סימן רסו – דין מי שהחשיך לו בדרך – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן רסו – דין מי שהחשיך לו בדרך א מִי שֶׁהָיָה בָּא בַּדֶּרֶךְ וְקָדַשׁ עָלָיו הַיּוֹם וְהָיָה עִמּוֹ מָעוֹת וְיֵשׁ לוֹ חֲמוֹרוֹ וְגַם יֵשׁ עִמּוֹ עַכּוּ"ם, לֹא יַנִּיחַ כִּיסוֹ עַל א חֲמוֹרוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְצֻוֶּה עַל שְׁבִיתָתוֹ, אֶלָּא נוֹתֵן כִּיסוֹ ב לְעַכּוּ"ם לְהוֹלִיכוֹ לוֹ, וּלְמוֹצָאֵי שַׁבָּת לוֹקְחוֹ מִמֶּנּוּ וַאֲפִלּוּ לֹא נָתַן לוֹ שָׂכָר עַל זֶה … להמשך קריאה

לפחות להשתדל

——– "והן אמת שחטאתינו מונעים הטוב ממנו, והם מָסַכִּים המבדילים בינינו לבין אבינו שבשמים, עד שאין אנחנו יכולים לכוון דעתנו לעבוד את בוראינו עבודה שלימה עבודה תמה, וגם הטרדות ומיקרי הזמן מבלבלים דעתנו, ואין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו, אך על כל פנים צריך האדם להשתדל בעוז ותעצומות. ואשר בכוחו לעשות, יעשה, ויכוון לפחות כפעם … להמשך קריאה

טו. לעבור בין ב' נשים

——– א. לא יעבור איש בין שתי נשים, וכן לא תעבור אשה בין ב' אנשים. ואם עברו יש תקנה לומר הפסוק א-ל מוציאם ממצרים וכו'. ב. גם בבני ביתו אסור לעבור בין שתי נשים, כגון האב בין בנותיו הגדולות, או האם בין שני בניה הגדולים. ובקטנים אין קפידא. ג. האיסור הנ"ל נובע מזה שמזיק בין … להמשך קריאה

סגולה להצלחה בדוקה ומנוסה

——– כתב הגאון רבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל: "בדוק ומנוסה, אם יתפלל אדם שחרית וקריאת שמע בכוונה, בו ביום יזכה לדבר מצוה ויצליח בעסקיו. ואף אם לשעה יחשוב שלא הצליח, בסופו ימצא שכן הוא. ואין צריך לומר שיצליח בו ביום בתורה, ומצוה גוררת מצוה". (פס"ת א תשנה) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים … להמשך קריאה

הַאִם גַּם בְּרוּחָנִיּוּת יֵשׁ מַה שֶּׁנִּקְרָא "בִּיזְנֶס", כְּלוֹמַר לִרְכֹּשׁ אוֹצָר רוּחָנִי גָּדוֹל בְּאֵיזֶה עָמָל מוּעָט – "בִּיזְנֶס קָטָן"?

——– בהחלט יש כדבר הזה גם ברוחניות, שאפשר למצוא "מְצִיאוֹת" רוחניות בעמל מועט, ונמנה כמה מהם: א. שעת נסיון. בשעת נסיון שנצרך האדם להוכיח את עצמו בגבורה, וכגון כשיצרו מתגבר עליו ביותר באיזו תאווה מסוימת כמו שמירת העינים וכגון בזמן שנצרך הוא לילך למקום פרוץ, וכן כשגובר הוא על חשק לדבר לשון הרע או ליצנות, … להמשך קריאה

