חובה גמורה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– חובה לאכול פת בסעודה שלישית לאנשים ונשים. ולא יתחמק אדם בתירוצים שונים. על כן, ישים לב לאכול סעודת הבוקר מיד בבואו מבית הכנסת, וכך יוכל לאכול סעודה שלישית בפת ברווח. (סימן רצא סעי' א, ו. שבת ב שמב) מי שבשום אופן לא יכול לאכול לחם, יאכל כזית עוגה … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם ה' תלמוד תורה פ"א א. עַד אֵימָתַי חַיָּיב לִלְמוֹד תּוֹרָה עַד יוֹם מוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד') וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וְכָל זְמַן שֶׁלֹּא יַעֲסוֹק בְּלִימוּד הוּא שׁוֹכֵחַ: ב. וְחַיָּיב לְשַׁלֵּשׁ אֶת זְמַן לִמוּדוֹ שְׁלִישׁ בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וּשְׁלִישׁ בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וּשְׁלִישׁ יָבִין וְיַשְׂכִּיל אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ וְיוֹצִיא דָּבָר מִדָּבָר וִידַמֶה דָבָר … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות ברכות פרק ד א. אֵין מְבָרְכִין עַל אוֹכֵל מִן הָאוֹכָלִין וְלֹא עַל מַשְׁקֶה מִן כָּל הַמַּשְׁקִין עַד שֶׁיָּבֹא לְפָנָיו וְאִם בֵּרֵךְ וְאַחַר כָּךְ הֵבִיאוּ לְפָנָיו צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ. נָטַל אֹכֶל וּבֵרֵךְ עָלָיו וְנָפַל מִיָּדוֹ וְנִשְׂרַף אוֹ שְׁטָפוֹ נָהָר נוֹטֵל אַחֵר וְחוֹזֵר וּמְבָרֵךְ עָלָיו אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מֵאוֹתוֹ הַמִּין וְצָרִיךְ לוֹמַר בָּרוּךְ … להמשך קריאה

ב. חייב אדם למשמש באמונתו בכל שעה

——– אמרו חז"ל: אדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה. כיסו של אדם – דהיינו ממונו, המה חייו של האדם. אדם חי על ממונו. ממנו אוכל, ממנו דר בבית, ממנו מתלבש. וכיון שממונו של האדם מהווה לו את חיותו, ממשמש הוא בכיסו בכל שעה מפני הגנבים. מה יש היום דבר נצרך שיכול להוות חיות לאדם, ולשמור … להמשך קריאה

סעי' ו' – ולא בחורבה, מפני חשד ומפני המפולת ומפני המזיקים – ספר מנחת שי

——– בברכות ג. דמפני שלושה דברים אין נכנסין לחורבה להתפלל מפני החשד ומפני המפולת ומפני המזיקין: וכ"פ מרן ולא בחורבה, מפני חשד ומפני המפולת ומפני המזיקים. וכתב המ"ב (ס"ק יג') מוכח בגמרא דמוטב להתפלל בדרך מבחורבה ואפילו היכא דליכא בה כ"א טעם אחד ואם הוא מתיירא שיפסיקוהו עוברי דרכים יתפלל תפלה קצרה עיין סימן ק"י: … להמשך קריאה

כט – כשארע שאלה בבית האדם על ידי תערבת אסור בהתר – קיצור ליקוטי מוהר"ן

כְּשֶׁאֵרַע שְׁאֵלָה בְּבֵית הָאָדָם עַל-יְדֵי תַּעֲרוֹבוֹת אִסּוּר בְּהֶתֵּר וְאֵין בַּהֶתֵּר כְּדֵי לְבַטֵּל אֶת הָאִסּוּר. בָּזֶה מַרְאִין לוֹ שֶׁפָּגַם בְּאֵיזֶה יִחוּד שֶׁל מַעְלָה: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת חכמים" להדפסת והפצת ספרי רבי נחמן מברסלב … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות פ-ו

