מצות ההפרשה – מצוות הארץ: בהלכה ובאגדה

——– מצות הפרשת תרומות ומעשרות נוהגת מן התורה בארץ ישראל בלבד, ובזמן שרוב ישראל נמצאים בארץ ישראל. והיום שבעוונותינו הרבים אין רוב ישראל בארץ ישראל, נוהגת מצוה זו מדברי חכמים. (שלחן ערוך יורה דעה סימן שלא סעיפים א ב) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד … להמשך קריאה

סימן שנט – דין רחבה שאחורי הבתים, כמו שהיה בזמנם – ערוך השולחן

——– א דע, דבזמן הגמרא היו הבניינים והחצרות שלהם על תמונה אחרת משלנו, דאצלינו הבתים עומדים על מיצר רשות הרבים, והחצר הוא אחורי הבית. ואצלם היה החצר לפני הבית, דהבתים היו בנויים בתוך החצר, והמקום שלפני הבתים קרוי חצר ושם היתה עיקר תשמישם, והמקום שאחורי הבתים היתה נקראת רחבה, וזהו כעין קרפף. ולפעמים הפסיק הגורן … להמשך קריאה

הַאִם יֶשְׁנוֹ קֶשֶׁר מִשְׁפַּחְתִּי אוֹ חַבְרוּתִי בֵּין הָרוּחַ – לָאִישׁ שֶׁנִּכְנַס בּוֹ?

——– עַל פִּי רֹב אֵין קֶשֶׁר בֵּין הָרוּחַ לָאִישׁ שֶׁנִּכְנַס בּוֹ, אֲבָל הָיָה כַּמָּה מִקְרִים שֶׁהָיָה קֶשֶׁר בֵּינֵיהֶם, וְהוּא מַעֲשֶׂה שֶׁל הָרוּחַ שֶׁנִּכְנַס בְּאִשָּׁה – שֶׁהָיְתָה אִשְׁתּוֹ וְהִיא עָשְׂתָה אַחַר כָּךְ עֲבֵרוֹת, וּבַעֲלָהּ נִכְנַס בָּהּ, מִכֵּיוָן שֶׁלְּאַחַר מִיתַת הַבַּעַל נִשְׁאָר קָשׁוּר עֲדַיִן נֶפֶשׁ הַבַּעַל לְהָאִשָּׁה, וּכְשֶׁהָאִשָּׁה עוֹשָׂה עֲבֵרוֹת סוֹבֵל מִזֶּה נִשְׁמַת הַבַּעַל, וּלְהֶפֶךְ מַעֲשֵׂה מִצְוָה … להמשך קריאה

סימן רנט – כמה דיני הטמנה וטלטולם – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן רנט – כמה דיני הטמנה וטלטולם א א מוּכִין, (פי' כָּל דָּבָר רַךְ קָרוּי מוּכִין כְּגוֹן צֶמֶר גֶּפֶן וּתְלִישֵׁי צֶמֶר רַךְ שֶׁל בְּהֵמָה וּגְרִירַת בְּגָדִים בְּלוּיִים), שֶׁטָּמַן בָּהֶם דֶּרֶךְ מִקְרֶה, אָסוּר לְטַלְטְלָן אֶלָּא מְנַעֵר הַכִּסוּי וְהֵן נוֹפְלוֹת; וּכְגוֹן שֶׁמִּקְּצָתָן מְגֻלֶּה, שֶׁאֵין זֶה טִלְטוּל אֶלָּא מִצִּדּוֹ. וְאִם ב יִחֲדָן לְכָךְ, מֻתָּר לְטַלְטְלָן. אֲבָל אִם טָמַן … להמשך קריאה

סימן שס – פרטי דינים במחיצות – ערוך השולחן

——– א בסימן שס"ב יתבאר, דמחיצות יכולים להיות שתי בלא ערב וערב בלא שתי. וביאור הדברים, כיון דהלכה למשה מסיני דכל פחות מג' טפחים כלבוד דמי, אם כן המחיצה שצריכה להיות גובה י' טפחים, יכולים לעשות על ידי לבודים, והיינו להעמיד קנים גבוהים עשרה, וכל קנה יהיה רחוק מהשני פחות מג' מעט – וזה נקרא … להמשך קריאה

