סימן שסו – דיני עירוב לחצר שרבים דרים בו – ערוך השולחן

——– א בית שיש בו שכנים הרבה, וכל אחד דר בחדר לעצמו, וכן חצר שיש בה בתים הרבה, שכל אחד דר בבית לעצמו, מדין תורה הוא – שכולם מותרין לטלטל מחצר לבתים, ומבתים לחצר, ומחדר לחדר ובכל החצר, מפני שזהו הכל רשות יחידים ולא רשות הרבים. וכן מבוי שיש לו לחי או קורה, מן התורה … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות ק"ש פ"ב א. מִי שֶׁיָּרַד לִטְבּוֹל אִם יָכוֹל לַעֲלוֹת וּלְהִתְכַּסּוֹת וְלִקְרוֹת קוֹדֶם שֶׁתָּנֵץ הַחַמָּה יַעֲלֶה וְיִתְכַּסֶּה וְיִקְרָא וְאִם הָיָה מִתְיָירֵא שֶׁמָּא תָּנֵץ הַחַמָּה קוֹדֶם שֶׁיִקְרָא יִתְכַּסֶּה בַּמַּיִם שֶׁהוּא עוֹמֵד בָּהֵן וְיִקְרָא וְלֹא יִתְכַּסֶּה לֹא בַמַּיִם הָרָעִים שֶׁרֵיחָן רַע וְלֹא בְמֵי הַמִּשְׁרָה וְלֹא בְמַיִם צְלוּלִין מִפְּנֵי שֶׁעֶרְוָתוֹ נִרְאֵית בָּהֵן אֲבָל מִתְכַּסֶּה הוּא בְמַיִם … להמשך קריאה

פרשת מקץ ב' – מאמר כ – נס פך השמן לשעתו ולדורות

——– א. לשם מה היה נצרך נס השמן לאחר שכבר נסתיים נס הנצחון יש להתבונן בנס השמן שארע בחנוכה, כשנכנסו החשמונאים לטהר את בית המקדש, מצאו פך שמן אחד החתום בחותמו של כהן גדול ובו כדי להדליק יום אחד ונעשה נס ודלק לשמונה ימים, ויש להבין מדוע הוצרך ה' לעשות נס זה, וכי משמים עושים … להמשך קריאה

הַאִם בְּמַצָּב שֶׁל שִׂמְחָה נִתָּן לְקַיֵּם גַּם מִצְוַת הַתשובה הַדּוֹרֶשֶׁת בְּכִיָּה, וִדּוּי, חֲרָטָה?

——– דע שיש תשובה מתוך שמחה, והיא גדולה מתשובה מתוך בכיה, וכגון בשבתות ומועדים – שהמה זמני שמחה ואז האדם בהתעלות הנפש, ושב לה' מתוך עריגה וכסופפין, ומתוך הודאה לה' על טובותיו מתמלא הוא בבושה גדולה היאך העז לחטוא לה', זוהי תשובה ברמה גדולה יותר, והיא בגדר העושה עבירה ומתבייש בה מוחלין לו על כל … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– ספר חסידים סימן רכא וּבַגּוֹיִים לֹא יִתְחַשָּׁב (במדבר כג) כָּל רוֹאֵיהֶם יַכִּירוּם כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ ה'. כֵּיצַד שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ יִשְׂרָאֵל אִם בָּאִים חֲיָלוֹת עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ עַל בִּגְדֵיהֶם סִימָן מֵעֲבוֹדָה זָרָה וְשֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ עַצְמָם כְּאִלּוּ הֵם מְשָׁרְתֵי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלֹּא יָשִׂימוּ עַל בָּתֵּיהֶם סִימָן מֵעֲבוֹדָה זָרָה וְשֶׁלֹּא יְגַלְּחוּ בְּגֹבַהּ הָרֹאשׁ שֶׁיִּהְיוּ הַנָּכְרִים סְבוּרִים … להמשך קריאה