——– [שמות פרק-לד-טו]&nbsp פֶּן תִּכְרֹת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ וְזָנוּ אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶם וְזָבְחוּ לֵאלֹהֵיהֶם וְקָרָא לְךָ וְאָכַלְתָּ מִזִּבְחוֹ: [ישעיה פרק-לה-ב]&nbsp פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל אַף גִּילַת וְרַנֵּן כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן נִתַּן לָהּ הֲדַר הַכַּרְמֶל וְהַשָּׁרוֹן הֵמָּה יִרְאוּ כְבוֹד יְהוָה הֲדַר אֱלֹהֵינוּ: [חגי פרק-א-ט]&nbsp פָּנֹה אֶל הַרְבֵּה וְהִנֵּה לִמְעָט וַהֲבֵאתֶם הַבַּיִת וְנָפַחְתִּי בוֹ יַעַן מֶה נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת יַעַן … להמשך קריאה

מַה בִּדְבַר הַמְּדִינָה וְהַצִּיּוֹנוּת?

——– א. בִּלְבּוּל הַמְּדִינָה קָשֶׁה מְאֹד כֵּיוָן שֶׁהוּא פְּרִי וְתוֹצָאָה שֶׁל שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים שֶׁל הַטֻּמְאָה, וּכְנֶגְדוֹ יָכוֹל רַק שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה. (חזון איש) ב. נִסִּים גְּלוּיִים שֶׁהַמְּדִינָה כְּבָר קַיֶּמֶת שָׁנָה, וְלֹא נֶעֶקְרָה מִצְוַת אֲפִיַּת מַצּוֹת לְחַג הַפֶּסַח. (חזו"א בדרכו לאפות מצות שנה לאחר קום המדינה) ג. מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ יִקַּח הַמֶּמְשָׁלָה מֵהֶם. (חזו"א) ד. אֵין … להמשך קריאה

טו. התחכמות שהפילה אישים ענקים – שאול, חזקיהו

——– והוא ממש תוכחת ה' לשאול המלך כשלא הכרית את עמלק והשאיר את מיטב הצאן (שמואל-א, טו, כב): "החפץ לה' בעולות וזבחים כשמוע בקול ה"' – וכי חפץ ה' שתביא לו קרבנות ותשתלם לו בכך על חשבון שתחטא לו כעת משמוע בקול ה', הלא לשמוע בקול ה' עתה – כביכול שווה לו מכל אשר תביא … להמשך קריאה

השגחה – מצוות הארץ: בהלכה ובאגדה

——– ישתדל לקנות פירות בהשגחה, שברור שהפרישו שם תרומות ומעשרות. ומכל מקום אם קנה פירות ואינו יודע אם הפירות מעושרים או לא, יפריש תרומות ומעשרות מספק בלי ברכה, וכמבואר לעיל בדין פירות דמאי. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות … להמשך קריאה

גדל רעת מדת הקמצנות והגורם לה – תפארת ישראל

——– מובא בספר "טהרת הקדש": מי שפגם בידים מכל מיני מעשים אשר לא תעשינה, וכל שכן מי שהוא לא נקי מגזל ומשא ומתן שלא באמונה, שאין שום אדם כמעט נקי מזה מכל מיני אפנים, שהרי בכל האמנות שבעולם שיך גזל חס ושלום, וגם אם הוא אדם המקבל מאחרים שיך גזל, כי לפעמים נותנים לו מעות, … להמשך קריאה

הרצון למנוחה פעמים שמקורו בגוף ופעמים שמקורו בנשמה

——– כבר ביררנו במאמרים הקודמים שכל כח שיש באדם נצרך בדיקה האם כח זה מקורו "בנשמה" או ב"גוף". ומובן הדבר שאם מקורו בנשמה הוא כח חיובי, ואם מקורו בגוף הוא כח שלילי (המילה שלילי ענינה עמוק מאוד אולם אכמ"ל). עתה נבדוק את הרצון למנוחה מהיכן הוא בא, האם מן הנשמה או מן הגוף. האמת היא … להמשך קריאה

