סימן רצו – דיני הבדלה על היין – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן רצו – דיני הבדלה על היין א סֵדֶר א הַבְדָּלָה: יַיִן, בְּשָׂמִים, נֵר, הַבְדָּלָה וְסִימָנָךְ יבנ"ה. וְצָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יְהֵא הַכּוֹס פָּגוּם. { הַגָּה: וְנָהֲגוּ לוֹמַר קֹדֶם הַבְדָּלָה שֶׁעוֹשִׂים בַּבַּיִת: הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי וְגו', כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וְגו', לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְגו', לְסִימָן טוֹב. וּבִשְׁעַת הַבְדָּלָה יִתְּנוּ עֵינֵיהֶם } ב { בַּכּוֹס וּבַנֵּר. וְנוֹהֲגִין … להמשך קריאה

פֶּרֶק שְׁלִישִׁי [רלב] – ספר מנורת המאור עם פירוש

לְעוֹלָם יַקְדִּים אָדָם עַצְמוֹ לִדְבַר מִצְוָה וְאַל יַשְׁלִיכֶנָּה אַחֲרֵי גֵּווֹ, שֶׁמָּא אַחַר כָּךְ לֹא יִזְדַּמֵּן לְיָדוֹ, שֶׁגָּדוֹל שְׂכַר הַמַּקְדִּים עַצְמוֹ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה מֵאוֹתוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂנָּה אַחַר כָּךְ אַף עַל פִּי שֶׁתָּבוֹא לְיָדוֹ, כִּדְגָרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת קַמָּא, פֶּרֶק שׁוֹר שֶׁנָּגַח (לח, ב): אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אָבִין וְאִיתֵימָא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: לְעוֹלָם יַקְדִּים אָדָם עַצְמוֹ לִדְבַר מִצְוָה, … להמשך קריאה

יד. אל תאמר לכשאפנה אשנה שמא לא תפנה – שמא אין רצון ה' שתיפנה

——– והנה הזהירונו חז"ל (אבות ב, יד): אל תאמר לכשאפנה אשנה שמא לא תפנה, וידוע מה שמסביר הרבי מקוצק, אל תאמר לכשאפנה וירווח לי, אז אשנה הרבה, שמא לא תיפנה – שמא רצון ה' שתעבדהו באופן שלא תיפנה, ואף שבעקבות טרדותיך תשנה מעט – רוצה הוא וחפץ בכך שתשנה מעט מתוך שאינך פנוי ומוטרד, יותר … להמשך קריאה

כ.כאשר קשה לכווין לתועלת אין פטור של "שב ואל תעשה", אלא חייב להשתדל בכל כוחו לכווין לתועלת

——– וכאן יש להבהיר, דאין נכון לומר מאחר ואיני יכול להוכיח לשם שמים ממש, וכן איני יכול לספר לשון הרע כשמחוייבים לספר – לתועלת גמורה בלי פניה, אם כן פטור אני מתוכחה או מאותו סיפור לשון הרע שחייבים על פי דין לספרו רק בתנאים המתירים, אלא חייב הוא לעבוד על עצמו לסלק את הפניות האישיות … להמשך קריאה

גמרא עירובין דף ס"ה ע"א – חק לישראל

——– אָמַר רַב יְהוּדָה לָא אִיבְרֵי לֵילְיָא אֶלָּא לְשִׁינְתָא. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לָא אִבְרֵי סִיהֲרָא אֶלָּא לְגִירְסָא. אָמְרוּ לֵיהּ לְרִבִּי זֵירָא מְחַדְדָן שְׁמַעְתָּךְ. אָמַר לְהוּ דִימָמָא אִינוּן. אָמְרָה לֵיהּ בְרַתֵּיהּ דְּרַב חַסְדָּא לְרַב חַסְדָּא לָא בָעֵי מַר מֵינַם פּוּרְתָּא אָמַר לָהּ הַשְׁתָּא אָתוּ יוֹמֵי דַאֲרִיכֵי וּקְטִינֵי וְנִינוּם טוּבָא. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק … להמשך קריאה

