ד. נחום איש גמזו ורבי עקיבא לא בטחו בה' שיעשה את האופן הסביר, אלא בטחו בה' שיעשה את הטוב ביותר

——– וכן המעשה (תענית כא, ע"א) בנחום "איש גמזו" שהלך לקיסר עם ארגז האבנים טובות, ונגנב ממנו באכסניה שלן שם, ומילאוהו הגנבים לאותו ארגז בעפר – אמר "גם זו לטובה", והנה אופן בטחונו שבטח בה' לא היה בכך דוקא שיזמין הבורא אבנים טובות אחרות, וכמו לרבי עקיבא לעיל – חמור אחר ותרנגול ונר אחרים, אלא … להמשך קריאה

מכירת המצוות

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר למכור בשבת את פתיחת ההיכל והעליות לתורה, ובלבד שהכסף ילך לצדקה להחזקת בית הכנסת וכיוצא. והגם שאסור לעשות מקח וממכר בשבת אפילו לצורך מצוה? מכל מקום כיון שאין כאן מעשה קנין, אלא רק התחייבות בפה לצדקה, מותר. ולכן מותר גם לערוך מגבית בשבת עבור עניים או חיזוק … להמשך קריאה

ה – איסור הרהור ותיקונו

——– בשו"ע (סי' כ"א סעיף א') כתב, אסור להסתכל בבגדי צבעונים של אשה שהוא מכירה, אפילו אינם עליה, שמא יבוא להרהר בה: א. אסרו חז"ל להסתכל בבגדי צבעונים של אשה שהוא מכירה, אפילו אינם עליה, שמא יבוא להרהר בה, ודוקא שראה אותם לבושים כבר על האשה (ואם יכול לבא לידי הרהור בכל אופן אסור). ומכאן … להמשך קריאה

פרשת ויקהל א' – מאמר מג – קדושת החומר

——– "ויעש את הכיור נחשת ואת כנו נחשת במראת הצבאות אשר צבאו פתח אוהל מועד" (לז, ח) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא … להמשך קריאה

דִּבּוּק – אִם הוּא רָשָׁע בְּדַוְקָא?

——– בְּרֹב מִקְרֵי הַדִּבּוּקִים הֵם נִשְׁמוֹת רְשָׁעִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבִּי חַיִּים וִיטַאל (שער הגלגולים עמוד ס') "נִשְׁמוֹת רְשָׁעִים שֶׁלֹּא זָכוּ לִכָּנֵס לַגֵּיהִנּוֹם וּלְכַפֵּר בְּכָךְ עֲווֹנוֹתֵיהֶם, נִכְנָסִים בְּגוּפוֹת בְּנֵי אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה". בְּכָל זֹאת מָצָאנוּ גַּם דִּבּוּק שֶׁהָיָה צַדִּיק גָּמוּר, כְּמוֹ שֶׁהוּבָא בְּסֵפֶר הַחֶזְיוֹנוֹת (ירושלים תשי"ד עמוד י"ט) שֶׁכְּבָר הָיָה הָרוּחַ לְאַחַר מִשְׁפַּט גֵּיהִנּוֹם, וְלִפְנֵי שֶׁהִנִּיחוּ … להמשך קריאה

סימן רנז – דיני הטמנת חמין – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן רנז – דיני הטמנת חמין א אֵין טוֹמְנִין א בְּשַׁבָּת, אֲפִלּוּ בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ מוֹסִיף הֶבֶל; אֲבָל בִּסְפֵק חֲשֵׁכָה, טוֹמְנִין בּוֹ. וְאֵין טוֹמְנִין בְּדָבָר הַמּוֹסִיף הֲבָל אֲפִלּוּ מִבְּעוֹד יוֹם, וְאִם הִטְמִין בְּדָבָר הַמּוֹסִיף הֲבָל, הַתַּבְשִׁיל ב אָסוּר אֲפִלּוּ בְּדִיעֲבַד. וְדַוְקָא בְּצוֹנֵן, שֶׁנִּתְחַמֵּם אוֹ שֶׁנִּצְטַמֵּק וְיָפֶה לוֹ, אֲבָל בְּעוֹמֵד ג בַּחֲמִימוּתוֹ כְּשָׁעָה רִאשׁוֹנָה, מֻתָּר. { הַגָּה: … להמשך קריאה

