כל אדם מפרש חטא הקדמונים לפי העולם שבו הוא אוחז

——– כלל ברור ומוחלט, אין אדם יכול להבין דבר שלמעלה ממדריגתו! ואף אם בשכלו נדמה לו שמבין, מ"מ בלבו אינו מבין כלל. וגם בשכלו שנראה לו שמבין, אינו מבין אלא את חיצוניות הדברים ושטחיותם, ולא את המכוון האמיתי, ולכך קרוב לודאי שיטעה אף בשכלו [עיקשי הלב יתעקשו שבשכלם אפשר להבין למעלה ממדריגתם, אולם עקשנות זו … להמשך קריאה

טז. תפקידנו – דור של תכלית ירידת הדורות – לסיים ולגמור את ההכנה לקראת עולם התיקון, שבעיקרו הוא ביותר "כח" – מסירות נפש, ולא כ"כ ב"מוח" דהיינו רגש והתלהבות

——– אם נמשיל זאת לבניית בנין מופלא וענק, הרי שבתחילה משקיעים בו אדריכלים, מהנדסים וקבלנים, את מיטב מוחותיהם של שנות למידה עשרות שנים, עד שלבסוף מעמידים את הבנין על יסודות מוצקים, גומרים את הסדרת והתקנת החשמל והמים, את הצביעה וכן את יתר העבודות הנצרכות. אולם עדיין הכל מלא בלכלוך ובעפר ובכתמי צבע. את סיום הגמר … להמשך קריאה

כיבוד לקהל

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– כשיש שמחה בבית הכנסת כחתן או ברית מילה, ומכבדים את הקהל במיני מאכל, ישימו לב להביא כמות מספקת של עוגות, קוגל, בורקס וכיוצא, כדי שכל אחד יאכל לפחות כזית [27 גרם] דגן, ויצא ידי חובת "קידוש במקום סעודה". ואמנם המקילים לטעום רק מעט מהמגדנות פחות מכזית, יש להם … להמשך קריאה

שיחות הר״ן שו – ספר שיחות הר"ן (הרבי נחמן)

שַׁיָּךְ לְהָא"ב הֶחָדָשׁ אוֹת ד' דַּעַת סִימָן א' הַמַּתְחִיל: דַּע כִּי לְכָל הָעוֹלָמוֹת וּלְכָל נִבְרָא יֵשׁ קוֹמָה מְיֻחֶדֶת וְכוּ', לְמָשָׁל מִין הָאַרְיֵה וְכוּ'. וְהַהֶבְדֵּלִים כֻּלָּם הֵם רְמוּזִים בִּתְמוּנַת הָאוֹתִיּוֹת וּבְצֵרוּפֵיהֶם. וְהַזּוֹכֶה לְהָבִין אֶת הַתּוֹרָה וְכוּ'. נִרְאֵה לִי שֶׁזֶּהוּ עִנְיַן הַשִּׂיחָה שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ קֹדֶם שַׁבָּת חֲנֻכָּה תקס"ה מֵעִנְיַן הַבְּרִיּוֹת שֶׁל הָעוֹלָם, שֶׁכָּל הַתְּמוּנוֹת וְהַצּוּרוֹת שֶׁל … להמשך קריאה

כל מעשה קטן משפיע – אפיקי אליהו על התורה

——– א. ויקחו אליך פרה אדמה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה עול (יט.ב) פירש רש"י – "אדומה תמימה"- שתהא תמימה באדמימות, שאם היו בה שתי שערות שחורות פסולה. ויש להבין, מה העניין שמוכרחה התורה להיות פרה תמימה באדמימותה עד ששתי שערות שחורות פוסלות אותה, בנוסף לפסול ה"לא עלה עליה עול". הרי … להמשך קריאה

שלא לעשות מלאכה ביום שביעי של פסח. – ספר החינוך

שלא נעשה מלאכה ביום שביעי של פסח, שהוא יום אחד ועשרים בניסן, שנאמר (ויקרא כג ח) ביום השביעי מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו. שורש מצוה זו וכל ענינה, כתוב במצוה הקודמת (מצוה רחצ) דהינו יום ראשון של פסח. ואולם ראוי שאבאר לך בני כאן, ענין שני ימים טובים בכל מועד ומועד, ותורתנו לא … להמשך קריאה

