מַדּוּעַ מֵנִיחַ הַיֵּצֶר לָאָדָם לִלְמֹד תּוֹרָה בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת וּבְרִכּוּז, לַעֲשׂוֹת מִצְווֹת לָרֹב וְכַיּוֹצֵא, וְאִלּוּ בַּתְּפִלָּה מִתְנַפֵּל הוּא עַל הָאָדָם לְבִלְתִּי תֵּת לוֹ מָנוֹחַ לְמַחְשָׁבָה וַאֲפִלּוּ לֹא לִבְרָכָה אַחַת?

——– מטרת ביאת האדם לעולם, מחדלו והצלחתו בפרטות, וכמו כן הגלויות של כלל ישראל בכללות הכל למטרה אחת להכיר ולדעת את ה', ומתוך החושך וההסתר לדעת שאין עוד מלבדו, וכל הנדרש מהאדם בפרטות ועם ישראל בכללות להגיע להכרה בה' כאשר ידם משגת בתוך החושך והערפל המסתיר פני ה', ובכך מגיע האדם לתכליתו. ויתר על כן, … להמשך קריאה

ד. לא שמע בהתחננם אליו להזכירם שלא שמעו לתחנוני אחיהם

——– וכן כשהתחננו אליו לאמר: "לא אדוני ועבדיך באו לשבור אוכל וגו' ויאמר אליהם לא כי ערות הארץ באתם לראות", לא שעה לתחנוניהם כשם שלא שעו המה לתחנוניו. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל … להמשך קריאה

אִסְרוּ חַג

לדעת הרב עובדיה זיע"א ——– יוֹם שֶׁאַחֲרֵי שִׂמְחַת תּוֹרָה נִקְרָא 'אִסְרוּ חַג', וְנוֹהֲגִים לְהַרְבּוֹת בּוֹ קְצָת בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה לִכְבוֹדוֹ שֶׁל הַיּוֹם. (הרמ"א סימן תכט סעיף ב) כָּתַב מָרָן הַחִידָ"א: יִתְאַמֵּץ בְּיוֹם זֶה בְּיִרְאַת שָׁמַיִם וּבְלִמּוּד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ, כִּי הוּא תְּחִלַּת הַשָּׁנָה וְסִימָן טוֹב לְכָל הַשָּׁנָה. (מועד לכל חי סימן כה אות מח) ——– לעילוי נשמת … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר תפארת הקודש דף ט' ע"ב הַמִּתְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחוֹל יוּכַל בְּנָקֵל לְקַבֵּל אוֹר קְדוּשַׁת שַׁבָּת כִּי קְדוּשַׁת שַׁבָּת הִיא קְדוּשָׁה עֶלְיוֹנָה מֵאוֹר אוֹר הָאֲצִילוּת וְאִי אֶפְשַׁר לְאָדָם לְהַשִּׂיגָה מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְלוּבָשׁ בְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחוֹל שֶׁשּׁוֹלְטִים בוֹ טַ"ל מְלָאכוֹת וְהוּא מָשָׁל לְבֶגֶד שֶׁנָפְלוּ בוֹ כְּתָמִים מִשֶׁמֶן וְכַיוֹצֵא שֶׁאִם לֹא יוּרְחַץ וִילוּבַן כָּרָאוּי לֹא … להמשך קריאה

עַל כִּסְאוֹ לֹא יֵשֵׁב זָר – דובב שפתי ישנים

——– י"ד, ל"ה: וּבָא אֲשֶׁר לוֹ הַבַּיִת וְהִגִּיד לַכֹּהֵן לֵאמֹר כְּנֶגַע נִרְאָה לִי בַּבָּיִת. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((נגעים י"ב, ה'.))) אֲפִלּוּ הוּא תַּלְמִיד חָכָם וְיוֹדֵעַ שֶׁהוּא נֶגַע וַדַּאי לֹא יִפְסֹק דָּבָר בָּרוּר לוֹמַר נֶגַע נִרְאָה לִי אֶלָּא כְּנֶגַע נִרְאָה לִי. *(((כן פירש הרמב"ם את הדברים הנ"ל בפירוש המשניות עמ"ס נגעים שם.))) דֶּרֶךְ אֶרֶץ לָמַדְנוּ כָּאן, … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ע-ל