סתר – ספר פלא יועץ

כמה מעלה העושה מעשיו בסתר ובפרט בענין הצדקה כדכתיב (משלי כא יד). מתן בסתר יכפה אף. כי הנותן צדקה בפרהסיא ענוש יענש, כמאמר רבותינו זכרונם לברכה על הפסוק (קהלת יב יד) כי את כל מעשה האלקים יבא במשפט על כל נל, נלם אם טוב. זה הנותן צדקה בפרהסיא (חגיגה ה, א). ואמרו (שם) רבי ינאי … להמשך קריאה

הַאִם הַתְּפִלָּה נִצְרֶכֶת גַּם לַהֹוֶה הַמִּיָּדִי כְּשֶׁהִנּוֹ בְּהֶשֵּׂג יָד בְּנָקֵל?

——– בזוה"ק (פרשת בשלח ס"ב ע"ב) מובא שרבי ייסא סבא לא היה מתקין סעודתו ומכינה עד שהיה מתפלל על מזונו ואף שהיה לו את צרכיו בתוך ביתו. למדנו מכאן, שאין שום חוכא בכך שהאדם מתפלל על דבר שעומד הוא לעשותו ואף שכל האפשרויות והנתונים לפניו לעשות דבר הקל ההוא, יקדים תפילה לבורא שיצליחהו במעשהו, והסיבה … להמשך קריאה

הַכְּלָל הַשְּׁמִינִי: לִגְמֹל חֶסֶד – ספר מנורת המאור עם פירוש

(((וְיֵשׁ בּוֹ חֲמִשָּׁה חֲלָקִים: הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן, שַׂמֵּחַ חֲתָנִים; הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי, בִּקּוּר חוֹלִים; הַחֵלֶק הַשְּׁלִישִׁי, הַלְוָיַת מֵתִים וְהֶסְפֵּדָם; הָחֵלֶק הָרְבִיעִי, נִחוּם אֲבֵלִים; הַחֵלֶק הַחֲמִישִׁי, בִּגְמִילוּת חֲסָדִים עִם כָּל אָדָם.))) ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר חסידים סימן ק"ב ק"ג ק"ד אָסוּר לַהֲרוֹג כִּינָה עַל שֻׁלְחָן שֶׁאוֹכְלִים עָלָיו וְהַהוֹרֵג עָלָיו כְּאִלּוּ הוֹרֵג עַל הַמִּזְבֵּחַ כִּי הַשֻּׁלְחָן הוּא הַמִּזְבֵּחַ שֶׁנֶּאֱמַר וַיְדַבֵּר אֵלַי זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה'. וּמִטַּעַם זֶה מְכַסִּים הַסַּכִּינִים בְּשַׁעַת בִּרְכַת הַמָּזוֹן מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר כִּי חַרְבֶּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלְלֶיהָ. וְאָסוּר לִכְתּוֹב בְּסֵפֶר שֶׁל תּוֹרָה פְּלוֹנִי חַיָּיב לִי כָּךְ … להמשך קריאה

שיחות הר״ן רפג – ספר שיחות הר"ן (הרבי נחמן)

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר לְעִנְיַן בְּנֵי הַנְּעוּרִים, שֶׁעַל פִּי הָרֹב מְבַלְבֵּל אוֹתָם בִּתְפִלָּתָם מֵחֲמַת שֶׁלֹּא זָכוּ לְהִתְקַדֵּשׁ כָּרָאוּי בִּקְדֻשַּׁת הַזִּוּוּג. וְעַל כֵּן כְּשֶׁעוֹמְדִין אַחַר כָּךְ לְהִתְפַּלֵּל קָשֶׁה עֲלֵיהֶם מְאֹד לְהִתְפַּלֵּל. וְהוּא ז"ל, הִזְהִיר עַל זֶה כַּמָּה פְּעָמִים לִבְלִי לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ מִזֶּה כְּלָל. וּמָה דַּהֲוֵה הֲוֵה, וּבִשְׁעַת הַתְּפִלָּה צְרִיכִין לִשְׁכֹּחַ הַכֹּל לְגַמְרֵי וּלְהִתְגַּבֵּר לְהִתְפַּלֵּל בְּשִׂמְחָה כָּרָאוּי תָּמִיד … להמשך קריאה

