סימן רצז – דיני בשמים להבדלה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן רצז – דיני בשמים להבדלה א מְבָרֵךְ עַל א הַבְּשָׂמִים אִם יֵשׁ לוֹ, וְאִם אֵין לוֹ אֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזֹר אַחֲרֵיהֶם. ב אֵין מְבָרְכִין עַל בְּשָׂמִים שֶׁל בֵּית הַכִּסֵא וְלֹא עַל שֶׁל מֵתִים { וְדַוְקָא } הַנְּתוּנִים לְמַעֲלָה מִמִּטָּתוֹ שֶׁל מֵת, וְלֹא עַל בְּשָׂמִים שֶׁבִּמְסִבָּת ע" א, דִּסְתָם מְסִבָּתָן לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים. { הַגָּה: וְאִם בֵּרַךְ … להמשך קריאה

ל – כשבא ספר חדש לעולם – קיצור ליקוטי מוהר"ן

כְּשֶׁבָּא סֵפֶר חָדָשׁ לָעוֹלָם וְיֵשׁ חִדּוּשִׁין שֶׁנַּעֲשִׂין עַל-יְדֵי דְּמָעוֹת. כִּי צְרִיכִין לִבְכּוֹת מִקֹּדֶם שֶׁמְּחַדְּשִׁין בַּתּוֹרָה כַּמְבֹאָר בְּלִקּוּטֵי א' סִימָן רס"ב אָז אֵלּוּ הַדְּמָעוֹת שֶׁמֵּהֶם נַעֲשָׂה הַסֵּפֶר הֶחָדָשׁ עוֹמְדִין כְּנֶגֶד גְּזֵרוֹת הָאֻמּוֹת וּמְבַטְּלים אוֹתָם: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות … להמשך קריאה

"כי מאתך היא מנוחתם" – לעומתה יש מנוחה שאיננה מהקב"ה

——– כתב המס"י (פ"ט) "הנה מפסידי הזריזות הם הם מגדילי העצלה, והגדול שבכולם הוא בקשת המנוחה הגופית ושנאת הטרח". נתבאר בדבריו שהעצל מחפש מנוחה של גוף, וכדבריו "בקשת המנוחה הגופית". אולם מנוחתה של הנשמה שהיא מנוחתה של שבת קדש, שונה היא לחלוטין, עליה אמרו "מנוחת אהבה ונדבה, מנוחת אמת ואמונה, מנוחת שלום ושלוה השקט ובטח, … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– ספר חסידים סימן רכח רכט מַה שֶּׁכָּתוּב וְנִסְלַח לוֹ כְּשֶׁהֵבִיא קָרְבָּן עַל הַמֵּזִיד בִּשְׁבוּעַת הָעֵדוּת וּבִשְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן וּבַאֲשַׁם שִׁפְחָה חֲרוּפָה זֶהוּ כְּשֶׁהוּא עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה עַל הַשְּׁגָגוֹת מְבִיאִין קָרְבָּן וְאִם אֵין מְבִיאִין קָרְבָּן נֶעֱנָשִׁים עָלֶיהָ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין כַּוָּנָתוֹ לְכָךְ. מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁגָּזַר שֶׁלֹּא לְהַחֲלִיף מָעוֹת וְשָׁגָה אֶחָד וְהֶחֱלִיף וְשָׁמַע הַמֶּלֶךְ הֲיוּכַל לוֹמַר … להמשך קריאה

