כתובים – משלי – פרק ו – חק לישראל

——– (כז) הֲיַחְתֶּ&#1444ה אִ&#1427ישׁ אֵ&#1452שׁ בְּחֵיק&#1425וֹ וּ&#1437בְגָדָ&#1431יו לֹ&#1443א תִשָּׂרַֽפְנָה: דִּלְמָא סָיֵם בַּר נָשָׁא נוּרָאבְעוּבֵיהּ וּלְבוּשֵׁיהּ לָא יָקִיד: היחתה איש . הישאב איש גחלים בשפולי בגדיו ולא ישרפו כל לשון חתיית גחלים לשון שאיבה הוא כמשמעה כשממלא הכלי בתוך המדורה : (כח) אִם-יְהַלֵּ&#1443ךְ אִ&#1453ישׁ עַל-הַגֶּחָלִ&#1425ים וְ&#1437רַגְלָ&#1431יו לֹ&#1443א תִכָּוֶֽינָה: אֵי דִלְמָא מְהַלֵךְ גַּבְרָא עֲלַוֵיגּוּמְרֵי וְרִגְלוֹי לָא מִתְכְּוִין: … להמשך קריאה

כתובים – תהילים – פרק עג – חק לישראל

——– (כא) כִּ&#1453י יִתְחַמֵּ&#1443ץ לְבָבִ&#1425י וְ&#1437כִלְיוֹתַ&#1431י אֶשְׁתּוֹנָֽן: אֲרוּם יְחוּשׁ לִבִּי וְכוּלְיָתִי בָּעֲרָןכְּאֶשָׁא: כי יתחמץ לבבי . מטרם שראיתי מפלה זו ברוח הקדש היה לבבי מתחמץ על דרך הרשעים שצלחה , ובכליותי הייתי משתונן , לשון חרב שנון , וכשהוא מתפעל התי"ו ניתנת באמצע שורש התיבה כדרך כל תיבה שיסוד תחילתה שי"ן : (כב) וַאֲנִי-בַ&#1453עַר וְלֹ&#1443א … להמשך קריאה

סעי' י' – אסור ליחיד להקדים ולהתפלל קודם הציבור אלא אם כן רואה שעובר זמן תפלה – ספר מנחת שי

——– כתב הטור מגמ' ברכות כח: אמר רב נחמן אסור לו לאדם שיקדים תפלתו לתפלת הצבור, ובצבור שנו. וכתב הב"י, כתב ה"ר יונה (יט. ד"ה ובציבור) כלומר כשעומד בבית הכנסת אין לו להקדים ולהתפלל אלא ימתין כדי שיתפלל עם הציבור שתפילת הרבים היא רצויה יותר לפני המקום אלא אם רואה שהשעה עוברת ואין הציבור מתפללין … להמשך קריאה

קדושה – ספר פלא יועץ

אדם מקדש עצמו מלמטה מקדשין אותו מלמעלה, מקדש עצמו מעט מקדשין אותו הרבה, מקדש עצמו בעולם הזה מקדשין אותו לעולם הבא, כך אמרו רבותינו זכרונם לברכה (יומא לט א). והנה קדשת האדם תלוי בשמירה מכל חטא, במחשבה, דבור ומעשה. ובפרט במקום שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדשה. וגדר ערוה הינו, שיהא עוצם עיניו מראות … להמשך קריאה

פֶּרֶק שְׁלִישִׁי [רלו] – ספר מנורת המאור עם פירוש

כָּל חַכְמֵי הַקַּבָּלָה וְהַמֶּחְקָר מַסְכִּימִים בְּשֶׁיֵּשׁ הִשָּׁאֲרוּת לַנֶּפֶשׁ וְזֶהוּ שְׂכַר הַמִּצְוֹת לָעוֹלָם הַבָּא, אֶלָּא, שֶׁהַמְּקֻבָּלִים מַאֲמִינִים זֶה עַל דֶּרֶךְ קַבָּלָה וְאוֹמְרִים, כִּי אִם הָאָדוֹן שֶׁהוּא בָּשָׂר וָדָם נוֹתֵן שָׂכָר לָעוֹשֶׂה רְצוֹנוֹ וְלַמִּתְעַסֵּק בַּעֲבוֹדָתוֹ, כָּל שֶׁכֵּן לְמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא נֶאֱמָן לְשַׁלֵּם לְכָל אֶחָד שְׂכַר פְּעוּלָתוֹ. וְנוֹתֵן שְׂכָרוֹ בְּהִשָּׁאֲרוּת הַנֶּפֶשׁ לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב … להמשך קריאה

