חֲתִימָה [רלז] – ספר מנורת המאור עם פירוש

כָּל אֲשֶׁר יֵשׁ בּוֹ לֵב לָדַעַת וְעֵינַיִם לִרְאוֹת וְאָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ, מוֹדֶה שֶׁהַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת נָאִים לְעוֹשֵׂיהֶם וְתִפְאֶרֶת לָהֶם מִכָּל בְּנֵי אָדָם. וְקִיּוּם הַמִּצְוֹת יֵשׁ לְכָל נִבְרָא לַעֲשׂוֹת כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְוֹת בּוֹרְאוֹ שֶׁבְּרָאוֹ מֵאַיִן, בְּחַסְדּוֹ וּבְטוּבוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא יְקַבֵּל פְּרָס. וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁהוּא בָּרוּר וְיָדוּעַ, שֶׁיֵּשׁ לַמִּצְוֹת סְגוּלוֹת רַבּוֹת מִתּוֹעָלוֹת יְדוּעוֹת לַגּוּף וְלַנֶּפֶשׁ, לוּלֵי שֶׁנִּשְׁאַר לָנוּ שְׁאֵלָה … להמשך קריאה

כתובים – משלי – פרק כו – חק לישראל

——– (כד) (בשפתו) בִּ&#1453שְׂפָתָיו יִנָּכֵ&#1443ר שׂוֹנֵ&#1425א וּ&#1437בְקִרְבּ&#1431וֹ יָשִׁ&#1445ית מִרְמָֽה: מִן שִּׂפְוָתֵיהּ מִתְיְדַע סָנְאָה וּבְגַוֵיהּסָאֵם רַמְיוּתָא: ינכר שונא . בדבורו מתנכר השונא שלא יכירו שהוא שונא , דישקנוייש"ט בלעז : (כה) כִּֽי-יְחַנֵּ&#1443ן ק&#1453וֹלוֹ אַל-תַּֽאֲמֶן-בּ&#1425וֹ כִּ&#1444י שֶׁ&#1430בַע תּוֹעֵב&#1443וֹת בְּלִבּֽוֹ: וְאִין מְחַנֵן בְּקָלֵיהּ לָא תְהֵימִיןבֵּיהּ מְטוּל דִּשְׁבַע בִּישָׁתָא אִיתבְּלִבֵּיהּ: (כו) תִּכַּסֶּ&#1443ה שִׂ&#1453נְאָה בְּמַשָּׁא&#1425וֹן תִּגָּלֶ&#1430ה רָעָת&#1443וֹ בְקָהָֽל: דִּמְכַסֶה סְנוּאֲתָא … להמשך קריאה

סימן שב – דיני נקוי וקפול הבגדים בשבת – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שב – דיני נקוי וקפול הבגדים בשבת א הַמְנַעֵר טַלִּית א חֲדָשָׁה, שְׁחוֹרָה, מִן הַטַּל שֶׁעָלֶיהָ, חַיָּב שֶׁהַנִּעוּר יָפֶה לָהּ כְּמוֹ כִּבּוּס. וְהוּא שֶׁמַּקְפִּיד עָלֶיהָ שֶׁלֹּא לְלָבְשׁוֹ בְּלֹא נִעוּר. { הַגָּה: וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁאָסוּר לְנַעֵר בֶּגֶד שֶׁנָּשַׁר בְּמַיִם אוֹ שֶׁיָּרְדוּ עָלָיו גְּשָׁמִים. וְדַוְקָא בְּבֶגֶד } ב { חָדָשׁ שֶׁמַּקְפִּיד עָלָיו, } (כָּל בּוֹ). { … להמשך קריאה

לה – לומדי תורה ראוי להם לידע עתידות – קיצור ליקוטי מוהר"ן

לוֹמְדֵי תּוֹרָה רָאוּי לָהֶם לֵידַע עֲתִידוֹת: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת חכמים" להדפסת והפצת ספרי רבי נחמן מברסלב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

טז. התורה היא כלי אומנותנו להשלים מלאכתנו, ויש לנו לחבבה כאומן המחבב את כליו שבהם תלויה חיותו