שיז. מצות שביתה ממלאכה ביום הכפורים. – ספר החינוך

לשבת מכל מלאכה ביום הכפורים, שנאמר (ויקרא כג לב) שבת שבתון הוא לכם. וכבר כתבתי (מצוה רצז) מה שאמרו זכרונם לברכה (שבת כה, א) האי שבתון עשה הוא, כלומר, שפרושו כאלו יאמר שבתו ביום זה. משרשי המצוה. על צד הפשט, כדי שלא נהיה טרודים בשום דבר ונשים כל מחשבותינו וכל כונתנו לבקש מחילה וסליחה מאת … להמשך קריאה

הָכֵיצַד בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל עוֹסְקִים אָנוּ בִּתְשׁוּבָה וַחֲרָטָה בְּוִדּוּי וּבְכִיָּה, וְהַכֹּל מֵחֲמַת הַיּוֹם הַמְאֻיָּם וְהַגּוֹרָלִי – רֹאשׁ הַשָּׁנָה יוֹם הַדִּין, וְהִנֵּה בְּהַגִּיעַ רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלִּקְרָאתוֹ חָרַדְנוּ אֶת כָּל הַחֲרָדָה, מְצֻוִּים אָנוּ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת – "אִכְלוּ מַמְתַּקִּים וּשְׁתוּ מַשְׁמַנִּים וְלֹא תֵעָצְבוּ כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם", פָּסוּק זֶה נִדְרַשׁ עַל ר"ה – יוֹם טוֹב לְלֹא וִדּוּי וּלְלֹא תשובה?

——– אלא כאמור במצוות התשובה ב' חלקים: חלק א' – הוידוי הבכיה ההכנעה והדאגה, כמבואר ברבנו יונה בשערי תשובה, אולם חלק השני של התשובה שאיננו קל מהחלק הראשון ואולי גם יותר קשה ממנו, והוא בעצם תכלית כוונת השי"ת במצות התשובה: להאמין שהתשובה הועילה ושבכוחה בוודאי חזר הרצף למקומו, ואמונה זו בכוחה של תשובה תועיל על … להמשך קריאה

הכל מאת ה' – אפיקי אליהו על התורה

——– א. נקום נקמת בני ישראל מאת המדינים (לא.ב) מצינו, כי הקב"ה אמר למשה "נקום נקמת בני ישראל", אך משה שינה באומרו: (פס' ג') "לתת נקמת ה'". וצ"ע, מדוע שינה משה בלשונו ואמר לתת "נקמת ה'" ולא אמר "נקמת בני ישראל"? ב. אלף למטה אלף למטה לכל מטות ישראל תשלחו לצבא (לא.ד) איתא במדרש רבה … להמשך קריאה

זוהר אמור דף צ"ח ע"ב – חק לישראל

——– בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ. רַבִּי יִצְחָק פָּתַח (תהלים פא) תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ. זַכָּאִין אִנּוּן יִשְׂרָאֵל דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָרִיב לוֹן לְגַבֵּיהּ מִן כָּל אוֹמִין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וְאִתְרַעֵי בְּהוּ וּמֵאֲתָר רְחִיקָא קָרִיב לוֹן לְגַבֵּיהּ. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (יהושע כד) וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל כָּל הָעָם כֹּה אָמַר יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַנָּהָר … להמשך קריאה

הזריזות לעומת העצלות

——– "צו את אהרן". "אין צו אלא לשון זרוז מיד ולדורות א"ר שמעון ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש חסרון כיס", רש"י. במאמר זה ננסה להבהיר את מקור מדת הזריזות, והפוכה – מדת העצלות. ועוד דבר הנצרך ביאור, מה החילוק בין עצלות ומנוחה. לכאורה במבט ראשון נראה,, שהעצל מבקש מנוחה, וא"כ יש לתמוה הרי מנוחה … להמשך קריאה

