איסור דיבור בין תפילת הלחש לחזרה

——– אסור לדבר שיחה בטלה בין תפילת הלחש לחזרת הש"צ, אבל פסוקים ודברי תורה מן הדין מותר, מלבד השליח ציבור עצמו שמותר לו בהרהור בלבד. וטוב שגם שאר הציבור יהרהרו רק בדברי תורה ולא ידברו כלל. (ה"ע א קצא. ו קמד) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו … להמשך קריאה

בְּמִצְוַת מְחִיַּת עֲמָלֵק נִצְטַוִּינוּ לְהַשְׂנִיא אוֹתוֹ בְּלִבֵּנוּ, כַּמְבֹאָר בְּ"הַחִנּוּךְ", וּבְכֵן הֵיאַךְ מְקַיְּמִים מִצְוָה זוֹ לְשְׂנֹא אֶת עֲמָלֵק, הֲרֵי לִשְׂנֹאת זוֹ מִצְוָה שֶׁבַּלֵּב, וְכַיָּדוּעַ מִצְוָה שֶׁבַּלֵּב צָרִיךְ שֶׁתְּהֵא מֵהַלֵּב?

——– אפשר להמחיש זאת במשל פשוט. אדם שטרח עמל ויגע בגוף ובממון, ובמסירות נפש בהשקעה מאומצת לגדל את בנו לתורה ויראת שמים ומידות טובות, הוציא עליו ממון רב, נתנהו בידי המחנכים הגדולים ביותר, צירף לו "מורה עזר" ועוד ועוד כהנה וכהנה כדי להוציא את בנו עם כל האפשרויות לגדול באמת, ואכן ראה ברכה בעמלו, בנו … להמשך קריאה

סימן שפב – דין דירת נכרי, אם מעכב בעירוב – ערוך השולחן

——– א שנו חכמים במשנה (ס"א:): "הדר עם הכותי בחצר – אינו אוסר עליו, עד שיהיו שני ישראלים דרים בשני בתים, ואוסרין זה על זה." וביארו בגמרא דכך הוא הענין, דמעיקר הדין אין דירת הכותי אוסר על הישראל, אלא שחששו חכמים שלא ילמוד ממעשיו. ולכן אם הוא רק אחד בחצר – לא הוצרכו לתקן, משום … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות שבת פ"ך א. יִשְׂרָאֵל שֶׁאָמַר לְגוֹי לַעֲשׂוֹת לוֹ מְלָאכָה זוּ בְּשַׁבָּת אַף עַל פִּי שֶׁעָבַר וּמַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת מֻתָּר לוֹ לֵיהָנוֹת מֵאוֹתָהּ מְלָאכָה לָעֶרֶב. אַחַר שֶׁיַּמְתִּין בִּכְדֵי שֶׁתֵּעָשֶׂה. וְלֹא אָמְרוּ בְּכָל מָקוֹם שֶׁיַּמְתִּין בִּכְדֵי שֶׁיֵּעָשֶׂה אֶלָּא מִפְּנֵי דָבָר זֶה שֶׁאִם תֹּאמַר יְהֵא מֻתָּר מִיָּד שֶׁמָּא יֹאמַר לְגוֹי לַעֲשׂוֹת לוֹ וְיִמְצָא הַדָּבָר … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם ה' שבע פ"ח א. הַחוֹרֵשׁ כָּל שֶׁהוּא חַיָּב. הַמְנַכֵּשׁ בְּעִיקְרֵי הָאִילָנוֹת. וְהַמְּקַרְסֵם עֲשָׂבִים אוֹ הַמְּזָרֵד אֶת הַשְּׂרִיגִים כְּדֵי לְיַפּוֹת אֶת הַקַּרְקַע הֲרֵי זֶה תּוֹלְדַת חוֹרֵשׁ וּמִשֶּׁיַּעֲשֶׂה כָּל שֶׁהוּא חַיָּב. וְכֵן הַמַּשְׁוֶה פְּנֵי הַשָּׂדֶה כְּגוֹן שֶׁהִשְׁפִּיל הַתֵּל וּרְדָדוֹ. אוֹ מִלֵּא הַגַּיְא חַיָּב מִשּׁוּם חוֹרֵשׁ וְשִׁיעוּרוֹ כָּל שֶׁהוּא. וְכֵן כָּל הַמַּשְׁוֶה גוּמוֹת שִׁיעוּרוֹ כָּל שֶׁהוּא: … להמשך קריאה

