——–
א. וישלח אותם משה אלף למטה לצבא אותם ואת פנחס בן אלעזר הכהן לצבא וכלי הקודש וחצוצרות התרועה בידו (לא.ו)
פירש רש"י – "כלי הקודש"- זה הארון והציץ שהיה בלעם עימהם ומפריח מלכי מדין בכשפים, והוא עצמו פורח עימהם. הראה להם את הציץ שהשם חקוק בו והם נופלים.
ויש לידע, מדוע לא הסתפק משה ושלח עימם בנוסף לארון קודש גם את הציץ, וכי לא הספיק הארון קודש החשוב אשר כל התורה שוכנת בו להצילם?
ב. עוד צריך להבין, מה העניין שדווקא על ידי הציץ הצליח להפילם, ולא על ידי הארון קודש אשר כל התורה שוכנת בתוכו?
ג. ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי וכו' זאת חקת התורה (לא.כא)
פירש רש"י – לפי שבא משה לכלל כעס בא לכלל טעות, שנתעלמו ממנו הלכות גיעולי נכרים וכו'.
ויש להבין, מדוע רק בגלל כעס קטן שהיה אף לצורך (ואף שרק בא לכלל כעס אך לא כעס בפועל), נתעלמו ממשה רבנו כל הלכות גיעולי נכרים?
ד. אך את הזהב ואת הכסף (לא.כב)
פירש רש"י – רבותינו אמרו: "אך את הזהב" לומר, שצריך להעביר חלודה שלו קודם שיגעילנו. וזהו לשון "אך"- שלא יהא שם חלודה וכו'.
ויש להבין, מה העניין להעביר אף החלודה קודם שיגעיל את הכלים מגיעולי הנכרים?
ה. עוד צריך להבין בעיקר דין גיעולי נכרים, מדוע חייבים להגעיל את כל הכלי רק משום איזה גיעול כלשהו של נכרי, אשר ודאי כבר בטל טעמו וריחו?
ו. ויאמרו אל משה עבדיך נשאו את ראש אנשי המלחמה אשר בידינו ולא נפקד ממנו איש (לא.מט)
איתא בשבת (סד.) אמר להן משה: שמא חזרתם לקלקולכם הראשון, אמרו לו: לא נפקד ממנו איש. אמר להן: אם כן כפרה למה, אמרו לו: אם מידי עבירה יצאנו מידי הרהור לא יצאנו. מיד ונקרב אל קרבן ה'.
וצ"ע, מדוע בגלל חטא קטן כהרהור עבירה שאף לא נתכוונו להרהר, היו צריכים הם כפרה כל כך גדולה?
ז. עוד יל"ע, כיצד חשב משה בתחילה שחזרו לקלקולם הראשון (חטא העריות בבנות מואב ומדין), וכי לא ראה ברוח קודשו כי חטאו בחטא קטן של הרהור עבירה בלבד?
פרשת מסעי
ח. אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים (לג.א)
יש לידע, מה העניין בכל אריכות התורה לפרט ולהאריך במניית כל המסעות אשר נסעו בני ישראל -"ויסעו ויחנו" שוב ושוב? מה צורך איכא בכל אריכות זו?
ט. וישב בה עד מות הכהן הגדול אשר משח אותו בשמן הקדש (לה.כה)
פירש רש"י – לפי שהיה לו לכהן גדול להתפלל שלא תארע תקלה זו לישראל בחייו.
יש להבין, מדוע רק מפני שלא התפלל הכהן למען לא תארע תקלה זו, צריך להענש [בעונש כל כך חמור] בכך שתושיית הגולה תהיה על ידי מיתתו של הכהן הגדול, שיפלל לה הגולה כל זמן שהייתו בעיר המקלט?
י. עוד צ"ע, הרי ודאי שאותו רוצח בשגגה ראוי שתסתבב על ידו אותה רציחה מכח אילו חטאים שחטא. מדוע א"כ, רק מפני שלא התפלל על כך הכהן הגדול, נענש הוא בעונש כל כך חמור?
יא. ולא תטמא את הארץ אשר אתם יושבים בה (לה.לד)
יש לדקדק, מדוע בתחילה נקט קרא לשון יחיד: "לא תטמא", אך לבסוף שינה לשונו בלשון רבים דנקט "אשר אתם יושבים"?