סיפוק – ספר פלא יועץ

ספוק בהכרחי היא מדה טובה תפארת לעושיה בעולם הזה ובעולם הבא, ומדה זו צריכה בין בענין הדירה בין בענין המלבושים בין בענין האכילה ושתיה, כי גרים אנחנו עלי ארץ כאורח נטה ללון עלי דרך, ומה בצע שיכלה כחו וימיו לבנות עליות מרוחים חומות וחיל מצירים בכיורים ופטורי ציצים, והוא לקברות יובל במקום צר אמה על … להמשך קריאה

פֶּרֶק רִאשׁוֹן [רה] – ספר מנורת המאור עם פירוש

הָרוֹצֶה לִדָּבֵק בַּשְׁכִינָה יִלְמֹד מִמִּדַּת בּוֹרְאוֹ, וְאִם יַרְגִּיל בְּמִדּוֹתָיו נִמְצָא שֶׁמִּתְּדַבֵּק בַּשְׁכִינָה. וּכְבָר מָצִינוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא אֲדוֹן כָּל הָעוֹלָם וְיָצַר אֶת הָאָדָם מֵאַיִן, הִתְקִין לוֹ חֻפּוֹת עִם חַוָּה כַּלָּתוֹ וְשִׂמַּח לָאָדָם הָרִאשׁוֹן בְּחֻפָּתוֹ וְשָׁלַח לוֹ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹשְׁבִינָיו לִגְמֹל חֶסֶד עִמּוֹ וְהוּא בֵרְכָם בִּרְכַּת חֲתָנִים, כִּדְגָרְסִינָן בְּפֶרֶק יב מִפִּרְקֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: עֶשֶׂר … להמשך קריאה

נביאים – מלאכי – פרק ב – חק לישראל

——– (ב) אִם-לֹ&#1443א תִשְׁמְע&#1441וּ וְאִם-לֹא&#1449 תָשִׂ&#1448ימוּ עַל-לֵ&#1436ב לָתֵ&#1447ת כָּב&#1443וֹד לִשְׁמִ&#1431י אָמַר&#1433 יְהוָ&#1443ה צְבָא&#1428וֹת וְשִׁלַּחְתִּ&#1444י בָכֶם&#1433 אֶת-הַמְּאֵרָ&#1428ה וְאָרוֹתִ&#1430י אֶת-בִּרְכֽוֹתֵיכֶ&#1425ם וְגַם&#1433 אָרוֹתִ&#1428יהָ כִּ&#1445י אֵינְכֶ&#1430ם שָׂמִ&#1445ים עַל-לֵֽב: אִם לָא תְקַבְּלוּן וְאִם לָאתְשַׁוּון דַּחֲלְתִי עַל לִבָּא לְמִתַּןיְקָרָא לִשְׁמִי אֲמַר יְיָ צְבָאוֹתוַאֲשַׁלַּח בְּכוֹן יָת מְאֵירָתָא וְאֵילוּטיַת בִּרְכַתְכוֹן וְאַף אֵילוּטִנֵּיהּ אֲרֵילֵיתֵיכוֹן מְשַׁוּוּן דַּחְלְתִי עַל לִבָּא: וארותי . וקללתי את ברכותיכם מה … להמשך קריאה

רפ. שלא יאכל שום זר תרומה. – ספר החינוך

שלא יאכל שום זר תרומה, שנאמר (ויקרא כב י) וכל זר לא יאכל קדש, ובא הפרוש המקבל (פסחים כג א), שזה הקדש הוא התרומה לבד וכל מה שנקדא תרומה, אבל לא בא להזהיר בכאן על קדשים אחרים, ומה שנקרא תרומה גם כן אלו הבכורים, וכמו שדרשו זכרונם לברכה מן הקבלה (שם לו, ב) ותרומת ידיך … להמשך קריאה

הֵיאַךְ יֵדַע הָאָדָם הַאִם אוֹחֵז הוּא בְּדֶרֶךְ הַ"לֵּב נִשְׁבָּר" שֶׁהוּא חִיּוּבִי, אוֹ הָ"עַצְבוּת" הַשְּׁלִילִית, הֲלֹא כִּמְעַט וּכְחוּט הַשַּׂעֲרָה בֵּינֵיהֶם?

