כב. מעשה שהיה!

——– ואספר מעשה שאמנם הוא בקיצוניות, אבל ממנו נלמד עד לעניינים הדקים. באחת הפעמים כשחזרתי מדרשתי בעיר נתניה, ניגשו אלי ב' בחורים המתקרבים לתשובה, ושאלו אותי: מאחר והם כבר בגיל ה- 30 ועדיין לא מצאו זיווגם, האם מותר להם להוריד הכיפה עד שימצאו זיווג כי בעירם קשה למצוא זיווג לבחורים בגילם ובמצבם עם כיפה. אמרתי … להמשך קריאה

בַּמֶּה נִּתָּן לְהִתְחַזֵּק שֶׁלֹּא לְזַלְזֵל בְּמִצְווֹת קְטַנּוֹת, אַחַר שֶׁבְּעֶצֶם כָּאן כִּמְעַט רֹב הַכִּשָּׁלוֹן וְהַמֶּחְדָּל שֶׁל שׁוֹמְרֵי הַתּוֹרָה?

——– כאן יש לפתח את תכונת הקנאה, וכמו שכתב המס"י שבעוה"ז כמה קשה הקנאה לראות אדם את חברו הפשוט עולה עליו בעושר ובכבוד, על אחת כמה וכמה בעוה"ב. ובכן חז"ל אמרו (במדרש רבה כא, ר,): עתיד הקב"ה לעשות חופה לצדיקים לעתיד לבוא, וכל צדיק וצדיק נכוה מחופתו של חבירו. והמשלתי לזה משל נוקב. השו"א כותב: … להמשך קריאה

"פתח תפתח" – אפלו מאה פעמים – תפארת ישראל

——– והנה, בשעה שאדם מפריש צדקה מממונו, אז מקים בזה מצות: "פתח תפתח", וכשנותן מקים מצות: "נתון תתן", ובכל פעם שנותן או מפריש צדקה לקפה שיש לו בביתו או בבית המדרש, הגם שלא הגיע עדין ליד העני, פותח הוא המקור הנורא, שהוא השם הקדוש היוצא מהפסוקך: "ל'הודיע ל'בני ה'אדם". ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם … להמשך קריאה

ט. מעשה נורא!

——– מסופר על הגה"צ רבי אהרן ראטה זצ"ל – "שומר אמונים" – שפעם בא אדם ושאלו שאלה באמונה וענהו הרב תשובה משביעת רצון, ולאחר מכן ראו תלמידיו את רבם שפניו עגומות, ושאלוהו על מה? וענה: פלוני ששאלני מקודם שאלה באמונה – צינן אצלי את האמונה, שאלוהו תלמידיו: והלא שמענו את תשובת הרב והיתה תשובה נפלאה … להמשך קריאה

סעי' יג' – מותר לרוק בביהכ"נ, ודורסו ברגליו או מכסהו בגמי. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור מגמ' ברכות סב: מותר לרוק בביהכ"נ. וכ"כ הרמב"ם בפרק י"א מהלכות תפילה. וכתב הטור ומיהו מפני הכבוד דורסו ברגליו או מכסהו בגמי. והוא מהירושלמי בפרק מי שמתו (ה"ה) רבי יהושע בן לוי אמר הרוקק בבית הכנסת כרוקק בבת עינו ר' יונתן רקק ושייף. וכתבוהו רבנו יונה והרא"ש. וכתב הרשב"א בפרק מי שמתו … להמשך קריאה

שכה. מצות ישיבת סכה. – ספר החינוך

מצות סכה, שנצטוינו לשבת בסכה שבעת ימים, שנאמר (ויקרא כג מב) בסכות תשבו שבעת ימים, ויום ראשון הוא יום חמשה עשר בתשרי. משרשי המצוה. מה שמפרש בכתוב, למען נזכר הנסים הגדולים שעשה האל ברוך הוא לאבותינו במדבר בצאתם ממצרים שסככם מענני כבוד שלא יזיק להם השמש ביום וקרח בלילה. ויש שפרשו (סוכה יא, ב), שסכות … להמשך קריאה

