——–
א. איש כי ידור נדר לה' (ל.ג)
יש לדקדק, מהו שייתר קרא תיבת "לה'". דמיותרת היא?
ב. נקום נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל עמיך. וידבר משה אל העם לאמר החלצו מאיתכם אנשים לצבא (לא.ג-ד)
פירש רש"י – אע"פ ששמע שמיתתו תלויה בדבר, עשה בשמחה ולא איחר.
ויש להבין, אף אם מחויב היה לנקום את נקמת ה' במדינים, כיצד הוסיף במצווה ואף שמח בעשייתה. דמילא לקיימה, אך "לשמוח"? הרי מותו תלוי בקיומה?
ג. עוד יל"ע, דמבואר, כי אף "לא איחר בקיומה ועשאה מיד".
וצ"ב, מדוע באמת לא איחר את קיומה אף במעט למען יחיה זמן נוסף – הרי מיתתו תלויה בקיום הנקמה?
ד. החלצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו על מדין לתת נקמת ה' במדין (לא.ג)
פירש רש"י – "אנשים"- צדיקים, וכן בחר לנו אנשים וכו'.
ויש לידע, מה העניין שמוכרחים הלוחמים להיות דווקא אנשים "צדיקים" ולא מספיק בסתם אנשים מפשוטי העם?
ה. ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב (לא.ח)
פירש רש"י – הוא בא על ישראל וכו' ותפס אומנותם לקללם בפיו וכו'.
וצ"ע, הרי בלעם בירכם לבסוף ולא קיללם. מדוע א"כ, לא עמדו לו ברכותיו להצילו ממיתת החרב, ואף עמדו לו מעשיו כעוון?
ו. ויאמר אליהם משה אם תעשון את הדבר הזה אם תחלצו לפני ה' למלחמה (לב.כ)
יש להבין, מדוע זכייתם של בני גד ובני ראובן בעבר הירדן הותנתה בהחלצותם ראשונה במלחמה?
ז. עוד יש להבין, מדוע היתה חובה שיחלצו דווקא "ראשונה" בחזית, מדוע לא הספיק שילחמו כשאר השבטים [ולא ראשונה בחזית]?
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}
יבואר ע"פ יסודו של המשגיח הג"ר ירוחם ממיר זצ"ל בספרו דעת תורה (פר' האזינו) בעניין עבודת ה' לשם שמים. וז"ל – הגרי"ס זצ"ל היה אומר כי צריך האדם לשום חיותו "לצורך גבוה" שכאשר יהיה חיותו "לצורך גבוה" הרי יקבל כל פרנסתו וצרכיו בחינם וכו'.
"קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך כי במקלו עברתי את הירדן ועתה הייתי לשני מחנות" (בראשית לב.יא) הנה יעקב אבינו בחיר שבאבות פחוד פחד "שמא נתמעטו זכויותיו" (רש"י שם) כי אמנם מי יודע אולי ואפשר כי לא כל החסדים עמדו כל וכל בהתאם התכלית של "השכל וידוע אותי" ועולם הזה אם לא באים עם התכלית של "השכל וידוע אותי" אלא לוקחים משהו חלילה לעצמו ולהנאתו, הנה לפי מידת דירתו שם כבר מתפרעים זכיותיו נורא מבהיל. עכ"ל.
א"כ מבואר – כמה חשוב שיעבוד האדם את בוראו בבחינת "ויהיו כל מעשיך לשם שמים"- בשומו כל חיותו רק "לצורך גבוה", אף בעבודת המצוות צריך להיזהר לעשותם בבחינת "הכל וידוע אותי" דאם לוקח משהו לעצמו ולהנאתו, יש לחשוש שמא נפרעו זכויותיו בעוה"ז.
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות }
הקושיא הראשונה מתורצת – רצתה התורה לרמז לנו, כי צריכים שיהיו כל מעשינו וכל חיותנו לצורך גבוה, ואף "איש כי ידור נדר- לה'"- אף הנדרים יהיו לשם ה', כי כל עיקר חיותינו, הינו לצורך גבוה בלבד.
לפ"ז הקושיות ב' וג' מתורצות – הבין משה כי כל עיקר חיותו הינו לצורך גבוה, וכל מעשיו מחויבים להיות בבחינת "השכל וידוע אותי" ואל לו ליהנות ממעשי המצוות וליטול שכרו בעוה"ז.
לכן, לא התמהמה, ומיד עשה המצווה. לא איחר ואף שמח במצווה שמחה גדולה. גילה משה בעצמו, כי כל מעשיו עושה לצורך גבוה ואינו נוטל לעצמו שום טובת הנאה לעכב הנקמה לצורך חיותו – אף לא עיכוב מועט, בכדי לזכות בעוד זמן לחיות בעוה"ז.
לפ"ז גם הקושיא הרביעית מתורצת – היה הכרח שאותם לוחמים במלחמה יהיו "אנשים צדיקים", דאל"כ ודאי היו מפסידים במלחמה. כי הרי רק אנשים צדיקים יכולים להילחם "לשם ה'" ולנקום נקמת ה' לשם ה' באמת – ללא שום רצון לנקמה אישית וגשמית. נקמה אשר איננה לשם ה' אין בה ממש, במיוחד בנקמה זו אשר היתה מחויבת להיות "נקמת ה'"- לשם ה'.
לפ"ז גם הקושיא החמישית מתורצת – מעשיו הטובים של בלעם מעולם לא היו לצורך גבוה, גם ברכתו אשר בירך את ישראל היתה מעיקרא בכוונה לקללם – לצורך הנאתו בזכיית הממון אשר הבטיחו בלק. (ממילא נחשב לו שקיבל שכרו בעוה"ז) לכן לא היה שום ערך למעשיו הטובים של בלעם להגן עליו ממיתת החרב הבזויה אשר מת בה.
ולפ"ז גם הקושיות ו' וז' מתורצות – בני גד ובני ראובן היו חייבים להוכיח כי בקשתם את עבר הירדן הינו באמת לשם שמים – כדי ללמוד תורה בנחת, ולא בכדי להיפטר מללחום לצורך כיבוש הארץ.
לכן ציום משה שילחמו במלחמות ישראל ואף ילחמו בחזית המלחמה "בהחלצם ראשונה", בכדי להוכיח כי באמת כל כוונתם בבקשתם את עבר הירדן הינה לשם שמים באמת.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5