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}
יבואר ע"פ יסודו של הגרא"א דסלר זצ"ל בספרו מכתב מאליהו בעניין חטאים קלים. וז"ל – שח בין תפילה לתפילה עבירה היא בידו וחוזר עליה מעורכי המלחמה (סוטה מד:). כי מלחמת ישראל תלויה בניסים, ואפ' חטא קל מדרבנן פוגם בכח ראיית הנס, וממילא עבורו לא יהיה נס ובזה יסכן את הכלל (ע"פ רש"י שם). עכ"ל.
עוד יש להוסיף את דברי הג"ר ירוחם ליבוביץ זצ"ל בספרו דעת חכמה ומוסר (חלק א' מאמר פ"ג) וז"ל – התורה למדנו כאן יסוד גדול והוא לעשות "עסק" מדברים קטנים שהרי כל העלאת פירות הביכורים לירושלים בקול המון חוגג אינה אלא כדי לעמוד בעזרה ולומר שאינו כפוי טובה, מאליה תתבקש המסקנה כי יש כאן עשיית עסק מדברים שהם לכאורה פעוטי ערך.
לכשנתבונן בתורתנו הקדושה, נראה שכל יסוד התורה הוא העסק בדברים קטנים. חז"ל מספרים על ר' מתיא בן חרש שניקר את שתי עיניו ובלבד שלא יכשל בהבטה כל שהיא (ראה ילקוט שמעוני ויחי קסא) וכן אמרו (שבת נד:) שפרתו של ר' אלעזר בן עזריה הייתה יוצאה ברצועה שבין קרניה בשבת. אך חז"ל הבהירו שלא היתה זו פרתו אלא פרת שכנתו, והוא עצמו סבר שדבר זה מותר לכן לא מיחה בה. ולכן נקראה פרתו, אף על פי כן הושחרו שיניו בתעניות שישב על שעבר על דעת חבריו ולא מיחה בשכנתו (ראה ירושלמי ביצה סוף פרק ב') וכך אם נוסיף ונתבונן נבחין כי על כל צעד ושעל מסרו חז"ל נפשם על דברים קטנים. משום שהם מהווים את יסוד התורה ואת יסוד עבודת האדם וכו'.
הסיבה לתפיסה זו הרווחת אצלנו היא הזלזול בגינו מתקטנים הדברים עד שעם הזמן גם דברים העומדים ברומו של עולם נחשבים למותרות ולמידת חסידות. העצה היעוצה לאדם היא שיעשה "עסק" מדברים קטנים כדי להחשיבם, ומתוך כך יכיר בחשיבותם, עצה זו יכול האדם ללמוד מפרשת ביכורים.
יסוד הדברים הוא כאמור שבכל הבריאה אין דברים קטנים, כיוון שתכלית הכל "אין עוד מלבדו". הרי זה מחייב שכל דבר הוא גדול ונשגב, העצה היעוצה לאדם לדקדק בדברים קטנים וליתן להם ערך גדול וחשיבות. עכ"ל.
וכבר אמרו חז"ל במסכת קידושין (מ:) לעולם יראה אדם עצמו כאילו חציו חייב וחציו זכאי עשה מצווה אחת אשריו שהכריע עצמו לכף זכות. עבר עבירה אחת אוי לו שהכריע עצמו לכף חובה וכו'.
א"כ מבואר – עד כמה חייב האדם להיזהר מכל עבירה קטנה ובכל מצווה קטנה. כל חטא קטן פוגם רבות, אף שהוא רק מדרבנן. לכן גדול עונשו של החוטא אף בחטאים קלים ביותר.
ולהבדיל במצוות ה', יכולים אנו ללמוד עד כמה כל מצווה ודקדוק מצווה זוכים בהם לשכר גדול כל כך, כמה חשובים ויקרים הם בעיני הבורא יתברך.
כמה חשובים הם "הפרטים הקטנים" בעיני הבורא יתברך היות ותכלית כל הבריאה וקיום המצוות כולן הן לתכלית ה"אין עוד מלבדו", והרי זה מחייב שכל פרט קטן הוא גדול ונשגב בעיני הבורא יתברך.