——– הבדל עצום ישנו בהשלכות הנשלכות כתוצאה מב' אופני צער הנפש החיובי או השלילי, ומהתוצאות יחכים האדם ללמוד לנתב עצמו לכוון החיובי. השלכת העצבות השלילית היא שגם לאחר תפילתו לה' והבעת כאבו לפני בוראו חש האדם בהתמרמרות ביאוש ובדכאון ואף מתח וכעס, הרי זה סימן שהיאוש כרסם בלבו והשתלט עליו לשוברו וליטול ממנו התקוה. ולעומת … להמשך קריאה

מִצַּד אֶחָד רוֹאִים אָנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל דָּבָר לְלֹא תְּפִלָּה, וְכַנֶּאֱמָר גַּבֵּי אָדָם הָרִאשׁוֹן: וְכָל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָּאָרֶץ וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמַח כִּי לֹא הִמְטִיר ה' אֱלֹקִים עַל הָאָרֶץ, ואחז"ל (חולין דף ס') וּמַדּוּעַ? מִשּׁוּם: וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה, הֱיוֹת וְלֹא נִבְרָא עֲדַיִן אָדָם הָרִאשׁוֹן לְהִתְפַּלֵּל עַל הַגְּשָׁמִים, וְכֵן רוֹאִים אָנוּ שֶׁהָאָבוֹת זָכוּ לְבָנִים בִּזְכוּת הַתְּפִלָּה וְאַף שֶׁהָיָה נִצְרָךְ שֶׁיִּהְיוּ י"ב שְׁבָטִים, וּכְמוֹ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נִגְאֲלוּ בִּזְכוּת צַעֲקָתָן וְאַף שֶׁהָיָה מֻכְרָח שֶׁיִּגָּאֲלוּ, וּמֵאִידָךְ רוֹאִים אָנוּ רֹב בְּנֵי עוֹלָם מְקַבְּלִים שִׁפְעָם לְלֹא תְּפִלָּה?

——– בודאי שהקב"ה משפיע שפעו לכל בני העולם גם מבלי שיתפללו לפניו, אולם הוא השפעה הנשפעת להם כשפע הנשפע לבהמות וחיות יער, שנצרך קיומם לעולם לשם קיום העולם, כך שהשפע הנשפע להם הוא כאדם המאכיל סוסיו וחמוריו, ושום קרבת אלקים לא נמשכת מהשפעה זו, להיות שהנשפע לא מכיר בנותן שהוא הקב"ה והיאך אם כן יתקשר … להמשך קריאה

י. ומובטח הוא שאין חטא בא על ידו

——– ובזה תובן ההבטחה הנפלאה למזכה הרבים "שאין חטא בא על ידו" (אבות פרק ה' משנה יח), והוא לצד ריבוי הסייעתא דשמיא שיש למזכה הרבים עבור הציבור להצילם מנזק וחטא, והרי כדי להינצל האדם מחטא זהו רק מסייעתא דשמיא כאומרם ז"ל: "בכל יום יצרו של אדם מתגבר עליו ואלמלי הקב"ה עוזרו אינו יכול לו", והמזכה … להמשך קריאה

