רפו – יש גן עדן, והם שני בחינות: גן ועדן – קיצור ליקוטי מוהר"ן

עַל-יְדֵי לִמּוּד פּוֹסְקִים וְ'שֻׁלְחָן עָרוּךְ' זוֹכִין לִהְיוֹת בַּעַל הַבַּיִת וּמוֹשֵׁל עַל הָאָרֶץ, וְעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכֶה לְהָקִים שַׁעֲרֵי גַּן עֵדֶן וּלְהַשִׂיג עַל-יְדֵי-זֶה חָכְמָה עִלָּאָה וְחָכְמָה תַּתָּאָה שֶׁהוּא עִקַּר תַּעֲנוּג גַּן עֵדֶן. וְעַיֵּן בְּ'שִׂיחוֹת הָרַ"ן' שֶׁכָּתַב שָׁם חִיּוּב גָּדוֹל עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִלְמֹד בְּכָל יוֹם שִׁעוּר פּוֹסֵק חֹק וְלֹא יַעֲבֹר, וַאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הַדְּחָק כְּשֶׁאֵין לוֹ פְּנַאי אוֹ … להמשך קריאה

סעי' ה' – ספסל שניפנים עליו אם אין עליו צואה והגרף לא תחתיו ותמיד מכוסה הנקב בדף מותר לקרוא כנגדו. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י כתב המרדכי בסוף פרק מי שמתו (סי' פה ופו) אמר רפרם עומד אדם כנגד בית הכסא ברחוק ארבע אמות וקורא נשאלתי על בני אדם שיש להם ספסל נקוב בחדרם ונפנין עליו אם מותר לקרא ק"ש והתרתי להם והבאתי ראיה מכאן דכיון שאין צואה על הנקב וגם אין הגרף תחת הנקב ועוד שהנקב … להמשך קריאה

תְּפִלַּת שַׁחֲרִית

לדעת הרב עובדיה זיע"א ——– עַל הָאַחֲרָאִים לְכַוֵּן אֶת זְמַנֵּי הַתְּפִלּוֹת בְּאֹפֶן שֶׁיַּסְפִּיקוּ הַצִּבּוּר בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא הַזֶּה לִקְבֹּעַ בּוֹ עֵת לְלִמּוּד הַתּוֹרָה. עַל כֵּן, נָכוֹן לְהַקְדִּים מְעַט אֶת זְמַן תְּפִלַּת שַׁחֲרִית יוֹתֵר מִכָּל שַׁבָּת, מֵאַחַר וְסֵדֶר הַתְּפִלָּה אָרֹךְ מְאֹד, וּבִפְרָט כְּשֶׁחָל הֶחָג בְּשַׁבָּת, וּצְרִיכִים לְהַסְפִּיק לֶאֱכֹל גַּם סְעוּדָה שְׁלִישִׁית. (עיין מועד לכל חי … להמשך קריאה

ט. ענין טומאת מת מצד אחד, ומאידך גופות הצדיקים למאן דאמר שאינם מטמאים, וסיבת חיבוט הקבר

——– ויש להבין, דלכאורה לפי זה ככל שהתעצם אדם בתורה ומצוות, וגופו היה נרתיק לדבש מרובה יותר, כיון שהיה עצום בתורה ביותר, הרי צריכה להיות סיבה להתדבקות החיצונים יותר בגופתו, לפי שהיה נרתיק לדבש מרובה בכמות ובאיכות, והרי חזינן להפך, הן מצד מה שאמרו חז"ל (ילקוט משלי על פסוק "חכמות נשים בנתה ביתה" בסיפור דאליהו … להמשך קריאה

חזן בשכר

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– כתב הרשב"א (ח"א סימן תרצא, ח"ג סימן תלט): "הגון וראוי יותר לקחת שליח ציבור בשכר מאשר בהתנדבות, כי כאשר השליח ציבור מקבל שכר, הוא מקפיד יותר ומתבונן ונזהר יפה. וגם על ידי זה, לא כל הרוצה לעלות, יעלה". ע"כ. ואין לחשוש בזה מאיסור שכר שבת, שכיון שעוסקים במצוה, … להמשך קריאה

