לא – על ידי הנגינה אדם נכר – קיצור ליקוטי מוהר"ן

עַל-יְדֵי הַנְּגִינָה אָדָם נִכָּר אִם קִבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת חכמים" להדפסת והפצת ספרי רבי נחמן מברסלב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

נביאים – הושע – פרק יב – חק לישראל

——– (ו) וַֽיהוָ&#1430ה אֱלֹהֵ&#1443י הַצְּבָא&#1425וֹת יְהוָ&#1430ה זִכְרֽוֹ: נְבִיָּא אֵימַר לְהוֹן הוּא יְיָאֱלָהֵי צְבָאוֹת דְּאִתְגְלֵי עַל אַבְרָהָםיִצְחָק וְיַעֲקֹב וּכְמָא דַּאֲמִיר עַליְדֵי מֹשֶׁה דָּכְרָנֵיהּ לְכָל דָּרוָדָר: וה' אלהי הצבאות ה' זכרו . כאשר הייתי מאז כן אני עתה ואם הייתם הולכים עמי בתמימות כיעקב אביכם הייתי נוהג עמכם כאשר נהגתי עמו : (ז) וְאַתָּ&#1430ה בֵּאלֹהֶ&#1443יךָ תָשׁ&#1425וּב חֶ&#1444סֶד … להמשך קריאה

פֶּרֶק שֵׁנִי [רלה] – ספר מנורת המאור עם פירוש

הָעוֹסֵק בְּמִצְוֹת מַאֲרִיךְ יָמִים, כִּדְגָרְסִינָן בְּסוֹף פִּרְקָא קַמָּא דְּקִדּוּשִׁין (לט, ב): כָּל הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת מֵטִיבִין לוֹ וּמַאֲרִיכִין יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו וכו', כִּדְאִיתָא לְעֵיל, בְּפֶרֶק ג מֵחֵלֶק (סימן רלב). וְגָרְסִינָן נַמֵּי בְּמַסֶּכֶת מְגִילָה, פֶּרֶק בְּנֵי הָעִיר (כז, ב): שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבִּי זַכַּאי בַּמֶּה הֶאֱרַכְתָ יָמִים? אָמַר לָהֶם: מִיָּמַי לֹא הִשְׁתַּנְתִּי מַיִם וכו' וְלֹא בִּטַּלְתִּי קִדּוּשׁ … להמשך קריאה

סימן ש – שיסדר שלחנו במוצאי שבת – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן ש – שיסדר שלחנו במוצאי שבת א לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם א שֻׁלְחָנוֹ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת כְּדֵי לְלַוּוֹת אֶת הַשַּׁבָּת, אֲפִלּוּ אֵינוֹ צָרִיךְ אֶלָּא לְכַזַּיִת. באר היטב – סימן ש – שיסדר שלחנו במוצאי שבת א א שלחנו. פי' בפריסת מפה על השלחן ושאר מינים הנוהגים אצלו בעריכת השלחן משום כבוד שבת והזמירות יזמר אחר הבדלה … להמשך קריאה

מַה נִּשְׁתַּנִּינוּ לְהִקָּרֵא עַבְדֵי ה' יוֹתֵר מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם אַחַר שֶׁכְּמוֹ כֵן הֵמָּה עֲבָדָיו לְעִנְיַן כַּמָּה מִצְווֹת שֶׁהֵם חַיָּבִים לַבּוֹרֵא?

——– ביארנו שהעבדות היא התלות שלנו בבורא, דאילו העבדות מצד קיום המצוות איננה עבדות, אדרבא, היא בעצם חירות הגדולה ביותר, שהרי כאמור עבודתנו את ה' היא היפך עבדות עבד ושפחה, דאצלם מה שקנה עבד קנה רבו, ואילו גבי מצוות ה' הכל נזקף לזכות העובד. אלא המושג עבדות היינו תלות בלעדית בבורא. ובזה, לא עשה לכל … להמשך קריאה

מַהֵן סְגֻלּוֹת הַפַּרְנָסָה?