י. הכח שבו יוכל האדם להשליט שכלו על חומריותו ולהמיר אהבת העולם באהבת ה', הוא התורה

——– ובכוח מה יוכל האדם באמת להמשיך את אורו יתברך למקומות השפלים והחומריים? רק בכוח התורה. לא יתכן לבוא לאדם בציווי לנטוש את חמודות העולם, שבטבעו האדם נוטה להם ואוהבם, אלא אם כן יביאו לו כתחליף אהבה לדבר אחר, ובכן התורה הינה "אילת אהבים ויעלת חן", ובה אפשר להשיג חילוף לאהבות העולם, והעוסק בה אוהבה … להמשך קריאה

הקמצנות ותקנתה – תפארת ישראל

——– שמעתי פעם מהגאון רבי בן-ציון אבא שאול זצוק"ל, שאמר, כל המדות – מדות רעות הנה, אולם מדת הקמצנות מלוה היא ברוח טמאה, מלבד היותה מדה רעה כיתר המדות הרעות. ומצאתי לו סמוכין בדברי הזהר הקדוש שנביאהו להלן. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת … להמשך קריאה

זוהר ויצא דף קנ"ג ע"א – חק לישראל

——– תָּא חֲזֵי אַשְׁרֵי שׁוֹמְרֵי מִשְׁפָּט דְּנָטְרֵי מְהֵימָנוּתָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּגִין דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִיהוּ מִשְׁפָּט וּבָעִי לֵיהּ לְבַר נַשׁ לְנַטָּרָא דְּלָא יִסְטֵי לְאָרְחָא אָחֳרָא אֶלָּא דִּיהֵא נָטִיר מִשְׁפָּט, בְּגִין דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִיהוּ מִשְׁפָּט דְּכָל אָרְחוֹי מִשְׁפָּט, עוֹשֶׂה צְדָקָה בְּכָל עֵת וְכִי בְּכָל עֵת יָכִיל בַּר נַשׁ לְמֶעְבַּד צְדָקָה, אֶלָּא מַאן דְּיִשְׁתַּדַּל בְּאָרְחוֹי … להמשך קריאה

זוהר בלק דף קצ"ה ע"ב – חק לישראל

——– אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר אֲרִימִית יְדִי בְצַלוּ לְקָמֵי מַלְכָּא קַדִּישָׁא דְהָא תָנֵינָן אָסִיר לֵיהּ לְבַר נָשׁ לְאָרָמָא יְדוֹי לְעֵילָא בַר בְּצַלוּ וּבְבִרְכָאן וְתַחֲנוּנִים לְמָרֵיהּ דִכְתִּיב (בראשית י"ד) הֲרִימוֹתִי יָדִי אֶל יְיָ אֵל עֶלְיוֹן וּמִתַּרְגְּמִינָן אֲרִימִית יְדַי בְּצַלוּ דְהָא אֶצְבְּעָאן דִּידִין מִלִין עִלָאִין אִית בְּהוּ. וְהַשְׁתָּא אֲנָא הָכִי עֲבִידְנָא וַאֲמֵינָא דְכָל מָאן דְּאִלֵין אַרְבָּע יִסְדַּר קָמֵי … להמשך קריאה

א. האומר מקרה מטעין אותו לדרך המקרה

——– אומר ה"אור החיים" על פסוק זה, דבדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו, ההולך באמונת ההשגחה ורגיל תמיד להאמין שכל אירועיו מהבורא, אז כמו כן מנהיגים אותו מן השמים, דהיינו כשחוטא אדם זה בידו – לוקה בידו, על מנת להורות לו השגחה היאך נענש על מעשהו. אולם האומר מקרה ח"ו, מטעין אותו מן השמים, וכשחוטא … להמשך קריאה