נביאים – מלאכי – פרק ב – חק לישראל

——– (ח) וְאַתֶּם&#1433 סַרְתֶּ&#1443ם מִן-הַדֶּ&#1428רֶךְ הִכְשַׁלְתֶּ&#1445ם רַבִּ&#1430ים בַּתּוֹרָ&#1425ה שִֽׁחַתֶּם&#1433 בְּרִ&#1443ית הַלֵּוִ&#1428י אָמַ&#1430ר יְהוָ&#1445ה צְבָאֽוֹת: וְאַתּוּן סְטֵיתוּן מִן אוֹרְחָא אַתְקֵילְתּוּןסַגִּיאִין בְּאוֹרַיְתָא חַבֵּילְתּוּן קְיָמָא דְּעִםלֵוִי אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת: (ט) וְגַם-אֲנִ&#1438י נָתַ&#1447תִּי אֶתְכֶ&#1435ם נִבְזִ&#1445ים וּשְׁפָלִ&#1430ים לְכָל-הָעָ&#1425ם כְּפִ&#1431י אֲשֶׁ&#1444ר אֵֽינְכֶם&#1433 שֹׁמְרִ&#1443ים אֶת-דְּרָכַ&#1428י וְנֹשְׂאִ&#1445ים פָּנִ&#1430ים בַּתּוֹרָֽה: (פ) וְאַף אֲנָא יְהָבִית יַתְכוֹן בְּסִירִיןוְחַלָּשִׁין לְכָל עַמָּא כְּמָא דְּלֵיתְכוֹןנַטְרִין יַת אוֹרְחָן דְּתַקְנָן קֳדָמַיוְנָסְבִין … להמשך קריאה

רפח. שלא נזרק דם בעל מום על המזבח. – ספר החינוך

שלא נזרק דם בעלי מומין על גבי המזבח, שנאמר (ויקרא כב כב) עורת או שבור או חרוץ או יבלת או גרב או ילפת לא תקריבו אלה ליי, ובאה הקבלה שזה הלאו הוא מונע מזריקת דם בעלי מומין, וזהו דעת תנא קמא בגמרא תמורה (ו, ב), וכן הלכה, שאמר שם ותנא קמא האי לא תקריבו ליי … להמשך קריאה

נביאים – שמואל א – פרק יז – חק לישראל

——– (כב) וַיִּטֹּשׁ&#1449 דָּוִ&#1448ד אֶת-הַכֵּלִ&#1436ים מֵעָלָ&#1431יו עַל-יַד&#1433 שׁוֹמֵ&#1443ר הַכֵּלִ&#1428ים וַיָּ&#1430רָץ הַמַּעֲרָכָ&#1425ה וַיָּבֹ&#1429א וַיִּשְׁאַ&#1445ל לְאֶחָ&#1430יו לְשָׁלֽוֹם: וּשְׁבַק דָּוִד יַת מָנַיָּא דִיעֲלוֹהִי עַל דִי נָטִיר מָנַיָּאדִי עֲלוֹהִי עַל דִּי נָטִירמָנַיָּא וּרְהַט לְסִדְרָא וַאֲתָא וּשְׁאַללַאֲחוֹהִי בִּשְׁלָם: שומר הכלים . של בני הצבא . ( כג ) ממערות פלשתים . כתיב , רבותינו דרשו ( סוטה מב ב ) … להמשך קריאה

פֶּרֶק שְׁלִישִׁי [ריא] – ספר מנורת המאור עם פירוש

כְּשֶׁאֶחָד מִבְּנֵי הָעִיר מֵת כָּל בְּנֵי הָעִיר יִתְעַצְּבוּ עַל מִיתָתוֹ וְיִדְאֲגוּ מִמֶּנָּה וִיפַחֲדוּ עַל עַצְמָם, כִּדְגָרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת, פֶּרֶק רַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּאוֹרֵג (קה, ב): אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֶחָד מִן הָאַחִין שֶׁמֵּת יִדְאֲגוּ עָלָיו כָּל הָאַחִין, אֶחָד מִן הַחֲבוּרָה שֶׁמֵּת יִדְאֲגוּ עָלָיו כָּל הַחֲבוּרָה. אֲמְרֵי לָהּ, דְּמִית גָּדוֹל; וַאֲמְרֵי לָהּ, דְּמִית קָטָן. ידאגו. על המיתה: דמית … להמשך קריאה

סכנת היצר – אפיקי אליהו על התורה

——– א. כולם אנשים ראשי בני ישראל המה (יג.ג) פירש רש"י – כל "אנשים" שבמקרא לשון חשיבות, ואותה שעה כשרים היו. ויש להבין, אם כשרים וחשובים היו, כיצד לבסוף חטאו והחטיאו את ישראל בדיבורם רעה על ארץ ישראל? ב. ויקרא משה להושע בן נון יהושע (יג.טז) פירש רש"י – התפלל עליו י-ה יושיעך מעצת מרגלים. … להמשך קריאה

