דִּבְרֵי חֲכָמִים כְּמַשְׂמְרוֹת – דובב שפתי ישנים

——– ח', ל"ו: וַיַּעַשׂ אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' בְּיַד מֹשֶׁה. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((תורת כהנים.))) לְהַגִּיד שִׁבְחָן שֶׁלֹּא הִטּוּ יָמִין וּשְׂמֹאל, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׁמְעוּ מִפִּי הַקָּבָּ"ה רַק מִפִּי מֹשֶׁה, שָׂשִׂים וּשְׂמֵחִים לְקַבֵּל מִפִּי מֹשֶׁה כְּשׁוֹמְעִים מִפִּי הַקָּבָּ"ה. *(((אבות ד', י"ב.))) יְהִי מוֹרָא רַבָּךְ כְּמוֹרָא שָׁמַיִם, *(((סנהדרין ק"י ע"א.))) שֶׁכָּל … להמשך קריאה

סגולה – ספר פלא יועץ

יש כמה דברים המועילים לכלא פשע ולהתם חטאת בדרך סגלה, והחי יתן אל לבו (קהלת ז ב) להזדרז בהם, כי בלא סגופים ותעניות ומתן דמים יתכפרו עוונותיו, ובלבד שיעשה הדברים כהלכתם וכמשפטן ביראה ואהבה. ואם לא ישמר לעשות מה יענה ליום פקדה, וענוש יענש כפלי כפלים ממה נפשך, כי הכל הוא דברי רבותינו זכרונם לברכה … להמשך קריאה

שיחות הר״ן רפד – ספר שיחות הר"ן (הרבי נחמן)

אָמַר לְעִנְיַן בְּנֵי הַנְּעוּרִים הַכְּשֵׁרִים וְהַמִּתְפַּלְּלִים בְּכַוָּנָה וּבְהִתְלַהֲבוּת. וְיֵשׁ בְּנֵי אָדָם הַמְּבַלְבְּלִים אוֹתָם וְעוֹשִׂים לָהֶם יִסּוּרִים. וּכְשֶׁאֵלּוּ הַמִּתְפַּלְּלִים מַתְחִילִים לְהַקְפִּיד וּלְהִתְקוֹטֵט עִמָּהֶם עִם אֵלּוּ הַמְצַעֲרִים אוֹתָם וּמְבַלְבְּלִים אוֹתָם אֲזַי אוֹמְרִים הַמְּבַלְבְּלִים: 'אִם אַתֶּם מִתְפַּלְּלִים בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וְאַתֶּם טְרוּדִים וּקְשׁוּרִים בִּתְפִלַּתְכֶם בְּכַוָּנָה בֶּאֱמֶת, מַדּוּעַ אַתֶּם שׁוֹמְעִים הַבִּלְבּוּלִים? כִּי מֵחֲמַת גֹּדֶל כַּוָּנַת הַתְּפִלָּה רָאוּי לָכֶם … להמשך קריאה

מַהִי מַטְּרַת הַתְּפִלָּה, הֲכִי נֶעֱלַם מֵהַקָּבָּ"ה צְרָכָיו שֶׁל הָאָדָם?

——– הזכרנו כבר למעלה בתשובות הקודמות כי בעולם טבועה טעות גדולה בטעם מצות התפילה, העולם סובר שהתפילה נועדה כאמצעי למילוי הבקשות, שאי אפשר להשיג האדם מבוקשו וצרכיו – אלא באמצעות התפילה ולכך נועדה התפילה. אולם זו טעות, הבקשות והצרכים המה האמצעים שיבואו ויאלצו את האדם להגיע לתכלית שזו התפילה. מלחמה קשה נועדה לאדם כל ימיו … להמשך קריאה