הֵיאַךְ אֵין סְתִירָה בֵּין הַצַּעַר וְהַדְּאָגָה שֶׁיֵּשׁ לְהִצְטַעֵר וְלִדְאֹג מֵהַחֲטָאִים לְמִדַּת הַשִּׂמְחָה שֶׁצְּרִיכָה לִהְיוֹת בְּכָל מַצָּב?

——– האמונה שאדם יכול לתקן את חטאיו ע"י מצות התשובה – חייב שתהא אמונה חזקה לא פחות מהאמונה שהאדם יכול לקלקל, ואם כן כשם שהעצבות באה מחמת האמונה שע"י חטא האדם מקלקל, מחויב שלעומת זאת תבא השמחה מחמת האמונה שבתשובה הנו מתקן. ומה שקל לאדם להאמין שהוא יכול קלקל יותר מאשר להאמין שהוא יכול לתקן, … להמשך קריאה

רעז – כשיש מחלקת על האדם, אין לעמד עצמו כנגד השונאים – קיצור ליקוטי מוהר"ן

א כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲלֹקֶת עַל הָאָדָם אֵין לָאָדָם לַעֲמֹד עַצְמוֹ כְּנֶגֶד הַשֹׂנְאִים, לוֹמַר כְּמוֹ שֶׁעוֹשֶׂה לִי כֵּן אֶעֱשֶׂה לוֹ כְּנֶגְדּוֹ כִּי זֶה גּוֹרֵם שֶׁהַשֹׂנֵא יָבוֹא לִמְבֻקָּשׁוֹ לִרְאוֹת בּוֹ חַס וְשָׁלוֹם מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה לִרְאוֹת בּוֹ, רַק אַדְּרַבָּא רָאוּי לָדוּן אוֹתָם לְכַף זְכוּת וְלַעֲשׂוֹת לָהֶם כָּל הַטּוֹבוֹת, וְעַל-יְדֵי-זֶה מֵפִיר מַחְשְׁבוֹת הַשֹׂנֵא, וְאָז אַדְּרַבָּא תָּשׁוּב מַחֲשַׁבְתּוֹ הָרָעָה עַל … להמשך קריאה

רעח. שלא יעבד כהן טמא. – ספר החינוך

שלא יעבד כהן בעודו טמא, שנאמר (ויקרא כב ב) וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם קדשי. ואמרו זכרונם לברכה בפרק תשיעי מסנהדרין (פג, ב) מנין לטמא ששמש שהוא במיתה כלומר מיתה בידי שמים? דכתיב דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו. וכתיב במקום אחר ומתו בו כי יחללוהו. משרשי … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר צידה לדרך דף רי"ב דַּע כִּי בְּזִכְרוֹן מַאֲמָרֵי הַחֲסִידִים וּמַעֲשֵׂיהֶם תַּשְׂכִּיל וְתָשׁוּב לְיוֹצְרָךְ אָמַר אֶחָד מֵהֶם מִי יַצִילֵנִי מֵעוֹנְשָׁךְ וּבְאֵיזֶה חֶבֶל אֶתְמוֹךְ אִם תִּפְסוֹק רַחֲמֶיךָ מִמֶּנִּי. וְהַיּוֹם אֲשֶׁר תֹּאמַר לְזַכָּאִים בּוֹאוּ וְלַחַטָאִים סוּרוּ מֶנִי. לֹא יָדַעְתִּי מֵאֵיזֶה כַּת אֶהְיֶה. אוֹי לִי כִּי לְפִי מַה שֶׁהוֹסַפְתִּי שָׁנִים הוֹסַפְתִּי חַטָאוֹת וּלְפִי מַה שֶׁהֶאֱרִיכוּ חַיַי הֶאֱרִיכוּ … להמשך קריאה

