סעי' ח' – העובר ליד פתח בית הכנסת בשעת התפלה חייב להכנס. ואם נושא משאוי או שלבוש תפילין או שיש ביהכ"נ אחר בעיר או שיש לביהכ"נ זה פתח אחר או שרוכב על הבהמה, מותר – ספר מנחת שי

——– כתב הטור מגמ' ברכות ח: וכן סא. ואפי' לעבור אחורי ביהכ"נ בשעה שהצבור מתפללין אסור שנראה ככופר כיון שאינו נכנס וה"מ כשהוא פנוי אבל כשהוא נושא משא ניכר שמפני משאו נמנע ואפי' אם הוא פנוי אם הוא לבוש תפילין נראה שאינו כופר ואפילו אם הוא פנוי ובלא תפילין אם יש ביהכ"נ אחרת בעיר או … להמשך קריאה

סימן רצט – שלא לאכל ולא לעשות שום מלאכה קדם שיבדיל – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן רצט – שלא לאכל ולא לעשות שום מלאכה קדם שיבדיל א אָסוּר לֶאֱכֹל שׁוּם דָּבָר, אוֹ אֲפִלּוּ לִשְׁתּוֹת יַיִן אוֹ שְׁאָר מַשְׁקִין חוּץ מִמַּיִם, א מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ עַד שֶׁיַּבְדִּיל. אֲבָל אִם הָיָה יוֹשֵׁב וְאוֹכֵל מִבְּעוֹד יוֹם וְחָשְׁכָה לוֹ, ב אֵין צָרִיךְ לְהַפְסִיק { אֲפִלּוּ מִשְּׁתִיָּה } (בֵּית יוֹסֵף). וְאִם הָיָה יוֹשֵׁב וְשׁוֹתֶה וְחָשְׁכָה לוֹ, צָרִיךְ … להמשך קריאה

סימן שצט – במה מודדים התחומים, ואיכות המדידה – ערוך השולחן

——– א אין מודדין תחום העיר אלא בחבל של פשתן של חמשים אמה. לא פחות – מפני שהוא נמתח ביותר, ולא ארוך יותר – מפני שמכביד ואינו נמתח כראוי. ומפני מה אין מודדין בשלשלאות של ברזל, והרי אין לך יפה למדידה יותר מברזל, מפני שזכריה הנביא אמר: (ב') "ובידו חבל מדה", (גמרא נ"ח.) אלמא דמדה … להמשך קריאה

פֶּרֶק רִאשׁוֹן [רלד] – ספר מנורת המאור עם פירוש

אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָאָדָם לַעֲשׂוֹת הַמִּצְוָה כְּדֵי שֶׁיְּקַבֵּל שְׂכָרָהּ, אֶלָּא לְשֵׁם אַהֲבַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאַהֲבָתוֹ וְקִיּוּם מִצְוֹתָיו, כִּדְאִיתָא לְעֵיל, בְּהַקְדָּמַת נֵר זֶה (סימן עח), אֲבָל מִכָּל מָקוֹם הַשָּׂכָר מוּכָן לָבוֹא עַל הַמִּצְוָה וְלֹא יֶחְדַּל בְּשׁוּם פָּנִים, כִּי שְׂכַר הַמִּצְוָה הִיא לָעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא, כִּסְגוּלָה הַבָּאָה בְהֶכְרֵחַ עַל הַדָּבָר, שֶׁלֹּא יְשַׁקֵּר וְשֶׁלֹּא יְכַזֵּב. וְאִם … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– משערי קדושה ח"ב שער ד' הַגֵּאֶה כְּאִלּוּ דּוֹחֵק רַגְלֵי הַשְּׁכִינָה וּמִסְתַּלֶּקֶת מִן הָעוֹלָם וְאוֹמֶרֶת אֵין אֲנִי וְהוּא יְכוֹלִין לָדוּר יַחַד בָּעוֹלָם וּמוֹרֵד עַל מַלְכוּת שָׁמַיִם וּמִתְעַטֵּף בְּטַלִּיתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (תהלים צ"ג) ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ וּבַמֶּה יִתְגָּאֶה הָאָדָם וִהְיוֹתוֹ מִטִּפָּה סְרוּחָה וִיצִירָתוֹ בְּדַם נִּדָּה וּבְחַיָּיו טִנּוּף וְסִרְחוֹן … להמשך קריאה