זוהר יתרו דף פ"ח ע"א – חק לישראל

——– תָּא חֲזֵי בְּכָל שִׁתָּא יוֹמָא דְשַׁבַּתָּא כַּד מְטָא שַׁעְתָּא דִצְלוֹתָא דְמִנְחָה דִּינָא תַּקִּיפָא שַׁלְטָא וְכָל דִּינִין מִתְעָרִין, אֲבָל בְּיוֹמָא דְשַׁבַּתָּא כַּד מְטָא עִידָן דִצְלוֹתָא דְמִנְחָה רַעֲוָא דְרַעֲוִין אִשְׁתְּכַח וְעַתִּיקָא קַדִּישָׁא גַלְיָא רָצוֹן דִּילֵיהּ וְכָל דִּינִין מִתְכַּפְיָין וּאִשְׁתְּכַח רְעוּתָא וְחֶדוּ בְּכֹלָא וּבְהָאי רָצוֹן אִסְתְּלַק מֹשֶׁה נְבִיאָה מְהֵימְנָא קַדִּישָׁא מֵעַלְמָא בְגִין לְמִנְדַּע דְּלָא בְדִינָא אִסְתְּלַק. וְהַהוּא … להמשך קריאה

הַכְּלָל הַתְּשִׁיעִי: לָדוּן דִין אֱמֶת – ספר מנורת המאור עם פירוש

(((וְנֶחְלָק לִשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים: הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן, בִּגְדוּלַת הַמִּשְׁפָּט; הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי, בְּאֵיכוּת הַמִּשְׁפָּט; הַחֵלֶק הַשְּׁלִישִׁי, בִּשְׂכַר הַמִּשְׁפָּט))) ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם ה' שבת פ"ג א. מוּתָר לְהַתְחִיל בִּמְלָאכָה בְעֶרֶב שַׁבָּת אַף עַל פִּי שֶׁהִיא נִגְמֶרֶת מֵאֵלֶיהָ בְּשַׁבָּת שֶׁלֹא נֶאֱסָר עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה אֶלָא בְעַצְמוֹ שֶׁל יוֹם אֲבָל כְּשֶׁתֵּעָשֶׂה הַמְּלָאכָה מֵעַצְמָהּ בְּשַׁבָּת מוּתָר לָנוּ לֵיהָנוֹת בְּמַה שֶׁנַּעֲשֶׂה בְּשַׁבָּת מֵאֵלָיו: ב. כֵּיצַד. פּוֹתְחִין מַיִם לְגִינָה עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁיכָה וְהִיא מִתְמַלֵּאת וְהוֹלֶכֶת כָּל הַיּוֹם כּוּלוֹ. וּמַנִיחִין … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות שבת פרק י א. הַקּוֹרֵע כְּדֵי לִתְפֹּר שְׁתֵּי תְּפִירוֹת חַיָב. אֲבָל הַקּוֹרֵעַ לְהַפְסִיד פָּטוּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְקַלְקֵל. הַקּוֹרֵעַ בַּחֲמָתוֹ אוֹ עַל מֵת שֶׁהוּא חַיָּב לִקְרֹעַ עָלָיו חַיָּב מִפְּנֵי שֶׁמְּיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ בְּדָבָר זֶה וְיָנוּחַ יִצְרוֹ וְהוֹאִיל וַחֲמָתוֹ שׁוֹכֶכֶת בְּדָבָר זֶה הֲרֵי הוּא כִּמְתַקֵּן וְחַיָּב וְהַפּוֹתֵחַ בֵּית הַצַוָּאר בְּשַׁבָּת חַיָּב: ב. הַמְדַבֵּק נְיָרוֹת אוֹ … להמשך קריאה

לא יודע לקדש

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מי שאינו יודע לקדש קידוש היום [דהיינו שאינו יודע לברך 'בורא פרי הגפן'], רשאי חברו לקדש לו, וישתה השומע רוב רביעית [41 גרם] יין, והמקדש אינו חייב לשתות [ואולם טוב שישתה המקדש, רביעית [81 גרם] יין, אך אם כבר קידש לעצמו, די שישתה רוב רביעית. וכמבואר לעיל בענין … להמשך קריאה