——– ונקודה שניה – "חביבות התורה". כמה עלינו לחבב את התורה שהיא הייתה הערבות לתנאי שיסכים הקדוש ברוך הוא לשכון בתוכנו, שהרי מבלי התורה המגשרת בין אורו יתברך לתחתונים, לא היה מתרצה הקדוש ברוך הוא לשכון בתוכנו, ולא היתה כביכול אפשרות להוריד את אורו יתברך לתחתונים, ולא היתה מתקיימת בכך שלימות מלכותו, שאינה אלא רק … להמשך קריאה

משנה יבמות פרק ז – חק לישראל

——– א. אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, הִכְנִיסָה לוֹ עַבְדֵי מְלוֹג וְעַבְדֵי צֹאן בַּרְזֶל, עַבְדֵי מְלוֹג לֹא יֹאכְלוּ בַתְּרוּמָה, עַבְדֵי צֹאן בַּרְזֶל יֹאכֵלוּ. וְאֵלּוּ הֵן עַבְדֵי מְלוֹג, אִם מֵתוּ, מֵתוּ לָהּ, וְאִם הוֹתִירוּ, הוֹתִירוּ לָהּ. אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתָם, הֲרֵי אֵלּוּ לֹא יֹאכְלוּ בַתְּרוּמָה. וְאֵלּוּ הֵן עַבְדֵי צֹאן בַּרְזֶל, אִם מֵתוּ, … להמשך קריאה

משנה גיטין פרק ז – חק לישראל

——– א. מִי שֶׁאֲחָזוֹ קָרְדֵּיָקוֹס וְאָמַר כִּתְבוּ גֵט לְאִשְׁתִּי, לֹא אָמַר כְּלוּם. אָמַר כִּתְבוּ גֵט לְאִשְׁתִּי וַאֲחָזוֹ קָרְדֵּיָקוֹס וְחָזַר וְאָמַר אַל תִּכְתֹּבוּ, אֵין דְּבָרָיו הָאַחֲרוֹנִים כְּלוּם. נִשְׁתַּתַּק וְאָמְרוּ לוֹ נִכְתּוֹב גֵּט לְאִשְׁתְּךָ וְהִרְכִּין בְּרֹאשׁוֹ, בּוֹדְקִין אוֹתוֹ שָׁלשׁ פְּעָמִים, אִם אָמַר עַל לָאו לָאו וְעַל הֵן הֵן, הֲרֵי אֵלּוּ יִכְתְּבוּ וְיִתֵּנוּ: (א) מי שאחזו קורדייקוס. שנתבלבלה … להמשך קריאה

שכג. שלא לעשות מלאכה ביום שמיני עצרת. – ספר החינוך

שלא לעשות מלאכה ביום שמיני של חג, והוא יום שנים ועשרים בתשרי, שנאמר (ויקרא כג לו) ביום השמיני מקרא קדש כל מלאכת עבודה לא תעשו, וזה נקרא חג העצרת. ואמרו זכרונם לברכה (רש"י עה"ת שם), שהוא נקרא כן, לפי שהוא סוף המועדים, ועל דרך משל הוא, כאלו אמר הקדוש ברוך הוא לישראל עכבו עמי יום … להמשך קריאה

סימן תב – דין חריץ מים שבין שני תחומין – ערוך השולחן

——– א כתבו הטור והש"ע: "חריץ מלא מים מכונסין שהוא בין שני תחומי שבת, מקצתו בתוך תחום עיר זה ומקצתו בתוך תחום עיר אחרת – שתי העיירות אסורות למלאות ממנו, אפילו בתוך התחום, שהמים שבתוך התחום – קונין שביתת העיר, ומתערבין אלו עם אלו. וצריך לעשות מחיצה בסוף התחומין להפסיקן, ואפילו היא תלויה, שאינה מגעת … להמשך קריאה