צפוי – ספר פלא יועץ

ידוע שאחת מן השאלות ששואלים ליום הדין היא, צפית לישועה (שבת לא, א), וזהו דבר המסור ללב, שלא די באמר בפה שהוא מצפה לישועה, אלא צריך להיות מצפה לישועה בלב שלם ואמונה שלמה. שכמו שבכל יום אדם מתקרב אל המיתה, כך בכל יום ויום מתקרב הגאלה, ואם יתמהמה, נחכה לו כי בוא יבוא בודאי בלי … להמשך קריאה

מַדּוּעַ בַּקָּשַׁת "כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר צַדִּיקִים", וּכְפִי שֶׁבֵּאַרְנוּהָ בַּתשובה הַקּוֹדֶמֶת שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא הַבָּעַת רָצוֹן לְהִתְחַדְּשׁוּת לְלֹא פְּשָׁרוֹת, נִסְדְּרָה לָנוּ לְבַקְּשָׁהּ דַּוְקָא בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה, הֲלֹא זְמַנָּהּ בְּכָל הַשָּׁנָה?

——– הזמן המתאים לכך ביותר הוא ראש השנה, שהרי כוח חנינה זה לאחות קרעים אין ביכולת והשגת אנוש להבינו, שכאמור הינו מעל חוקי "מידה כנגד מידה", והינו עקיפת החוק, שאין אפשרות לבצעו אלא רק להקב"ה בהיותו מלך, ורק ביד המלך יש כוח חנינה, אזי בראש השנה יום חידוש המלוכה למחזור נוסף, יום שבו אנו ממליכים … להמשך קריאה

גִּדְרֵנוּ בָּנִים לַה' וּכְמוֹ כֵן עֲבָדִים לַה', בָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹקֵיכֶם", וּכְמוֹ כֵן עֲבָדִים: "עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם", וְעוֹד הַרְבֵּה פְּסוּקִים, וּבְכֵן הֵיאַךְ אֵין סְתִירָה בֵּין ב' הַתֵּאוּרִים?

——– בנים אנו לה' זהו פשוט, דמאחר ונבראנו מנפיחתו שלו, וכאומרנו: "אתה נפחתה בי". והנופח נופח מתוכו, אם כן אנו באנו מכח אבינו כבן שבא מכח זרע אביו, וכמאמר הגמרא: "ג' שותפים באדם אביו ואמו והקב"ה". אמנם מצד "התלות" שלנו בבורא הרי שהיא תמידית ולא ניתנת לקטיעה בזמן מסוים, שלא כמו הבן שבשלב מסוים בחייו … להמשך קריאה

מצות 'ביעור מעשרות' – מצוות הארץ: בהלכה ובאגדה

——– נאמר בתורה (דברים פרק כו פסוק יב): כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר וְנָתַתָּה לַלֵּוִי לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ. מצות 'ביעור מעשרות' נוהגת בערב יום טוב שביעי של פסח, שבשנה הרביעית לשמיטה ובשנת השמיטה. והיינו, כל מי שברשותו עדיין פירות שהם טבל או ספק טבל, חייב להפריש … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– משערי תשובה לר"י דף ו' ע"ב הַבַּעל תְּשׁוּבָה צָרִיךְ וִידוּי שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ה) וְהִתְוַדָּה אֲשֶׁר חָטָא עָלֶיהָ וְיֵשׁ לוֹ לְהַזְכִּיר עֲוֹנוֹתָיו וַעֲוֹנוֹת אֲבוֹתָיו כִּי הוּא נֶעֱנַשׁ עֲלֵיהֶן בְּאָחְזוֹ מַעֲשֵׂה אֲבוֹתָיו בְּיָדוֹ וְכֵן כָּתוּב (שם כו) וְהִתְוַדּוּ אֶת עֲוֹנָם וְאֶת עֲוֹן אֲבוֹתָם. וְצָרִיךְ הַתְּפִלָּה. יִתְפַּלֵּל אֶל הַשֵּׁם וִיבַקֵּשׁ רַחֲמִים לְכַפֵּר אֶת כָּל עֲוֹנוֹתָיו שֶׁנֶּאֱמַר (הושע … להמשך קריאה

יג. יראת שמים פירושה הרגשת עבדות ומורא, כשמקיים מצוות מתוך מורא כבוד שמים, ממשיך ומפשיט את אורו יתברך עד הדומם.