זוהר תרומה דף קל"א ע"ב – חק לישראל

——– כַּד אָתֵי צַפְרָא וְצִבּוּרָא אִשְׁתְּכָחוּ בְּבֵי כְנִישְׁתָּא בָעוּ לְאִשְׁתַּכְּחָא בְשִׁירִין וְתוּשְׁבְּחָן דְּדָוִד וְהָא אוֹקִימְנָא דְסִדּוּרָא אִיהוּ לְאַתְעֲרָא רְחִימוּ לְעֵילָא וְתַתָּא לְאִתְתַּקְנָא תִקּוּנִין וּלְאַתְעֲרָא חֶדְוָה דְהָא בְגִין דָּא לֵיוָאֵי מִתְעֲרֵי לְאִתְעֲרָא רְחִימוּ וְחֶדְוָה לְעֵילָא בְּאִינוּן שִׁירִין וְתוּשְׁבְּחָן. וּמָאן דְּמִשְׁתָּעֵי בְּבֵי כְנִישְׁתָּא בְמִילִין דְחוֹל וָוי לֵיהּ דְאַחְזֵי פִּירוּדָא וָוי לֵיהּ דְגָרַע מְהֵימְנוּתָא וָוי לֵיהּ דְּלֵית לֵיהּ … להמשך קריאה

אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ – דובב שפתי ישנים

——– י"ט, ט"ז: לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ לֹא תַּעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ אֲנִי ה'. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((סנהדרין ע"ג ע"א.))) לִרְאוֹת בְּמִיתָתוֹ וְאַתָּה יָכוֹל לְהַצִּילוֹ, כְּגוֹן טוֹבֵעַ בַּנָּהָר, וְחַיָּה אוֹ לִסְטִים בָּאִים עָלָיו. אָכֵן לֹא אַחַת קוֹרֶה שֶׁאָנוּ נִכְשָׁלִים בִּדְבָרִים כְּגוֹן אֵלּוּ, וַאֲפִלּוּ מִבְּלִי לָשִׂים לֵב: אָדָם רוֹאֶה אֶת זוּלָתוֹ הוֹלֵךְ וְשׁוֹקֵעַ בְּחוֹבוֹת, וְיֵשׁ בִּיכָלְתּוֹ … להמשך קריאה

כא. סיכום אופני תוכחה

——– מה שעולה לנו מכל הנ"ל הוא ג' אופנים בענייני תוכחה: א. להוכיח ולצער את השני כשהכוונה להועיל לו, כגון פנינה שציערה לחנה כדי שתתפלל יותר, וכמו לגנוב מאדם על מנת לשלם לו כפל, אסור בשום אופן, אחר שאין כאן לאפרושי מאיסורא אלא על מנת להיטיב, אין לנו רשות לצער זולתינו באופן זה. ב. להוכיח … להמשך קריאה

ויהיו כל מעשיך לשם שמים – אפיקי אליהו על התורה

——– א. איש כי ידור נדר לה' (ל.ג) יש לדקדק, מהו שייתר קרא תיבת "לה'". דמיותרת היא? ב. נקום נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל עמיך. וידבר משה אל העם לאמר החלצו מאיתכם אנשים לצבא (לא.ג-ד) פירש רש"י – אע"פ ששמע שמיתתו תלויה בדבר, עשה בשמחה ולא איחר. ויש להבין, אף אם מחויב … להמשך קריאה

יא. לימוד התורה וקיום המצוות הם כח לכל אדם באשר הוא להשליט את שכלו על חומריותו

——– והגם כי לא כל אדם במדריגה לחשב בכל דרכיו את ה', ולהיות כל מעשיו לשם שמים, ולא כל אחד יכול להתנתק מענגי הגוף ולקדשם לשם ה', ולא כל אחד בר הכי להתאהב בתורה במידה זו שאהבת התורה תהא כ"כ תקועה בלבו עד שיבוז לאהבות העולם, אבל מאחר שזוהי תכליתנו בעולמנו, כי אחרת לשם מה … להמשך קריאה