קימה – ספר פלא יועץ

קימה מפני שיבה ולפני תלמיד חכם היא אחת מתרי"ג מצוות, ורבים מזלזלים בה ומאבדים טובה הרבה בקלים שבדא מאי, שהרי אמרו (במדבר רבה טו יז) שהמקים מצוה זו זוכה ליראת שמים (ואם מכון בה כשעומד מפני זקן ליקרא דקנא דאריך אנפין, וכשעומד בפני תלמיד חכם ליק, רא דקנא דזעיר אנפין, זוכה גם כן להתחכם בתורה, … להמשך קריאה

מָה הָעֹמֶק בַּסְּגֻלָּה הַגְּדוֹלָה וְהַנִּפְלָאָה הַמְפֻרְסֶמֶת שֶׁל הגר"ח מִוּוֹלָאזִ'ין בְּסִפְרוֹ "נֶפֶשׁ הַחַיִּים" (ש"ג פי"ב) לְבַטֵּל כָּל כֹּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם לְבַל יִשְׁלְטוּ בָּאָדָם, וְהֵיאַךְ מַגִּיעִים לִזְכּוֹת בִּסְגֻלָּה זוֹ?

——– הרעיון הכמוס בסגולה זו, הוא הנהגת "מידה כנגד מידה" שלא בטלה לעולם, דכשם שהאדם מבטל כל כוחות שבעולם להחשיבם כאפס הגמור, מתוך טוהר אמונת מחשבה שאין עוד מלבדו, כן מבטלם הקב"ה לכוחות אלו לאפסם מול אותו אדם כשלא ישלטו בו כלל מאחר וזכה באמת לאפסם במחשבתו מתוך טוהר אמונתו. והיאך זוכים לזה? קודם כל … להמשך קריאה

כ. כל הגדול מחבירו קשה לו לדקדק במצוות שאדם דש בעקביו מחמת סיפוקו הרחב ביצירותיו המבורכות, מה שאין כן הקטן מחבירו, זהיר בנקל לדקדק בכל פרט, כי חשוב הוא לו גם הפרט הקטן ביותר

——– ובזה יבוא ביאור נוסף בענין "כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו", דככל שהאדם גדול יותר, מצליח הוא להוציא לפועל וליישם פעולות מבורכות בעלי פירות מוצלחים, שכל אחד רגיל אין ביכולתו לעשות, והדבר יכול להביאו לסיפוק ולשביעה, דבר שיכול לגרום לו להקל במצוה אחרת, כי כח ההטעיה ביישום המצוה בפועל קשה מאד להטעות את האדם … להמשך קריאה

עוד עצה לעקר הקמצנות – תפארת ישראל

——– ועוד יש עצה לבחינת פתיחת הידים, דהינו אם בא עני אצלו ואין לו מה לתן, לא ידחה אותו בקש, אף כשאין לו כלום, או שיש לו טעם הגון שלא לתן לזה העני עכשו, ישתדל שלא יהא להעני חלישת הדעת, רק יפתח ידיו או יעשה איזה פעלה, דהינו שיחפש בכיסיו, ויהא נראה שרוצה לתן ואין … להמשך קריאה

משנה סוטה פרק ח – חק לישראל

——– א. מְשׁוּחַ מִלְחָמָה בְּשָׁעָה שֶׁמְּדַבֵּר אֶל הָעָם, בִּלְשׁוֹן הַקּדֶשׁ הָיָה מְדַבֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כ) וְהָיָה כְּקָרָבְכֶם אֶל הַמִּלְחָמָה וְנִגַּשׁ הַכֹּהֵן, זֶה כֹּהֵן מְשׁוּחַ מִלְחָמָה. וְדִבֶּר אֶל הָעָם, בִּלְשׁוֹן הַקּדֶשׁ. וְאָמַר אֲלֵיהֶם (שם) שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל אוֹיְבֵיכֶם, וְלֹא עַל אֲחֵיכֶם, לֹא יְהוּדָה עַל שִׁמְעוֹן, וְלֹא שִׁמְעוֹן עַל בִּנְיָמִין, שֶׁאִם תִּפְּלוּ בְיָדָם … להמשך קריאה

מַה מְּשִׁיבִים לְאֵלּוּ הַטּוֹעֲנִים שֶׁסּוֹף סוֹף מִצְווֹת הַתּוֹרָה הֵם כְּפִיָּה שֶׁנִּכְפִּינוּ לִשְׁמֹר מִצְווֹתָיו, וּמִדְרָשׁ מָלֵא הוּא "כָּפָה עֲלֵיהֶם הָהָר כְּגִיגִית"?