——– [שמות פרק-כא-כד]&nbsp עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן יָד תַּחַת יָד רֶגֶל תַּחַת רָגֶל: [דברים פרק-יז-יא]&nbsp עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל: [דברים פרק-לב-נא]&nbsp עַל אֲשֶׁר מְעַלְתֶּם בִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמֵי מְרִיבַת קָדֵשׁ מִדְבַּר צִן עַל אֲשֶׁר לֹא קִדַּשְׁתֶּם … להמשך קריאה

יח. "והיה הנשאר בציון… קדוש יאמר לו" – התנאים לתואר "קדוש" בתקופה שקודם הגאולה

——– אם כן, כמה אחריות מצד אחד, וזכות מצד שני נזדמן לכל אשר נלחם היום בחירוף נפש להעמיד את עיקרי הדת על תילם, והנזהר מעבירות מפורשות של דאורייתא ודרבנן, בזה כבר זוכה לתואר "קדוש", כי זוהי העבודה של דורנו – לעבוד בכח ובמסירות על יסודי התורה המוכרחים. אין מתבקש מאתנו היום להתחרות במעלות קדמונינו הנשגבות, … להמשך קריאה

חשבון השנים למעשר פירות האילן – מצוות הארץ: בהלכה ובאגדה

——– בט"ו בשבט הוא ראש השנה למעשר של פירות האילן, [לבד מאתרוג שדינו כדלהלן]. והיינו, שכל הפירות שהגיעו לעונת המעשרות [כלומר: שחנטו – שאפשר לזרוע מהם ויצמח, כמבואר לעיל] עד ט"ו בשבט, מפריש מהם מעשר כפי השנה שעברה, אבל אם הגיעו לעונת המעשרות לאחר ט"ו בשבט, מפריש מהם מעשר כפי שנה זו. למשל: תפוחים שגדלו … להמשך קריאה

ח. ככל שיתעצם האדם בזמני העליה להתעלות בהם ולנצלם, כן הרושם שישאר לו בימי הירידה יהא עדיין חזק ועמיד לבל יפול

——– ואם תשאל, ועדיין אין זה הוגן ליטול מהאדם את הכרתו ולנסותו כאשר הוא מחוסר הכרה, ומה הצדק שבהנהגה זו? התשובה היא, דזה ברור שגם כשנופל האדם ממדריגתו עדיין ישנו רושם שנשאר מזמן העליה שלו שאז נחקק בלבו אהבת ה' ויראתו, וככל שיתעצם האדם בזמני העליה כך הרושם של זמן הירידה יהא חזק יותר. ובכן … להמשך קריאה

הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן בִּגְדוּלַת הַמִּשְׁפָּט – ספר מנורת המאור עם פירוש

((( וְיֵשׁ בּוֹ שְׁלֹשָׁה פְּרָקִים))) ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם מוהר"ר משה פרנקפורט דיין ק"ק אמשטרדם מהדורה … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– ספר חסידים סימן רכד מֵקִים דְּבַר עַבְדּוֹ וַעֲצַת מַלְאָכָיו יַשְׁלִים עֶלְיוֹנִים מַסְכִּימִים לְדַעַת תַּחְתּוֹנִים כְּשֶׁעֶלְיוֹנִים אוֹמְרִים לְכָךְ וְכָךְ רָאוּיִים. אוֹמֵר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַמְתִּינוּ עַד שֶׁהַצַדִּיקִים אוֹמְרִים כָּכָה וּלְכָךְ לֹא הָיָה אוֹמֵר שְׁמוּעָה מִפִּי רַבִּי מֵאִיר עַד שֶׁאֱמוֹרָא אָמַר רִבִּי מֵאִיר רִמּוֹן מָצָא תּוֹכוֹ אָכַל קְלִפָּתוֹ זָרַק. וְאַמַר הַשְׁתָּא קָאָמַר וַהֲלֹא הַכֹּל גָּלוּי … להמשך קריאה

הַאִם הָרוּחַ נִכְנֶסֶת בְּכָל אָדָם, כּוֹלֵל קְרוֹבֵי מִשְׁפָּחָה, אוֹ רַק בַּאֲנָשִׁים רְחוֹקִים הַגָּרִים בִּמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים?