סימן רסה – דין כלים הנתנים תחת הנר – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן רסה – דין כלים הנתנים תחת הנר א אֵין נוֹתְנִין כְּלִי מְנֻקָּב מָלֵא שֶׁמֶן עַל פִּי הַנֵּר כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נוֹטֵף בְּתוֹכוֹ, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִסְתַּפֵּק מִמֶּנּוּ וְיִתְחַיֵּב מִשּׁוּם מְכַבֶּה; וְאִם חָבְרוּ לוֹ בְּסִיד אוֹ בְּחַרְסִית, מֻתָּר דְּכֵיוָן שֶׁהוּא כְּלִי אֶחָד בָּדִיל מִנֵּיהּ מִשּׁוּם אִסוּר שַׁבָּת. ב לֹא יְמַלֵּא קְעָרָה שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה בְּצַד הַנֵּר וְיִתֵּן רֹאשׁ … להמשך קריאה

רפה – טעמה כי טוב סחרה – קיצור ליקוטי מוהר"ן

כְּשֶׁטּוֹעֲמִין טַעַם הַטּוֹב שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, אָז אֲפִלּוּ בְּעֵת הַהִתְרַחֲקוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת לַיְלָה וָחֹשֶׁךְ הַיְנוּ שֶׁנִּמְנָע אַחַר-כָּךְ וְאֵינוֹ מִתְקָרֵב אַף-עַל-פִּי-כֵן תָּמִיד תָּאִיר לוֹ אוֹר הַתּוֹרָה שֶׁטָּעַם אֵצֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מכון "אמונת … להמשך קריאה

דקדוק הקריאה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– על הקורא בתורה להיות בקי בטעמי המקרא, ובביטוי האותיות כהוגן, ולא יחליף בין א' לע', בין ה' לא', בין ח' לכ', וכדומה. וכן יהיה בקי בניקוד כהוגן, ולא יחליף בין שוא נע לשוא נח וכיוצא. (שלחן ערוך ורמ"א סימן סא סעיפים כב, כג) יש נהגו להעמיד אדם שבקי … להמשך קריאה

ב. העדר כבוד שמים נורא נוצר במהלך הגלות

——– סיבה נוספת יש לנו להתאבל על חורבן הבית, והיא מסיבת הכאב על העדר כבוד שמים. בן שיש לו אב חשוב ביותר, מלומד בכל מיני חכמות, גיבור בכל מיני גבורות, תאב הוא שיכירו את אביו, וקשה בעיניו על היות בני אדם מזלזלים באביו ואינם מכירים אותו באמת, וכמו שרואים אנו כל אחד שאוחז באיזה אדם … להמשך קריאה

אָדָם שֶׁמַּרְגִּישׁ עַצְמוֹ בִּירִידָה רוּחָנִית, הַאִם יִמָּנַע מֵהַתְּפִלָּה עַד שֶׁיַּמְתִּין לְהַרְגָּשַׁת הִתְעַלּוּת אוֹ יִתְפַּלֵּל אֵיךְ שֶׁהוּא עַתָּה?

——– שאלה זו נובעת מתוך טעות, שכשהאדם בירידה הרי שהוא כנזוף ומנודה ואין לה' חפץ בו, אולם זו טעות כשהאדם בירידה, מה רצון ה' ממנו עתה? אחרי מה עוקב כביכול הבורא ומצפה מזה האדם בעת כזאת? הלא לבחון האם ירים עיניו בשעה זו לה', או שירחיק עצמו, שהרי המעידות זה גופא מבחנן, האם כתוצאה מכך … להמשך קריאה

כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו – אפיקי אליהו על התורה

——– א. שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען (יג.ב) פירש רש"י – "שלח לך אנשים"- למה נסמכה פרשת מרגלים לפרשת מרים? לפי שלקתה על עסקי דיבה שדברה באחיה, ורשעים הללו ראו ולא לקחו מוסר. לכאורה, הרי מרים דיברה באחיה – באדם, אשר היה מנהיג הדור. בשונה מן המרגלים אשר דיברו בכלל על ארץ ישראל … להמשך קריאה