שיט. שלא לעשות מלאכה ביום ראשון של חג הסכות. – ספר החינוך

שלא לעשות מלאכה שלא לצרך אכל נפש ביום ראשון של חג הסכות, שהוא יום חמשה עשר בתשרי, שנאמר (ויקרא כג לד לה) דבר אל בני ישראל לאמר בחמשה עשר יום לחדש השביעי וגו' ביום הראשון מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו. ענין אסור מלאכה ביום טוב כתבתיו למעלה בפסח בסדר זה (מצוה רחצ), וענינה … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם ה' איסורי ביאה פ' כ"ב א. אָמְרוּ חֲכָמִים גֶזֶל וַעֲרָיוֹת נַפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם מִתְאֲוָה לָהֶם וּמְחַמְּדָתָן וְאֵין אַתָּה מוֹצֵא קָהָל בְּכָל זְמָן וּזְמָן שֶׁאֵין בָּהֵן פְּרוּצִים בַּעֲרָיוֹת וּבִיאוֹת אֲסוּרוֹת. וְעוֹד אָמְרוּ חֲכָמִים רוּבָּן בְּגֶזֶל וּמִיעוּטָן בָּעֲרָיוֹת וְהַכֹּל בַּאֲבַק לָשׁוֹן הָרָע: ב. לְפִיכָךְ רָאוּי לוֹ לְאָדָם לָכוֹף יִצְרוֹ בְדָבָר זֶה וּלְהַרְגִיל עַצְמוֹ בִּקְדֻשָּׁה יְתֵירָה … להמשך קריאה

עוד מגדל רעת הקמצנות ועצות לתקונה – תפארת ישראל

——– אחי אהובי, אם תחפץ בתקון נפשך, ובפרט אם ידעת בנפשך שנלכדת בזו המדה, ורוצה אתה לחוס ולרחם על נפשך, אסדר כאן קצת עצות בעזרת השם שיועילו לנפש להנתק לאט מזו המדה. האחד, שיכריח עצמו בעל כרחו לתן, אף אם יכאב לבו ויצר לו ביותר, יעשה למען כבוד שמו יתברך, ויחשב בדעתו כי אפשר לא … להמשך קריאה

ג. כיצד יש למשמש ולבדוק את האמונה – עצת רבנו תם

——– לכן תפקידנו הוא לאמן את עצמנו מידי פעם, לבחון ולבדוק האם אמונתנו תהא כנה ואמיתית בכל מצב ובכל מקרה שיבוא עלינו. וזו בעצם עצתו הנפלאה של רבנו תם ב"ספר הישר" (מאמר השישי), ותוכן דבריו שם, שהעצה היחידה לבל ימוט האדם הוא – לחשוש לבוא הרעה טרם בואה, ולצייר לעצמו אופנים שונים של נסיון על … להמשך קריאה

יב. התנאי המותנה כדי שיהא בכח התורה לשנות את לומדיה, הוא כשיצרף במחשבתו את "נותן התורה" לתורה שעוסק בה והוא "יראת שמים"

——– וזהו שאמר הקדוש ברוך הוא על התורה, בת אחת יש לי ותורה שמה, להשאירה אצלי איני יכול לפי שכאן למעלה אין צורך בה להתגלות מלכותי, שהרי כאן במקום המלאכים והשרפים ועולם הנשמות, טבעי הוא התגלות מלכותו יתברך, אלא צריך את התורה לתחתונים לקיימה במצוות מעשיות, ולהמשיך דרכה את התגלותו יתברך גם למקומות המרוחקים ביותר. … להמשך קריאה

טז. משה רבנו לא הסכים למצוה הגדולה ביותר – לגאול את ישראל, מפני חששו שיהא זה על חשבון פגיעה באחיו

——– וכן גבי משה רבינו שנמנע משליחות ה' לילך לגאול את עם ישראל, והוא פלא, והלא עם ישראל בצער בעבודת פרך, ומה עוד שהקב"ה מצווה לו לילך אל פרעה, אלא מבואר ברש"י (שמות ד, י'): "וכל זה שלא היה רוצה ליטול גדולה על אהרון אחיו שהיה גדול ממנו ונביא", מה יכולה להיות מצוה יותר גדולה … להמשך קריאה

סימן שצח – מדידת התחומים, איך מודדים – ערוך השולחן

——– א אלפים אמה של תחומין – זהו חוץ מהד' אמות של מקום שביתתו. וזהו כששבת בשדה, אבל כששבת בעיר – יש לו כל העיר לבד האלפים אמה, אפילו גדולה כאנטוכיא. ובין שהיא מוקפת חומה ובין שאינה מוקפת חומה – יש לו כל העיר לבד האלפים אמה. ולדעת הטור נותנין עוד עיבור לעיר, כלומר שאין … להמשך קריאה