ו. גזירות שמים מתחלקים לג' אופנים

——– ובכן כאן נבוא לשאלה הבאה, אם אכן זו מצוות הביטחון בה' להתרצות באשר יתרצה ה', היאך ניגש האדם בתפילה לשנות מצבו מכפי שהוא, אחר שמחוייב הוא להאמין כי הנהגת ה' הנוכחית עמו הנה הטובה ביותר. והנה להבין העניין נתבונן בגזירות שמים המתחלקים לג' אופנים. אופן אחד, מוצאים אנו גזירות שלא ניתנים לביטול בשום אופן … להמשך קריאה

ב. כבישת חמדת הממון – תכלית קדושת החומר

——– ממון, הוא מהדברים המושכים ביותר את האדם בעולם לרצונות גופו, עד שכמעט וחשוב הוא לאדם יותר מגופו, כמבואר בחז"ל, דלכך נכתב בתורה "בכל מאדך" – בכל ממונך, יש אדם שממונו חשוב לו יותר מגופו. וכל תאוות האדם לצבור הון ולהרבות כסף וזהב, אם מקדש האדם את עצמו בחומריות זו של כסף וזהב, הרי שמתעלה … להמשך קריאה

מתי התחיל יתרו לחפש את האמת

——– עתה פתח דברינו יאיר, מהיכן נבע הדחף הפנימי של יתרו לחפש את האמת בכל העולם, דברינו לעיל נתנו אור להבנה בדבר. נתבונן ונבין, תענוג רוחני, ונפשו הפנימית לא נתנה לו מנוח עד אשר הגיע להכרה אמיתית וברורה והיא, "עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלהים". ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות ס-ד

——– [תהילים פרק-פח-יח]&nbsp סַבּוּנִי כַמַּיִם כָּל הַיּוֹם הִקִּיפוּ עָלַי יָחַד: [תהילים פרק-קיט-קיז]&nbsp סְעָדֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה וְאֶשְׁעָה בְחֻקֶּיךָ תָמִיד: ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא … להמשך קריאה

קְדֻושָּׁה וְטָהֳרָה

לדעת הרב עובדיה זיע"א ——– אֵין סָפֵק, שֶׁעַל כָּל רַבָּנֵי בָּתֵּי הַכְּנֶסֶת וְהָאַחֲרָאִים לִהְיוֹת תָּמִיד בְּעַיִן פְּקוּחָה וּלְהַשְׁגִּיחַ שֶׁתִּהְיֶה הַפְרָדָה גְּמוּרָה בֵּין הַגְּבָרִים לַנָּשִׁים, לְבַל תִּהְיֶה מִצְוָה הַבָּאָה בָּעֲבֵרָה חַס וְשָׁלוֹם. וְנָשִׂים הַבָּאוֹת לְעֶזְרַת הַנָּשִׁים, עֲלֵיהֶן לְהַקְפִּיד וְלִבְדֹּק אִם לְבוּשׁוֹת הֵן בִּצְנִיעוּת אֲמִתִּית "כִּרְצוֹן ה' יִתְבָּרַךְ", וְשֶׁלֹּא תַּעֲשֶׂינָה אֲסֵפוֹת מִחוּץ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, שֶׁפְּעָמִים רַבּוֹת גּוֹרְמוֹת … להמשך קריאה

נביאים – יחזקאל – פרק כב – חק לישראל

——– (טז) וְנִחַ&#1445לְתְּ בָּ&#1430ךְ לְעֵינֵ&#1443י גוֹיִ&#1425ם וְיָדַ&#1430עַתְּ כִּֽי-אֲנִ&#1445י יְהוָֽה: וְאֶתְקַדַּש בִּיךְ לְעֵינֵי עַמְּמַיָּא וְתֵדְעִיןאֲרֵי אֲנָא יְיָ: ונחלת בך . תתחלחלי בעצמך על מה שעשית : (יז) וַיְהִ&#1445י דְבַר-יְהוָ&#1430ה אֵלַ&#1445י לֵאמֹֽר: וַהֲוָה פִתְגַּם נְבוּאָה מִן קֳדָםיְיָ עִמִּי לְמֵימָר: (יח) בֶּן-אָדָ&#1429ם הָיוּ-לִ&#1445י בֵֽית-יִשְׂרָאֵ&#1430ל (לסוג) לְסִ&#1425יג כֻּלָּ&#1441ם נְ&#1440חֹשֶׁת וּבְדִ&#1448יל וּבַרְזֶ&#1444ל וְעוֹפֶ&#1433רֶת&#1433 בְּת&#1443וֹךְ כּ&#1428וּר סִגִ&#1445ים כֶּ&#1430סֶף הָיֽוּ: בַּר אָדָם … להמשך קריאה