——– וביאור הדברים כפשוטן, בכח התורה ניתן לקשר את הדומם, הצומח והחי עם אורו יתברך שיימשך עליהם, ובכך מלבד שיהא האדם ניצל מהמשכות וגרירה אחר החומר על אף היותו משתמש בו, עוד גורם הוא לשיהיו גם המה מושפעים מאורו יתברך ומשמשים את כבודו יתברך, ונמצא כבודו מתפשט עד אליהם, ובזה מתהווה שלימות למלכותו יתברך להיותו … להמשך קריאה

ד. סכנת האמונה היום – יותר מתמיד

——– טבועים אנו בבוץ של כפירה ומינות (כלשון החזו"א באגרות), החודרת אלינו מבית ומחוץ. כמה בני טובים מאתנו מחזיקים כלי תקשורת בביתם, וללא מורא כלל – שומעים דברי פרשנות ופוליטיקה מאנשים הרחוקים מכל זיק יהדות, מרוקנים מכל רגש אמונה, ומוציאים מפיהם ככל אשר יעלה על רוחם דברי מינות המזיקים לשומעם. ואולי אם היו מדברים דברי … להמשך קריאה

א. וכי בזה שמלך יוסף על מצרים ערוות הארץ – בא בשכרו על עמידתו בנסיון אשת פוטיפר

——– זה ברור כי תורתנו הקדושה אינה מספרת לנו סיפורים לשם סיפורים, אם כן יש להבין מה לימוד יצא לנו מזה בסיפור התורה על זכייתו של יוסף הצדיק למלוכה בארץ הטמאה – מצרים, וכפי שכן מייחס המדרש את מלכותו של יוסף על מצרים בשכר עמידתו בנסיון: הפה שלא נשק לעבירה – "על פיך ישק כל … להמשך קריאה

מַה יְהֵא מַצַּב הַפַּרְנָסָה בַּדּוֹר הָאַחֲרוֹן:

——– א. כָּל הַיִּסּוּרִים בְּכַף מֹאזְנַיִם אַחַת וְעֹנִי בְּכַף שְׁנִיָּה – מַכְרִיעַ אֶת כֻּלָּם. עָנִי חָשׁוּב כְּמֵת (גמרא), אֵין זִכּוּךְ לַנְּשָׁמָה כְּצַעַר וּבִזְיוֹן הָעֹנִי. ב. בַּגָּלוּת הָאַחֲרוֹן תִּתְחַלֵּף גְּזֵרַת הַמִּיתָה בַּעֲנִיּוּת – וְאוֹתָם שֶׁיִּזְכּוּ לְהִשָּׂרֵד לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' בְּעוֹלַם הַתִּקּוּן יִצְטַיְּנוּ בְּמִדַּת הָעֹנִי וְכַנֶּאֱמָר "וְהִשְׁאַרְתִּי בְקִרְבֵּךְ עַם עָנִי וָדָל וְחָסוּ בְּשֵׁם ה"' (צפניה ג') וְעוֹד … להמשך קריאה

מנוחה אמיתית רק כאשר אדם דבק בשורש הויתו ולא בדברים חיצונים

——– כתוב (רות א' ט'): "יתן ה' לכם ומצאן מנוחה אשה בית אשה". הענין שהאישה אינה מוצאת מנוחה אלא בבית אישה – בעלה, נתבאר בכתבי החכמה, מפני שמקורה של האשה הוא האיש כמפורש בקרא (בראשית ב', כ"ב): "ויבן ה' אלקים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם". ואין מנוחה בעולם אלא כאשר … להמשך קריאה

בַּת מֶלֶךְ – דובב שפתי ישנים

——– י"ט, כ"ט: אַל תְּחַלֵּל אֶת בִּתְּךָ לְהַזְנוֹתָהּ וְלֹא תִזְנֶה הָאָרֶץ וּמָלְאָה הָאָרֶץ זִמָּה. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((סנהדרין ע"ו ע"א.))) בְּמוֹסֵר בִּתּוֹ פְּנוּיָה לְבִיאָה שֶׁלֹּא לְשֵׁם קִדּוּשִׁין. אוֹי לָרָשָׁע לְיוֹם עֶבְרָה, הַיּוֹם בּוֹ יַעֲמִידוּהוּ לְדִין עַל מְעִילָתוֹ שֶׁמָּעַל בַּפִּקָּדוֹן שֶׁהֻפְקַד בְּיָדָיו, אֵלּוּ בְּנוֹתָיו שֶׁל הָאָדָם, בְּמוֹסְרוֹ אוֹתָן בִּידֵי רְשָׁעִים אַכְזָרִים, שֶׁלִּמְּדוּם וְהִנְהִיגוּם בִּדְרָכִים מְקֻלְקָלִים, עֲשָׂאוּם … להמשך קריאה

זמן הסעודה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– זמן סעודה שלישית מתחיל מזמן "מנחה גדולה", דהיינו חצי שעה אחר חצות היום. וטוב להתפלל קודם מנחה ואחר כך לאכול, אך אם מחמת כן יפסיד שיעור תורה, יאכל ואחר כך יתפלל מנחה. (סימן רצא ס"ב. א תג) יש להתחיל את הסעודה קודם השקיעה. ואם לא הספיק, יתחיל מיד … להמשך קריאה

עצה למדת הקמצנות להכריח עצמו בתחלה – תפארת ישראל

——– והנה כבר בארתי לך גדל ורום מעלת הצדקה, ולכן תכריח עצמך לתן, כמרמז בתורה הקדושה בנעם אמריה: "פתח תפתח" (דברים טו, ח), ולמה כפילת הדברים? אלא הכי פרושו: "פתח", אם תרצה שהיד שלך תפתח מאליה לתן בלי עכוב וקמצנות, אז אין לך עצה רק "תפתח", דהינו שתפתח בעל כרחך את ידך, אז בהמשך הזמן … להמשך קריאה

כי תבוא יום שלישי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הֶ דמילוי הה ראשונה דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת נפש משבת שעברה: (יא) וְשָֽׂמַחְתָּ&#1443 בְכָל-הַטּ&#1431וֹב אֲשֶׁ&#1447ר נָֽתַן-לְךָ&#1435 יְהֹוָ&#1445ה אֱלֹהֶ&#1430יךָ וּלְבֵיתֶ&#1425ךָ אַתָּה&#1433 וְהַלֵּוִ&#1428י וְהַגֵּ&#1430ר אֲשֶׁ&#1445ר בְּקִרְבֶּֽךָ: (ס) וְתֶחֱדֵי בְכָל טַבְתָא דִי יְהַבלָךְ יְיָ אֱלָהָךְ וְלֶאֱנַשׁ בֵּיתָךְאַתְּ וְלֵוָאֵי וְגִיוֹרָא דִי בֵינָךְ: ושמחת בכל הטוב. מכאן אמרו אין קורין … להמשך קריאה

י"ג מידות

——– אחר הוידוי אומרים "ויעבור ה' על פניו" שבו יש י"ג מידות רחמים של הקב"ה. ואין אומרים אותו בפחות מעשרה אנשים. על כן, המתפלל במקום שלא נוהגים לאומרו, או שלא הספיק לאומרו עם הציבור, יאמרם בטעמי המקרא כקורא בתורה. (ו ת) רבותינו החמירו מאוד שכשאומר 'ויעבור', יפסיק מעט בין ה' ה'. [שסודו רם ונישא, ומי … להמשך קריאה

חינוך הילדים – אפיקי אליהו על התורה

——– א. ואשה כי תדר נדר לה' ואסרה אסר בבית אביה בנעוריה. ושמע אביה את נדרה וכו' והחריש לה אביה וקמו כל נדריה וכו'. ואם הניא אביה אותה ביום שומעו כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקום וכו' (ל.ד-ו) איתא בר"ן בנדרים (סד.) ד"ה רבי אליעזר. וז"ל – שאומרים לו אילו היית יודע … להמשך קריאה

ויצא יום שלישי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הֶ דמילוי הה ראשונה דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת נפש משבת שעברה: (כ) וַיִּדַּ&#1445ר יַֽעֲק&#1430ֹב נֶ&#1443דֶר לֵאמ&#1425ֹר אִם-יִֽהְיֶ&#1448ה אֱלֹהִ&#1436ים עִמָּדִ&#1431י וּשְׁמָרַ&#1448נִי&#1433 בַּדֶּ&#1444רֶךְ הַזֶּה&#1433 אֲשֶׁ&#1443ר אָֽנֹכִ&#1443י הוֹלֵ&#1428ךְ וְנָֽתַן-לִ&#1445י לֶ&#1435חֶם לֶֽאֱכ&#1430ֹל וּבֶ&#1445גֶד לִלְבֹּֽשׁ: וְקַיִּים יַעֲקֹב קְיָם לְמֵימָר אִםיְהֵא מֵימְרָא דַּיְיָ בְּסַעְדִי וְיִטְרִינַנִּיבְּאָרְחָא הָדֵין דִּי אֲנָא אָזֵלוְיִתֶּן לִי לַחֲמָא … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות פ-י

——– [במדבר פרק-כה-יא]&nbsp פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי: [ישעיה פרק-סג-ג]&nbsp פּוּרָה דָּרַכְתִּי לְבַדִּי וּמֵעַמִּים אֵין אִישׁ אִתִּי וְאֶדְרְכֵם בְּאַפִּי וְאֶרְמְסֵם בַּחֲמָתִי וְיֵז נִצְחָם עַל בְּגָדַי וְכָל מַלְבּוּשַׁי אֶגְאָלְתִּי: [ירמיה פרק-כ-ז]&nbsp פִּתִּיתַנִי יְהוָה וָאֶפָּת חֲזַקְתַּנִי וַתּוּכָל הָיִיתִי לִשְׂחוֹק כָּל … להמשך קריאה

יז. יעקב אבינו נטל את הברכות במרמה כי כך נמסר לרבקה בנבואה

——– ואם תקשה, יעקב אבינו שמידתו מידת אמת, היאך הסכים להתברך מיצחק אביו בדרך שקר? כבר פירש התרגום על הפסוק (כז, יג): "ותאמר לו אמו עלי קללתך בני" – "ואמרת ליה אימיה עלי אתאמר בנבואה דלא ייטון לוטיא עלך", והרי אם הוצרך להאמר לו בנבואה שלא יבואו עליו קללות, משמע שהיה עלול לבוא עליו הקללות … להמשך קריאה

שכ. מצות קרבן מוסף בכל יום משבעת ימי הסכות. – ספר החינוך

להקריב קרבן בחג הסכות, שנאמר (ויקרא כג לו) שבעת ימים תקריבו אשה. וזהו מוסף החג, ובסדר פנחס (במדבו כט יג לה) מאריך בו יותר ומפרש במוסף של כל יום ויום כמה בהמות היו מקריבין, כי כל יום ויום חלוק מחברו, שחשבון הפרים מתמעטים בכל יום. ואמרו זכרונם לברכה (עי' רש"י עה"ת במדבר כט יח) שבזכות … להמשך קריאה

בלק יום שלישי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הֶ דמילוי הה ראשונה דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת נפש משבת שעברה: (יב) וַיּ&#1444ֹאמֶר אֱלֹהִים&#1433 אֶל-בִּלְעָ&#1428ם לֹ&#1445א תֵלֵ&#1430ךְ עִמָּהֶ&#1425ם לֹ&#1444א תָאֹר&#1433 אֶת-הָעָ&#1428ם כִּ&#1445י בָר&#1430וּךְ הֽוּא: וַאֲמַר יְיָ לְבִלְעָם לָא תֵיזִילעִמְהוֹן לָא תְלוֹט יָת עַמָאאֲרֵי בְרִיךְ הוּא: לא תלך עמהם. אמר לו אם כן אקללם במקומי. אמר … להמשך קריאה

דילוג לתוכן