פֶּרֶק שֵׁנִי [רי] – ספר מנורת המאור עם פירוש

הַמִּתְעַסֵּק בִּקְבוּרַת הַמֵּתִים וְהֶסְפֵּדָם גּוֹמֵל חֶסֶד לְעַצְמוֹ, מִלְּבַד הַחֶסֶד שֶׁעוֹשֶׂה לַמֵּתִים וְלִקְרוֹבֵיהֶם, לְפִי שֶׁבְּהִתְעַסְּקוֹ בָזֶה גוֹרֵם לוֹ לְשַׁבֵּר גְּאוֹן לִבּוֹ וּלְיִרְאָה מִן הַחֵטְא וּלְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי מִצְוָה בְּזָכְרוֹ יוֹם הַמִּיתָה, דְּגָרְסִינָן בְּפֶרֶק שְׁלִישִׁי מֵאָבוֹת: עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר: הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלֹשָׁה דְבָרִים וְאֵין אַתָּה בָּא לִידֵי עֲבֵרָה: דַּע מֵאַיִן בָּאתָ וּלָאַיִן אַתָּה הוֹלֵךְ וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד … להמשך קריאה

חוקת יום חמישי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הִ דמילוי הה אחרונה דשם ב"ן לקנות הארת רוח יתרה משבת הבאה: (כב) וְכ&#1435ֹל אֲשֶׁר-יִגַּע-בּ&#1445וֹ הַטָּמֵ&#1430א יִטְמָ&#1425א וְהַנֶּ&#1445פֶשׁ הַנֹּגַ&#1430עַת תִּטְמָ&#1445א עַד-הָעָֽרֶב: (פ) וְכָל דִי יִקְרַב בֵּיהּ מְסָאָבָאיְהֵי מְסָאָב וֶאֱנַשׁ דְיִקְרַב בֵּיהּיְהֵי מְסָאָב עַד רַמְשָׁא: וכל אשר יגע בו. הטמא הזה שנטמא במת יטמא: והנפש הנגעת. בו בטמא … להמשך קריאה

יא. המאמין השלם אין מדת הדין בודקת אחריו – תפארת ישראל

——– כלה שעיניה יפות אין צריכה בדיקה (תענית כג.) כלה – כנסת ישראל, אהובה, אחותי, רעיתי, יונתי ! כשבת-עין, נקדת יהדות, אמונה בידיעה ברורה ובעינים יפות, שאין שום מציאות דבר קטן וגדול בלתי ה' יתברך – אז אין צריך בדיקה, ואין מדת הדין בודקת אחריו, כי באמונה שלמה כורת כל הרע, ומעלה הקדשה עד עתיק … להמשך קריאה

תולדות יום חמישי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הִ דמילוי הה אחרונה דשם ב"ן לקנות הארת רוח יתרה משבת הבאה: (ו) &nbspשני&nbsp&nbspוַיֵּ&#1445שֶׁב יִצְחָ&#1430ק בִּגְרָֽר: וִיתֵב יִצְחָק בִּגְרָר:(ז) וַֽיִּשְׁאֲל&#1438וּ אַנְשֵׁ&#1444י הַמָּקוֹם&#1433 לְאִשְׁתּ&#1428וֹ וַיּ&#1430ֹאמֶר אֲח&#1443ֹתִי הִ&#1425וא כִּ&#1444י יָרֵא&#1433 לֵאמ&#1443ֹר אִשְׁתִּ&#1428י פֶּן-יַֽהַרְגֻ&#1436נִי אַנְשֵׁ&#1444י הַמָּקוֹם&#1433 עַל-רִבְקָ&#1428ה כִּֽי-טוֹבַ&#1445ת מַרְאֶ&#1430ה הִֽוא: וּשְׁאִילוּ אֲנָשֵׁי אַתְרָא (עַל עֵיסַקאִתְּתֵהּ) לְאִתְּתֵהּ וַאֲמַר אֲחָתִי הִיאאֲרֵי דְחִיל … להמשך קריאה

רפז. שלא נתן מום בקדשים. – ספר החינוך

שלא נתן מום בקדשים. כלומר שלא נעשה בבהמה שהיא קדושה למזבח שום חבורה או שום שבר שיפסלה להקרבה, שנאמר (ויקרא כב כא) וכל מום לא יהיה בו, ואמרו זכרונם לברכה (מנחות נו, ב) קרי ביה לא יהיה בו. ולשון ספרא (אמור ז ט) כל מום לא יהיה בו אל תתן בו מום. משרשי המצוה. לפי … להמשך קריאה