ט. הנושא בעול אחריות זיכוי הרבים, מלווה הוא בסייעתא דשמיא להצליח במשימתו

——– ולכאורה דברי הרב "מדריגת האדם" מנוגדים לדברי ה"חתם סופר" שהבאנו לעיל. שהרי מדברי "מדריגת האדם" משמע, שהעוסק בנשיאת עול הרבים דוקא הוא זוכה למדריגות רוחניות גבוהות, ואם ממעט בזה כמו כן מתמעטים מדריגותיו, ומדברי ה"חתם סופר" לעיל ראינו שאכן העוסק בזיכוי הרבים מתמעטים מדריגותיו מאשר העוסק בשלימות נפשו כאברהם אבינו לגבי חנוך ולגבי ייתר … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מלוקט מספרי מוסר כְּשֶׁרוֹצֶה לִשְׁכַּב בַּלַּיְלָה יִזָּהֵר לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה כְּהוֹגֵן תֵּיבָה בְּתֵיבָה וְסֵדֶר קְרִיאַת שְׁמַע כַּכָּתוּב בִּסְפָרִים וְיֹאמַר וִדּוּי כַּכָּתוּב שָׁם וּבִתְחִלַּת שְׁכִיבָתוֹ אִם יָכוֹל יְהַרְהֵר אֵיזֶה פָסוּק אוֹ דְבַר תּוֹרָה וְהוּא תּוֹעֶלֶת גְּדוֹלָה לְהִנָּצֵל מִקֶּרִי כִּי יָשֵׁן מַמָּשׁ מִתּוֹךְ דִּבְרֵי תוֹרָה וְעֵץ חַיִּים הִיא לִדָּבֵק בַּחַיִּים. וְאַזְהָרָה שָׁמַעְנוּ כִּי בִּתְחִלַּת … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות נ-ת

——– [ירמיה פרק-טו-טז]&nbsp נִמְצְאוּ דְבָרֶיךָ וָאֹכְלֵם וַיְהִי (דבריך) דְבָרְךָ לִי לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחַת לְבָבִי כִּי נִקְרָא שִׁמְךָ עָלַי יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת: [תהילים פרק-לט-י]&nbsp נֶאֱלַמְתִּי לֹא אֶפְתַּח פִּי כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ: [משלי פרק-יד-יח]&nbsp נָחֲלוּ פְתָאיִם אִוֶּלֶת וַעֲרוּמִים יַכְתִּרוּ דָעַת: [משלי פרק-כה-יב]&nbsp נֶזֶם זָהָב וַחֲלִי כָתֶם מוֹכִיחַ חָכָם עַל אֹזֶן שֹׁמָעַת: [משלי פרק-כח-כז]&nbsp נוֹתֵן לָרָשׁ אֵין מַחְסוֹר וּמַעְלִים … להמשך קריאה

שיחה בטלה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– יזהרו הקהל בעת מכירת המצוות שלא לשוח שיחה בטלה, ומה טוב לעיין בספר או לקרוא פירוש רש"י על הפרשה. ומאידך לא יאריך הגבאי במכירות. (החיד"א. שבת ב רכ) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד … להמשך קריאה

יב. הנוטלים שכר כפינחס

——– הבה ונתבונן, היום בימינו כשחטא בנות מואב, ועוד רבים הם העוונות בדומה לזה רח"ל, מצויים בעמנו, המחזיק בצדקותו להיות נאמן במסירות נפש לה' לעמוד בכל הנסיונות בתוקף ועוז בקדושה, הרי הוא בחינת פינחס בשעתו לבטל גזירות רעות וקשות מעצמו ומכלל ישראל, ושכרו לאין קץ, שכל העולם ניזון בזכותו. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם … להמשך קריאה

האדם לא נברא אלא להתענג על ה'

——– עתה נרחיב הדברים ונבארם. אמרו חז"ל: "אין למעלה מענג", כלומר הכח הפנימי באדם שהוא כח הדחף למעשיו, הוא עונג. ביאור הדברים, אדם רוצה הנאה ולזה שואף כל ימי חייו וכל מעשיו סובבים סביב ציר זה. אולם כיצד יגיע לאדם עונג? לזה יש ב' דרכים: א. רוחני. ב. גשמי. כל זמן שכח ה"גוף" שולט באדם … להמשך קריאה