——– בִּקְרוֹבִים וּבִרְחוֹקִים. דֻּגְמָאוֹת לְכָךְ בְּסֵפֶר רוּחוֹת מְסַפְּרוֹת (מנחת יהודה) לר' יְהוּדָה פְּתַיָּיא. לְמָשָׁל בִּשְׁנַת תרע"ח בְּחוֹל הַמּוֹעֵד פֶּסַח בָּאָה עָלָיו אִשָּׁה בְּשֵׁם כתון בַּת יוֹנָה יוֹסֵף שֶׁנִּכְנַס בָּהּ רוּחַ שֶׁל אָחִיהָ יְהוּדָה, ע"ש בְּאֹרֶךְ (מנחת יהודה, דפוס ירושלים תשט"ז עמוד ק"ט). (מכאן מס' שאלות ותשובות מהתיחסות הגאון הרב מזוז שליט"א לארוע הדיבוק מדימונה שהיה … להמשך קריאה

לְפִי הַמְבֹאָר בַּתשובה הַקּוֹדֶמֶת שֶׁהַתְּפִלָּה הִיא הָעִקָּר, וַהֲלֹא יָדוּעַ שֶׁהַתּוֹרָה הִיא הָעִקָּר, שֶׁהִנֵּה חַכְמֵי הַתַּלְמוּד שֶׁתּוֹרָתָם אֻמָּנוּתָם לֹא הָיוּ מַפְסִיקִים לַתְּפִלָּה?

——– נמשיל משל: האדם חי ע"י אכילה ושתיה, והם המקיימים את האדם לחיות ולתפקד כראוי, אולם כשהאדם חולה זקוק הוא לרפואות ותרופות להצלת חייו, וכאן לא יספיק שיאכל האדם וישתה כדרכו, כי זקוק הוא לטיפול מיוחד, ולהזרקות חומרים החסרים בגופו בתמצית מתומצתת להברות אותו מחוליו. הראשונים, שהאמונה היתה ברורה בלבם, ופשוטה בדעתם, וכל חיי היום … להמשך קריאה

טעימה לפני הקידוש

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אין לטעום לפני הקידוש (סימן רפט ס"א). ואולם אשה שקשה לה להמתין עד שבעלה יבוא מבית הכנסת ויקדש, טוב שתקדש בעצמה על מיץ ענבים ותאכל לפחות כזית עוגה או תשתה רביעית מהיין, כדי שיחשב לה "קידוש במקום סעודה". אך אם לא נוח לה לקדש, רשאית לטעום בלי קידוש. … להמשך קריאה

"ויקהל משה את כל עדת בני ישראל"

——– "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל". כל לומד כראוי מתבונן מדוע נצרך להקהיל את כולם יחד? במבט פשוט נראה טעם הדבר, שמשה רע"ה רצה למעט בטרחה לחזור ולומר את הדברים כמה פעמים. אולם העובד את ה' כראוי מרגיש מיד שטמון כאן ענין של "אחדות" פנימית, אולם מהי אחדות פנימית, ולשם מה היא נצרכת, … להמשך קריאה

סגולת המנהיג – אפיקי אליהו על התורה

——– א. זאת חוקת התורה וכו' ויקחו אליך פרה אדומה וכו' (יט.ב) איתא בראש השנה (כא:) – "ביקש קהלת למצוא דברי חפץ וכתוב יושר דברי אמת" (קהלת יב.י) ביקש קהלת להיות כמשה, יצתה בת קול ואמרה לו: "וכתוב יושר דברי אמת". ויש לידע, מהי כוונת המדרש "ביקש קהלת להיות כמשה"? ב. עוד צ"ע, מה שייכות … להמשך קריאה