א. מטרת מצות "שביעית"

——– עתה נביא על תכלית מטרת מצות השמיטה היכן "הלתענג על ה"' מונח במצוה זו, דבשלמא בכל המצוות מובן "הלהתענג על ה"' שבהם, וכגון שבת, תורה, תפילה, מועדים וכיוצא, אולם מה "להתענג על ה"' ישנו בשביתת שנה שלמה מהגדלת העסקים ומהפקרת כל התוצרת, וכאמור דבהכרח זו כוונת התורה להגיע לתכלית להתענג על ה', ובמיוחד מודגש … להמשך קריאה

ז. משמעות הנסיון שהוא תכלית האדם – בשעה שהוא בשלבי ירידה עם הכרה כהה כי רק אז ניכרת גבורתו

——– ובזה כדאי להאריך קצת בהבנת "משמעות הנסיונות החולפים עלינו". לכל אדם יש זמני עלייה והארת פנים מה' אליו, וכמו כן זמנים אשר בהם מרגיש האדם את שידור האהבה ומאור פניו יתברך אליו, וכאילו מרחף הוא בפסגות גבוהות של דביקות והרגשתו טובה מאד עליו, אולם כבר מנוסה הוא שימים אלו אינם ארוכים ואורם אינו דולק … להמשך קריאה

יז. הסבוך וסרוך ביותר בבילבולים, רב חלקו ושותפותו בנצחון הקדושה במלחמת סוף הימים – מלחמת הקדושה והסט"א

——– דוקא זה שאחוז ואפילו בחלק ממה שהזכרנו, זהו היום חייל הלוחם בשער הקשה – שער החמישים של הטומאה, וכמה שהאדם יותר מסובך וסרוך בבילבולים ומניעות, כן יותר יש לו יד וחלק בנצחון מלחמה זו, ולא כמו שחושבים העולם שהיום זה זמן של ישוב הדעת, וכל מי שיש לו פחות נסיונות הוא המשובח. אינו כן, … להמשך קריאה

סימן רפ – תשמיש המטה בשבת – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן רפ – תשמיש המטה בשבת א תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה א מִתַּעֲנוּגֵי שַׁבָּת הוּא, לְפִיכָךְ עוֹנַת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הַבְּרִיאִים מִלֵּיל שַׁבָּת לְלֵיל שַׁבָּת. ב מֻתָּר ב לִבְעֹל לְכַתְּחִלָּה בְּתוּלָה בְּשַׁבָּת, וְאֵין בּוֹ מִשּׁוּם חוֹבֵל וְלֹא מִשּׁוּם צַעַר לָהּ. באר היטב – סימן רפ – תשמיש המטה בשבת א א מתענוגי שבת. ויהיה זהיר לקיים עונתו ומצוה … להמשך קריאה

גדול השלום – תפארת ישראל

——– איתא במדרש (בר פרשה ל"ח) רבי אומר: גדול השלום, שאפלו ישראל עובדים עבודת כוכבים ושלום ביניהם, אמר המקום, כביכול איני יכול לשלט בהן כיון ששלום ביניהם, שנאמר (הושע ד', י"ז) "חבור עצבים אפרים הנח לו", אבל משנחלקו, מה הוא אומר (שם י', ב') "חלק לבם עתה יאשמו". הא למדת, גדול השלום ושנואה המחלקת. ואמרו … להמשך קריאה

סימן שפא – דין המבטל רשותו ועבר והוציא וביטול רשות מחצר לחצר ועוד דינים – ערוך השולחן