——– א. לוֹמַר בְּכָל יוֹם פָּרָשַׁת הַמָּן. ב. יַתְמִיד לְבַקֵּשׁ עַל פַּרְנָסָתוֹ. ג. יִתֵּן מַעֲשֵׂר מִכַּסְפּוֹ. ד. לְכַוֵּן בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן בְּכַוָּנָה וּבְשִׂמְחָה. ה. לוֹמַר בְּכָל יוֹם י"ג עִקָּרִים. ו. אִגֶּרֶת הָרַמְבַּ"ן בְּכָל יוֹם. ז. לִגְמֹר אֶת הַתְּהִלִּים בְּלֹא הֶפְסֵק וַאֲפִלּוּ לֹא שֶׁל "יְהִי רָצוֹן". ח. סְעוּדַת מְלַוֵּה מַלְכָּה בַּחֲבוּרָה וּלְסַפֵּר סִפּוּר מֵהַבַּעַל שֵׁם טוֹב. ט. … להמשך קריאה

ב. עיקר זכייתו של יוסף על עמידתו בנסיון הוא שלימות האמונה, ושכר זה מתבטא בסיפור מלכותו על מצרים

——– אלא זוהי ההבנה של הלומד את פסוקי התורה כפי שלימדוהו בבית הספר, אמנם המתבונן באמת יראה שסיפור המלוכה של יוסף זהו רק נספח לשכרו האמיתי של יוסף. ושכרו האמיתי של יוסף בעצם הוא הרבה יותר איכותי וערכי ממלוכתו על גויי מצרים, אלא שמתבטא הוא במהלך מלכותו במצרים דוקא. ונבאר את הדבר: בפרשיות אלו רואים … להמשך קריאה

נביאים – ישעיה – פרק ס – חק לישראל

——– (יא) וּפִתְּח&#1448וּ שְׁעָרַ&#1447יִךְ תָּמִ&#1435יד יוֹמָ&#1445ם וָלַ&#1430יְלָה לֹ&#1443א יִסָּגֵ&#1425רוּ לְהָבִ&#1444יא אֵלַ&#1433יִךְ&#1433 חֵ&#1443יל גּוֹיִ&#1428ם וּמַלְכֵיהֶ&#1430ם נְהוּגִֽים: וְיִתְפַּתְּחוּן תַּרְעָךְ תְּדִירָא יֵימָם וְלֵילֵילָא יִתְאַחֲדוּן לְאָעֲלָא לְגַוִּיךְ נִכְסֵיעַמְמַיָּא וּמַלְכֵיהוֹן זְקוּקִין: ופתחו שעריך תמיד . ל' פתוח ממשקולת ל' כבד ע"ש שפתיחתן פתיחת עולם פתיחת תמיד כמו שבר מל' שבירה כך מלשון פתיחה טי"ש אובירט"ש בלע"ז : (יב) כִּֽי-הַגּ&#1447וֹי וְהַמַּמְלָכָ&#1435ה … להמשך קריאה

תרומה יום שלישי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הֶ דמילוי הה ראשונה דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת נפש משבת שעברה: (יא) וְצִפִּיתָ&#1444 אֹתוֹ&#1433 זָהָ&#1443ב טָה&#1428וֹר מִבַּ&#1445יִת וּמִח&#1430וּץ תְּצַפֶּ&#1425נּוּ וְעָשִׂ&#1447יתָ עָלָ&#1435יו זֵ&#1445ר זָהָ&#1430ב סָבִֽיב: וְתֶחֱפֵי יָתֵהּ דְהַב דְכֵי מִגָווּמִבָּרָא תַּחֲפִנֵהּ וְתַעְבֵּד עֲלוֹהִי זֵירדִדְהַב סְחוֹר סְחוֹר: מבית ומחוץ תצפנו. שלשה ארונות עשה בצלאל, שתים של זהב … להמשך קריאה

מהותה של מנוחה – ביטול כל החושים

——– כדי להבין מהי המהות של המנוחה הפנימית, מנוחתה של הנשמה הק', נתעמק בענינה של מנוחת השבת שהיא כפי שנתבאר מנוחתה של הנשמה. בשב"ק מחויב האדם להיות במצב "כאילו כל מלאכתך עשויה". איך אדם יכול להגיע לכזה מצב, והרי באמת מלאכתו איננה עשויה? ומהו המושג "כאילו"? זהו סודה של השבת, שכתוב עליה "וקראת לשבת עונג". … להמשך קריאה