אחרי מות יום רביעי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וָ דמילוי וו דשם ב"ן לקנות הארת מתוספת נפש יתרה משבת הבאה: (טז) וְכִפֶּ&#1443ר עַל-הַקּ&#1431ֹדֶשׁ מִטֻּמְאֹת&#1433 בְּנֵ&#1443י יִשְׂרָאֵ&#1428ל וּמִפִּשְׁעֵיהֶ&#1430ם לְכָל-חַטֹּאתָ&#1425ם וְכֵ&#1444ן יַֽעֲשֶׂה&#1433 לְא&#1443ֹהֶל מוֹעֵ&#1428ד הַשֹּׁכֵ&#1443ן אִתָּ&#1428ם בְּת&#1430וֹךְ טֻמְאֹתָֽם: וִיכַפֵּר עַל קוּדְשָׁא מִסוֹאֲבַת בְּנֵייִשְׂרָאֵל וּמִמֶרְדֵיהוֹן לְכָל חֲטָאֵיהוֹן וְכֵןיַעְבֵּד לְמַשְׁכַּן זִמְנָא דְשָׁרֵי עִמְהוֹןבְּגוֹ סוֹאֲבָתְהוֹן: מטמאת בני ישראל. על הנכנסין … להמשך קריאה

תולדות יום רביעי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וָ דמילוי וו דשם ב"ן לקנות הארת מתוספת נפש יתרה משבת הבאה: (לד) וְיַֽעֲק&#1438ֹב נָתַ&#1443ן לְעֵשָׂ&#1431ו ל&#1434ֶחֶם וּנְזִ&#1443יד עֲדָשִׁ&#1428ים וַיּ&#1443ֹאכַל וַיֵּ&#1428שְׁתְּ וַיָּ&#1430קָם וַיֵּלַ&#1425ךְ וַיִּ&#1445בֶז עֵשָׂ&#1430ו אֶת-הַבְּכֹרָֽה: (פ) וְיַעֲקֹב יְהַב לְעֵשָׂו לְחֵם וְתַבְשִׁילדִּטְלוֹפְחִין וַאֲכַל וּשְׁתִי וְקָם וַאֲזָלוְשָׁט עֵשָׂו יָת בְּכֵרוּתָא: ויבז עשו. העיד הכתוב על רשעו שבזה עבודתו … להמשך קריאה

ג. המתפלל צריך שיהיו עיניו למטה ולבו למעלה – תפארת ישראל

——– ענין התפלה – שיהיו עיניו למטה ולבו למעלה (יבמות קה:) וענין עיניו למטה הוא האמונה בהשגחתו יתברך והסתכלות עיניו ליורדים מטה מטה, מקרני ראמים עד ביצי כנים. שבדרך אמונת האדם והסתכלותו בהשגחתו יתברך, ממשיך על עצמו השגחתו. אם מאמין השגחתו בפרטיות – משגח בפרטיות, עד נוקף אצבע ממש שהוא מאתו יתברך. ואם מסיר עיניו … להמשך קריאה

פַּעֲמוֹנִים

לדעת הרב עובדיה זיע"א ——– אַף עַל פִּי שֶׁבְּכָל שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב אָסְרוּ חֲכָמִים לִרְקֹד וְלִמְחֹא כַּפַּיִם, כַּמְבֹאָר בַּמִּשְׁנָה (ביצה לו ע"ב) וּבַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (סימן שלט סעיף ב), מִכָּל מָקוֹם, לִכְבוֹדָהּ שֶׁל תּוֹרָה הִתִּירוּ חֲכָמִים בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה לִרְקֹד וְלִמְחֹא כַּפַּיִם, וַאֲפִלּוּ אִם חָל בְּשַׁבָּת. וּמִכָּל מָקוֹם אָסוּר לְקַשְׁקֵשׁ בַּפַּעֲמוֹנִים שֶׁל סֵפֶר הַתּוֹרָה, וְכֵן אָסוּר לְהָרִיעַ … להמשך קריאה

מֵאֵיזֶה סִבּוֹת נִכְנָס הָרוּחַ בְּאָדָם?