שיח. מצות שביתה ממלאכה ביום ראשון של חג הסכות. – ספר החינוך

לשבת ממלאכה שאינה צרך אכל נפש ביום ראשון של חג הסכות. שנאמר (ויקרא כג לה) ביום הראשון מקרא קודש. משרשי מצות השביתה בשבת ובימים טובים, כתבתי בהן כבר מה שידעתי, וטעם אחד לכלן. וקצת דיניה, כתבתי (מצוה רחצ) בלאו דאסור מלאכה שבסדר זה בעזדת השם. ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות. והעובר … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם ה' תפלה פ"י א. כָּל מָקוֹם שֶׁהַיָּחִיד חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל שְׁלִיחַ צִבּוּר חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל אִם טָעָה כְּמוֹתוֹ בְּעֵת שֶׁהִתְפַּלֵּל בְּקוֹל רָם. חוּץ מִשַּׁחֲרִית שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁאִם שָׁכַח שְׁלִיחַ צִבּוּר וְלֹא הִזְכִּיר יַעֲלֶה וְיָבֹא עַד שֶׁהִשְׁלִים תְּפִלָּתוֹ אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ מִפְּנֵי טוֹרַח צִבּוּר שֶׁהֲרֵי תְּפִלַּת הַמּוּסָפִין לְפָנָיו שֶׁהוּא מַזְכִּיר בָּהּ רֹאשׁ חֹדֶשׁ: ב. עֲשָׂרָה … להמשך קריאה

סימן שצז – דין תחום שבת, ודין כליו ובהמתו – ערוך השולחן

——– א כל אדם יש לו רשות לצאת בשבת מחוץ לעיר אלפים אמה, וזהו תחום שבת. וסמכוה רבנן אקרא, דכתיב: "אל יצא איש ממקומו" – אלו אלפים אמה. (נ"א.) דכתיב בגבולין: "ומדותם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה", וכן לכל הצדדים, "והעיר בתוך" – כמבואר בפרשת מסעי. אלמא, דאלפים אמה מקרי סביבות העיר, וזהו … להמשך קריאה

צרה – ספר פלא יועץ

על כל צרה שלא תבוא על האדם, ראוי לתן לב ולפשפש במעשיו, כי האלהים עשה שייראו מלפניו, ושולח איזו צרה על האדם כדי שיתן לב לשוב, כפרה שמכין אותה כדי לכון אותה לתלמיה. ואם ביום צרה אינו נותן לב לשוב ותולה הדבר במקרה, הרי ענשו מפרש בתורה בפרשת בחקתי, דכתיב (ויקרא כו) ואם באלה לא … להמשך קריאה

פֶּרֶק רְבִיעִי [רלג] – ספר מנורת המאור עם פירוש

הַמִּצְווֹת שֶׁהֵן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים יֵשׁ לוֹ לָאָדָם לִהְיוֹת זָרִיז בָּהֶם כְּמִצְוָה שֶׁל תּוֹרָה וְיוֹתֵר. וְלֹא יִתְרַשֵּׁל בָּהּ בְּחָשְׁבוֹ שֶׁהִיא קַלָּה, כִּדְגָרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת עֵרוּבִין, פֶּרֶק עוֹשִׂין פַּסִּין (כא, ב): דָּרַשׁ רָבָא: מַאי דִּכְתִיב: "הַדּוּדָאִים נָתְנוּ־רֵיחַ" (שיר השירים ז, יד)? אֵלּוּ בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא טָעֲמוּ טַעַם חֵטְא; "וְעַל־פְּתָחֵינוּ" וגו' (שם), אֵלּוּ בַּחוּרוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁמַּגִּידוֹת פִּתְחֵיהֶם לְבַעֲלֵיהֶן; "חֲדָשִׁים … להמשך קריאה

מַה פֵּשֶׁר בַּקָּשָׁתֵנוּ בְּיוֹם ר"ה: כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר צַדִּיקִים וַחֲסִידִים יְשָׁרִים וּתְמִימִים, הֲלֹא אִם הָאָדָם צַדִּיק יִכָּתֵב בְּמֵילֶא בְּסִפְרָן שֶׁל צַדִּיקִים גַּם מִבְּלִי שֶׁיְּבַקֵּשׁ עַל כָּךְ, וּבְאִם לָאו מַה תּוֹעִיל בַּקָּשָׁתוֹ – הֲלֹא לְחוּכָא וְאִטְלוּלָא תֵּחָשֵׁב לוֹ בַּקָּשָׁה שֶׁכָּזוֹ?