סעודה שלישית בבית הכנסת

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מן הדין מותר לערוך סעודה שלישית בבית הכנסת עם שירי קודש ודברי תורה, ובלבד שיקפידו שלא לדבר שם דברים בטלים, כפי שיש להזהר תמיד מחובת השמירה על קדושת בית הכנסת. וכתב מרן הראשון לציון רבנו עובדיה יוסף שליט"א (יחוה דעת ח"ג סימן י) וזו לשונו: "ומה גם שדורשים … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות פ-כ

——– [יחזקאל פרק-כז-י]&nbsp פָּרַס וְלוּד וּפוּט הָיוּ בְחֵילֵךְ אַנְשֵׁי מִלְחַמְתֵּךְ מָגֵן וְכוֹבַע תִּלּוּ בָךְ הֵמָּה נָתְנוּ הֲדָרֵךְ: [זכריה פרק-יא-א]&nbsp פְּתַח לְבָנוֹן דְּלָתֶיךָ וְתֹאכַל אֵשׁ בַּאֲרָזֶיךָ: [תהילים פרק-פו-טז]&nbsp פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי תְּנָה עֻזְּךָ לְעַבְדֶּךָ וְהוֹשִׁיעָה לְבֶן אֲמָתֶךָ: [תהילים פרק-קיט-קלב]&nbsp פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כְּמִשְׁפָּט לְאֹהֲבֵי שְׁמֶךָ: [תהילים פרק-קיט-קלד]&nbsp פְּדֵנִי מֵעֹשֶׁק אָדָם וְאֶשְׁמְרָה פִּקּוּדֶיךָ: [תהילים פרק-קיט-קלה]&nbsp פָּנֶיךָ הָאֵר … להמשך קריאה

שכא. מצות שביתה ממלאכה ביום שמיני של סכות. – ספר החינוך

לשבת ממלאכה שאינה צרך אכל נפש ביום השמיני של חג הסכות, שנאמר (ויקרא כג לו) ביום השמיני מקרא קדש יהיה לכם, והוא יום שנים ועשרים בתשרי. משרשי מצות שביתת הרגל, כתבנו למעלה (מצוה רצז) ועוד נכתב בענין בעזרת השם, באסור מלאכה שביום זה בסדר זה (מצוה שכג), ושם נבאר שיום טוב זה, הוא יום טוב … להמשך קריאה

סעי' ט' – מי שלא יכול לבוא לבית הכנסת יכוין להתפלל בשעה שהציבור מתפללים. מי שנאנס ומתפלל ביחיד, אעפ"כ יתפלל בביהכ"נ. – ספר מנחת שי

——– בברכות ח. א"ר יוחנן אין תפלתו של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת. ופירש הטור בבית הכנסת עם הציבור. וכתב הב"י משמע מדבריו שאם אינו מתפלל עם הציבור לא שאני לן בין מתפלל בבית הכנסת למתפלל בבית אחר. אבל ה"ר יונה (ד. ד"ה אימתי) כתב בשם הגאונים שאפילו כשאין הציבור מתפללין יש לו לאדם להתפלל … להמשך קריאה

כַּדּוּר הַשֶּׁלֶג – דובב שפתי ישנים

——– כ', ד': וְאִם הַעְלֵם יַעְלִימוּ עַם הָאָרֶץ אֶת עֵינֵיהֶם מִן הָאִישׁ הַהוּא בְּתִתּוֹ מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ לְבִלְתִּי הָמִית אֹתוֹ. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : אִם הֶעְלִימוּ בְּדָבָר אֶחָד סוֹף שֶׁיַּעְלִימוּ בִּדְבָרִים הַרְבֵּה. *(((שבת ק"ח ע"ב.))) כָּךְ אֻמָּנוּתוֹ שֶׁל יֵצֶר הָרַע: הַיּוֹם אוֹמֵר לוֹ עֲשֵׂה כָּךְ, וּמָחָר אוֹמֵר לוֹ עֲשֵׂה כָּךְ, עַד שֶׁאוֹמֵר לוֹ לֵךְ וַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה. … להמשך קריאה