קְרִיאַת הַתּוֹרָה

לדעת הרב עובדיה זיע"א ——– מוֹצִיאִים שְׁלֹשָׁה סִפְרֵי תּוֹרָה; בַּסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן קוֹרְאִים הַצִּבּוּר וַחֲתַן תּוֹרָה בְּפָרָשַׁת 'וְזֹאת הַבְּרָכָה', בַּסֵּפֶר הַשֵּׁנִי קוֹרֵא חֲתַן בְּרֵאשִׁית, וּבַסֵּפֶר הַשְּׁלִישִׁי קוֹרֵא הַמַּפְטִיר. (תסט) בְּכָל פַּעַם שֶׁמּוֹצִיאִים שְׁלֹשָׁה סִפְרֵי תּוֹרָה, כְּשִׂמְחַת תּוֹרָה אוֹ רֹאשׁ חֹדֶשׁ טֵבֵת, אֲדָר, וְנִיסָן שֶׁחָלוּ בְּשַׁבָּת, נָהֲגוּ לוֹמַר אֶת הַפְּסוּקִים דִּלְהַלָּן בִּפְתִיחַת הַהֵיכָל: יִרְמְיָהוּ פֶּרֶק י' פָּסוּק … להמשך קריאה

מַה טַּעַם יֵשׁ לְהִתְפַּלֵּל אַחַר שֶׁאוּלַי כְּבָר נִגְזְרָה גְּזֵרָה?

——– כתב בפלא יועץ, ג' סוגי גזירות ישנם: א. גזירה נחרצת שלא תועיל לה תפילה, והוא אינו מצוי כ"כ, כך שרחוק לייחס לאופן זה את גזירתו ולהימנע מתפילה, וגם באופן זה אם יתפלל ולא יענה – יש תועלת בתפילתו כמו שבארנו לעיל בתשובות א-ב. ב. גזירה זמנית שהיא מעיקרא נגזרה לזמן מה, וסופה שתתבטל גם … להמשך קריאה

סימן רסז – דיני התפלה בערב שבת – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן רסז – דיני התפלה בערב שבת א בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה בְּעֶרֶב שַׁבָּת אֵין נוֹפְלִין עַל פְּנֵיהֶם. ב מַקְדִּימִין לְהִתְפַּלֵּל עַרְבִית יוֹתֵר מִבִּימוֹת הַחֹל, וּבִפְלַג הַמִּנְחָה יָכוֹל לְהַדְלִיק וּלְקַבֵּל שַׁבָּת בִּתְפִלַּת עַרְבִית א וְלֶאֱכֹל מִיָּד { וְעַיֵּן לְעֵיל סי' רל"ג כֵּיצַד מְשַׁעֲרִין שִׁעוּר פְּלַג הַמִּנְחָה. } ג בְּבִרְכַּת הַשְׁכִּיבֵנוּ אֵינוֹ חוֹתֵם שׁוֹמֵר עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא כֵּיוָן … להמשך קריאה

מעשר שני – מצוות הארץ: בהלכה ובאגדה

——– נאמר בתורה (דברים יד כב – כז): עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ הַיֹּצֵא הַשָּׂדֶה שָׁנָה שָׁנָה: וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם, מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ, לְמַעַן תִּלְמַד לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ כָּל הַיָּמִים: וְכִי יִרְבֶּה מִמְּךָ הַדֶּרֶךְ כִּי לֹא תוּכַל שְׂאֵתוֹ, כִּי יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם … להמשך קריאה

תָּא חֲזֵי – דובב שפתי ישנים

——– י"א, ב': דַּבְּרוּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ מִכָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((תורת כהנים.))) מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מֹשֶׁה אוֹחֵז בְּחַיָּה וּמַרְאֶה אוֹתָהּ לְיִשְׂרָאֵל: זֹאת תֹּאכְלוּ, וְזֹאת לֹא תֹּאכְלוּ. לְלַמֶּדְךָ, *(((מכילתא יתרו פרק י"ט.))) שֶׁלֹּא דּוֹמֶה תָּא חָזֵי לְתָא שְׁמַע, *(((ראה בכלי יקר (יתרו כ', ט"ו) שכתב: שחוש הראות … להמשך קריאה

יח. תיקון המזורז ביותר לעצמנו זימן לנו הקב"ה במצוה זו של זיכוי הרבים

——– ויש לנו להתבונן בפרט נוסף, והוא החסד הגדול שעשה עמנו ה' בזה שניתנה בידינו מלאכה זו לקרב רחוקים ולהשיבם לה', ובפרט היום, שהרי "אין ישראל נגאלין אלא בתשובה" (כמבואר ברמב"ם הלכות תשובה פ"ז ה"ה), ואם כן היאך יתקן האדם בזמן קצר של עקבות משיחא את כל קילקוליו, ובפרט מי שבידו חיובי כריתות ומיתות בית … להמשך קריאה

בְּאֵיזֶה אֳפָנִים מַשְׁמִיעַ הַדִּבּוּק אֶת קוֹלוֹ?