יא. פינחס שעשה מעשה הנוגד את הטבע ומסר נפשו, כמו כן ביטל גזירה בדרך שאינה טבעית

——– וזהו נלמד גם מפרשתנו, "פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל", ואומר ה"אור החיים" הקדוש, שנעשתה כאן פעולה מופלאת, שהרי יש מצב של קודם גזר דין, זהו מצב אחד. וישנו מצב שני של אחר גזר דין קודם ביצוע הדין, שאותו יותר קשה לבטל מאשר קודם גזר דין. אולם יש … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– משערי תשובה לר"י דף ה' ע"ד הַכְנָעת בַּעַל תְּשׁוּבָה בְּמַעֲשֵׂה הוּא שֶׁיִּתְנַהֵג בְּמַעֲנֶה רַךְ כְּעִנְיַן שֶׁנֶּאֱמַר (משלי טו) מַעֲנֶה רַךְ יָשִׁיב חֵימָה וּבְקוֹל נָמוּךְ כִּי זֶה מִדֶּרֶךְ הַשִׁפְלוּת כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעי' כט) וְשָׁפַלְתְּ מֵאֶרֶץ תְּדַבֵּרִי וּמֵעָפָר תִּשַּׁח אִמְרָתֵךְ בְּהֶפֶךְ מִמַּה שֶׁנֶּאֱמַר עַל הֶעָשִׁיר בַּעַל הַגַּאֲוָה (משלי יח) וְעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּוּת. וְלֹא יִתְעַסֵּק בְּנוֹי הַמַּלְבּוּשִׁים … להמשך קריאה

דִּבְרֵי חֲכָמִים כְּדָּרְבֹנוֹת – דובב שפתי ישנים

——– ז', ט"ו: וּבְשַׂר זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיו בְּיוֹם קָרְבָּנוֹ יֵאָכֵל לֹא יַנִּיחַ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((ברכות ב' ע"א.))) אוֹכֵל הוּא כָּל הַלַּיְלָה, אִם כֵּן לָמָּה אָמְרוּ חֲכָמִים עַד חֲצוֹת? כְּדֵי לְהַרְחִיק אֶת הָאָדָם מִן הָעֲבֵרָה. *(((תמיד ל"ב ע"א.))) אֵיזֶהוּ חָכָם – הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד, וְלָכֵן גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל קְרוּיִים "חֲכָמִים", עַל שֶׁמִּתְבּוֹנְנִים תָּמִיד … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות נ-ש

——– [ישעיה פרק-לג-ח]&nbsp נָשַׁמּוּ מְסִלּוֹת שָׁבַת עֹבֵר אֹרַח הֵפֵר בְּרִית מָאַס עָרִים לֹא חָשַׁב אֱנוֹשׁ: ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– ספר חסידים סימן ריט רכ (ויקרא כב) וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְצֻוִּים עַל קִדּוּשׁ ה' וְאֵין הַנָּכְרִים מְצֻוִּין עַל קִדּוּשׁ ה'. רִבִּי אַבָּא חַד זִימְנָא הֲוָה מְחַיֵּט גַּבֵּי חַד אַרְמָאִי בְּרוֹמִי אַייְתִי לֵהּ בְּשַׂר נְבֵלָה. אָמַר לֵהּ: אָכִיל אוֹ אֲנָא קָטִיל לָךְ. אָמַר לֵהּ: אִית בָּעִית מִקְטַל קְטוֹל לֵית אֲנָא אָכִיל בָּשָׂר … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות ק"ש פ"ב א. מִי שֶׁהָיָה עוֹסֵק בִּמְלָאכָה מַפְסִיק עַד שֶׁיִקְרָא פָּרָשָׁה רִאשׁוֹנָה כֻּלָּהּ וְכֵן הָאוּמְנִין בְּטֵלִין מִמְּלַאכְתָּן בְּפָרָשָׁה רִאשׁוֹנָה כְּדֵי שֶׁלֹּא תְהֵא קְרִיאָתָן עֲרָאי וְהַשְּׁאָר קוֹרֵא הוּא כְדַרְכּוֹ וְעוֹסֵק בִּמְלָאכְתּוֹ אֲפִלּוּ הָיָה עוֹמֵד בְּרֹאשׁ הָאִילָן אוֹ בְּרֹאשׁ הַכּוֹתֵל קוֹרֵא בִּמְקוֹמוֹ וּמְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ: ב. הָיָה עוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה וְהִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע … להמשך קריאה