ה. סיפורו של יהודי מנפגעי התקשורת

——– לאחר חג הסוכות שנת תש"ס, השכמתי קום לבית הכנסת לתפילת שחרית, וספרו לי על רעידת אדמה נוראה שפקדה את טורקיה, שהביאתם לאסונות נוראות בגוף ובממון, אין לתאר איזו תפילת שחרית היתה לי ביום זה. התבוננתי במורא גדול בכוחו העצום של בורא עולם וגודל יכולתו, ונזכרתי בפסוק: "המביט לארץ ותרעד". וכי מהו כח האדם?! כמה … להמשך קריאה

קדושים יום שלישי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הֶ דמילוי הה ראשונה דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת נפש משבת שעברה: (יא) לֹ&#1430א תִּגְנ&#1425ֹבוּ וְלֹֽא-תְכַֽחֲשׁ&#1445וּ וְלֹֽא-תְשַׁקְּר&#1430וּ אִ&#1445ישׁ בַּֽעֲמִיתֽוֹ: לָא תִּגְנְבוּן וְלָא תְכַדְבוּן וְלָאתְשַׁקְרוּן אֱנַשׁ בְּחַבְרֵהּ: לא תגנבו. אזהרה לגונב ממון, אבל לא תגנוב (שמות כ יג) שבעשרת הדברות, אזהרה לגונב נפשות, דבר הלמד מענינו, דבר … להמשך קריאה

מַהוּ הַבֵּאוּר בְּשִׁיטָתוֹ שֶׁל רַבִּי – "עִצּוּמוֹ שֶׁל יוֹם מְכַפֵּר" (יומא פ"ה) וּמַה נִּפְעָל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם? וּמַה נִּשְׁאָר לָאָדָם מיוה"כ לְאַחַר יוה"כ?

——– מבאר זאת הרב "מכתב מאליהו" (ח"א עמ' 267), שהקב"ה מסיר השטן מעם ישראל ביום הכיפורים, ולא שבזה מבטלו לגמרי להיצה"ר, אלא חוסם בפניו מלפעול ולהחטיא, וכביכול מרדימו. וכשנרדם הוא, כמו כן "טמטום הלב" נרדם, והשערים פתוחים להתעורר. והנה אם האדם לאחר יוה"כ ימשיך בעבודת הקודש, ימשיך בזה את תרדמתו של היצר ולא ייקץ עליו … להמשך קריאה

לב – יש צדיקים גנוזים – קיצור ליקוטי מוהר"ן

א כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כְּפִי טָהֳרָתוֹ וּקְדֻשָּׁתוֹ כֵּן יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת מָשִׁיחַ. וְצָרִיךְ לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מְאֹד שֶׁלֹּא יִתְקַלְקֵל בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁלּוֹ. וְעִקַּר הוּא שֶׁיִּשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִנִּאוּף וְצָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מְאֹד אֲפִלּוּ מֵרֵיחַ נִאוּף כִּי הוּא פּוֹגֵם בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁלּוֹ: ב רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ נַעֲשֶׂה רוּחַ קִנְאָה וְהוֹלֵךְ וּמְקַנֵּא בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ שָׁם פְּגַם … להמשך קריאה

יח. פנינה נענשה – אין לעשות שום מצוה על חשבון עבירה

——– ובזה תובן סיבת עונשה של פנינה וכנאמר: "וכיעסתה צרתה" (שמואל-א, א, ו,), שהיתה מקניטתה לחנה בדברים, ואמרו בגמרא (בבא בתרא טז ע"א): פנינה לשם שמים נתכוונה כדי שתתפלל חנה ותענה, עם כל זה נענשה, שכל בן שהיתה יולדת חנה, כנגדה היתה קוברת פנינה, וכנאמר: "עקרה ילדה שבעה ורבת בנים אומללה", והטעם, לפי שאין לנו … להמשך קריאה