סימן שא – באיזה כלים מתר לצאת בשבת ואיזה מהם אסורים – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שא – באיזה כלים מתר לצאת בשבת ואיזה מהם אסורים א אֵין לָרוּץ בְּשַׁבָּת אֶלָּא אִם כֵּן הוּא לִדְבַר מִצְוָה כְּגוֹן לְבֵית הַכְּנֶסֶת אוֹ כַּיּוֹצֵא בּוֹ. { הַגָּה: וְאָסוּר לִפְסֹעַ יוֹתֵר } א { מֵאַמָּה בִּפְסִיעָה אַחַת, אִם אֶפְשָׁר לוֹ בְּפָחוֹת } (אוֹר זָרוּעַ וְהג"א פֶּרֶק מִי שֶׁהוֹצִיאוּהוּ). ב בַּחוּרִים הַמִּתְעַנְּגִים בִּקְפִיצָתָם וּמְרוּצָתָם, ב … להמשך קריאה

"רצה והחליצנו"

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אם שכח לומר "רצה והחליצנו" בסעודה שלישית, דינו כמבואר לעיל בענין שתי הסעודות הראשונות. אולם אם נזכר לאחר שהתחיל ברכה רביעית ואמר בא"י אמ"ה 'לעד', אינו חוזר. [ולא כסעודות הראשונות שבאופן כזה חוזר לראש ברכת המזון.] (שבת ב שמג, שדמ) האוכל סעודה נוספת ושכח לומר "רצה והחליצנו", דינו … להמשך קריאה

מידות

——– ענוה ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, … להמשך קריאה

מצות יישוב ארץ ישראל – אגדה – מצוות הארץ: בהלכה ובאגדה

——– ארץ ישראל – משאת נפשו של יהודי. כמה דמעות נשפכו בגעגועים – אליה; כמה לבבות הלמו בתקוה – אליה; כמה רגליים דרכו על קוץ ודרדר, כשמגמתם – אליה; כמה ימים, נהרות, הרים ומדברות, נחצו בנחישות, בדרכם – אליה! "כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ, לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִיא אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם… אֶרֶץ אֲשֶׁר … להמשך קריאה

אָכֵן הַבִּטָּחוֹן וְהַתְּלוּת בה' הִנָּם פֹּעַל יוֹצֵא מֵהָעַבְדוּת שֶׁאָנוּ עַבְדֵי ה' וּתְלוּיִים בּוֹ, אוּלָם מַה חוֹבָתֵנוּ כַּעֲבָדִים לַה'?

——– חובתנו כעבדים לה' מתבטאת בכמה נקודות: 1. דקדוק ההלכה. דהיינו לא לזלזל בהלכות המבוארות לנו בשו"ע, להקל שלא במקום, או לפסוק על דעת עצמנו מבלי לברר את האמת, וכיוצא, כי עבד נאמן מציית לאדונו לדייק בפקודתו, ויודע שעבודתו תעבור בדיקה האם בוצעה כראוי או באופן מזולזל. 2. לזכור שאנו עובדים לאדון. כמעט ותחושה זו … להמשך קריאה

מעלת התפילה – אפיקי אליהו על התורה

——– א. זה הדבר אשר צוה ה' וכו'. ככל היצא מפיו יעשה (ל.ב-ג) יש לבאר כוונת הפסוק! ב. אלף למטה אלף למטה לכל מטות ישראל תשלחו לצבא (לא.ד) איתא במדרש רבה (כג.ב) ג' אלפים מכל שבט ושבט, י"ב אלף למלחמה, י"ב אלף משמרין את כליהם, וי"ב אלף לתפילה. מבואר, כי היה צורך בציבור של מתפללים … להמשך קריאה

