——–
מובא בספר "טהרת הקדש": מי שפגם בידים מכל מיני מעשים אשר לא תעשינה, וכל שכן מי שהוא לא נקי מגזל ומשא ומתן שלא באמונה, שאין שום אדם כמעט נקי מזה מכל מיני אפנים, שהרי בכל האמנות שבעולם שיך גזל חס ושלום, וגם אם הוא אדם המקבל מאחרים שיך גזל, כי לפעמים נותנים לו מעות, והוא נותן זה המעות על דברים שאינם נחוצים, וכן לפעמים מקבל ממי שאינו רוצה לתן באות נפשו, וזה גם כן חשש גזל, כמובא בספר חסידים, וכן הרבה כאלו ענינים השיך אצל כל מיני פרנסות שבעולם, וכל אלו העוונות והדומים להם, פוגמים בידים העליונים חס ושלום, וממילא על ידי זה שורה קלפה על ידיו, ובשעה שרוצה לתן אינו יכול לתן בשמחה, כי הלב נסוג אחור, והיד אינה רוצה לתן, ומפיל עליו היצר מדת קמצנות חס ושלום.
ודע אחי, כי מובא בזהר הקדוש (פ' וירא קט) מאמר רבי חיא, וזה לשונו: דכל בר נש דאיהו צר עינא לגבי מסכנא, יאות הוא דלא יתקים בעלמא, ולא עוד, אלא דלית לה חיים לעלמא דאתי, וכל מאן דאיהו ותרן לגבי מסכנא, יאות הוא דיתקים בעלמא ויתקים עלמא בגינה, ואית לה חיים ואורכא דחיי לעלמא דאתי. עד כאן.
אם כן תראה אחי מאמר הנ"ל מהתנא הקדוש רבי חיא, שמי שהוא צר עין חס ושלום, נאבד משני עולמות, ומי שהוא ותרן בממונו זוכה לשני עולמות.
ועל נבל קמצן רגזה השכינה הקדושה ביותר, כמובא בתקוני זהר (דף ב'). וזה לשונו: ובההיא שעתא רגזה שכינתא, הדא הוא דכתיב (משלי ל') "תחת עבד כי ימלך ושפחה כי תירש גברתה". ואוף הכי איהי רגזה יתיר על נבל כי ישבע לחם (שם), דאתמר בה (משלי ט) "לכו לחמו בלחמי". דאיהו קמצן נבל בממונה. נבל שמה. דלאו איהו נדיב ולאו איהו מזרעא דאבהן, דאתמר עליהו (תהלים מ"ז): "נדיבי עמים נאספו". דהא קמצן איהו עני הדעת, בתר דלא עביד טיבו למארי תורה למהוי מחזיק בידיהו. ואוריתא בלא פקודיא לאו איהו תורת ה'. עד כאן.
ותראה אחי, כי מי שהוא קמצן, סימן שנפשו אינה משרש זרעא דאבהתא. וכן דרשו רבותינו זכרונם לברכה (ביצה ל"ב) על הפסוק (דברים י"ג): "ונתן לך רחמים ורחמך" – כל המרחם על הבריות בידוע שהוא מזרעו של אברהם אבינו, וכל מי שאינו מרחם על הבריות, בידוע שאינו מזרעו של אברהם אבינו. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (סוטה ל"ח), שאפלו עופות מכירין בצרי העין.
וכן מה שכתוב בזהר לעיל, כי כל תורה בלא מצוות. והגם שעוסק כל היום בתורה, אם אינו עוסק במצוות, אינו נקרא תורת ה'. הכונה היא בעקר על מצות צדקה, כי סתם "מצוה" נקראת מצות צדקה, כמובא (במד"ר ראה פ"ד). מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע שיצאו לגבות לעסק מצוות וכו'.
לכן, אחי אהובי, אחז במדת צדקה, ותזכה לפתח תרעין דנהורא ושערי חסד לכל באי עולם, לעליונים ותחתונים, כמובא בזהר הקדוש (פ' בהר קח ע"ב), שעל ידי צדקת בני אדם מתפרנסים עליונים ותחתונים ונמשך שפע לכל הברואים.
ומובא בספר הישר לרבנו תם (בשער ו'), כי מדת קמצנות היא המדה הגרועה שבכל המדות, ומי שיש בו זו המדה, סימן הוא שיש בו כל המדות רעות, ואומר, כי אי אפשר לכילי לעבד ה', כי בשביל הפסד פרוטה יתיר לעצמו כל מיני אסוריסי ומאריך שם בגנות זו המדה, והקמצן נקרא נבל, רחמנא לצלן. וכל מעותיו והונו הוא בסטרא אחרא חס ושלום, כמובא בספרי יראים הרבה מעשיות מזה. וכל פרוטה שנותן, הוא לו כמחט בבשר החי, ואך בשרו עליו יכאב. ולא עוד אלא באם רואה שאחרים יש להם – לבו מר על זה, כמו שאמרו (אבות פ"ה מט"ז). אפלו רוצה שיתן ולא יתנו אחרים – עינו רעה בשל אחרים, וכל שכן אם הוא בעצמו אינו רוצה לתן, וכן כשרואה שחברו אוכל או שיש לו כבוד או פרנסה, דאבה נפשו על זה בגדל קנאתו בו. ושרש הקנאה ושנאה נצמח ממדת קמצנות וצר עין.
וכל אדם יודע נגעי לבבו, כי יכול להיות אדם כשר וללמד יומם ולילה ועובד השם, רק משרש במדת קמצנות ורע עין חס ושלום, כי זה דבר דק מאד, ואוי לו למי שנבוך ומשקע בזו המדה, כי קשה מאד לצאת מזה, וכל אשר יאמרו לו, לבבו המגשם ועינו הצרה יהפכו הכל, וימציא לדחות מזה בכל מיני תרוצים. וכל אדם כמעט נתפס בזו המדה, כמובא בספר הקדוש "נעם אלימלך" פרשת מקץ, שאין כמעט אדם אשר נמלט מזה, כי מדת נדיבות הוא דבר בלי גבול. וכן הרבה פעמים שעושה איזה ענין או מדבר על לב חברו ומיעצו באיזה ענין, ושרש הדבר נצמח מקנאה ורע עין, מה שאין כן נדיב – נדיבות יעץ, כי הוא דקות מן הדקות.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
תפארת ישראל
הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5