——– א כתבו הטור והש"ע: "המבטל רשותו והוציא אחר כך מביתו לחצר, בשוגג – אינו אוסר, במזיד – אוסר, שהרי חוזר מביטולו שביטל. ואם החזיקו בו כבר, שהוציאו מבתיהם לחצר או שהכניסו מחצר לבתיהם – אינו יכול לחזור מביטולו, ולרש"י – אין חזקה מועלת אלא אם כן החזיקו משחשיכה" עכ"ל, דמבעוד יום לא שייך חזקה, … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות שבת פרק ט' א. הַמְּלַבֵּן אֶת הַצֶמֶר אוֹ אֶת הַפִּשְׁתָּן אוֹ אֶת הַשָּׁנִי וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּהֶן מִמָּה שֶׁדַרְכָּן לְהִתְלַבֵּן חַיָּיב. וְכַמָּה שִׁיעוּרוֹ כְּדֵי לִטְווֹת מִמֶּנּוּ חוּט אֶחָד כִּמְלוֹא רוֹחַב הַסִּיט כָּפוּל שֶׁהוּא אוֹרֵךְ אַרְבָּעָה טְפָחִים: ב. הַמְּכַבֵּס בְּגָדִים הֲרֵי הוּא תוֹלְדַת מְלַבֵּן וְחַיָּיב וְהַסּוֹחֵט אֶת הַבֶּגֶד עַד שֶׁיּוֹצִיא הַמַּיִם שֶׁבּוֹ הֲרֵי זֶה … להמשך קריאה

יב – כשאדם הולך אחר שכלו וחכמתו – קיצור ליקוטי מוהר"ן

א כְּשֶׁאָדָם הוֹלֵךְ אַחַר שִׂכְלוֹ וְחָכְמָתוֹ, יוּכַל לִפֹּל בְּטָעוּתִים וּמִכְשׁוֹלוֹת רָעִים וְלָבוֹא לִידֵי רָעוֹת גְּדוֹלוֹת חַס וְשָׁלוֹם, כַּאֲשֶׁר רַבִּים נִכְשְׁלוּ וְנָפְלוּ מְאֹד עַל-יְדֵי חָכְמָתָם וְחָטְאוּ וְהֶחֱטִיאוּ אֶת הָרַבִּים רַחֲמָנָא לִצְלָן. וְהַכֹּל הָיָה עַל- יְדֵי חָכְמָתָם הָרָעָה. כִּי עִקַּר הַיַּהֲדוּת הוּא לֵילֵךְ בִּתְמִימוּת וּפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת וּלְהִסְתַּכֵּל בְּכָל דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה שֶׁיִּהְיֶה שָׁם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלִבְלִי … להמשך קריאה

שתבנה בית המקדש במהרה בימינו

——– נהגו לומר אחר עושה שלום, יהי רצון… שתבנה בית המקדש במהרה בימינו וכו'. והטעם לזה, כי התפלה במקום הקרבנות, וזו העת לבקש שיבנה בית המקדש ונקריב קרבנות ממש. ועוד, כי בשביל שלוש פסיעות שפסע נבוכדנצאר לכבוד הקב"ה [באגרת ששלח מרודך בלאדן לחזקיהו המלך (סנהדרין צו ע"א)] עלה לגדולה והחריב את בית המקדש, והוא ובנו … להמשך קריאה

מַהוּ כֹּחָהּ שֶׁל מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל – "לְכַפֵּר עַל נַפְשׁוֹתֵיכֶם", וַהֲלֹא אֵינוֹ אֶלָּא מַתָּנָה מוּעֶטֶת, וְנֶאֱמַר עָלֶיהָ שֶׁבְּכֹחָהּ לְכַפֵּר מַה שֶּׁלֹּא נֶאֱמַר בַּמַּתָּנוֹת הָרַבּוֹת שֶׁהֵבִיאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּנִדְבַת לִבָּן לַמִּשְׁכָּן פִּי כַּמָּה וְכַמָּה מִמַּחֲצִית הַשֶּׁקֶל?

——– עיין בשיחות מוסר להגר"ח שמואלביץ שנה תשל"א פרשת "כי תשא", וכן ב"נתיבות שלום" – "שמות" בסוף הספר. ומבואר בדבריהם דענין מחצית השקל הוא ללכד את עם ישראל לעשות מעשה משותף ואחיד ללא יציאת דופן וחריגה, ולכך "העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט", והרי מחצית השקל ניתן לקרבנות ולאדני המשכן שהמה יסודות המשכן, להורות כי … להמשך קריאה