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות }
הקושיות א' וב' מתורצות – עניין הציץ בא ללמדנו, עד כמה חשובה ויקרה בעיני ה' כל מצווה קלה – כמה מסוגלת להשפיע [ולא רק שמירת כל מצוות התורה הגדולות והחשובות]. שהרי הארון והציץ יצאו למלחמה, ובכל זאת סיבב הקב"ה שדווקא הציץ הוא אשר הפיל את בלעם ומלכי מדין, ולא הארון קודש אשר כל התורה שוכנת בו.
ללמדנו, עד כמה יקרה וחשובה בעיני ה' כל מצווה קטנה כ"ציץ הקטן" והדק – כל מצווה קטנה יכולה להשפיע שפע ושכר גדול כל כך בנצחונה במלחמת היצר.
לפ"ז גם הקושיא השלישית מתורצת – רק מכח כעס קטן כל כך, נענש משה שנתעלמו ממנו כל הלכות גיעולי נכרים – על אף שכעס זה היה לצורך, ועל אף שלא כעס ממש – נענש בעונש חמור כל כך. כדי ללמדנו, עד כמה חמור כל חטא קטן בעיני ה'.
לפ"ז גם הקושיות ד' וה' מתורצות – דיני גיעולי הנכרים באים ללמדנו, עד כמה צריך לדקדק ולהיטהר עד שנהפכים לכלי טהור. שהרי על אף היות הכלי עצמו נקי ואף הגיעולים הטמונים בו טעמם כבר נפגם ובטל. בכל זאת בכדי להיות כלי טהור וראוי לשימוש, צריך להסיר כל פגם קטן כלשהו של חלודה ושל גיעולי הנכרים מן הכלי.
ללמדנו, עד כמה צריך לדקדק לבל נכשל בשום חטא הקל ביותר, למען נשאר כלים טהורים הראויים לשמש לפני ה'.
לפ"ז גם הקושיות ו' וז' מתורצות – היות וכל חטא קטן חמור כ"כ בעיני ה', הרגיש משה בתחילה כי חטאו ישראל במלחמה חטא כ"כ חמור, וחשב שמא חזרו לקלקולם הראשון. [אף רצה הוא ללמדם עד כמה כל חטא – הקטן ביותר חמור כ"כ, לכן כעס עליהם].
על אף שחטאם היה הרהור קל שלא בכוונה בלבד. מ"מ, כל חטא קטן משפיע רעה גדולה, ולכן גם לבסוף היו צריכים כפרה גדולה בכדי לכפר על חטא קטן זה – מפני שכל חטא הקל ביותר משפיע רעה גדולה.
פרשת מסעי
לפ"ז גם הקושיא השמינית מתורצת – חזרה התורה ופרטה באריכות את מסעות וחניות עם ישראל. ללמדנו, עד כמה כל "מסע" וכל "חנייה" בחיי האדם חשובים בעיני ה', לכן יש להיזהר מכל עבירה ומכל פגם קטן, שהרי כל חנייה או מסע, כל חטא קטן – חמור וזכור הוא לפני ה' ויש להיזהר בזה טובא.
לפ"ז גם הקושיות ט' וי' מתורצות – נענש הכהן הגדול בעונש כל כך חמור רק מפני "שהיה לו לכהן גדול להתפלל שלא תארע תקלה זו לישראל בחייו"- כל חטאו היה על "שלא התפלל". ללמדנו, כי כל חטא קטן חמור כ"כ בעיני ה'.
זאת למרות שאותו רוצח היה ראוי שתסתבב על ידו אותה רציחה בשוגג בהענשו לגלות לעיר המקלט. מ"מ, זכותו הקטנה של הכהן הגדול בתפילתו, יכלה להציל הרוצח מלחטוא. ולכן נענש על כך הכהן הגדול שתושיית הרוצח תהיה במיתתו.
ולפ"ז גם הקושיא הי"א מתורצת – דקדק קרא בשינויו מלשון יחיד ללשון רבים. כדי ללמדנו, כי כל "לא תטמא"- יחיד, בכל חטא קטן בודד – יכול להשפיע רעה רבה על "אשר אתם יושבים"- על הרבים ועל כל העולם, כי כל חטא קטן משפיע וחמור הוא כ"כ לפני ה'.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5