַׁמֵּט כְּסָפִים וּתְקִינוּ רַבָּנָן דִתְשַׁמֵּט זֵכֶר לִשְׁבִיעִית רָאָה הִלֵּל שֶׁנִּמְנְעוּ הָעָם מִלְּהַלְווֹת זֶה אֶת זֶה עָמַד וְהִתְקִין פְּרוֹזְבּוּל וּמִי אִיכָּא מִידִי דְמִדְּאוֹרַיְיתָא לֹא מְשַׁמְּטָא שְׁבִיעִית וְתִקְּנוּ רַבָּנָן דִתְּשַׁמֵּט. אָמַר אַבַּיֵּי שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה הוּא. רָבָא אָמַר הֶפְקֵר בֵּית דִּין הֶפְקֵר. דְּאָמַר רִבִּי יִצְחָק מְנַיִּן שֶׁהֶפְקֵר בֵּית דִּין הֶפְקֵר שֶׁנֶּאֱמַר (עזרא י') כָּל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא לְשְׁלשָׁה יָמִים בַּעֲצַת הַשָׂרִים וְהַסְּגָנִים יָחֳרָם הוּא וְכָל רְכוּשׁוֹ. אִיבַּעְיָא לְהוּ כִּי הִתְקִין הִלֵּל פְּרוֹזְבּוֹל לְדָרֵיהּ הוּא דְתָקִין אוֹ דִילְמָא לְדָרֵי עַלְמָא נָמֵי תָקִין לְמָאי נַפְקָא מִינָהּ לְבַטּוּלֵיהּ אִי אֲמַרְתְּ לְדָרֵיה הוּא דְתָקִין מְבַטְּלִינָן לֵיהּ אֶלָּא אִי אֲמַרְתְּ לְדָרֵי עַלְמָא נָמֵי תָקִין הָא אֵין בֵּית דִּין יָכוֹל לְבַטֵּל דִּבְרֵי בֵּית דִּין חֲבֵירוֹ אֶלָּא אִם כֵּן גָּדוֹל הֵימֶנּוּ בְּחָכְמָה וּבְמִנְיָן מָאי. תָּא שְׁמַע דְּאָמַר שְׁמוּאֵל לֹא כַּתְבִינָן פְּרוֹזְבוֹל אֶלָּא אִי בְּבֵי דִינָא דְסוּרָא. אִי בְּבֵי דִינָא דִנְהַרְדָּעָא. וְאִי סַלְקָא דַעְתָּךְ לְדָרֵי עַלְמָא נָמֵי תָקִין בִּשְׁאַר בֵּי דִינָא נָמֵי לִכְתְּבוּ:
אינו משמט. מאחר שכתבו פרוזבול אינו משמט חובו בשביעית: מוסרני לכם. את שטרותי שאתם תהיו נוגשים ואני לא אגוש ולקמן מוקי דיש כח בידם להפקיע ממונו של זה וליתן לזה במקום שיש סייג ותקנה: והתקין הלל. דלא תשמט ועקר דבר מן התורה: בשביעית בזמן הזה. והלל כרבי ס"ל דא' שביעית להשמטת מלוה בזמן הזה דרבנן היא, ואע"ג דהלל בבית שני הוה ס"ל לאביי דבבית שני הואיל ולא היה יובל נוהג לא נהגו שמיטין מדאורייתא ודאמרינן בערכין מנו יובלות לקדש שמיטין מדרבנן קאמר. ומצאתי בתלמידי רבינו יצחק הלוי כתב במס' גיטין בירושלמי מנין שאין השמטה נוהגת אלא בזמן שיובל נוהג שנאמר וזה דבר השמטה שמוט אחת שמיטת היובל ואחת שמיטת שביעית. אבל בת"כ ראיתי דשביעית נוהג בזמן שאין יובל נוהג, ואומר אני שהוא מחלוקת: בזמן שאי אתה משמט קרקע. כגון עכשיו שבטלה קדושת הארץ: אי אתה משמט כספי'. ואע"פ שהשמטת כספים חובת הגוף היא ואינה תלויה בארץ ילפי' בהיקישה דלא נהגו: ואמרו רבנן דתשמט. בזמן הזה: זכר לשביעית. שלא תשתכח תורת שביעית: ומי איכא מידי דמדאורייתא לא משמטא שביעית. בזמן הזה כרבי ואמור רבנן דתשמט ונמצא הלוה גזלן על פיהם: שב ואל תעשה. הלוה הזה יושב ובטל ואינו עושה המצוה לפרוע את חובו ולא עקר ליה בידים וכה"ג מותר לעקור דבר מן התורה כגון שופר ולולב ודומיהן ביבמות בהאשה רבה דלא עקירה בידים היא: רבא אמר. לעולם בין לרבנן דפליגי אדרבי ואמרי שביעית וכו' דבדבר שבממון אין כאן עקירת דבר מן התורה במקום סייג וגדר דהפקר ב"ד בממון הפקר הוא: לבטולי. להושיב ב"ד אי אכשיר דרא שלא ימנעו מלהלוות: לא כתבינן פרוזבול. דלא אלים לאפקורי ממונא: אלא בי דינא דסורא. רב: דינא דנהרדעא. שמואל:
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א ול ר' שגיב מחפוד שליט"א
ול- J. Alan Groves Center – תחת תנאי רשיון CC-2.5
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5