גמרא שבת דף קלז ע"ב – חק לישראל

——– מָל וְלֹא פָרַע וְכוּלִי. אָמַר רִבִּי אֲבִינָא אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר רַב בָּשָׂר הַחוֹפֶה אֶת רוֹב גוֹבְהָה שֶׁל עֲטָרָה. וְאִם הָיָה בַעַל בָּשָׂר וְכוּלִי: אָמַר שְׁמוּאֵל קָטָן הַמְסֻרְבָל בְּבָשָׂר רוֹאִין אוֹתוֹ כָּל זְמַן שֶׁמִּתְקַשֶּׁה וְנִרְאֶה מָהוּל אֵינוֹ צָרִיךְ לָמוֹל. וְאִם לָאו צָרִיךְ לָמוֹל. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר קָטָן הַמְסֻרְבָּל … להמשך קריאה

כֻּלָּם בַּאֲבַק לָשׁוֹן הָרַע – דובב שפתי ישנים

——– י"ט, ט"ז: לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ אֲנִי ה'. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : דֶּרֶךְ כָּל הוֹלְכֵי רָכִיל לִקְרֹץ בְּעֵינֵיהֶם וְלִרְמֹז דִּבְרֵי רְכִילוּתָן, שֶׁלֹּא יָבִינוּ שְׁאָר הַשּׁוֹמְעִים. כַּמָּה זְהִירוּת צָרִיךְ לְהִזָּהֵר בְּכָל דִּבּוּר וּתְנוּעָה שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים, שֶׁלֹּא תֵּחָשֵׁב לָנוּ כְּלָשׁוֹן הָרַע ח"ו *(((ערכין ט"ו ע"ב. ע"ש מה שהובא באורך בגנות ובחומרת המדבר … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות פ-ה

——– [בראשית פרק-מט-ד]&nbsp פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה: [שמות פרק-לט-כו]&nbsp פַּעֲמֹן וְרִמֹּן פַּעֲמֹן וְרִמֹּן עַל שׁוּלֵי הַמְּעִיל סָבִיב לְשָׁרֵת כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה: [במדבר פרק-ז-טו]&nbsp פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה: [במדבר פרק-ז-כא]&nbsp פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן … להמשך קריאה

כח – יש חלוקים בין התורות – קיצור ליקוטי מוהר"ן

יֵשׁ חִלּוּקִים בֵּין הַתּוֹרוֹת. יֵשׁ שֶׁנִּתְּנָה לִכְתֹּב וְיֵשׁ שֶׁלֹּא נִתְּנָה לִכְתֹּב. וּמִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְהַבְחִין וּלְהַכִּיר בֵּין הַתּוֹרוֹת אֵיזֶהוּ נִתְּנָה לִכְתֹּב וְאֵיזֶהוּ לֹא נִתְּנָה לִכְתֹּב הוּא יָכוֹל לְהַכִּיר אֶת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי אֲפִלּוּ אִם עוֹמֵד בֵּין כַּמָּה אֻמּוֹת: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – … להמשך קריאה

פרטים בדיני החזרה

——– לברכה – מנהג בני ספרד כשאומר החזן "מוריד הטל" או "משיב הרוח ומוריד הגשם", עונים הציבור: "לברכה". והטעם בזה, כי בגמרא (תענית ג ע"ב) מבואר שישנם שני סוגי טל, יש טל שיורד בכל לילה ואינו נעצר לעולם, כי אין העולם יכול להתקיים בלעדיו, שהוא הנותן את הלחות באוויר. ויש טל נוסף מיוחד שהוא הנקרא … להמשך קריאה

מַה יְּהֵא מַצַּב הַתּוֹרָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים?