——– בְּכָל זֹאת מָצִינוּ כַּמָּה דְּבָרִים שֶׁיָּכוֹל לִגְרֹם שֶׁיִּכָּנֵס בּוֹ הָרוּחַ, וְהוּא בִּשְׁעַת כַּעֲסוֹ שֶׁל אָדָם, אָז הָרוּחוֹת שׁוֹלְטוֹת בּוֹ כְּמוֹ שֶׁהָיָה בִּזְמַנּוֹ שֶׁל רַבִּי חַיִּים וִיטַאל (הובא בעמק המלך אמסטרדאם עמוד ג') שֶׁהָאִשָּׁה הָיְתָה בְּכַעַס וְאָמְרָה "תְּהֵא לַשָּׂטָן", וּמִכֹּחַ מִלָּה זוֹ נָתְנוּ לוֹ רְשׁוּת לִכָּנֵס בָּהּ. וְכֵן הוּבָא בְּסֵפֶר מִנְחַת יְהוּדָה לְרַבִּי יְהוּדָה פְּתָיָה … להמשך קריאה

ה. בהכרח שזו הכוונה במצות הביטחון

——– וזהו הביטחון שווה לכל אדם, ואינו רק ליחידי סגולה, מה שאין כן לטועים לחשוב שביטחון היינו שיעשה ה' כרצוני דווקא – לא יתכן שזה ציוויו יתברך לכל אחד ואחד, דמי יכול לעמוד בכזה אופן של ביטחון להיות בטוח בה' שבודאי יעשה רצונו דוקא, שהרי מי יודע מה באמת טוב עבורו ומה לא, אם לא … להמשך קריאה

סימן רנח – שמתר להשים ערב שבת דבר קר על קדרה חמה – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן רנח – שמתר להשים ערב שבת דבר קר על קדרה חמה א מֻתָּר לְהַנִּיחַ מִבְּעוֹד יוֹם כְּלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דָּבָר קַר עַל גַּבֵּי קְדֵרָה חַמָּה, שֶׁאֵין זֶה א כְּטוֹמֵן בְּדָבָר הַמּוֹסִיף הֶבֶל. באר היטב – סימן רנח – שמתר להשים ערב שבת דבר קר על קדרה חמה א א כטומן. ולא יפה עושים שבימות … להמשך קריאה

חוקת יום רביעי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וָ דמילוי וו דשם ב"ן לקנות הארת מתוספת נפש יתרה משבת הבאה: (טז) וְכ&#1448ֹל אֲשֶׁר-יִגַּ&#1436ע עַל-פְּנֵ&#1443י הַשָּׂדֶ&#1431ה בַּֽחֲלַל-חֶ&#1448רֶב&#1433 אוֹ בְמֵ&#1428ת אֽוֹ-בְעֶ&#1445צֶם אָדָ&#1430ם אוֹ בְקָ&#1425בֶר יִטְמָ&#1430א שִׁבְעַ&#1445ת יָמִֽים: וְכֹל דִי יִקְרַב עַל אַפֵּיחַקְלָא בִּקְטֵל חַרְבָּא אוֹ בְמִיתָאאוֹ בְגַרְמָא דֶאֱנָשָׁא אוֹ בְקִבְרָאיְהֵי מְסָאָב שַׁבְעָא יוֹמִין: על פני השדה. רבותינו … להמשך קריאה

הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן לְשַׂמֵּחַ חֲתָנִים – ספר מנורת המאור עם פירוש

((( וְיֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי פְּרָקִים))) ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם מוהר"ר משה פרנקפורט דיין ק"ק אמשטרדם מהדורה … להמשך קריאה

רעח – דע שעל חליף [סכין שחיטה] טוב – קיצור ליקוטי מוהר"ן

א עַל חֲלִיף טוֹב יְכוֹלִים לִרְאוֹת כָּל הַכֵּלִים שֶׁל הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ אֵיזֶה פָּנִים יֵשׁ לָהֶם (עַתָּה): ב יֵשׁ צַדִּיק שֶׁהוּא גָּדוֹל בְּמַעֲלָה כָּל-כָּךְ עַד שֶׁאֵינוֹ מְקַנֵּא שׁוּם צַדִּיק לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא בָּעוֹלָם הַבָּא, רַק אוֹתוֹ לְבַדּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּחִינַת: "בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי" (בַּמִּדְבָּר כ"ה יא): לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל … להמשך קריאה

סכנת בקשת הכבוד – אפיקי אליהו על התורה

——– א. שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען (יג.ב) פירש רש"י – "שלח לך אנשים"- למה נסמכה פרשת מרגלים לפרשת מרים? לפי שלקתה על עסקי דיבה שדברה באחיה. ורשעים הללו ראו ולא לקחו מוסר. ויש להבין, הרי מרים דיברה באחיה – באדם, מנהיג הדור. בשונה מן המרגלים אשר דיברו בכלל על ארץ ישראל הדוממת … להמשך קריאה