חשבון השנים למעשר ירקות – מצוות הארץ: בהלכה ובאגדה

——– גם בירקות, ראש השנה למעשר הוא באחד בתשרי. אלא שהמודד אינו לפי עונת המעשרות, אלא לפי שעת הלקיטה, ולכן כל שלקט את הירק עד ראש השנה, מפריש ממנו מעשר כפי השנה שעברה, אבל אם לקט אותו לאחר ראש השנה, מפריש ממנו מעשר כפי השנה החדשה. למשל: מלפפונים שנלקטו במשך השנה השניה, עד ראש השנה … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ע-כ

——– [דברים פרק-ד-ג]&nbsp עֵינֵיכֶם הָרֹאֹת אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה בְּבַעַל פְּעוֹר כִּי כָל הָאִישׁ אֲשֶׁר הָלַךְ אַחֲרֵי בַעַל פְּעוֹר הִשְׁמִידוֹ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ: [דברים פרק-יט-ז]&nbsp עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר שָׁלֹשׁ עָרִים תַּבְדִּיל לָךְ: [דברים פרק-כג-ה]&nbsp עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם וַאֲשֶׁר שָׂכַר עָלֶיךָ אֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר מִפְּתוֹר … להמשך קריאה

הַאִם הָרוּחַ נִכְנֶסֶת בְּכָל אָדָם, אוֹ רַק בְּאָדָם שׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת?

——– נִכְנֶסֶת בְּכָל אָדָם, וְדַוְקָא בְּאָדָם צַדִּיק מְפַחֶדֶת לְהִכָּנֵס, אֶלָּא אִם כֵּן נִכְשַׁל בְּמַשֶּׁהוּ. מְפֻרְסָם הַמַּעֲשֶׂה בָּאִשָּׁה שֶׁנִּכְנַס בָּהּ רוּחַ בִּימֵי מהרח"ו, וְשָׁאַל הָרַב אֶת הָרוּחַ לָמָּה נִכְנַס בָּהּ, וְעָנָה מִפְּנֵי שֶׁאֵינָהּ מַאֲמִינָה בְּנֵס יְצִיאַת מִצְרַיִם, וְהַרְבֵּה כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי … להמשך קריאה

דַּעַת נוֹטָה – דובב שפתי ישנים

——– י"ד, ל"ה: וּבָא אֲשֶׁר לוֹ הַבַּיִת וְהִגִּיד לַכֹּהֵן לֵאמֹר כְּנֶגַע נִרְאָה לִי בַּבָּיִת. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((נגעים י"ב, ה'.))) אֲפִלּוּ הוּא תַּלְמִיד חָכָם וְיוֹדֵעַ שֶׁהוּא נֶגַע וַדַּאי, לֹא יִפְסֹק דָּבָר בָּרוּר לוֹמַר נֶגַע נִרְאָה לִי אֶלָּא כְּנֶגַע נִרְאָה לִי. *(((ברכות ד' ע"א. וכפירוש הרמב"ם על המשנה בנגעים י"ב, ה'.))) לַמֵּד לְשׁוֹנְךָ לוֹמַר אֵינִי יוֹדֵעַ, … להמשך קריאה

זוהר משפטים דף צ"ח ע"א – חק לישראל

——– תָּא חֲזֵי בְּיוֹמָא דְשַׁבְּתָא בְּשַׁעְתָּא דְאִתְקַדַּשׁ יוֹמָא נַפְקֵי נִשְׁמָתִין מִגּוֹ אִילָנָא דְּחַיֵּי וּמְנַשְּׁבָן אִינוּן נִשְׁמָתִין קַדִּישִׁין לְתַתָּאֵי וְנַיְיחִין בְּהוּא כָּל יוֹמָא דְשַׁבְּתָא וּלְבָתַר דְּנָפִיק שַׁבְּתָא סַלְקִין כֻּלְּהוּ נִשְׁמָתִין וּמִתְעַטְּרָן בְּעִטְרִין קַדִּישִׁין לְעֵילָא (וְכַד מִתְעַטְּרָן בְּהַהוּא טָבָא אִלֵּין אִינוּן בְּעָלָיו דְּהַהוּא טִיבוּ וַדָּאי). אוּף הָכִי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַזְמִין לְהַהוּא בַר נַשׁ וְדָא הוּא נִשְׁמָתָא … להמשך קריאה

דילוג לתוכן