——– התשובה הניצחת שיש לענות לאלו הוא ע"פ משל. מושל עיר איש טוב וחסד, התוודע לאדם אחד שבעירו, שהיה איש משכיל וחכם, אלא שבחר לו את העצלה והבטלה, והיה מכלה את כל יומו במשחקים והבלים, ולפרנס בני ביתו היה יוצא ידי חובה בשאריות של פירות וירקות לחם צר ומים לחץ. קראו אותו מושל עיר, ואמר … להמשך קריאה

אֵימָתַי יְהֵא קֵץ הַפְּלָאוֹת?

——– הַקֵּץ הַסּוֹפִי נִסְתַּם וְנֶחְתַּם, אוּלָם כָּל הַקִּצִּים הַמּוּבָאִים בַּזֹּהַר וּבַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים כֻּלָּם אֱמֶת, לְפִי שֶׁהֵם שְׁעוֹת רָצוֹן וְהִתְעוֹרְרוּת לִגְאֻלָּה, אֶלָּא שֶׁנִּדְחוּ מִפְּנֵי מַעֲשֵׂינוּ, אוּלָם הַקֵּץ הָאַחֲרוֹן לֹא יִתְמַהְמֵהַּ גַּם אִם לֹא נִהְיֶה רְאוּיִין לוֹ כְּלָל (אור החיים) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת … להמשך קריאה

ד. "בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי" – אין שייך גאווה במי שמכריז: יודע אני את בוראי, מכיר אני בגדולת בוראי וכדומה

——– ובזה יבואר טעם הכתוב "אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל הגיבור בגבורתו אל יתהלל עשיר בעשרו, כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי" (ירמיה ט), ומובא ב"לב אליהו" (שמות עמ' פ"ח): דבענין האמונה וידיעת ה' מותר לאדם לאשתבוחי בנפשיה ולומר: מאמין גדול אני, בעל ביטחון אני… עכ"ל. ולא סתם לשם גאווה בלבד, אלא … להמשך קריאה

כתובים – משלי – פרק יז – חק לישראל

——– (ו) עֲטֶ&#1443רֶת זְ&#1453קֵנִים בְּנֵ&#1443י בָנִ&#1425ים וְתִפְאֶ&#1430רֶת בָּנִ&#1443ים אֲבוֹתָֽם: כְּלִילָא דְסָבֵי בְנֵי בָּנַיָא וְשַׁבְהוֹרְהוֹןדִּבְנַיָא אֲבָתָתְהוֹן: עטרת זקנים . כשרואי' בני בניהם הולכין בדרך טובה : ותפארת בנים אבותם . כשאבותיה' צדיקים היא תפארת הבנים : (ז) לֹא-נָאוָ&#1443ה לְנָבָ&#1443ל שְׂפַת-יֶ&#1425תֶר אַ&#1437&#1431ף כִּֽי-לְנָדִ&#1445יב שְׂפַת-שָֽׁקֶר: לָא יָאֵי לְטַפְשָׁא שִּׂפְתָא יַתִּירְתָּאאַף לָא לְשַׁלִיטָא שִּׂפְתָא דְשִׁקְרָא: שפת יתר . דברי … להמשך קריאה

בלי מידות אין תורה – אפיקי אליהו על התורה

——– א. ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב וכו' (לא.ח) יש להבין, כיצד בלעם אשר היה נביאם של אומות העולם ודיבר עם ה' יתברך, נענש למות במיתה בזויה, ואף אחת מהשגותיו לא עמדו לו? ב. ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי וכו' זאת חקת התורה (לא.כא) פירש רש"י – לפי שבא משה לכלל כעס, בא לכלל … להמשך קריאה