א. תכלית האדם לקדש חומריותו

——– כתב על כך רש"י: בנות ישראל היו בידן מראות שרואות בהן כשהן מתקשטות, ואף אותן לא עכבו מלהביא לנדבת המשכן, והיה מואס משה בהן מפני שעשויים ליצר הרע, אמר לו הקב"ה: קבל, כי אלו חביבין עלי מן הכל, שעל ידיהן העמידו הנשים צבאות רבות במצרים וכו'. ויש להבין את הנאמר בדבר ה' למשה: כי … להמשך קריאה

כי תצא יום רביעי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וָ דמילוי וו דשם ב"ן לקנות הארת מתוספת נפש יתרה משבת הבאה: (ב) וְאִם-לֹ&#1448א קָר&#1445וֹב אָחִ&#1435יךָ אֵלֶ&#1430יךָ וְלֹ&#1443א יְדַעְתּ&#1425וֹ וַֽאֲסַפְתּוֹ&#1433 אֶל-תּ&#1443וֹךְ בֵּיתֶ&#1428ךָ וְהָיָ&#1443ה עִמְּךָ&#1431 עַ&#1443ד דְּר&#1444ֹשׁ אָחִ&#1448יךָ&#1433 אֹת&#1428וֹ וַֽהֲשֵֽׁבֹת&#1430וֹ לֽוֹ: וְאִם לָא קָרֵב אֲחוּךְ לְוָתָךְוְלָא יְדַעַתְּ לֵהּ וְתַכְנְשִׁנֵהּ לְגוֹבֵיתָךְ וִיהֵי עִמָךְ עַד דְיִתְבַּעאֲחוּךְ יָתֵהּ וְתָתֵיבִנֵהּ לֵהּ: עד … להמשך קריאה

ו – באיסור להלך אחר האשה, ולהתרחק מן הנסיונות

——– בשו"ע (שם סעיף א') כתב, פגע באשה בשוק אסור להלך אחריה, אלא רץ ומסלקה לצדדין או לאחריו: א. אין לילך אחורי אשה, ואפילו אחרי אשתו, אלא רץ ומסלקה לצדדין עד שיעבור לפניה. ונחלקו האחרונים, אם דוקא תוך ד' אמות, ויש אוסרים כל שהוא מכיר בהילוכה ובתנועותיה. ב. הממהר לדבר מצוה ואם יתעכב כדי לא … להמשך קריאה

מקום התפילה

——– מקום גבוה – לא יעמוד להתפלל על מקום גבוה, כמו כסא וכדומה, שנאמר: "ממעמקים קראתיך ה'". כמו כן, לא יתפלל על גבי כריות ומזרונים, שזהו דרך גאוה, [ובפרט יש להזהר בזה בתשעה באב שיושבים בבית הכנסת על מזרונים], אבל על שטיח עבה, מותר. (ה קנז, קסא) חציצה – יש להשתדל לכתחילה שלא יהיה דבר … להמשך קריאה

הֵיאַךְ אֵין סְתִירָה בֵּין הַצַּעַר וְהַדְּאָגָה שֶׁיֵּשׁ לְהִצְטַעֵר וְלִדְאֹג מִצָּרוֹת עַם יִשְׂרָאֵל וְצַעֲרָן הַגָּדוֹל בְּכָל מִינֵי יִסּוּרִים, וְכֵן מִצַּעַר חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְצַעַר הַשְּׁכִינָה לְבֵין מִדַּת הַשִּׂמְחָה הַמְחַיֶּבֶת לִשְׂמֹחַ בְּכָל עֵת וּבְכָל מַצָּב?!

——– חייבים להשאיר פינה שמחה בלב גם בתוך ים הצרות, והטעם לכך כי אמונתנו מחייבת לידע שכל אשר נעשה עמנו הוא לטובה, וכל היסורים הן של הכלל והן של הפרט לבסוף מובילים לתיקון, והוא כניתוח הרופא את החולה, שמצד אחד יש לו צער מהנתוח, אולם מאידך יש לו שמחה מהתוצאה של הניתוח שתביאהו לחיים. ועלינו … להמשך קריאה

דילוג לתוכן