גמרא כתובות דף ל"ט ע"ב – חק לישראל

——– הָאוֹנֵס נוֹתֵן מִיָּד הַמְפַתֶּה לִכְשֶׁיּוֹצִיא וְכוּלִי. לִכְשֶׁיּוֹצִיא אִשְׁתּוֹ הִיא. אָמַר אַבַּיֵּי אִימָא לִכְשֶׁלֹּא יִכְנוֹס. תַּנְיָא נַמֵּי הֲכִי אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ הַמְפַתֶּה נוֹתֵן לִכְשֶׁלֹּא יִכְנוֹס בּוֹשֶׁת וּפְגַם נוֹתֵן מִיָד וְאֶחָד הָאוֹנֵס וְאֶחָד הַמְפַתֶּה בֵּין הִיא וּבֵין אָבִיהָ יְכוֹלִין לְעַכֵּב. בִּשְׁלָמָא מְפַתֶּה כְתִיב (שמות כ"ב) אִם מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ אֵין לִי אֶלָּא אָבִיהָ הִיא עַצְמָהּ … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות פ-ס

——– [משלי פרק-טז-יא]&nbsp פֶּלֶס וּמֹאזְנֵי מִשְׁפָּט לַיהוָה מַעֲשֵׂהוּ כָּל אַבְנֵי כִיס: [דניאל פרק-ה-כח]&nbsp פְּרֵס פְּרִיסַת מַלְכוּתָךְ וִיהִיבַת לְמָדַי וּפָרָס: ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף … להמשך קריאה

הֲלֹא בַּגְּמָרָא ר"ה (י"א ע"א) אָמְרוּ "בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ וּבְנִיסָן עֲתִידִין לִגָּאֵל" וְאִם כֵּן אֵין מַה לְּצַפּוֹת קֹדֶם נִיסָן אוֹ אַחֲרָיו?

——– שְׁאֵלָה זוֹ שׁוֹאֵל הַ"שּׁוֹמֵר אֱמוּנִים", וְעוֹנֶה: מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד בּוֹא יָבוֹא בְּנִיסָן דַּוְקָא, וְאוּלָם מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף אֵין לוֹ זְמַן אֶלָּא זְמַנּוֹ בְּכָל שָׁעָה וְרֶגַע, וְעָלָיו אָנוּ מְחַכִּים. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל … להמשך קריאה

לז – עקר התכלית הוא רק לעבד ולילך בדרכי ה לשמו יתברך – קיצור ליקוטי מוהר"ן

א עִקַּר הַתַּכְלִית הוּא רַק לַעֲבֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֵילֵךְ בִּדְרָכָיו לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כְּדֵי לִזְכּוֹת לְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁזֶּהוּ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ. כִּי מִי שֶׁעוֹבֵד בִּשְׁבִיל עוֹלָם הַבָּא זֶהוּ נִקְרָא מִלּוּי בֶּטֶן שֶׁרוֹצֶה לְמַלֵּא בִּטְנוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא. אַף-עַל-פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת בְּוַדַּאי טוֹב יוֹתֵר וְיוֹתֵר לַעֲבֹד הַשֵּׁם אֲפִלּוּ בִּשְׁבִיל עוֹלָם הַבָּא מִלִּרְדֹּף אַחַר הָעוֹלָם הַזֶּה חַס וְשָׁלוֹם. וְגַם זֶה … להמשך קריאה

