——–
ויש להבין, דלכאורה לפי זה ככל שהתעצם אדם בתורה ומצוות, וגופו היה נרתיק לדבש מרובה יותר, כיון שהיה עצום בתורה ביותר, הרי צריכה להיות סיבה להתדבקות החיצונים יותר בגופתו, לפי שהיה נרתיק לדבש מרובה בכמות ובאיכות, והרי חזינן להפך, הן מצד מה שאמרו חז"ל (ילקוט משלי על פסוק "חכמות נשים בנתה ביתה" בסיפור דאליהו שהיה קובר את ר"ע): גופות הצדיקים אין מטמאין במיתתן, והן מצד מה שראינו לרבנו האר"י בשער הגלגולים הקדמה כ"ג בענין חיבוט הקבר, שלצדיקים די להם בחיבוט קל אחר שאין גופן נהנה מן העולם, וזו לשונו:
ובזה תבין ענין חיבוט הקבר מה עניינו, והוא כי אחר מיתת האדם ואחר קבורתו בעפר הארץ, אז תיכף ומיד באים ד' מלאכים ומשפילים קרקע הקבר ומעמיקים אותו למטה, ונשאר חלל בקבר כשיעור קומת אדם הנקבר שם וכו', כנזכר במדרש פ' חיבוט הקבר וע"ש.
ואמנם לא כל האנשים שווים, כי הצדיקים אשר בחייהם נתרחקו מן היצר הרע והיו מכניעים עצמם וחובטים עצמם ביסורין הבאים עליהם, וגם על ידי התורה והמצוות שמתישים כוחו של אדם, עד שנמצא כשהגיע זמנם ליפטר מן העולם ולקבל חיבוט הקבר אין צריכים צער גדול, כי בחבטה כל שהיא מספיק להם להפרידה מהם, מה שאין כן ברשעים שאדרבא על ידי תענוגיהם בעולם הזה הם מקשרים ומחזקים יותר את הקליפה בגופם ובנפשם.
הרי שאדרבא, בגוף הצדיק שהיה ראוי שיינקו ממנו כוחות הטומאה לפי שיש בו מן העריבות – הנה דוקא גופו טהור מהם, ודי לו בחיבוט קל.
אלא הביאור כך, דישנה התדבקות החיצונים והקליפות בגוף הנפטר בתוכו ובעצמותו, כמשל החיידקים הנאחזים בתוך הגוף שנאחזים הם בו, וזה מצד היותו חוטא ומתענג בעולם הזה, ובזה ודאי שבהמון העם נדבקים הקליפות יותר, ולכן צריכים חיבוט קשה להפריד מהם הזוהמא הדבוקה בנפשם להיותם סבוכים וסרוכים בנפש עצמה, והוא בגדר עונש. מה שאין כן הצדיקים שאין הקליפות אחוזים בנפשם אחר שלא נתנו לה אחיזה וזיככו גופם בעולם הזה, אין מגיע להם עונש זה.
אמנם ישנה סיבה נוספת להתדבקות הטומאה במת, וכדברי הרב, כדי לינוק מנרתיק הקדושה שנתרוקן מקדושתו. וכאן תוצאת הטומאה היא באופן אחר, לא מצד מהות הגוף אלא מצד הטמאים החיצונים הבאים לינוק, כמשל הזבובים המרחפים מעל גבי הגוף להנות ולינוק ממנו. ולסיבה זו לצדיק אין דרוש חיבוט הקבר לנער הטומאה ממנה אחר שאין התדבקותם בעצמות גוף הצדיק, אלא כזבובים הבאים לינוק מבחוץ ואינם סבוכים וסרוכים לא בנפשו ולא בגופו, ולכן איכא טומאה מפאת הסובבים מבחוץ, ואמנם רק צדיקים גדולים שנתעצמו ביותר שזיככו גופם כל כך והפכוהו מחומר לרוחני, אם כן אין כאן נרתיק כלל אלא כולו רוחני, בכגון אלו אין הכי נמי איכא למאן דאמר צדיקים אינם מטמאין אחר שזיככו חומרם כל כך ונהפך לרוחני, אם כן אין ממה לינוק כלל.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בים דרך – בראשית
אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5