כתובים – תהילים – פרק עו – חק לישראל

——– (ט) מִ&#1453שָּׁמַיִם הִשְׁמַ&#1443עְתָּ דִּ&#1425ין אֶ&#1430רֶץ יָֽרְאָ&#1443ה וְשָׁקָֽטָה: מִן שְׁמַיָא אַשְׁמַעְתָּא דִין אַרְעָאדְעַמְמֵי דְחִילַת אַרְעָא דְיִשְּׂרָאֵל שְׁדוֹכַת: משמים השמעת דין . כשנתנבא ישעיה על פורענותו של סנחרב ונתקיים בו , ארץ ישראל שיראה ממנו ומאוכלוסיו אז שקטה : (י) בְּקוּם-לַמִּשְׁפָּ&#1445ט אֱלֹהִ&#1425ים לְהוֹשִׁ&#1430יעַ כָּל-עַנְוֵי-אֶ&#1443רֶץ סֶֽלָה: אֲמַרִין צַדִיקַיָא יְקוּם לְדִינָא עִםרַשִׁיעַיָא אֱלָהָא לְמִפְרַק מִן יְדֵיהוֹןכָּל עִנְוְתָנֵי אַרְעָא … להמשך קריאה

ג. אין יותר פשוט מהאמונה למי שאינו משוחד, ואין יותר מסובך מהאמונה למי שהוא משוחד

——– ויובנו הדברים באר היטב על פי דבריו של הגאון ר' אלחנן וסרמן זצוק"ל הי"ד: כיוון דהאמונה מכלל המצוות אשר כל ישראל חייבין בה תיכף משהגיעו לכלל גדלות, דהיינו, תינוק בן י"ג שנה ותינוקת בת י"ב שנה, והנה ידוע כי בענין האמונה נכשלו בה הפילוסופים הגדולים ביותר כמו אריסטו, אשר הרמב"ם העיד עליו ששכלו הוא … להמשך קריאה

מַחֲטִיא הָרַבִּים – דובב שפתי ישנים

——– כ', ט"ו: וְאִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן שְׁכָבְתּוֹ בִּבְהֵמָה מוֹת יוּמָת וְאֶת הַבְּהֵמָה תַּהֲרֹגוּ. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((סנהדרין נ"ד ע"א.))) אִם אָדָם חָטָא, בְּהֵמָה מֶה חָטְאָה? אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁבָּאָה תַּקָּלָה עַל יָדָהּ לְפִיכָךְ אָמַר הַכָּתוּב תִּסָּקֵל. קַל וָחֹמֶר לְאָדָם שֶׁיּוֹדֵעַ לְהַבְחִין בֵּין טוֹב לְרַע וְגוֹרֵם רָעָה לַחֲבֵרוֹ לַעֲבֹר עֲבֵרָה. *(((מדרש רבה במדבר כ"א, ה'.))) הֶחְמִירָה הַתּוֹרָה … להמשך קריאה

לג – ויחד יתרו על כל הטובה – קיצור ליקוטי מוהר"ן

כָּל הַשְׂמָחוֹת כְּגוֹן חֲתֻנָּה אוֹ בְּרִית הֵם רַק בִּשְׁעָתָן וְאִם יִסְתַּכֵּל עַל הַסּוֹף אֵין שׁוּם שִׂמְחָה בָּעוֹלָם. כִּי סוֹף אָדָם וְכוּ'. אֲבָל אִם יִסְתַּכֵּל עַל הַסּוֹף שֶׁל הַסּוֹף אָז יֵשׁ לוֹ לִשְׂמֹחַ מְאֹד. כִּי סוֹף כָּל סוֹף דְּהַיְנוּ הַתַּכְלִית הוּא טוֹב מְאֹד וְכוּ' עַיֵּן פְּנִים: ~ לד צָרִיךְ לְכַוֵּן מַחֲשַׁבְתּוֹ לְהִסְתַּכֵּל תָּמִיד עַל הַשֹּׁרֶשׁ הַכֹּל … להמשך קריאה