כיבוד אב ואם – מצוות הארץ: בהלכה ובאגדה

——– אסור לרדת מארץ ישראל לחוץ לארץ, אפילו שכוונתו לרדת כדי להצטרף להוריו הדרים בחוץ לארץ ולקיים מצות כיבוד אב ואם. ומכל מקום מותר לרדת לחוץ לארץ כדי לקבל את פני הוריו, ולחזור לארץ ישראל. (יחוה דעת חלק ג סימן סט) הגר בחוץ לארץ ורוצה לעלות לגור בארץ ישראל, והוריו מתנגדים שלא יעלה, אין לבן … להמשך קריאה

יח. חיסולו של עמלק יהא לעתיד ע"י הבורא, אולם ההכנה לכך נצרכת שתהא על ידינו במידת האפשר עתה להאיר את אורו יתברך בתוך מעבה החושך של החומר

——– והוא הנאמר בפסוק(כי תצא כה, יט): "תמחה את זכר עמלק", תלה הדבר בנו, ובמקום אחר נאמר (בשלח יז, יד): "מחה אמחה את זכר עמלק" – תלה הדבר בו יתברך, לומר לנו שההתחלה תלויה בנו לעשות כל אשר ביכולתנו, ואת השלמת חיסולו ישלים הוא יתברך בהעברת רוח הטומאה מן הארץ. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל … להמשך קריאה

גמרא קידושין דף כ"ט ע"א – חק לישראל

——– תְּנִינָא לְהָא דְתָנוּ רַבָּנָן הָאָב חַיָּב בִּבְנוֹ לְמוּלוֹ וְלִפְדוֹתוֹ וּלְלַמְּדוֹ תוֹרָה וּלְהַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה וּלְלַמְּדוֹ אוּמָנוּת וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף לְהַשִּׁיטוֹ בַּמַּיִם רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כָּל שֶׁאֵינוֹ מְלַמֵּד אֶת בְּנוֹ אוּמָנוּת מְלַמְּדוֹ לִיסְטוּת. לִיסְטוּת סַלְקָא דַעְתָּךְ אֶלָּא כְּאִלּוּ מְלַמְּדוֹ לִיסְטוּת. לְמוּלוֹ מְנָלָן דִּכְתִיב (בראשית כ"א) וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ וְהֵיכָא דְלָא מַהֲלֵיהּ אַבּוּהָ מִיחַיְיבֵי בֵי … להמשך קריאה

הַכְּלָל הָרִאשׁוֹן: לִקְבֹּעַ עִתִּים לַתּוֹרָה – ספר מנורת המאור עם פירוש

(((וְנֶחְלָק לִשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים: הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן, בְּסֵדֶר לִמּוּדָהּ; הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי, בְּגֹדֶל מַעֲלָתָהּ; הַחֵלֶק הַשְּׁלִישִׁי, בְּהַנְהָגַת לִמּוּדָהּ.))) ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש … להמשך קריאה

זוהר בלק דף קצ"ו ע"א – חק לישראל

——– פָּתַח רִבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר (ישעיה ג) מִי בָכֶם יְרֵא יְיָ וְגוֹמֵר. מָאי שׁוֹמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ הָאי קְרָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא בִצְלוֹתָא וְהָכִי הוּא מָאן דְרָגִיל לְמֵיתֵי לְבֵי כְנִישְׁתָּא לְצַלָּאָה וְיוֹמָא חָדָא לָא אָתֵי קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא שָׁאִיל עָלֵיהּ וְאָמַר מִי בָכֶם יְרֵא יְיָ שׁוֹמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ אֲשֶׁר הָלַךְ חֲשֵׁכִים וְאֵין נֹגַהּ לוֹ. מָאי שׁוֹמֵעַ בְּקוֹל … להמשך קריאה