לשוב בתשובה בשלבים – אפיקי אליהו על התורה

——– א. ויהס כלב את העם אל משה ויאמר עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה (יג.ל) פירש רש"י – "עלה נעלה"- אפילו בשמים והוא אומר עשו סולמות ועלו שם, נצליח בכל דרכיו. ויש לדקדק, מדוע כפל כלב באומרו: "עלה נעלה", הרי יכול היה לומר בפשטות: "נעלה וירשנו וכו'", ומדוע כפל לשונו? ב. עוד … להמשך קריאה

שיחות הר״ן רפה – ספר שיחות הר"ן (הרבי נחמן)

שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ פַּעַם אֶחָד, שֶׁדִּבֵּר בְּהַפְלָגַת גְּדֻלּוֹת סוֹדוֹת נוֹרְאוֹת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה. אָמַר: הֲלֹא כָּל סֵפֶר תִּקּוּנִים הוּא עַל תֵּבַת 'בְּרֵאשִׁית' לְבַד. וְעַל סֵפֶר הַתִּקּוּנִים לְבַד לֹא יַסְפִּיקוּ אֲלָפִים סְפָרִים לְבָאֵר עֹצֶם רִבּוּי הַסּוֹדוֹת שֶׁיֵּשׁ שָׁם, אֲשֶׁר לֹא יְכִילֵם הָעִיּוּן, כַּיָּדוּעַ לַכֹּל גְּדֻלַּת קְדֻשַּׁת הַתִּקּוּנִים הַקָּדוֹשׁ, אֲשֶׁר כָּל עוֹרוֹת אֵילֵי נְבָיוֹת לֹא יַסְפִּיקוּ לְבָאֵר סוֹדוֹתָיו … להמשך קריאה

התורם ולא משלם

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– שאלה: אדם שקנה עלייה לתורה בסכום מסוים, ומזה זמן שוועד בית הכנסת מדבר על לבו שישלם את חובו והוא מתחמק ולא משלם. האם מותר לוועד בית הכנסת למנוע ממנו כיבודים ועליות לתורה עד שישלם את חובו? תשובה: אם אינו משלם עובר שני איסורים: א. עובר על נדרו. ב. … להמשך קריאה

נביאים – שופטים – פרק יא – חק לישראל

——– (טז) כִּ&#1430י בַּעֲלוֹתָ&#1443ם מִמִּצְרָ&#1425יִם וַיֵּ&#1448לֶךְ יִשְׂרָאֵ&#1444ל בַּמִּדְבָּר&#1433 עַד-יַם-ס&#1428וּף וַיָּבֹ&#1430א קָדֵֽשָׁה: אֲרֵי בְּמֵסַקְהוֹן מִמִּצְרַיִם וַאֲזַל יִשְּׂרָאֵלבְּמַדְבְּרָא עַד יַמָא דְּסוּף וַאֲתָאלִרְקַם: עד ים סוף . בדרומה של ארץ אדום , וארץ אדום בדרומה של ארץ כנען : (יז) וַיִּשְׁלַ&#1443ח יִשְׂרָאֵ&#1443ל מַלְאָכִ&#1443ים | אֶל-מֶלֶךְ&#1449 אֱד&#1448וֹם | לֵאמֹ&#1436ר אֶעְבְּרָה-נָּ&#1443א בְאַרְצֶ&#1431ךָ וְלֹ&#1444א שָׁמַע&#1433 מֶ&#1443לֶךְ אֱד&#1428וֹם וְגַ&#1448ם אֶל-מֶ&#1447לֶךְ מוֹאָ&#1435ב שָׁלַ&#1430ח … להמשך קריאה