——– יֵשׁ לִפְעָמִים שֶׁקּוֹל הַדִּבּוּק הוּא קוֹלוֹת מְשׁנּוֹת כְּמוֹ פּוֹעֶה כְּכֶבֶשׂ, קוֹרֵא כְּתַרְנְגוֹל, נוֹבֵחַ כְּכֶלֶב כְּפִי שֶׁהוּבָא בְּרוּחַ חַיִּים (ד, א), וּבְצָפְנַת פַּעְנֵחַ להגר"א מגריידיץ (בראדי תרל"ה עמוד כז, ב). וְיֵשׁ לִפְעָמִים שֶׁנִּשְׁמָע בְּאִשָּׁה קוֹל גֶּבֶר, לִפְעָמִים קוֹלוֹ נִשְׁמָע מִמֶּרְחַק רַב כְּמוֹ שֶׁהָיָה בַּדִּבּוּק בִּזְמַנּוֹ שֶׁל הֶחָפֵץ חַיִּים. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ס-ע

——– [נחמיה פרק-יב-ז]&nbsp סַלּוּ עָמוֹק חִלְקִיָּה יְדַעְיָה אֵלֶּה רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וַאֲחֵיהֶם בִּימֵי יֵשׁוּעַ: ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא … להמשך קריאה

עצלות – ספר פלא יועץ

עצלות היא מדה רעה עד מאד לגוף ולנפש כידוע, ולמפרסמות אינן צריכות ראיה. וזו מתת אלקים היא, וטבע הוא באנוש. יש שטבעו להיות איש חי רב פעלים, זריז ונשכר, ויש שטבעו להיות כבד ועצל. והנה, למלי דעלמא מדה זו רעה לאיש ועל אחת כמה וכמה לאשה, שצריכה להיות צופיה הליכות ביתה (משלי לא כז), ואם … להמשך קריאה

נביאים – יחזקאל – פרק כב – חק לישראל

——– (כב) כְּהִתּ&#1445וּךְ כֶּ&#1433סֶף&#1433 בְּת&#1443וֹךְ כּ&#1428וּר כֵּ&#1430ן תֻּתְּכ&#1443וּ בְתוֹכָ&#1425הּ וִֽידַעְתֶּם&#1433 כִּֽי-אֲנִ&#1443י יְהוָ&#1428ה שָׁפַ&#1445כְתִּי חֲמָתִ&#1430י עֲלֵיכֶֽם: כְּאִיתְמְסָאָה כְסַף בְּגוֹ כוּרָא כֵּןתִּתְמְסוּן בְּגַוָּהּ וְתֵדְעוּן אֲרֵי אֲנָאיְיָ שָפִיכִית חֶמְתִי עֲלֵיכוֹן: (כג) וַיְהִ&#1445י דְבַר-יְהוָ&#1430ה אֵלַ&#1445י לֵאמֹֽר: וַהֲוָה פִתְגַּם נְבוּאָה מִן קֳדָםיְיָ עִמִּי לְמֵימָר: (כד) בֶּן-אָדָ&#1429ם אֱמָר-לָ&#1429הּ אַ&#1443תְּ אֶ&#1428רֶץ לֹ&#1445א מְטֹהָרָ&#1430ה הִ&#1425יא לֹ&#1445א גֻשְׁמָ&#1430הּ בְּי&#1445וֹם זָֽעַם: בַּר אָדָם אֱמַר לָהּ … להמשך קריאה