עניה – ספר פלא יועץ

ענית אמנים ויהא שמה רבא וברכו וקדשה, הם דברים העומדים ברומו של עולם, ובני אדם מזלזלים בהם, יש שהם כחרש לא ישמע וכאלם לא יפתח פיו לענות, ויש שעונים אמן קטופה או חטופה או יתומה. וידוע חמר שבו שהחמירו בזהר הקדוש פרשת וילך (דף רפו.) על מי שאינו אמן הפלא ופלא, עד שאמרו דמאן דמבזי … להמשך קריאה

יז. משל נפלא לתפקידנו בזיכוי הרבים

——– וכמו ששמעתי פעם משל יפה מהרב נח וינברג שליט"א ראש ישיבת "אש התורה", שהמשיל את זמנינו במשל נאה: מנוף מוריד מטען כבד הנישא בשלוחת הברזל הנשלפת מהמנוף, כשמורידה השלוחה את המטען וכמעט שהוא בקרקע – אזי בעודו באויר עומד אדם ומטה בידו את המטען לכוונו שיונח במקום המתאים, ובכן הטיפש כשרואה זאת אומר כמה … להמשך קריאה

יד. אל תרבה שיחה עם האשה

——– תנן אל תרבה שיחה עם האשה, באשתו אמרו ק"ו באשת חברו. מכאן אמרו חכמים, כל זמן שאדם מרבה שיחה עם האשה גורם רעה לעצמו. [פירש הרמב"ם, שיקנה פחיתות מידות לנפשו והוא רוב התאוה], ובוטל מדברי תורה, וסופו יורש גיהנום. עוד אמרו… שסופו לבוא לידי ניאוף. כמה פרטי דינים בזה: א. גדר "אל תרבה" הוא, … להמשך קריאה

הַאִם יֵשׁ כֹּחוֹת חֲדָשִׁים בְּאָדָם שֶׁנִּכְנַס בּוֹ הָרוּחַ?

——– לִפְעָמִים הָאָדָם שֶׁבּוֹ נִמְצָא הָרוּחַ מַתְחִיל לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹנוֹת שֶׁלֹּא רָגִיל בָּהֶם כְּלָל וּכְלָל (כמו שהבאנו שזהו אחד הסימנים לדבוק) מְעַנְיֵן הוּא מַה שֶּׁהוּבָא בְּסֵפֶר זִכְרוֹנוֹת הַמָּאוֹר (ח"ב עמוד קיא) שֶׁנַּעֲרָה בַּת י"ב שֶׁנִּכְנַס בָּהּ רוּחַ צִטְּטָה לְלֹא טָעוּת סִימָנִים שְׁלֵמִים מִסֵּפֶר תְּבוּאוֹת שׁוֹר וּשְׁאָר הִלְכוֹת שְׁחִיטָה, מִכֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס בָּהּ רוּחַ שֶׁל שׁוֹחֵט שֶׁיָּדַע הֵיטֵב … להמשך קריאה

התבוננות חיובית – אפיקי אליהו על התורה

——– א. שלח לך אנשים (יג.ב) פירש רש"י – למה נסמכה פרשת מרגלים לפרשת מרים? לפי שלקתה על עסקי דבה שדברה באחיה, ורשעים הללו ראו ולא לקחו מוסר. ויל"ע, מה לימוד יכלו המרגלים ללמוד ממרים, הרי מרים דברה במשה – אדם בר קיימא, ואילו הם דיברו על קרקע ארץ דוממת? ב. ויקרא משה להושע בן … להמשך קריאה

ביטול הגופניות רק מתוך הכרה עמוקה בפנימיות הלב

——– העולה מן הדברים, שהאדם מוכרח להבין מי "המדבר אליו", נשמתו או גופו. וכשהאדם מרגיל את עצמו לכך לאט לאט, במשך הזמן ירגיש את גופו כנטע זר בתוכו וימאס בו, מתוך הכרה עמוקה שגופו הרי הוא ממש כ"לבן הארמי", שמטעה אותו על כל צעד ושעל וגונב את הרגשות נשמתו ומראה כאילו הם מחלקו. מי שיזכה … להמשך קריאה

שיחות הר״ן רצב – ספר שיחות הר"ן (הרבי נחמן)