סימן דש – על איזה עבד מצוה על שביתתו – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן דש – על איזה עבד מצוה על שביתתו א אָדָם מְצֻוֶּה עַל שְׁבִיתַת א עַבְדּוֹ שֶׁמָּל וְטָבַל לְשֵׁם עַבְדוּת וְקִבֵּל עָלָיו מִצְווֹת הַנּוֹהֲגוֹת בְּעֶבֶד, אֲבָל אִם לֹא מָל וְטָבַל אֶלָּא קִבֵּל עָלָיו שֶׁבַע מִצְווֹת בְּנֵי נֹחַ, הֲרֵי הוּא כְּגֵר תּוֹשָׁב וּמֻתָּר לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּשַׁבָּת ב לְעַצְמוֹ, אֲבָל לֹא ג לְרַבּוֹ; וְאָסוּר לְכָל יִשְׂרָאֵל לוֹמַר … להמשך קריאה

הַאִם מִן הַנָּכוֹן לְהִמָּנַע מִשְּׁאִיפָה וְהִשְׁתַּדְּלוּת לִגְדוֹלוֹת מֵחֲשַׁשׁ גַּאֲוָה?

——– טעות חמורה לחשוב כן, ואדרבא רק העמל להגיע לגדולות הוא הרחוק באמת מהגאוה, והוא היודע ענוה מה היא, לפי שזה שלא עמל ויגע להשגת השלמות, אינו מעריך כראוי את העמל וְהַיֶּגַע, לפי שאינו יודע עמל מה הוא, אולם העמל והיגע, ויודע מתוך עמלו ויגיעו כמה קשה היא השגת חכמת התורה, כמה קשה הוא תיקון … להמשך קריאה

קינאה – ספר פלא יועץ

קנאה היא מדה רעה מאד כמאמר התנא (אבות ד כא) הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם. והנה יצר לב האדם רע וחושק להיות יחיד בדורו בחכמה ומעשים בעשר וכבוד, ומתוך כך מצטער כשיש אחר כמוהו או גדול וטוב ממנו, ומקנא לו ומבקש רעתו ומספר בגנותו. וגדולה שנאה שהיא מחמת קנאה, אש אוכלה היא … להמשך קריאה

היאך יוצאים מבית הכנסת?

——– היציאה מבית הכנסת תהיה בנחת דרך כניעה, ולא יצא ואחוריו להיכל אלא יצדד לצדדים. ולא ירוץ ולא יפסע פסיעה גסה. ואם יוצא על מנת לחזור מיד, מצוה שירוץ כדי שיחזור מהר. וכתב בחסד לאלפים: לא יפה עושים הדוחקים זה את זה למהר לצאת, וכל שכן היוצאים בתחילת 'עלינו לשבח' ואומרים אותו דרך הילוכם. (רבנו … להמשך קריאה

סימן תד – אם יש תחומין למעלה מעשרה אם לאו – ערוך השולחן

——– א בגמרא (מ"ג.) יש ספק אם יש תחומין למעלה מעשרה, אם לאו. וטעם הספק נראה, משום דאין רשות הרבים למעלה מי', וכן אין כרמלית למעלה מי', כמ"ש בסימן שמ"ה, ורק רשות היחיד עולה עד לרקיע. ורובי תחומין אינן אלא ברשות הרבים וכרמלית, דרשות היחיד מקום המוקף לדירה אינו במדת התחום, דנחשב כד' אמות כמו … להמשך קריאה

כֹּהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן – דובב שפתי ישנים

——– כ"א, ח': וְקִדַּשְׁתּוֹ כִּי אֶת לֶחֶם אֱלֹקֶיךָ הוּא מַקְרִיב קָדֹשׁ יִהְיֶה לָּךְ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((גיטין נ"ט ע"ב.))) נְהַג בּוֹ קְדֻשָּׁה לִפְתֹּחַ רִאשׁוֹן בְּכָל דָּבָר, וּלְבָרֵךְ רִאשׁוֹן בַּסְּעוּדָה. קִדּוּשָׁא רַבָּא יֵשׁ לִנְהֹג בַּכֹּהֲנִים, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁקָּרָא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה *(((שמות ל"ב, כ"ו.))) "מִי לַה' אֵלַי" נֶאֶסְפוּ אֵלָיו בְּנֵי לֵוִי, *(((כן … להמשך קריאה