טז. יש לנסות לחזק ולקרב לכל המזדמן תחת ידינו, שמא הוא מאלה שמסילות בלבבו להבין ולשוב

——– ובפרט כשנתבונן במשמעות הפסוק "והשלחתי רעב בארץ", דאומר הקב"ה עתיד אני לשלוח רעב וצמאון לדברי, כלומר, ליצור רעב וצמאון לדבר ה' בעצם אצל אדם – זה לא מתפקידנו, אלא זה עושה הקב"ה, והראיה שיתכן שידבר אדם עם אחד וישכנעו בכל מיני סברות והגיון פעם אחר פעם ולא ישמע, ויתכן להיפך, שידבר עם אחר והנה … להמשך קריאה

שיחות הר״ן רצא – ספר שיחות הר"ן (הרבי נחמן)

מָצָאתִי בְּסֵפֶר "לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן" עִנְיָן אֶחָד שֶׁלֹּא נִדְפַּס עֲדַיִן. וְזֶהוּ: דַּע – שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר נִתְחַדְּשִׁין בּוֹ חֳלָאִים חֲדָשִׁים רַחֲמָנָא לִצְלָן בִּבְחִינַת (קֹהֶלֶת א): "יוֹסִיף דַּעַת יוֹסִיף מַכְאוֹב". הַיְנוּ מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל דּוֹר שֶׁבָּא מְאֻחָר נִתּוֹסֵף הַדַּעַת שֶׁל הַפִּילוֹסוֹפִים כִּי בְּכָל דּוֹר בָּאִים עַל חָכְמוֹת חֲדָשׁוֹת, וְעַל יְדֵי זֶה יוֹסִיף מַכְאוֹב, שֶׁנִּתְחַדְּשׁוּ חֳלָאִים חֲדָשִׁים רַחֲמָנָא לִצְלָן. … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ס-מ

——– [שמות פרק-לב-ח]&nbsp סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ וַיִּזְבְּחוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: [יחזקאל פרק-כז-לו]&nbsp סֹחֲרִים בָּעַמִּים שָׁרְקוּ עָלָיִךְ בַּלָּהוֹת הָיִית וְאֵינֵךְ עַד עוֹלָם: [תהילים פרק-יב-ט]&nbsp סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן כְּרֻם זֻלּוּת לִבְנֵי אָדָם: [תהילים פרק-כה-יד]&nbsp סוֹד יְהוָה לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם: [תהילים פרק-לז-כז]&nbsp סוּר … להמשך קריאה

ח. משמעות מיוחדת לגופו של האיש היהודי שהיה כלי שרת לאכסן הנשמה ולהיות אמצעי לביצוע המצוות בפועל

——– והוא הענין שראינו שמת ישראל מטמא באוהל, ואילו גוי אינו מטמא באוהל, וכמו שהסביר האוה"ח הק' בפרשת "חוקת", וזה לשונו: ומעתה טעמנו צוף דבש אמרי אל, במה שאמר "זאת חוקת התורה", פירוש: חוקה זו של הטומאה ותנאי טהרתה תסובב מהתורה. כי על ידי שקבלו התורה נעשו עם בני ישראל דבר שהרוחנים השפלים [היינו כוחות … להמשך קריאה

יג. האיסור לרחוץ עם קרובי משפחה ורבו

——– א. אסרו בגמ' לרחוץ עם אביו ואחיו ובעל אמו ובעל אחותו, ואם מכסין ערותן בבית המרחץ מותר. ב. האיסור עם קרובי אשתו, דוקא משעת נישואין, אבל בזמן השידוכים מותר. ג. וכן אסור לאדם להכנס למרחץ עם רבו, אא"כ צריך לו שישמשנו. ואם קדם התלמיד במרחץ ובא רבו לשם, אינו צריך לצאת. ד. אם יכול … להמשך קריאה