פריה ורביה – ספר פלא יועץ

פריה ורביה היא מצוה רבה ואשריהם ישראל היושבים בערי ישמעאל כלם זהירין, יש זריזין מקדימין ויש מאחרין, אבל אין גם אחד שלא יעסק בפריה ורביה. אבל בערי אדום יש ויש שאין נושאים נשים ומזקינים ומתים כערער בערבה במשאות שוא ומדוחים, אוי להם ואוי לנפשם, שהרי מי לנו גדול מחזקיהו המלך שהיה צדיק גמור ורבה וקבץ … להמשך קריאה

שג. שלא לאכל מתבואה חדשה קדם כלות ששה עשר בניסן. – ספר החינוך

שלא לאכל מתבואה חדשה קדם כלות יום ששה עשד בניסן. שנאמר (ויקרא כג יד) ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה. משרשי המצוה. לפי שעקר מחיתן של בריות, היא בתבואות, ועל כן ראוי להקריב מהן קרבן לשם אשר נתנה טרם יהנו מהן בריותיו, וכעין מה שאמרו זכרונם לברכה (ברכות לה, א) בדומה לזה, … להמשך קריאה

מַהוּ סוֹד פָּרָה אֲדֻמָּה שֶׁמְּטַמֵּאת אֶת הַטְּהוֹרִים וּמְטַהֶרֶת אֶת הַטְּמֵאִים?

——– שֶׁהִנֵּה הַנִּטְהָרִים עַל יְדֵי הַפָּרָה – מִטַּהֲרִים, וְהָעוֹסְקִים בְּטָהֳרַת הַטְּמֵאִים – נִטְמָאִים. רמז גדול יש כאן. ידוע שה"מין" הוא בבחינת מת, וכמובא בגמרא דמאן דפריש ממינות – מיית. דהמין והאפיקורוס שרחוק מהאמונה הינו בבחינת מת שנסתלקה ממנו כל חיותו. ובעצם לא רק הוא בסכנה אלא גם כל הקרב אליו, ואף זה שקרב אליו במטרה … להמשך קריאה

הֵיאַךְ לְהַתְחִיל בְּפֹעַל בְּכַוָּנַת הַמֵּאָה בְּרָכוֹת?

——– המשגיח הגר"י לוינשטיין זצ"ל היה אומר שכדי להצליח בכוונה בתפילה יש ללכת בצעדים איטיים ועקביים, ולמשל: לקחת על עצמך מתחילה ברכה אחת או שתים שעליהם תתן את כל כוחך וכגון ברכה ראשונה של ברכת אבות, ברכה ראשונה של ברהמ"ז, ברכת אשר יצר, וכיוצא, וכשתתחזק בזה תלך ותוסיף, כדי שלא יהא בגדר תפסת מרובה לא … להמשך קריאה

הַאִם נִתָּן לְהוֹצִיא אֶת הָרוּחַ גַּם בַּלַּיְלָה, אוֹ רַק בַּיּוֹם?