טו. התורה הינה גשר לקשר בין הפעול והיצור – ליוצרו, וזה ע"י האדם העוסק בתורה

——– ומסיבה נוספת יש אך ורק בכח התורה לתת כח לאדם לשלוט על חומריותו, שהרי התורה הנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, מצד אחד התורה היא כולה סודות, שהרי תתקע"ד דורות קודם שניתנה תורה לישראל כבר נבראה, והיתה אצל הקב"ה "אמון" (מלשון "אומן") לברוא בה את העולם, וכאומרם חז"ל (זוה"ק ח"א, ה): באורייתא אסתכיל … להמשך קריאה

ו. שארית מצות "מחיית עמלק" שנועדה לדורנו, קשה מכל הדורות

——– וזהו שארית מחיית עמלק שנותרה להמחות על ידינו, ושארית זו קשה מכל המלחמות לה' בעמלק שהיו בכל הדורות. אדם פותח רדיו – שומע אנשים יהודים מדברים בעברית, ובתרמית אינם מכריזים על עצמם בגלוי מרד וכפירה בה' אלוקי ישראל, אולם כפירתם טמונה עמוק עמוק במעמקי ליבם, ובלשון חלקלקות משחילים ומחדירים המה את הכפירה במוח השומע … להמשך קריאה

עצה לנדיבות – תפארת ישראל

——– וגם יש עוד פרט לזכות למדת פתיחות הידים, והוא לתן אפלו לתינוק ואפלו שאינו שלו, איזה פרוטה או מתנה לשמחו, וזה גם כן נחשב לצדקה ובכלל פתיחות הידים האמור, כדי להרגיל עצמו שיהיו נפתחים הידים לנתינת צדקה, וגם בזו הכונה אפשר שיפתחו השערים העליונים. והנה, זה שכתבנו בבחינה הראשונה מפתיחת היד, שלא ידקדק בתוך … להמשך קריאה

נביאים – מלכים א – פרק ו – חק לישראל

——– (ד) וַיַּ&#1443עַשׂ לַבָּ&#1428יִת חַלּוֹנֵ&#1430י שְׁקֻפִ&#1445ים אֲטֻמִֽים: וַעֲבַד לְבֵיתָא כֵּוִין פְּתִיחָן מִלְּגָיווּסְתִימִין מִלִּבְּרָא וְחָפְיָן כְּלוּנְסָא בֵּיתאֲנָחַת רֵישֵׁי שִׁירִיָית אַרְזַיָּא: שקופים אטומים . רבותינו פירשו ( מנחות פו ב ) : שקופים לשון ראייה ופתיחה והשקפה פתוחים מבחוץ ואטומים מבפנים , קצרים מבפנים , שלא כדרך שאר חלונות אחרות העשויות למאור , להראות שאינו צריך לאורה … להמשך קריאה

מִי יִמָּלֵט מֵהַחֹשֶׁךְ הַנּוֹרָא שֶׁל חֶבְלֵי מָשִׁיחַ?

——– א. בְּאוֹתָם הַיָּמִים יִרְבּוּ הַצָּרוֹת לְצָרֵף בָּהֶם אֶת יִשְׂרָאֵל כְּפִי הַדִּין. וְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי חוֹבוֹ יִצְטַעֵר, וְכָל מִי שֶׁיַּקְשֶׁה עָרְפּוֹ וְלֹא יָשׁוּב – יֹאבַד, וּמִי שֶׁיִּתֵּן צַוָּארוֹ בְּעֹל הַתשובה וְקַבָּלַת הַצָּרוֹת בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וְיִתֵּן שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל – יִצְטָרֵף וְיִזְכֶּה (רבנו משה קורדובירו – הרמ"ק). ב. רַבִּים יֵצְאוּ מִן הַדָּת בַּבֵּרוּר וְהַצֵּרוּף הַנּוֹרָא … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות פ-ל

——– [תהילים פרק-ז-ג]&nbsp פֶּן יִטְרֹף כְּאַרְיֵה נַפְשִׁי פֹּרֵק וְאֵין מַצִּיל: ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא … להמשך קריאה

נביאים – יחזקאל – פרק כ – חק לישראל

——– (יב) וְגַ&#1444ם אֶת-שַׁבְּתוֹתַי&#1433 נָתַ&#1443תִּי לָהֶ&#1428ם לִהְי&#1443וֹת לְא&#1428וֹת בֵּינִ&#1430י וּבֵֽינֵיהֶ&#1425ם לָדַ&#1429עַת כִּ&#1435י אֲנִ&#1445י יְהוָ&#1430ה מְקַדְּשָֽׁם: וְאַף יַת יוֹמֵי שַׁבַּיָּא דִּילִייְהָבִית לְהוֹן לְמֶהֱוֵי לְאָת בֵּיןמֵימְרִי וּבֵינֵיהוֹן לְמִידַע אֲרֵי אֲנָאיְיָ מְקַדִשְׁהוֹן: להיות לאות . אות גדול הוא להם שנתתי את יום מנוחתי להם למנוחה הרי היכר גדול שקדשתים לי : (יג) וַיַּמְרוּ-בִ&#1448י בֵֽית-יִשְׂרָאֵ&#1436ל בַּמִּדְבָּ&#1431ר בְּחֻקּוֹתַ&#1448י לֹא-הָלָ&#1436כוּ וְאֶת-מִשְׁפָּטַ&#1443י … להמשך קריאה

סימן תא – מי שישן בדרך, ודין חפצי הפקר, ושל אינו יהודי – ערוך השולחן

——– א מי שישן בדרך וחשכה לו -קנה שביתה במקומו, ויש לו אלפים אמה לכל רוח, דלא בעינן אמירה או כוונה לשביתה. ולא עוד, אלא אפילו היה סמוך לעירו בתוך התחום, וכוונתו ליכנס להעיר – יש לו תחום העיר, כמ"ש בסימן הקודם. אבל אם לא היתה כוונתו קודם שישן ליכנס לעיר, אף על פי שאחר … להמשך קריאה

שכב. מצות קרבן מוסף ביום שמיני של סכות שהוא נקרא שמיני עצרת. – ספר החינוך

להקריב קרבן מוסף ביום השמיני מחג הסכות, וזהו מוסף שמיני עצרת, שנאמר (ויקרא כג לו) והקרבתם אשה ליי עצרת היא וגו', ובסדר פנחס (במדבר כט לג לח) מפרש אותו בארכה. ובבאור אמרו זכרונם לברכה (יומא ב, ב), שהוא רגל בפני עצמו וקרבן בפני עצמו, ועל כן, יש לנו למנות מוסף זה, מצוה בפני עצמה. משרשי … להמשך קריאה

"שידע האדם כי לא למנוחה הוא בעוה"ז"

——– עתה נבין את המרחק הגדול בין המנוחה הרוחנית למנוחה הגופנית. המנוחה הגופנית זוהי מנוחה שנובעת מחוסר רצון לפעול, מהעדר תכלית, מחוסר הכרה – פעמים שכלית ופעמים פנימית במצבו השפל של אדם אלו ישאר כך ללא טורח ויגיעה לנצח נצחים. האדם משלה את עצמו "שאיכשהו" יסתדר, במקום להפנים את האמת "שידע האדם כי לא למנוחה … להמשך קריאה

יט. "כל הגדול מחבירו" ויכול לפעול גדולות ונצורות – "יצרו גדול" להשתמש בהיתרים קלים ביחס לתוצאות המבורכות שביכולתו לעשותם

——– ובזה יובן מה שאמרו חז"ל: "כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו", דהוא תמוה, שהרי אין נראה הדבר כן, ואדרבא, כל הגדול מחבירו לכאורה יצרו יותר כבוש תחתיו, אזי מלבד הביאור הפשוט דיצרו של הגדול – הינו גדול ומפולפל ובא בערמומיות גדולה להיות שעסקו עם הגדול, עוד לדברינו יבואר ביאור נוסף, דכל הגדול מחבירו יש … להמשך קריאה

דילוג לתוכן