סימן שנח – כל דיני היקף לדירה, ומה נקרא מוקף לדירה – ערוך השולחן

——– א כבר נתבאר, דמן התורה כל מקום שיש בו ד' מחיצות – הוי רשות היחיד גמור מן התורה. אלא דחכמים אסרו לטלטל בו כבכרמלית, עד שההיקף יהיה היקף לדירה, דאז הוא כביתו וחצירו של אדם. אבל כשלא הוקף לדירה – הוה כמין שדה לחומרא, שלא לטלטל בו יותר מד' אמות. אך זהו כשמקום ההיקף … להמשך קריאה

ב. כשעור דבקות האדם בבורא, כן שעור ההשגחה עליו להצילו מכל רע – תפארת ישראל

——– מצינו בהשגחת השם יתברך, שהאמונה העקרית – כי ה' יתברך משגיח בכל רגע על כל פרטי קטן וגדול, כי אין אדם נוקף וכו' (חולין ז:), כמבאר פעמים רבות בתורה. ובכל זאת ראינו לפעמים – כמקרה כסיל כן מקרה החכם. ואמתות הענין – שהשגחת השם יתברך היא על דרך דבקות השכל שיש בינינו ובינו יתברך, … להמשך קריאה

סעי' ב' – היה קורא וראה צואה כנגדו, ילך עד כדי שתהיה מאחריו ארבע אמות; ואם אי אפשר לו שתהא מאחריו יניחנה לצדדין ד"א. וא"צ לחזור אלא למקום שפסק. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור מברייתא ברכות כב: היה קורא וראה צואה כנגדו ילך כדי שיזרקנה מאחריו ד"א ואם א"א כגון שיש לפניו נהר או דבר אחר המעכבתו ילך כדי שיניחנה לצדדין ד' אמות: וכתב הב"י אף שהברייתא דברה לענין עומד בתפלה למד הטור משם לענין ק"ש. וכתב הרשב"א שתפילתו תפלה וחוזר למקום שפסק ולא דומה למצא … להמשך קריאה

מַעֲלַת הָרִקּוּדִים וְהַשִּׂמְחָה לִכְבוֹד הַתּוֹרָה

לדעת הרב עובדיה זיע"א ——– נָכוֹן לְהוֹדִיעַ לַצִּבּוּר אֶת גֹּדֶל מַעֲלַת הַשִּׁירָה וְהָרִקּוּדִים לִכְבוֹדָהּ שֶׁל תּוֹרָה וְהַמַּעֲלוֹת שֶׁזּוֹכֶה הָאָדָם בָּהֶם, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הַגָּאוֹן רַבִּי יַעֲקֹב יִשְׂרָאֵל אֶלְגָּאזִי (שלמי חגיגה סימן יז אות טז): "אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה זֹּאת וּבֶן אָדָם יַחֲזִיק בָּהּ בְּשִׂמְחָתָהּ שֶׁל תּוֹרָה, וִיתַקֵּן בָּזֶה אֶת פְּגָמֵי נִשְׁמָתוֹ אֲשֶׁר פָּגַם בִּכְבוֹד תּוֹרַת ה' תְּמִימָה. … להמשך קריאה

רעט. שלא יאכל כהן טמא תרומה. – ספר החינוך

שלא יאכל כהן טמא תרומה, שנאמר (ויקרא כב ד) איש איש מזרע אהרן וגו' בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר. ואמרינן במסכת מכות (יד, ב) אזהרה לתרומה מנין, כלומר שלא יאכלנה טמא? שנאמר איש איש וגו' איזהו דבר שהוא שוה בזרעו של אהרן, כלומר שיאכלהו הזרע כלו זכרים ונקבות? הוי אומר זו תרומה. ונכפלה האזהרה … להמשך קריאה

דילוג לתוכן