ז. היום – יחשב ל"צדיק" מי ששומר עצמו מלשמוע מינות ואפיקורסות

——– כמה חוזים אנו – במקרה המסופר ובדומים לו – בנבואתם של גדולי וקדושי ישראל שחזו את תקופת ימינו, ואמרו שלעתיד גם טובים וצדיקים ייכשלו בשמיעת ובדיבורי כפירה ומינות בסוף הימים, כמובא בשומר אמונים בשם הרב בעל "אור המאיר" שאמר לתלמידיו – "לעתיד משופרי דשופרי כמותכם, יתפוצצו מפיהם דברי כפירה ואפיקורסות". כמה נחשב היום אדם … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות פ-מ

——– [בראשית פרק-מא-י]&nbsp פַּרְעֹה קָצַף עַל עֲבָדָיו וַיִּתֵּן אֹתִי בְּמִשְׁמַר בֵּית שַׂר הַטַּבָּחִים אֹתִי וְאֵת שַׂר הָאֹפִים: [במדבר פרק-א-כה]&nbsp פְּקֻדֵיהֶם לְמַטֵּה גָד חֲמִשָּׁה וְאַרְבָּעִים אֶלֶף וְשֵׁשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים: [במדבר פרק-א-לה]&nbsp פְּקֻדֵיהֶם לְמַטֵּה מְנַשֶּׁה שְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים אֶלֶף וּמָאתָיִם: [במדבר פרק-ג-טו]&nbsp פְּקֹד אֶת בְּנֵי לֵוִי לְבֵית אֲבֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם כָּל זָכָר מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה תִּפְקְדֵם: [דברים פרק-יט-ו]&nbsp פֶּן … להמשך קריאה

עלינו לשבח

——– שבח זה של "עלינו לשבח" תיקנו יהושע בן נון בשעה שכבש את העיר יריחו (כל בו). עיר זו לא היה ניתן לכובשה בדרך הטבע כשאר ערי הארץ, וציוה ה' לעם ישראל להקיף את חומתה במשך שבעה ימים ולתקוע בשופרות, וכך נפלה החומה תחתיה, ככתוב בנביא (יהושע פרק ו). וזאת משום שיריחו היתה מבצר ומרכז … להמשך קריאה

כוס ברכת המזון

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אם סיים את הסעודה לאחר צאת הכוכבים וברך ברכת המזון על כוס יין, לא ישתה את היין, אלא אם כן הוא רגיל לזמן על הכוס. על כן, ציבור שרגילים לזמן על יין בסעודה שלישית בבית הכנסת או בסעודת חתן וכלה שמזמנים תמיד על כוס, רשאי המזמן לשתות את … להמשך קריאה

סעי' יא' – מי שיש לו ביהכ"נ בעירו ואינו נכנס בו להתפלל נקרא שכן רע וגורם גלות לו ולבניו. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור מגמ' ברכות ח. אמר ר"ל כל מי שיש לו ביהכ"נ בעירו ואינו נכנס לתוכה להתפלל נקרא שכן רע ולא עוד אלא שגורם לו ולבניו גלות. וכ"פ מרן מי שיש לו ביהכ"נ בעירו ואינו נכנס בו להתפלל נקרא שכן רע וגורם גלות לו ולבניו. כתב המ"ב (ס"ק לז') ואם יש שתי בתי כנסיות … להמשך קריאה

מאמר יא'

——– "קרב אל המזבח" ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות … להמשך קריאה

תפילה בנחת בלי לחץ

——– על כל אדם להשתדל שתפילתו תהיה בנחת, ברגיעות וישוב הדעת בלי לחץ, ולא ימהר לצאת טרם סיימו את התפילה, כי אז מראה שהתפילה עליו כמשא כבד, וכבר אמר הקב"ה (ישעיה מג כב): "וְלֹא אֹתִי קָרָאתָ יַעֲקֹב, כִּי יָגַעְתָּ בִּי יִשְׂרָאֵל", ה' יצילנו. לעומת זאת, המכלכל מעשיו, אם יודע שמוכרח הוא לסיים מוקדם, מכין את … להמשך קריאה

דילוג לתוכן