סימן רחצ – דיני נר הבדלה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן רחצ – דיני נר הבדלה א מְבָרֵךְ עַל הַנֵּר: בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ, אִם יֵשׁ לוֹ וְאֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזֹר אַחֲרָיו. וְהָנֵי מִילֵי בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, אֲבָל בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמְחַזֵּר א אַחֲרָיו. { הַגָּה: מִי שֶׁאֵין לוֹ כּוֹס לְהַבְדִּיל, כְּשֶׁרוֹאֶה הָאֵשׁ מְבָרֵךְ עָלָיו, וְכֵן הַבְּשָׂמִים } (טוּר). ב מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לְבָרֵךְ ב עַל … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות פ-ט

——– [תהילים פרק-יג-ה]&nbsp פֶּן יֹאמַר אֹיְבִי יְכָלְתִּיו צָרַי יָגִילוּ כִּי אֶמּוֹט: [תהילים פרק-לז-ל]&nbsp פִּי צַדִּיק יֶהְגֶּה חָכְמָה וּלְשׁוֹנוֹ תְּדַבֵּר מִשְׁפָּט: ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש … להמשך קריאה

דגים. ביצה. יין.

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– יש ענין חשוב לאכול דגים בסעודה שלישית (פרי עץ חיים). וטוב לאכול ביצה, משום אבלם של משה רבנו, יוסף הצדיק ודוד המלך שנפטרו בשעת מנחה של שבת. וכן טוב לשתות מעט יין בסעודה, ויברך עליו "בורא פרי הגפן". (א תח. שבת ב שמ) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר חסידים סי' קט"ו קט"ז כְּשֶׁרָבָּה דְיוֹ עַל אוֹת לֹא יִכְתּוֹב אֶת ה' מִמֶּנּוּ וְכֵן אִם רָבָּה עַל שֵׁם לֹא יִכְתּוֹב מִמֶּנּוּ אוֹת אַחֶרֶת: (דברים יא) וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר מְצַוֶּה אוֹתָנוּ לְאַהֲבָה אֶת הַנִּכְנַס תַּחַת כַנְפֵי הַשְּׁכִינָה לְקַיֵּים אֶת כָּל הַמִּצְוָה וְהַתּוֹרָה וּבִשְׁלֹשִים וְשִּׁשָּׁה מְקוֹמוֹת הִזְהִירָה תּוֹרָה עַל אַהֲבָתוֹ וְשֶׁלֹּא לְהוֹנּוֹתָם בֵּין אוֹנָאַת מָמוֹן … להמשך קריאה

הֵיאַךְ מְחַזְּקִים אֶת הַתְּלוּת בַּה' שֶׁהִיא כָּאָמוּר "הָעַבְדוּת"?

——– א. תפילה כשאדם מתפלל לה' על כל פרט קטן, הרי שבזה מצהיר ומחדד אצל עצמו שאין באפשרותו לעשות דבר קטן או גדול מבלי שיעזרהו ה', והעובדא שהוא נושא תפילה על כל פרט קטן, בזה משריש האדם את מדת "העבדות" שהיא התלות בבורא. ב. חיזוק מתמיד להתחזק באופן מתמיד באמונה, ופיו ולבו יהגו אמונה יום … להמשך קריאה

הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי בִּשְׂכַר הַמִּצְוֹת – ספר מנורת המאור עם פירוש

((( וְיֵשׁ בּוֹ שְׁלֹשָׁה פְּרָקִים))) ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם מוהר"ר משה פרנקפורט דיין ק"ק אמשטרדם מהדורה … להמשך קריאה