——– אֵין הֶבְדֵּל. אִם יֵשׁ תַּלְמִיד חָכָם וְצַדִּיק שֶׁתְּפִלָּתוֹ מִתְקַבֶּלֶת, יָכוֹל לְהוֹצִיא בְּכָל שָׁעָה. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא … להמשך קריאה

סימן רפב – קריאת התורה והמפטיר בשבת – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן רפב – קריאת התורה והמפטיר בשבת א א מוֹצִיאִין סֵפֶר תּוֹרָה וְקוֹרִין בּוֹ ב שִׁבְעָה; וְאִם רָצָה לְהוֹסִיף, ג מוֹסִיף. { הַגָּה: וְהוּא הַדִּין בְּיוֹם טוֹב מֻתָּר } ד { לְהוֹסִיף עַל הַקְּרוּאִים } (רַמְבַּ"ם פ' י"ב מֵה"ת וּתְשׁוּבַת מַהֲרַ"ם וּבֵית יוֹסֵף). { וְיֵשׁ אוֹמְרִים דִּבְיוֹם טוֹב אֵין לְהוֹסִיף } (ר"ן פֶּרֶק הַקוֹרֵא) { … להמשך קריאה

סימן שפג – כשאין הכותי בביתו – אינו מעכב העירוב – ערוך השולחן

——– א כתבו הטור והש"ע: "כותי הדר עם שני ישראלים ואין הכותי בביתו – אינו אוסר, ויערבו ויהיו מותרים. בא הכותי בשבת – אוסר והעירוב בטל. ומיהו, יכולים לשכור ממנו בשבת ואחר כך יבטל אחד לחבירו, ויהיה היחיד מותר. וכל שכן אם מת הכותי בשבת – שיבטל אחד לחבירו, ויהיה היחיד מותר" עכ"ל, ודבריהם צריכים … להמשך קריאה

מִרְקַחַת – רִבָּה

לדעת הרב עובדיה זיע"א ——– נָהֲגוּ יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים לְאַחַר הֶחָג לְבַשֵּׁל אֶת הָאֶתְרוֹג עִם מַיִם וְסֻכָּר וְלַעֲשׂוֹתוֹ מִרְקַחַת [רִבָּה], וּלְאָכְלוֹ בְּט"ו בִּשְׁבָט, שֶׁהוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָנוֹת, וְלֹא יְבָרְכוּ עָלָיו 'שֶׁהֶחֱיָנוּ'. (כף החיים. תמט, תנ) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים … להמשך קריאה

פֶּרֶק רִאשׁוֹן [רכב] – ספר מנורת המאור עם פירוש

גָּדוֹל הוּא דְּבַר הַמִּשְׁפָּט, שֶׁבָּחַר בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹתֵר מִכָּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּדְגָרְסִינָן בְּאֵלֶּה הַדְּבָרִים רַבָּה: "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים" (דברים טז, יח), הַדָּא הוּא דִּכְתִיב: "עֲשׂה צְדָקָה וּמִשְׁפָּט נִבְחָר לַה' מִזָּבַח" (משלי כא, ג), מִפְּנֵי שֶׁהַקָּרְבָּנוֹת לֹא הָיוּ נוֹהֲגוֹת אֶלָּא בִּפְנֵי הַבַּיִת, אֲבָל הַצְּדָקָה וְהַדִּינִין נוֹהֲגִין בֵּין בִּפְנֵי הַבַּיִת בֵּין שֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת. דָּבָר אַחֵר: … להמשך קריאה

סעי' א' – זמן תפלת השחר מעמוד השחר עד סוף ארבע שעות וכיון שעיקר מצותה בנץ לא יתפלל קודם ואם התפלל משעלה עמוד השחר יצא. ואם התפלל אחר ארבע שעות עד חצות אין לא שכר תפלה בזמנה אבל יש לו שכר תפלה. – ספר מנחת שי

——– בגמ' ברכות כו. תנן תפלת השחר עד חצות רבי יהודה אומר עד ארבע שעות ומסיק בגמ' כז. דהלכתא כרבי יהודה הואיל ותנן בבחירתא כוותיה. ואסיקנא דעד סוף ארבע שעות קאמר. והא דתניא מצותה עם הנץ החמה כי תניא ההיא לותיקין ופירש רש"י לותיקין המקדימים למצוות ומחזרים לעשות דבר בזמנו ומצותו מקדימים לאחר הנץ החמה … להמשך קריאה