נביאים – מיכה – פרק ו – חק לישראל

——– (ב) שִׁמְע&#1444וּ הָרִים&#1433 אֶת-רִ&#1443יב יְהוָ&#1428ה וְהָאֵתָנִ&#1430ים מֹ&#1443סְדֵי אָ&#1425רֶץ כִּ&#1443י רִ&#1444יב לַֽיהוָה&#1433 עִם-עַמּ&#1428וֹ וְעִם-יִשְׂרָאֵ&#1430ל יִתְוַכָּֽח: שְׁמָעוּ טוּרַיָא יַת דִּינַיָא דַיְיָוְעִקָרַיָא מִיסוֹדֵי אַרְעָא אֲרֵי דִּינָאקֳדָם יְיָ עִם עַמֵיהּ וְעִםיִשְּׂרָאֵל עָבִיד תּוֹכָחָה: (ג) עַמִּ&#1435י מֶה-עָשִׂ&#1445יתִי לְךָ&#1430 וּמָ&#1443ה הֶלְאֵתִ&#1425יךָ עֲנֵ&#1445ה בִֽי: עַמִי מַה טָבָא אֲמָרִית לְמֶעְבַּדלָךְ וְלָא עֲבָדִית אוֹ מָארוֹעָא קַשְׁיָא אַסְגֵיתִי עֲלָךְ אַסְהֵדבִּי: מה עשיתי לך . … להמשך קריאה

יד. עשו לי קיטון – יראת שמים בלבכם – כדי שאדור ביניכם שלא לנתק את "התורה" מ"נותן התורה"

——– וזהו: עשו לי קיטון – יראת שמים – שאדור ביניכם, כדי שלא יהא פירוד בין מלכותי אליכם, הכינו דעתכם ביראת שמי, וכך אוכל להניח בתי – תורתי – ביניכם, ורק אז תעשה תורתי את תפקידה להמשיך ולהפשיט את מלכותי בתוככם, כי מבלי יראת שמים, מבלי דעת את הקדוש ברוך הוא יחד עם התורה, לא … להמשך קריאה

סימן ת – מי שישב בדרך, ולא ידע אם הוא בתחום – ערוך השולחן

——– א אלפים אמה שיש לו לכל אדם ממקום שביתתו, הוא אפילו בלא אמירה ובלא כוונה. ויותר מזה שנינו במשנה, (מ"ה.) דמי שישב בדרך ועמד והרי הוא סמוך לעיר, ולא היתה כונתו להעיר – יכנס, ומעשה היה ונכנס רבי טרפון בלא מתכוין. ופירש רש"י, מי שישב בדרך לנוח – שהיה עיף ולא היה יודע שהוא … להמשך קריאה

שני וחמישי

——– כתב מרן השלחן ערוך (סימן קלד ס"א): מרבים בתחנונים בימי שני וחמישי, ואומרים "והוא רחום" בקול רם [לעורר הכוונה] ומעומד, ואם לא אמרו מעומד, הרי הוא עובר על התקנה ונקרא פורץ גדר. ע"כ. ובני אשכנז נוהגים לאומרו בלחש. ויש לאומרו כשרגליו צמודות זו לזו כמו בתפילת העמידה. (החיד"א, מטה משה, שבט מוסר, דעת תורה … להמשך קריאה

עוד עצה להחלץ ממדת הקמצנות – תפארת ישראל

——– וראשית כל, יזהר שלא ינהג עצמו בקמצנות אפלו בתוך ביתו, כי הרגל על כל דבר נעשה טבע, כי הצר עין עינו רעה אפלו מה שבני ביתו אוכלים, ובפרט אם ארע לו איזה הפסד, אפלו הפסד קטן, כמעט לבו יוצא מצער. ולכן ירגיל עצמו שלא יתנהג בביתו בקמצנות, כמו ששמעתי שהרבה צדיקים צוו לאנשי שלומיהם … להמשך קריאה

הימים שאין אומרים בהם וידוי:

——– ראש חודש, כל חודש ניסן, י"ד אייר, ל"ג לעומר, א' סיון עד י"ב סיון, ט' באב, ט"ו באב, ערב ראש השנה וערב כיפור מהבוקר, י"א תשרי עד ראש חודש חשוון, חנוכה, ט"ו בשבט, [י"ד וט"ו אדר א'], י"ד וט"ו אדר. ביום שלא אומרים בו וידוי, גם בתפילת מנחה שלפניו אין אומרים, כגון: ערב ראש … להמשך קריאה

דילוג לתוכן