סִפְּרוּ לִי שִׂיחָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁחָסִיד אֶחָד בָּא לְפָנָיו שֶׁהָיָה חָשׁוּב קְצָת, וּכְבָר הָיָה בָּא בַּיָּמִים קְצָת, וְהָיָה לוֹ יְדִיעָה בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י ז"ל, וְרָצָה לְהִתְקָרֵב לְרַבֵּנוּ ז"ל. וְהִתְחִיל לְדַבֵּר עִם רַבֵּנוּ ז"ל, כְּדֶרֶךְ הַחֲסִידִים הַחֲשׁוּבִים. וְאָמַר לְרַבֵּנוּ ז"ל: יוֹרֵנוּ רַבֵּנוּ דֶּרֶךְ לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ!. עָנָה וְאָמַר רַבֵּנוּ ז"ל, בִּלְשׁוֹן תְּמִיהָה: "לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ"? (תְּהִלִּים ס"ז) הַיְנוּ … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ס-נ

——– [יהושע פרק-יב-ב]&nbsp סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי הַיּוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן מֹשֵׁל מֵעֲרוֹעֵר אֲשֶׁר עַל שְׂפַת נַחַל אַרְנוֹן וְתוֹךְ הַנַּחַל וַחֲצִי הַגִּלְעָד וְעַד יַבֹּק הַנַּחַל גְּבוּל בְּנֵי עַמּוֹן: [הושע פרק-יב-א]&nbsp סְבָבֻנִי בְכַחַשׁ אֶפְרַיִם וּבְמִרְמָה בֵּית יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה עֹד רָד עִם אֵל וְעִם קְדוֹשִׁים נֶאֱמָן: ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת … להמשך קריאה

תרומת מעשר – מצוות הארץ: בהלכה ובאגדה

——– נאמר בתורה (במדבר יח, כה – כו): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: וְאֶל הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, כִּי תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמַּעֲשֵׂר אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם מֵאִתָּם בְּנַחֲלַתְכֶם, וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה' מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר. לאחר שהלוי קיבל מעשר ראשון מישראל בעל השדה, מוציא מזה מעשר [10%] במדויק ונותן לכהן. למשל: קיבל הלוי … להמשך קריאה

אחרי מות יום חמישי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הִ דמילוי הה אחרונה דשם ב"ן לקנות הארת רוח יתרה משבת הבאה: (כב) וְנָשָׂ&#1448א הַשָּׂעִ&#1445יר עָלָ&#1435יו אֶת-כָּל-עֲוֹנֹתָ&#1430ם אֶל-אֶ&#1443רֶץ גְּזֵרָ&#1425ה וְשִׁלַּ&#1445ח אֶת-הַשָּׂעִ&#1430יר בַּמִּדְבָּֽר: וְיִטוֹל צְפִירָא עֲלוֹהִי יָת כָּלחוֹבֵיהוֹן לְאַרְעָא דְלָא יָתְבָא וִישַׁלַחיַת צְפִירָא בְּמַדְבְּרָא:(כג) וּבָ&#1444א אַֽהֲרֹן&#1433 אֶל-א&#1443ֹהֶל מוֹעֵ&#1428ד וּפָשַׁט&#1433 אֶת-בִּגְדֵ&#1443י הַבָּ&#1428ד אֲשֶׁ&#1445ר לָבַ&#1430שׁ בְּבֹא&#1443וֹ אֶל-הַקּ&#1425ֹדֶשׁ וְהִנִּיחָ&#1430ם שָֽׁם: וְיֵיעוֹל … להמשך קריאה

סימן שסז – אם אשתו של אדם ביכולתה ליתן חלק בעירוב שלא מדעת בעלה או אם אחד מבני הבית מותר ליתן – ערוך השולחן

——– א איתא בגמרא: (עירובין פ'.): אחד מבני מבוי שרגיל להשתתף עם בני מבוי ולא נשתתף, כלומר שאינו רוצה להשתתף, בני המבוי נכנסין לתוך ביתו ונוטלין ממנו שיתופו בעל כרחו. וממילא דהוא הדין אחד מבני החצר שרגיל להתערב עם בני החצר ואינו רוצה – באין בני החצר ונוטלין ממנו עירובו בעל כורחו. וכתבו התוספות (ד"ה … להמשך קריאה