בָּרַמְבַּ"ם מְבֹאָר מַה הִיא הַתשובה שְׁלֵמָה עַד שֶׁיָּעִיד עָלָיו יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת שֶׁלֹּא יָשׁוּב לְחֵטְא זֶה עוֹד, וְהוּא קָשֶׁה, דְּהֵיאַךְ יָכוֹל הָאָדָם – יְצוּר חֹמֶר – לְהַבְטִיחַ שֶׁלֹּא יָשׁוּב לְחֵטְא זֶה עוֹד, וַהֲלֹא הַקָּבָּ"ה אֵינוֹ מַאֲמִין וְעָרֵב אֲפִלּוּ עַל קְדוֹשָׁיו, וְכַנֶּאֱמָר "הֵן בִּקְדוֹשָׁיו לֹא יַאֲמִין", וְאָמְרוּ חז"ל: " אַל תַּאֲמִין בְּעַצְמְךָ עַד יוֹם מוֹתְךָ", וְהֵיאַךְ יוּכַל הָאָדָם לִהְיוֹת עָרֵב עַל עַצְמוֹ?

——– אולם יובן הדבר לפי המבואר, דהקב"ה דורש מהאדם שאיפה ורצון לקיים את כל דברי התורה, וברור הוא שבלתי נמנע שימעד ויפול האדם מידי פעם במהלך עבודתו, אולם הקבלה שנדרש השב לקבל על עצמו הוא שגם אם יפול – יקום, ולא ישאר בחטאו מתוך יאוש, אלא יקבל עליו שבשום אופן לא ישאר בחטא זה, ואף … להמשך קריאה

מדיני אמירת הוידוי וסיום התפילה

——– אחר התפילה מנהג בני ספרד ורוב בני אשכנז לומר וידוי מעומד. ויזהר שלא לדבר בין התפילה לוידוי. (סימן קלא ס"א) יאמר את הוידוי בנחת, מילה במילה, בהתבוננות ובלב נשבר. וכתב מרן החיד"א: "ויכנע מאוד באמירת הוידוי, ויתחרט על מעשיו, ויהיה בדעתו לשוב מחטאיו, ולא יאמרהו בלי דעת וחרטה וכמדבר אל הדיוט, חס ושלום". (ו … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר הרוקח דף ב' ע"ב יִהְיוּ דְבָרָיו מוּעָטִין וְקוֹל נָמוּךְ וּמְעַט שְׂחוֹק וּמְעַט שְׁבוּעוֹת הַשֵּׁם אֲפִילוּ עַל הָאֱמֶת וְלֹא יַעֲבוֹר עַל לְשׁוֹנוֹ כָּזָב וְלֹא יֵשֵׁב בְּסוֹד מְשַׂחֲקִים כָּאָמוּר בְּיִרְמְיָה לֹא יָשַׁבְתִּי בְּסוֹד מְשַׂחֲקִים וָאֶעְלֹז מִפְּנֵי יָדְךָ בָּדָד יָשַׁבְתִּי כִּי זַעַם מִלֵּאתָנִי. וּכְשֶׁקּוֹרֵא בַּתּוֹרָה וּבַנְּבִיאִים וּבַכְּתוּבִים וּבְתַלְמוּד וְרוֹאֶה הַגְּמוּל וְהָעוֹנֶשׁ וְיוֹדֵעַ כִּי עָצְמוּ מַעֲשָׂיו יִכָּנַע … להמשך קריאה

ציור – ספר פלא יועץ

ציור הוא דבר המועיל הרבה, שהרי כתבו משם האר"י ז"ל. שכדי לקים שויתי ה' לנגדי תמיד (תהלים טז ח) יציר תמיד נגד עיניו כאלו שם "הויה" כתוב נגדו בכתיבה אשורית בנקוד יראה כזה: יהוה, וזה מועיל מאד ליראת שמים. וכן אמרו בש"ס (סנהדרין כב א) המתפלל יראה כאלו שכינה כנגדו. ועל כל עברה שתבוא לידו, … להמשך קריאה

סעי' ז' – לא יתפלל מחוץ לביהכ"נ בין בצד הפתח ובכיוון ההפוך מהמתפללים, או אפילו אחורי ההיכל כשאחוריו להיכל והוא בכיוון המתפללים. ויש להחמיר שגם אם מתפלל בצדדים שיחזיר פניו לכיוון בית הכנסת – ספר מנחת שי

