——–
אחר התפילה מנהג בני ספרד ורוב בני אשכנז לומר וידוי מעומד. ויזהר שלא לדבר בין התפילה לוידוי. (סימן קלא ס"א)
יאמר את הוידוי בנחת, מילה במילה, בהתבוננות ובלב נשבר. וכתב מרן החיד"א: "ויכנע מאוד באמירת הוידוי, ויתחרט על מעשיו, ויהיה בדעתו לשוב מחטאיו, ולא יאמרהו בלי דעת וחרטה וכמדבר אל הדיוט, חס ושלום". (ו שפה)
כשמתוודה ישׁחה מעט, ויסגור יד ימינו כאגרוף, ויהיה האגודל תחת האצבעות, ויכה בצד שמאל על לבו בנחת, הכאה אחת בכל תיבה: אשמנו, בגדנו, וכו'. (ו שצה)
על השליח ציבור לומר את כל הוידוי בקול רם. אולם לא יעוררו מחלוקת עבור זה.
כתב הרמ"ע מפאנו (סימן קב), היחיד אומר את הוידוי בלחש, כמו שביום הכיפורים היו ישראל עומדים בבית המקדש צפופים ומשתחווים רווחים, לפי שהיו מפרטים את החטא ונזהרים שלא ישמע אחד וידויו של חברו (יומא כא ע"א), אבל השליח ציבור שמתוודה בעד כולם ואינו מזכיר אלא מה שכתוב ולא יותר, צריך להשמיע קולו לרבים, למען יזכרו וישובו בתשובה. וכל שליח ציבור שמנמיך קולו, גוערים בו. וכן כתבו זכרונות אליהו, לקט הקמח, פחד יצחק, זכור לאברהם, חסד לאלפים ועוד. (ו שצז)
השומע קדיש או קדושה או ברכה בעת אמירת הוידוי או בפסוקים שלאחריו ["לדוד אליך" – לבני ספרד. "ויאמר דוד" – לבני אשכנז], עונה. (ו שצב)
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
סדר היום בהלכה ובאגדה
כסלו התשע"ג
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5