כי תצא יום חמישי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הִ דמילוי הה אחרונה דשם ב"ן לקנות הארת רוח יתרה משבת הבאה: (ח) &nbspשלישי&nbsp&nbspכִּ&#1444י תִבְנֶה&#1433 בַּ&#1443יִת חָדָ&#1428שׁ וְעָשִׂ&#1445יתָ מַֽעֲקֶ&#1430ה לְגַגֶּ&#1425ךָ וְלֹֽא-תָשִׂ&#1444ים דָּמִים&#1433 בְּבֵיתֶ&#1428ךָ כִּֽי-יִפּ&#1445ֹל הַנֹּפֵ&#1430ל מִמֶּֽנּוּ: אֲרֵי תִבְנֵי בֵּיתָא חַדְתָּא וְתַעְבֵּדתְּיָקָא לְאִגְרָךְ וְלָא תְשַׁוִי חוֹבַתדִין דִקְטוֹל בְּבֵיתָךְ אֲרֵי יִפֵּלדְנָפֵל מִנֵהּ: כי תבנה בית חדש. אם קימת מצות … להמשך קריאה

בִּצְרָכָיו הַגַּשְׁמִיִּים שֶׁל הָאָדָם – עַד אֵי אֵלּוּ פְּרָטִים יֵשׁ לְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם?

——– אדם צריך להתפלל על הכל, החל מדברים הגדולים ביותר כעסקאות גדולות, נסיעות מסוכנות, ניתוחים מסובכים, ועד הפרטים הקטנים ביותר, כהצלחה בקניית בגד או מנעל, תיקון כלי, מציאת חפץ הנאבד וכיוצא, הצלחת הבישולים, מציאת חן בעיני רואיו, וכן עד הפרטים הקטנים והפשוטים ואף שהינם בהשג יד ובנקל לעשותם. ובכך מחזק בעצמו את האמונה אשר אין … להמשך קריאה

ג. העדר כבוד שמים מחמת הפורקי עול, גורם השפעה ישירה גם על שומרי התורה

——– ומעוד טעם והוא העיקר, שיש לנו להצטער על כבוד שמים בכך שירד כבוד שמים גם בעינינו מחמת הפורקי עול הרבים שמסביבנו, כי אל נחשוב שהדברים לא משפיעים עלינו במישרים או בעקיפין, המינות שאנו מוקפים בה מחלחלת למוחותינו, והיא הגורמת לטרדות מחשבות המציקות, ובפרט בשעת תורה ותפילה, וצרה זו היא בעקבות החורבן, כי בזמן שביהמ"ק … להמשך קריאה

לַעֲשׂוֹת חַיִּים… – דובב שפתי ישנים

——– י"א, ב': דַּבְּרוּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹאכְלוּ מִכָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((מדרש רבה ויקרא פי"ג.))) "חַיָּה" מִלְּשׁוֹן חַיִּים, לְפִי שֶׁיִּשְׂרָאֵל דְּבוּקִים בַּמָּקוֹם, וּרְאוּיִין לִהְיוֹת חַיִּים, לְפִיכָךְ הִבְדִּילָם מִן הַטֻּמְאָה וְגָזַר עֲלֵיהֶם מִצְווֹת, וּלְאֻמּוֹת הָעוֹלָם לֹא אָסַר כְּלוּם. יָדוֹעַ יָדַע רַשִּׁ"י הַקָּדוֹשׁ זַ"ל שֶׁיִּהְיוּ כָּאֵלּוּ שֶׁיִּטְעוּ לִרְאוֹת … להמשך קריאה

ב. מדוע עושים אנו זכר הנס, לחלק הלכאורה טפל במערכת הניסים המופלאת של נצחון החשמונאים

——– ועוד יש להבין, דהלוא עיקר הנס היה נצחון מתתיהו ובניו, שנמסרו רבים ביד מעטים וכו', ועל זה אין עושים זכר אלא מזכירים זאת ב"על הניסים", שאם שכח לאומרו בתפילה אינו חוזר, ואילו על נס השמן שהוא לכאורה נספח לעיקר הנס, והינו טפל במערכת הניסים שארעו, עושים זכר מעשי בהדלקת נרות, וחיובם עד מכירת כסותו, … להמשך קריאה

דילוג לתוכן