ב. העולם הזה גשר צר מאד – לסכן את האמונה

——– אין לנו מושג על איזה גשר צר אנו מהלכים בנסיונות האמונה בעולם הזה, האדם לא מודע לסכנתו, שהרי כל כך בקלות יכול אדם ליפול למינות ולמעוד לכפירה ממש, והאדם אינו מודע עד כמה הוא קרוב לזה, והרי מה שווים חיי האדם עלי אדמות מבלי שתתבצע תכליתו בעולמו, והלא היא שלימות האמונה והביטחון בבורא, וכמה … להמשך קריאה

סימן רפא – שלא יכרע ב'ולך אנחנו מודים, ' – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן רפא – שלא יכרע ב'ולך אנחנו מודים, ' א אֵין לִשְׁחוֹת בְּוּלְךָ לְבַדְּךָ אֲנַחְנוּ מוֹדִים, שֶׁאֵין לִשְׁחוֹת אֶלָּא בַּמְּקוֹמוֹת שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים. { הַגָּה: וְנוֹהֲגִים שֶׁבְּשַׁבָּת מְאַחֲרִין יוֹתֵר לָבֹא לְבֵית הַכְּנֶסֶת מִבַּחֹל, מִשּׁוּם דְּבַתָּמִיד שֶׁל יְמוֹת הַחֹל נֶאֱמַר בַּבֹּקֶר } (בַּמִּדְבָּר כח, ד) { וְאֵצֶל שַׁבָּת נֶאֱמַר וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת } (בַּמִּדְבָּר כח, ט) { דְּמַשְׁמַע … להמשך קריאה

פרישות – ספר פלא יועץ

הפורש מן העברה כפורש מן המות, ולא זו מן העברה, אלא אפלו מכל דהוא נדנוד עברה. שהרי כתב האר"י ז"ל על הקאוו"י של עכו"ם, וזה לשונו, הפורש ממנו בחל, כפורש מן המות, והפורש ממנו בשבת יזכה לעולם שכלו שבת. ומר מאד, מר ממות היות האדם אשר להבל דמה, גורם פגם וצער וכעס לפני מלך רם … להמשך קריאה

ה. דרש מהם להביא את בנימין להעירם שנתגלגלה חובה על ידם ליטול את בנימין מאביהם, על כי חייבים המה בנטילת יוסף מאביהם, ומגלגלים חובה על ידי חייב

——– ובזה יובן עוד כשאמרו "שנים עשר עבדיך אחים אנחנו וגו' והנה הקטן את אבינו", עונה להם יוסף: "הוא אשר דברתי אליכם לאמר מרגלים אתם, בזאת תבחנו חי פרעה את תצאו מזה כי אם בבוא אחיכם הקטן הנה, אם כנים אתם וגו' ואת אחיכם הקטן תביאו אלי ויאמנו דבריכם ולא תמותו ויעשו כן". בכאן נתכוון … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר חסידים סימן ק"י קי"א שֵׂער בְאִשָּׁה עֶרְוָה וְכָל הָאָמוּר בְּשִׁיר הַשִּׁירִים כְּגוֹן בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים. שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ. שְׁנֵי שָׁדַיִךְ וְכוּ' וְכָל שֶׁדֶּרֶךְ לְכַסּוֹת עֶרְוָה לְאִשָּׁה לְגַלּוֹת. בְּשַׁבָּת אַל יְדַבֵּר אָדָם מֵאוֹהֲבָיו שֶׁמֵּתוּ אוֹ שֶׁהֵן בְּצַעַר כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָעֵר. וְאָסוּר בְּשַׁבָּת לְדַבֵּר דְּבָרִים בְּטֵלִים דִּכְתִיב (ישעיה נח) מִמְּצֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר. וְכֵן מָצִינוּ … להמשך קריאה