מעשר ראשון – מצוות הארץ: בהלכה ובאגדה

——– נאמר בתורה (במדבר יח, כד): כִּי אֶת מַעְשַׂר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַה' תְּרוּמָה, נָתַתִּי לַלְוִיִּם לְנַחֲלָה, עַל כֵּן אָמַרְתִּי לָהֶם, בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה. לאחר שהפריש תרומה גדולה, מפריש "מעשר" ללוי. והיינו שלוקח עשירית בדיוק מכמות הפירות ונותן ללוי. [מ'עשר = אחד מעשר]. למשל: יש לו בשדה 100 ק"ג חיטה, נותן … להמשך קריאה

י. על ידי אמונה מתבטלים כל גזרות הרעות – תפארת ישראל

——– "והאמן בה' ויחשבה לו צדקה" (בראשית טו, ו) כתב בזהר (בראשית צ:) "ויחשבה לו צדקה" – דאף על גב דאיהי דינא, כאלו הוא רחמי וכו'. וכאשר בארתי זה במקום אחר, דעל ידי האמונה הוא מקשר מלכות הנקרא "אני" אל המחשבה הנקראת "אין", ועל ידי זה יכול לבטל כל גזרות רעות, כאשר שמעתי זה ממורי. … להמשך קריאה

תוספת תענוג גשמי – לא תביא לעולם להרגשת חירות

——– יש כוחות באדם שמקורם מצד "הנשמה", ויש כוחות באדם שמקורם מצד "הגוף". אם אדם אינו מודע מהיכן שורש של כל כח, הוא עלול לטעות. עתה נבאר את הכח והרצון לחירות, והמשכיל יבין גם לגבי שאר הכוחות. האדם חש ברצון ותשוקה ל"שחרור". אם הוא מפרש את הדבר שה"גוף" הוא הרוצה את השחרור, התוצאה תהיה שהוא … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– משערי תשובה לרבינו יונה דף ו' ע"א הַתַּאֲוָה הַנְתוּנָה בְלֵב הָאָדָם שׁרֶשׁ כָּל הַפְּעוּלוֹת. לָכֵן אִם יְתַקֵּן הַתַּאֲווֹת בְּנַחַת אֲשֶׁר כָּל הָאֵיבָרִים יְשָׁרְתוּם יִמְשְׁכֵם אַחֲרֵי הַשֵּׂכֶל וְיִלָּווּ עָלָיו וִישָׁרְתוּהוּ. יִכָּשְׁרוּ כָּל הַפְּעָלִים שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כא) וְזַךְ יָשָׁר פָּעֳלוֹ וְנֶאֱמַר (שם יג) תַּאֲוָה נִהְיֶה תֶּעֱרַב לְנָפֶשׁ. נִהְיָה כְּמוֹ נִשְׁבֶּרֶת מִלָּשׁוֹן (דניאל ח) נִהְיֵיתִי וְנֶחֱלֵתִי. אָמַר … להמשך קריאה

רפו. מצות הקרבן להיות תמים. – ספר החינוך

שיהיה כל קרבן שנקריבהו שלם במינו מן המומין שבאו בכתוב ומאותן שבאה הקבלה עליהם שהם מומין, והוא מה שנאמר על זה (ויקרא כב כא) תמים יהיה לרצון, ואמרו בספרא (אמור ז ט) תמים יהיה מצות עשה והביאו ראיה (מנחות פז א) על היות הנסכים וסלתם ושמנם בתכלית השלמות מההפסד, מדכתיב (במדבר כח לא) תמימם יהיו … להמשך קריאה

פֶּרֶק רִאשׁוֹן [רט] – ספר מנורת המאור עם פירוש

לְוָיָה לַמֵּת וּקְבוּרָתוֹ הִיא גְמִילוּת חֲסָדִים עִם הַחַיִּים וְעִם הַמֵּתִים, וּלְקַיֵּם מִצְוָה זֹאת מִתְבַּטְּלִין בְּנֵי אָדָם מִכָּל דָּבָר אַחֵר וַאֲפִילוּ מִתַּלְמוּד תּוֹרָה, שֶׁהִיא מִצְוָה שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְווֹת כֻּלָּן, כִּדְגָרְסִינָן בִּמְגִילָה, פֶּרֶק בְּנֵי הָעִיר (כט, א) וּבִכְתֻבּוֹת, פֶּרֶק הָאִשָּׁה שֶׁנִּתְאַרְמְלָה (יז, א): תָּנוּ רַבָּנָן: מְבַטְּלִין תַּלְמוּד תּוֹרָה לְהוֹצָאַת הַמֵּת וּלְהַכְנָסַת כַּלָּה לַחֻפָּה. אָמְרוּ עָלָיו עַל … להמשך קריאה