——– א. מַה שֶּׁאָמְרוּ עֲתִידָה תּוֹרָה שֶׁתִּשְׁתַּכַּח מִיִּשְׂרָאֵל כִּוְּנוּ עַל הַדּוֹר הַזֶּה. ב. מַה שֶּׁנֶּאֱמַר עֲתִידָה תּוֹרָה שֶׁתִּשְׁתַּכַּח מִיִּשְׂרָאֵל קָאֵי עַל הַלֵּב, אֲבָל מֵהַפֶּה לֹא תִּשְׁתַּכַּח לְעוֹלָם, וְעַל זֶה בָּאָה הַהַבְטָחָה כִּי לֹא תִּשָּׁכַח "מִפִּי" זַרְעוֹ. ג. מִדְרָשׁ: בְּעִקְּבְתָא דִּמְשִׁיחָא יִהְיֶה רָעָב בָּעוֹלָם שֶׁל שִׁכְחַת הַתּוֹרָה – תִּהְיֶה עִרְבּוּבְיָא גְּדוֹלָה וּבִלְבּוּל הַדַּעַת וְלֹא תִּהְיֶה דַּעַת … להמשך קריאה

סעי' ה' – לא יתפלל במקום פרוץ, כמו בשדה, מפני שכשהוא במקום צניעות חלה עליו אימת מלך ולבו נשבר. – ספר מנחת שי

——– בגמ' ברכות לד: אמר רבא חציף עלי מאן דמצלי בבקתא. ופירש רש"י בקתא היינו בקעה (עיין בערוך שגרס פיקתא) והטעם שכשהוא במקום צניעות חלה עליו אימת מלך ולבו נשבר. ורבינו הגדול מהר"י אבוהב ז"ל כתב שמאחר שהוא במקום מגולה ואינו נכנע לפני בוראו להסתתר במקום נסתר אע"פ שאין נעלם מנגד עיניו הרי זה עז … להמשך קריאה

צער – ספר פלא יועץ

אין ראוי להצטער על שום דבר בעולם כי אם על צער השמים, כי על הבלי העולם אין מקום להצטער כי הכל הבל. וכבר משלו על שאין הקדוש ברוך הוא חס על צער הצדיקים, שמצערים אותם או שמצטערים על מקרי הזמן, שהרי זה דומה לאב שרואה את בנו כשהוא תינוק, שבונה בית מעצים קטנים וקש ושמח … להמשך קריאה

שכרו גדול

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אמרו חז"ל (מסכת שבת קיח ע"א): כל המקיים שלוש סעודות בשבת, ניצול משלוש פורעניות: מחבלו של משיח, מדינה של גיהנם, וממלחמת גוג ומגוג. ואמר רבי יוסי: יהא חלקי בעולם הבא מאוכלי שלוש סעודות בשבת. ואמר רבי שמעון בר יוחאי: כל מי שמשלים שלוש סעודות בשבת, יוצא קול משמים … להמשך קריאה

נוסח ההפרשה לפירות ספק מעושרים – מצוות הארץ: בהלכה ובאגדה

——– כאשר מפריש תרומות ומעשרות מספק, כגון: שמפריש מפירות דמאי [שאינו יודע אם הם מעושרים או לא], או שמפריש מפירות שהם ספק נטע רבעי [כמבואר בהלכות נטע רבעי, שפירות אלו פטורים מתרומות ומעשרות] – יאמר נוסח זה בלי ברכה. לוקח מעט יותר מאחד ממאה [1% ומעט יותר] מכמות הפירות. ואומר [בהבנת הדברים כנ"ל!]: אֶחָד מִמֵּאָה … להמשך קריאה

סימן שצו – שכל אדם יש לו ארבע אמות בשבת – ערוך השולחן

——– א כל אדם – יש לו תחום שבת. ולבד התחום, ואפילו מי שיצא חוץ לתחום – יש לו ד' אמות, דתניא (מ"ח:) "שבו איש תחתיו" – כתחתיו, והוא מדתו של אדם כשפושט ידיו ורגליו. והרי משה אמר להם לאותן שיצאו חוץ לתחום ללקוט את המן. (טור) ומודדין לכל אדם כפי אמותיו, ואם היה ננס … להמשך קריאה

דילוג לתוכן