ט. עיקר הפשיעה של הנופל ונכשל בתקופות הירידה הוא על שלא ניצל כראוי את ימי העליה

——– ואדרבא, הפשיעה של המעידה בנסיון הינה רק בגלל שלא ניצל האדם כראוי את ימי העליה, שהרי בזמני הירידה קשה מאד להתמודד, ואם כן המבוקש מהאדם הוא להתחזק בימי העליה, והאשמה של המעידה בימי הירידה היא המחדל והעצלות בימי העליה, וכמבואר, דהוא ממש כמו שאין לתבוע מהנבחן מדוע אינך יודע במבחן אלא מדוע לא התכוננת … להמשך קריאה

אחדות חומרית – לעומת אחדות רוחנית

——– בעולם החומרי, עולם הגשם, האחדות והפירוד נמדדים בחיבור ממשי. כלומר אם אני אחבר שני ארונות זה לזה נראה אותם כאחד, ואם אפריד אותם, אע"פ שדומים זה לזה בצורתם בצבעם ובכל מרכיביהם, מ"מ הרי הם שנים ונפרדים זה מזה. אולם בעולם הרוחני הדבר שונה לחלוטין, המושג אחדות והמושג פירוד, ענינם פנימי יותר ומהותי יותר. ברוחניות … להמשך קריאה

פרשת חקת – תפארת ישראל

——– זאת התורה אדם כי ימות באהל (יט, יד) דרשו חז"ל: אין התורה מתקימת אלא במי שממית עצמו עליה. גדר ממית עצמו על התורה, אפשר להסבירו בכמה אפנים שנבארם לקמן, ולאו דוקא כונת חז"ל – אין התורה מתקימת – דוקא לתורה, אלא כל עבודת ה' בכללות שכלה תורה היא צריכה היא לגדריה שנבארם בסיעתא דשמיא. … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מלוקט מספרי מוסר מִן הַשְּׁלשָׁה שֶׁהֵם רָאשֵׁי תֵיבוֹת שֶׁפַע הַנֶאֱמָרִים. הֲכִי נִכְבָּד שִׁי"ן רוֹמֵז לְשַׁבָּת. כִּי הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת כְּהִלְכָתוֹ בְּמַחֲשָׁבָה וְדִבּוּר וּמַעֲשֵׂה אֲפִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה כֶּאֱנוֹשׁ מוֹחֲלִין לוֹ. וּבְוַדַּאי שֶׁמּוֹעִיל לְתַקֵּן פְּגָם הַבְּרִית דְּהַהוּא צַדִּיקָא בִּשְׁבִיעֲתָא אָחִיד. וּמַעֲלִים עָלָיו כְּאִלּוּ קִיֵּים כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה. וּבְיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִזָּהֵר מִדִּבּוּר שֶׁל חוֹל וְקַל וָחוֹמֶר מִדִּבּוּר … להמשך קריאה

פרשת מטות א' – מאמר פד – אין המטרה מקדשת את האמצעים

——– "ויקצוף משה על פקודי החיל" (לא, יד) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם … להמשך קריאה

שיחות הר״ן שח – ספר שיחות הר"ן (הרבי נחמן)

וְיֵשׁ לָנוּ בָּזֶה שִׂיחוֹת הַרְבֵּה, שֶׁכָּל דִּבּוּרִים וְשִׂיחוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁל הָעוֹלָם הַכֹּל הֵם מִן הַיֵּצֶר הָרָע, שֶׁמַּרְבֶּה שִׂיחוֹת כָּאֵלֶּה לְהַכְבִּיד הַצַּעַר וּלְהַגְדִּיל דַּאֲגַת הַפַּרְנָסָה כְּאִלּוּ עַכְשָׁו ח"ו, אָפֵס תִּקְוָה. וּבֶאֱמֶת הוּא שֶׁקֶר וְכָזָב כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְפַרְנֵס וּמְכַלְכֵּל הָעוֹלָם תָּמִיד וּבְכָל דּוֹר וּבְכָל שָׁנָה נִמְצָאִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים. וְאִם נִסְתַּכֵּל הֵיטֵב בְּכָל שָׁנָה וּבְכָל עֵת, בְּוַדַּאי … להמשך קריאה