——– בברכות ו: ולא אחורי ביהכ"נ דאמר רבי חלבו המתפלל אחורי ביהכ"נ נקרא רשע שנאמר סביב רשעים יתהלכו וה"מ דלא מהדר אפיה לבי כנישתא אבל אי מהדר אפיה לבי כנישתא לית לן בה. כתב ה"ר יונה שלדעת רש"י כשעומד מחוץ לפתח בית הכנסת וגם הופך פניו לכיון מערב ומתפלל, נקרא רשע מפני שלושה דברים, האחד … להמשך קריאה

בַּמֶּה יֵשׁ לָנוּ הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן – לְהִתְחַזֵּק?

——– א. נִהְיֶה בְּגֶדֶר מְעַטִּים נֶגֶד רַבִּים, וְלִפְעָמִים יָחִיד נֶגֶד רַבִּים. ב. אִם צָרִיךְ לִפָּרֵד מִפּוֹעֲלֵי אָוֶן – אַל יִדְאַג לְפַרְנָסָתוֹ רַק יִבְטַח בַּה'. ג. דּוֹר תַּהְפּוּכוֹת – יִשְׁלְחוּ מִן הַמַּחֲנֶה אֶת יִרְאֵי ה', וְאֶת רִשְׁעֵי הַדּוֹר יְרוֹמְמוּ וִינַשְּׂאוּ. ד. בִּזְמַן הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן הָיָה זְמַן שֶׁלֹּא הָיוּ אֶלָּא 300 אֲנָשׁים שֶׁלֹּא כָּרְעוּ לַבַּעַל. ה. לֹא … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות ק"ש פ"ב א. סָפֵק קָרָא קְרִיאַת שְׁמַע סָפֵק לֹא קָרָא חוֹזֵר וְקוֹרֵא וּמְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ אֲבָל אִם יָדַע שֶׁקָרָא וְנִסְתַּפֵּק לוֹ אִם בֵּרַךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ אוֹ לֹא בֵּרַךְ אֵינוֹ חוֹזֵר וּמְבָרֵךְ קָרָא וְטָעָה יַחֲזוֹר לְמָקוֹם שֶׁטָּעָה נֶעְלַם מִמֶּנּוּ בֵּין פָּרָשָׁה לְפָרָשָׁה וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵי זוֹ פָרָשָׁה הִשְׁלִים וְאֵי זוֹ צָרִיךְ לְהַתְחִיל חוֹזֵר … להמשך קריאה

חנויות – מצוות הארץ: בהלכה ובאגדה

——– מותר לקנות פירות מהחנויות בשוק, אף שיש חשש שבשוק הסיטונאים, ישנם סוחרים המבריחים את סחורתם, שלא יפרישו מהם תרומות ומעשרות. והטעם בזה, כיון שעדיין רוב הפירות מעושרים, וגם הרבה פירות מגיעים מקרקעות של גויים, שפטורים ממעשרות. (יבי"א ח"ט יו"ד סימן ל) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי … להמשך קריאה

רֶוַח נָקִי – דובב שפתי ישנים

——– י"ט, כ"ה: וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁת תֹּאכְלוּ אֶת פִּרְיוֹ לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : הַמִּצְוָה הַזֹּאת שֶׁתִּשְׁמְרוּ תִּהְיֶה לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ, שֶׁבִּשְׂכָרָהּ אֲנִי מְבָרֵךְ לָכֶם פֵּרוֹת הַנְּטִיעָה. אָמְרוּ חֲזַ"ל: *(((אבות דרבי נתן פרק ל"א.))) כָּל הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת כְּאִלּוּ קִיֵּם עוֹלָם מָלֵא, *(((קדושין ל"ט ע"ב.))) וּבַעֲבוּרָהּ מֵיטִיבִין לוֹ וּמַאֲרִיכִין יָמָיו וְנוֹחֵל אֶת … להמשך קריאה

דילוג לתוכן