סימן שסח – אם אחר שעירבו נתקלקל העירוב – ערוך השולחן

——– א נתמעט העירוב משיעורו שיתבאר, אם לא עבר עליו עדיין שבת אחד – צריכים להוסיף עד כדי שיעורו. ואם עבר עליו שבת אחד, אפילו נשתייר מקצתו – כשר. דהכי תנן: (פ':) דשירי עירוב – כל שהוא. וכל שעבר עליו שבת אחד – מקרי שירי עירוב, שהרי אינו תחלתו, שכבר שימש בשבת הראשון, ואם לא … להמשך קריאה

ג. מלחמת היוונים – "להשכיחם תורתך"

——– אלא כידוע עיקר מלחמתם של היוונים להשכיחם תורתך, ומלחמתם זו נבעה מקנאתם שתוצאותיה שנאה על דתינו, (מהר"ל, נר מצוה עמ' י"א ד"ה "ואמרו" בפרק עשרה יוחסין), ועל כך מלבד זאת שגזרו עליהם לבטל שבת חודש ומילה בדרך גזירה – נקטו עוד בדרך של בתי שעשועים ותרבויות למיניהם, כדי למושכם בתאוות חומר הגוף ולימודים חיצונים … להמשך קריאה

ד. כיצד יש להתייחס למחשבה הן רעה והן טובה

——– וכיון שעיקר האדם הוא המחשבה שהיא הפנימיות, נבוא במאמר זה לדבר קצת בענין הטרדת מחשבות המציקות בזמן תורה ותפילה, כיצד יש להתייחס להם, וגם נבאר תקנה ועצה כיצד להקל מעלינו סבל זה. בענין הטרדת מחשבות איסור כהרהורי כפירה ומינות או עריות, הפורצים לתיבת מוחו של האדם, ובפרט בזמני תורה ותפילה, גילו לנו רבותינו סוד … להמשך קריאה

משפטים יום חמישי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הִ דמילוי הה אחרונה דשם ב"ן לקנות הארת רוח יתרה משבת הבאה: (כב) וְכִֽי-יִנָּצ&#1443וּ אֲנָשִׁ&#1431ים וְנָ&#1448גְפ&#1436וּ אִשָּׁ&#1444ה הָרָה&#1433 וְיָֽצְא&#1443וּ יְלָדֶ&#1428יהָ וְלֹ&#1445א יִֽהְיֶ&#1430ה אָס&#1425וֹן עָנ&#1443וֹשׁ יֵֽעָנֵ&#1431שׁ כַּֽאֲשֶׁ&#1448ר יָשִׁ&#1444ית עָלָיו&#1433 בַּ&#1443עַל הָֽאִשָּׁ&#1428ה וְנָתַ&#1430ן בִּפְלִלִֽים: וַאֲרֵי יִנְצוּן גֻבְרִין וְיִמְחוּן אִתְּתָאמַעַדְיָא וְיִפְּקוּן וַלְדָהָא וְלָא יְהֵימוֹתָא אִתְגְבָאָה יִתְגְבֵי כְּמָא דִייְשַׁוִי עֲלוֹהִי בַּעֲלַהּ … להמשך קריאה

שיחות הר״ן רצג – ספר שיחות הר"ן (הרבי נחמן)

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ, מֵאִישׁ אֶחָד שֶׁדִּבֵּר עִמּוֹ. וְהִזְהִירוֹ לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה. וְאָמַר לוֹ: שֶׁכְּמוֹ שֶׁהַקּוֹל מְעוֹרֵר הַכַּוָּנָה, כֵּן לְהֵפֶךְ, הַכַּוָּנָה מְעוֹרֵר הַקּוֹל. שֶׁכְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה וְנִזְהָר לְהַכְנִיס כָּל לִבּוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ בְּתוֹךְ דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה, אֲזַי מִמֵּילָא יִתְעוֹרֵר קוֹלוֹ לְהִתְפַּלֵּל בְּקוֹל כָּרָאוּי. וְכֵן נִרְאֶה בְּחוּשׁ כַּמָּה פְּעָמִים. לכבוד נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל. ולכבוד … להמשך קריאה

השמטה – קיצור ליקוטי מוהר"ן

אחד היה אברהם (יחזקאל לג) שאברהם עבד את ה' יתברך רק על-ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם שסרים מאחרי ה' ומונעים אותו ולא על אביו ושאר המונעים, רק כאלו הוא אחד בעולם, וזהו אחד היה אברהם, וכן כל הרוצה לכנוס בעבודת ה' אי אפשר לו לכנוס … להמשך קריאה

דילוג לתוכן