ו. האחים מבינים הרמז ואז פורש יוסף ובוכה

——– ואכן אז מיד הבינו את החשבון הזה שנעשה להם, וכנאמר מיד בפסוק שלאחריו: "ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באת עלינו הצרה הזאת וגו' וגם דמו הנה נדרש", ולכאורה מהו "על כן" מה סיבה יש כאן? אלא אמרו: "על כן באת … להמשך קריאה

חכם שממתינים לו

——– חכם בקהל שממתינים לו שיסיים תפילתו, ובזמן הזה חלק מהציבור מדברים, הנכון שיזדרז בתפלתו, כדי שלא יכשלו. כי לבד מהאיסור לדבר בין הלחש לחזרה, יש איסור גם בדיבורים בטלים בבית הכנסת. ומכל מקום בהגיעו לאלוקי נצור, רשאי לפסוע שלוש פסיעות ולסיים שם. וכן העיד הגאון רבי חיים פלאג'י על סבו הגאון חקרי לב, שבמשך … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ע-מ

——– [בראשית פרק-כא-לא]&nbsp עַל כֵּן קָרָא לַמָּקוֹם הַהוּא בְּאֵר שָׁבַע כִּי שָׁם נִשְׁבְּעוּ שְׁנֵיהֶם: [בראשית פרק-לא-לב]&nbsp עִם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךָ לֹא יִחְיֶה נֶגֶד אַחֵינוּ הַכֶּר לְךָ מָה עִמָּדִי וְקַח לָךְ וְלֹא יָדַע יַעֲקֹב כִּי רָחֵל גְּנָבָתַם: [בראשית פרק-לב-טו]&nbsp עִזִּים מָאתַיִם וּתְיָשִׁים עֶשְׂרִים רְחֵלִים מָאתַיִם וְאֵילִים עֶשְׂרִים: [שמות פרק-ט-יז]&nbsp עוֹדְךָ מִסְתּוֹלֵל בְּעַמִּי לְבִלְתִּי שַׁלְּחָם: [שמות … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– משערי תשובה לר"י דף ו' ע"ג מֵעִקְרֵי הַתְּשׁוּבָה לְהֵיטִיב פָּעֳלָיו בַּדָּבָר אֲשֶׁר זָדָה עָלָיו. אִם הִסְתַּכֵּל בָּעֲרָיוֹת יִתְנַהֵג בִּשְׁחוֹחַ עֵינָיִם. אִם חָטָא בִלְשׁוֹן הָרָע יַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה וּבְכָל הָאֵיבָרִים אֲשֶׁר חָטָא יִשְׁתַּדֵּל לְקַיֵּם בָּהֶם הַמִּצְוֹת. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הַצַדִּיקִים בְּאוֹתוֹ דָבָר שֶׁחוֹטְאִים בּוֹ מִתְרַצִים. עוֹד אָמְרוּ אִם עָשִׂיתָ חֲבִילוֹת שֶׁל עֲבֵירוֹת עֲשֵׂה כְּנֶגְדָּן … להמשך קריאה

יד – רבים לוחמים לי מרום – קיצור ליקוטי מוהר"ן

כְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם שֹׂנְאִים לְמַטָּה כָּךְ יֵשׁ לוֹ שֹׂנְאִים לְמַעְלָה: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת חכמים" להדפסת והפצת ספרי רבי נחמן מברסלב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן