כתובים – משלי – פרק ו – חק לישראל
——– (כז) הֲיַחְתֶּ֤ה אִ֓ישׁ אֵ֬שׁ בְּחֵיק֑וֹ וּ֝בְגָדָ֗יו לֹ֣א תִשָּׂרַֽפְנָה: דִּלְמָא סָיֵם בַּר נָשָׁא נוּרָאבְעוּבֵיהּ וּלְבוּשֵׁיהּ לָא יָקִיד: היחתה איש . הישאב איש גחלים בשפולי בגדיו ולא ישרפו כל לשון חתיית גחלים לשון שאיבה הוא כמשמעה כשממלא הכלי בתוך המדורה : (כח) אִם-יְהַלֵּ֣ךְ אִ֭ישׁ עַל-הַגֶּחָלִ֑ים וְ֝רַגְלָ֗יו לֹ֣א תִכָּוֶֽינָה: אֵי דִלְמָא מְהַלֵךְ גַּבְרָא עֲלַוֵיגּוּמְרֵי וְרִגְלוֹי לָא מִתְכְּוִין: … להמשך קריאה