עיון – ספר פלא יועץ

עיון הוא הכרחי מאד לכל דבר, אם לחכמת התורה כבר אמרו (ברכות ו ב) אגרא דשמעתתא סברא, כי יתן את רוחו לעין עמק ההלכה ולפלפל בחכמה בקשיות ובתרוצים, כדי לברר קש ותבן מן הבר, ולטהר את ההלכה וללבנה מאחיזת הקלפות, וכדי לקשט את הכלה אותיות "הלכה". וכן לענין הדין צריך לעין מצוי הדין להוציא דין … להמשך קריאה

לְאִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ – הֲיֵשׁ לוֹ כֹּחוֹת פִיזִיִּים עַל טִבְעִיִּים?

——– לִפְעָמִים אוֹתוֹ אָדָם שֶׁנִּכְנַס בּוֹ הָרוּחַ, מַפְגִּין כֹּחוֹת עַל אֱנוֹשִׁיִּים כְּלָל וּכְלָל, וְכַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַנַּעַר הַחוֹלֶה בְּנִיקְלְשְׁבּוּרְג בִּשְׁנַת תקמ"ח שֶׁיָּצָא לָרְחוֹב וְהֵרִים עֲגָלָה כְּבֵדָה כְּמַעֲלֶה פְּקָק מִן הַצְּלוֹחִית (שהובא בספר רוח חיים, ד, ב) כְּמוֹ כֵן הוּבָא (בספר טוב טעם עמוד קמ, ב) בְּאִשָּׁה שׁהָיוּ צְרִיכִים לָקַחַת מִמֶּנָּה אֶת הַיֶּלֶד כְּדֵי לְקַיֵּם בּוֹ מִצְוַת … להמשך קריאה

סעי' ד' – בית הכסא שהרעי מתגלגל ונופל למרחוק, ואין בו ריח רע ואין משתינים בו חוץ לגומא, מותר לקרות בו. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור מגמ' ברכות כו. אמר רבא הני בתי כסאות דפרסאי אע"ג דאית בהו צואה כסתומין דמו ומותר לקרות בהן פירש"י שהן בחפירה ופיהן ברחוק ד' אמות מן הגומא והרעי מתגלגל ונופל למרחוק ומיירי שאין בהן ריח וכתב רבינו יונה ב"ה שלנו אע"פ שהן סתומים רגילים להשתין בהן ואין ראוי לקרות בהן: וכתב הב"י … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מלוקט מספרי מוסר אִם מִן הַשָּׁמַיִם סִיְיעוּךָ לְבַקֵּשׁ רְפוּאוֹת תְּעָלָה לְמַחֲלוֹתֶיךָ בְּתַמְרוּר עֲוֹן פְּגַם הַבְּרִית פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה כִי תַחַת אֲשֶׁר הִרְבֵּיתָ פֶּשַׁע בְּיַלְדֵי פֶּשַׁע זֶרַע שֶׁקֶר. טוֹב אֲשֶׁר תֶּאֱחוֹז שֶׁפַ"ע תַּחַת פֶּ"שַׁע וּבָזֶה תַּרְבֶּה הַשֶּׁפַע כִּי אִם תַּם הַקֶּצֶ"ף וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע. וְהוּא רָאשֵׁי תֵיבוֹת פֶּשַׁע פִּזּוּר שַׁבָּת עֲנָוָה וְחָדַל מֵעֲשׂוֹת הַפֶּשַׁע וְיַרְבֶּה … להמשך קריאה

דילוג לתוכן