——–
א. תפילה
כשאדם מתפלל לה' על כל פרט קטן, הרי שבזה מצהיר ומחדד אצל עצמו שאין באפשרותו לעשות דבר קטן או גדול מבלי שיעזרהו ה', והעובדא שהוא נושא תפילה על כל פרט קטן, בזה משריש האדם את מדת "העבדות" שהיא התלות בבורא.
ב. חיזוק מתמיד
להתחזק באופן מתמיד באמונה, ופיו ולבו יהגו אמונה יום ולילה לדבר דבריו אך ורק באופן שהוא תלוי בבורא, וכגון שיתמיד בידבוריו שכל אשר יעשה יהא בעזר השם, אם ירצה ה' וכיוצא ויהא פיו לבו שווים בזה באמת.
ג. הסתפקות
לא יתכן שיהא האדם מעיז לבטוח בה' ולהתלות בו בדרכי חומריות ולוקסוס המקציפים את ה', שהרי אין כלל רצון ה' שישתקע האדם בחומר, במילא הרי יבוש האדם לתלות בטחונו בה' על דברים שיקציפו את ה', ולא יהא מסוגל להתלות בה' על צרכי הבל וחומר, ובמילא אם תגבר בכל זאת תאוותו ללוקסוס ישתמש בבטחון בעצמו, ויתלה את אפשרות השגת תאוותיו בעצמו ובכוחו, כי יבוש להעמיס על הבורא שיעזרהו בדברים המנגדים את רצון ה', ובכך הרי משחית הוא את מידת ה"תלות" בבורא, ומחנך עצמו להיות תלוי בעצמו.
ואז מה שיקרה הוא, שגם בצרכים החיוניים שבהם בודאי יש מקום להיתלות בבורא אחר שהצרכים החיוניים המה לרצון ה' כדי שיהיו לו כלים לעבוד את בוראו. גם בהם יהא מנוטרל מלהתלות בה', אחר שהרגיל ולימד עצמו "להסתדר לבד".
אולם המסתפק, ונוטל מהעולם את ההכרח לעבודת ה' בנקל יהיו פיו ולבו שוים להיתלות בבורא, אחר שאין ברצונותיו דבר שנגד רצון ה', זה שיוכל לחדד לעצמו מדה זו של "התלות" בכך שיבקש מה' הצלחה על כל פרט הנצרך לו לעבודת בוראו.
והנה עתה בעקבות משיחא,שעיקר העבודה הוא על האמונה, שהיא בעיקרה תלות בבורא, הגיף אותנו היצר במגיפת הלוקסוס והחומרנות, צא וראה כמה משומרי התורה ומצוות שקועים בביצה הסרוחה של חומריות העולם. ואינם מבינים מה האיסור בכך. אולם נתטפשו ולא השכילו להבין שבכך משחיתים המה מעצמם את האמונה שהיא העיקר מאז ומתמיד ועל אחת כמה וכמה היום, כי על הלוקסוס והחומר בודאי שאינם מעיזים לתלות עצמם בבורא, כי יודעים שעוסקים המה בחומר ובהבלים והיאך יעיזו להכניס את הבורא בזבלם ופרשם. ואם כן מחליטים המה "לעבוד ללבד", ובכך הורסים את האמונה גם בדברים ההכרחיים אחר שלימדו עצמם "להסתדר לבד".
אולם המסתפק במועט, פיו ולבו שוין לבטוח בה' במצפון נקי להתעלות בה' בבקשת צרכיו אחר שבקשת צרכיו היא לצורך גבוה.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
נפשי בשאלתי חלק א – שו"ת
הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5