——– מבאר זאת הרב "שפתי חיים" בשם רבו הרב "מכתב מאליהו", דהאדם בראש השנה נידון גם ברוחניות, ואת דינו קובע הוא בעצמו, הוא המכתיב לעצמו באיזה ספר יכתב. כשבא האדם בראש השנה עם רצונות ושאיפות גדולות, שאיפות של צידקות וחסידות ואינו מוכן לירד בשאיפותיו, אזי מכתיב הוא את עצמו בספר צדיקים. וכדי להמחיש הדבר נבארו … להמשך קריאה

בַּמֶּה נִקְרָאִים אָנוּ "עַבְדֵי ה"' וּכְנֶאֱמָר: "כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם" (ויקרא כה, נה) וַהֲלֹא אָנוּ הֵפֶךְ הָעֶבֶד, שֶׁהֲרֵי גַּבֵּי עֶבֶד נֶאֱמָר מַה שֶּׁקָּנָה עֶבֶד קָנָה רַבּוֹ, וְאִלּוּ גַּבָּן, כָּל תּוֹרָתֵנוּ וּמִצְווֹתֵינוּ וַעֲבוֹדָתֵנוּ אֶת ה' נִזְקָף לִזְכוּתֵנוּ מִבְּלִי שֶׁיֻּצְרַךְ הַקָּבָּ"ה לִטֹּל כְּלוּם?

——– "הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם, כעיני שפחה אל יד גבירתה כן עינינו אל ה' אלוקינו עד שיחוננו". הרי שהמושג עבדות מתבטא ב"תלות" עינינו בבורא, ועל כן נצטוינו להיות בטחוננו בה' ועליו להשליך יהבנו כעבד שאין לו שום גיבוי ומשענת אלא אדונו נותן לחמו וצמרו בלבד. ובעבדות זו שהיא ה"תלות" בו יתברך, אנו מקיימים … להמשך קריאה

קדושה

——– טוב להצמיד את הרגליים בשעה שאומרים קדושה (סימן צה סעיף ד). כיון שבנוסח הקדושה אנו אומרים שאנו מקדישים את שמו יתברך כשם שמקדישים המלאכים, ורגלי המלאכים רגל ישרה, לכך יש לנו להידמות להם (בית יוסף בשם תרומת הדשן). וטוב לעמוד כך עד שהשליח ציבור יסיים ברכת 'האל הקדוש', כי יש אומרים שגם זה חלק … להמשך קריאה

זוהר קדושים ד"פ ע"ב – חק לישראל

——– רִבִּי יוֹסֵי הֲוָה אָזִיל בְּאָרְחָא פָּגַע בֵּיהּ רִבִּי חִיָּיא אָמַר לֵיהּ הָאי דְאוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא דִכְתִיב בְּעֵלִי (שמואל א' ג') וְלָכֵן נִשְׁבַּעְתִּי לְבֵית עֵלִי אִם יִתְכַּפֵּר עֲוֹן בֵּית עֵלִי בְּזֶבַח וּבְמִנְחָה עַד עוֹלָם. בְּזֶבַח וּמִנְחָה אֵינוֹ מִתְכַּפֵּר אֲבָל מִתְכַּפֵּר הוּא בְדִבְרֵי תוֹרָה אֲמָאי בְּגִין דְּדִבְרֵי תוֹרָה סַלְקִין עַל כָּל קָרְבְּנִין דְּעַלְמָא כְמָה דְאוּקְמוּהָ דִכְתִיב (ויקרא … להמשך קריאה

דילוג לתוכן