זוהר ויחי דף רכ"ו ע"ב – חק לישראל

——– תָּנָא רֹאשׁ הַשָּׁנָה דָּא הוּא רֵישָׁא דְּשַׁתָּא דְּמַלְכָּא. וּמַאן הוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה דָּא יִצְחָק דְּאִקְּרֵי רֹאשׁ דְּאִיהוּ חַד רֵישָׁא דְּמַלְכָּא (נ"א לְעֵילָא) אֲתַר דְּאִקְרֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה. בְּגִנֵּי כָּךְ כָּל בָּאֵי עוֹלָם עוֹבְרִין לְפָנָיו כִּבְנֵי מָרוֹן. וְעַל דָּא תָּנֵינָן בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה דְּהָא בְּרֵישָׁא דְּשַׁתָּא שָׁארֵי יִצְחָק. וּבַחַג נִדּוֹנִים עַל הַמַּיִם וְדָא הוּא שֵׁירוּתָא (דְּרֵישָׁא) דִּימִינָא … להמשך קריאה

זוהר ויצא דף קנ"ו ע"א – חק לישראל

——– וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר חִטִּים וַיִּמְצָא דּוּדָאִים בַּשָּׂדֶה רַבִּי יִצְחָק פָּתַח וְאָמַר (תהלים ק"ד) מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ הַאי קְרָא אוֹקְמוּהָ בְּכַמָּה אֲתַר, אֶלָּא מַאן יָכִיל לְמִמְנֵי עוֹבָדוֹי דְּקב"ה, דְּהָא כַּמָּה חֵילִין וּמְשַׁרְיָן מְשַׁנְיָן דָּא מִן דָּא דְּלֵית לוֹן חוּשְׁבָּנָא וְכֻלְּהוּ בְּזִמְנָא חָדָא כְּמַרְזֵפָא דְּאַפִּיק זִיקִין לְכָל סִטְרִין … להמשך קריאה

ו. שוחד העריות – הינו השוחד הגדול ביותר להביא לטמטום מהאמונה הפשוטה

——– וזהו שאומר שלמה המלך: "לתאווה יבקש נפרד" (משלי יח, א), דהיינו בעל התאווה יבקש ליפרד מאלופו של עולם. וברור שככל שהתאווה גדולה יותר – יש בה כח שוחד גדול יותר להטות את האדם מאמונתו, והתאווה הגדולה ביותר הרי היא העריות, והראיה כשנצטוו ישראל על העריות בכו, וכמו שדרשו חז"ל (שבת ק"ל ע"ב, יומא ע"ה … להמשך קריאה

קודם חטא אדה"ר לא היה מושג של בושה

——– באדם הראשון לפני החטא כתיב: (בראשית ב', כ"ה): "ולא יתבששו". קבלנו מפי חכמי האמת שקודם חטא אדה"ר לא היה מושג של בושת כלל, ענין הבושה נתחדש בפסוק (בראשית ג', ח') "ויתחבאו האדם ואשתו מפני ה'" וגו', קודם לכן לא היה מושג של בושה. לאחר הקדמה זו אפשר להבין יותר את ענין הבושה, ענין הבושה … להמשך קריאה

סימן תה – דין מי שיצא חוץ לתחום, איך יעשה – ערוך השולחן

——– א שנו חכמים במשנה: (סוף פרק ד') "מי שיצא חוץ לתחום, אפילו אמה אחת – לא יכנס", וכן פסק הרמב"ם בפרק כ"ז דין י"א והטור והש"ע. ויש בזה שאלה גדולה, הלא קיימא לן דכל אדם יש לו ד' אמות לבד התחום, כמ"ש בסימן שצ"ו, ובסימן ת"ז יתבאר במי שיצא חוץ לתחום לדבר מצוה, בפקוח … להמשך קריאה

דילוג לתוכן