יג – כל מה שחולקין עליו יותר, מקרבין אותו יותר להשם יתברך – קיצור ליקוטי מוהר"ן

כְּשֶׁחוֹלְקִים עַל הָאָדָם וְרוֹדְפִים אוֹתוֹ יוּכַל לְהִתְקָרֵב עַל-יְדֵי-זֶה יוֹתֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי הֵם רוֹדְפִים אוֹתוֹ וְהוּא בּוֹרֵחַ בְּכָל פַּעַם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם וְכָל מַה שֶּׁחוֹלְקִים עָלָיו בְּיוֹתֵר מְקָרְבִין אוֹתוֹ בְּיוֹתֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – … להמשך קריאה

משמעות חטאי דור המדבר – תפארת ישראל

——– מקשה הרב "נתיבות שלום": הנה חטאי דור המדבר המנויים בספר "במדבר" הם חלק תורה בפני עצמו, שהתורה מספרת בפרטות את כל עניני החטאים שחטאו ישראל במדבר. וצריך באור, מהו הלמוד הנצחי מכל עניני חטאים אלו, לאור היסוד שהתורה אינה מספרת ספורי מעשיות בעלמא, אלא כל חלקי התורה המה מורים לנו ארחות חיים עד סוף … להמשך קריאה

שב. מצות קרבן העמר של שעורים. – ספר החינוך

שנקריב ביום שני של פסח יתר על המוסף של שאר ימי הפסח כבש בן שנתו לעולה, ועמר אחד של שעורים הנקרא עמר התנופה שנאמר (ויקרא כג י יא) כי תבואו אל הארץ וגו' והבאתם את עמר ראשית קצירכם וגו' והניף את העמר לפני ה' ממחרת השבת. ותרגם אונקלוס מבתר יומא טבא. כלומר, ביום שני של … להמשך קריאה

שיחות הר״ן שז – ספר שיחות הר"ן (הרבי נחמן)

לְעִנְיַן מַה שֶּׁדֶּרֶךְ הָעוֹלָם לוֹמַר בְּכָל שָׁנָה וּבְכָל עֵת שֶׁעַכְשָׁו אֵינָם עִתִּים טוֹבוֹת וּבַשָּׁנִים הַקּוֹדְמִים הָיָה טוֹב יוֹתֵר וְכוּ'. כַּיָּדוּעַ שִׂיחוֹת כָּאֵלּוּ בֵּין רֹב הָעוֹלָם, דִּבַּרְנוּ עִמּוֹ מִזֶּה הַרְבֵּה. וְרֹב הַשִּׂיחָה הָיָה שֶׁסִּפְּרוּ לְפָנָיו הַרְבֵּה שֶׁבַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים הַטּוֹבִים הָיָה הַכֹּל בְּזוֹל גָּדוֹל הַרְבֵּה יוֹתֵר מִשֶּׁל עַכְשָׁו. כִּי לֹא הָיָה אָז נְגִידִים וַעֲשִׁירִים גְּדוֹלִים כְּמוֹ עַכְשָׁו. … להמשך קריאה

שְׁייָרֵי מִצְוָה

לדעת הרב עובדיה זיע"א ——– לְאַחַר הֶחָג לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בַּעֲצֵי הַסֻּכָּה שִׁמּוּשׁ שֶׁל בִּזָּיוֹן, וְלָכֵן לֹא יִדְרֹךְ עֲלֵיהֶם בְּרַגְלָיו וְלֹא יַשְׁלִיכֵם לָאַשְׁפָּה, אֶלָּא יַנִּיחֵם בְּמָקוֹם צָנוּעַ אוֹ בְּצִדֵּי הָרְחוֹב, וְאַף שֶׁלְּאַחַר מִכֵּן בָּאִים פּוֹעֲלֵי הַנִּקָּיוֹן וְזוֹרְקִים אוֹתָם לָאַשְׁפָּה, אֵין בָּזֶה אִסּוּר. (צד, תמט) יֵשׁ לִשְׁאֹל, מַדּוּעַ בְּנֵר חֲנֻכָּה שֶׁכָּבָה בְּתוֹךְ חֲצִי הַשָּׁעָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הַהַדְלָקָה, … להמשך קריאה

דילוג לתוכן