יג. יסוד הקנאות – אהבה מקלקלת את השורה

——– וכיון שדברנו על קנאות, נבוא לבאר מה הן התנאים לקנאות הרצויה? בכל צבא ישנם חיילים שאינם מסתפקים בעשיית החיוב המוטל עליהם ודיו. חיילים הבאים לצבא מאהבת מלכם התקועה עמוק בליבם, מצפים המה לארוע שבו יצטרכו להראות מסירות נפש למלכם האהוב והנערץ עליהם, כדי להוכיח לו את ליבם הטהור והמסור אליו, ולא ישקטו ולא ינוחו … להמשך קריאה

רעט – יש שאומרים תורה מלמטה למעלה – קיצור ליקוטי מוהר"ן

א יֵשׁ אוֹמְרִים תּוֹרָה שֶׁהִיא לְמַטָּה רְחָבָה מְאֹד שֶׁמַּרְחִיבִין הַדָּבָר וּמַגְדִּילִין אוֹתָהּ מְאֹד, אֲבָל לְמַעְלָה הִיא קְצָרָה מְאֹד כִּי לְמַעְלָה בִּקְדֻשָּׁה לֹא נִשְׁאָר מִמֶּנָּה רַק אֵיזֶה נִיצוֹץ בְּעָלְמָא. אֲבָל יֵשׁ לְהִפּוּךְ כִּי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים אוֹמְרִים תּוֹרָה שֶׁהִיא לְמַטָּה נִרְאֶה קְצָרָה אֲבָל לְמַעְלָה הִיא רְחָבָה וּגְדוֹלָה מְאֹד מְאֹד, אַשְׁרֵי לָהֶם: ב אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵין הָאָדָם יָכוֹל לְדַבֵּר … להמשך קריאה

ז – פרועות ראש בפנויה, וכיסוי הראש בנשואה

——– בשו"ע (סי' כ"א סעיף ב') כתב, לא תלכנה בנות ישראל פרועות ראש בשוק, אחת פנויה ואחת אשת איש: א. לא תלכנה בנות ישראל פרועות ראש בשוק, אחת פנויה, ואחת נשואה. ב. בתולה פנויה, דעת המג"א שלא ילכו בגילוי הראש רק אם שערותיהן קלועות ולא סתורות, ויש מקילין בזה. ג. אף להמג"א שאסור לבתולות לילך … להמשך קריאה

נביאים – שמואל א – פרק יז – חק לישראל

——– (טז) וַיִּגַּ&#1445שׁ הַפְּלִשְׁתִּ&#1430י הַשְׁכֵּ&#1443ם וְהַעֲרֵ&#1425ב וַיִּתְיַצֵּ&#1430ב אַרְבָּעִ&#1445ים יֽוֹם: (פ) וְקָרֵיב פְּלִישְׁתָּאָה וּמַקְדִּים וּמַחֲשִׁיךְ וְאִתְעַתַּדאַרֻבְּעִין יוֹמִין: השכם והערב . אמרו רבותינו ( סוטה מב ב ) : כדי לבטלם מקריאת שמע : (יז) וַיֹּ&#1448אמֶר יִשַׁ&#1436י לְדָוִ&#1443ד בְּנ&#1431וֹ קַח-נָ&#1444א לְאַחֶ&#1433יךָ&#1433 אֵיפַ&#1444ת הַקָּלִיא&#1433 הַזֶּ&#1428ה וַעֲשָׂרָ&#1445ה לֶ&#1430חֶם הַזֶּ&#1425ה וְהָרֵ&#1445ץ הַֽמַּחֲנֶ&#1430ה לְאַחֶֽיךָ: וַאֲמַר יִשַׁי לְדָוִד בְּרֵיהּ סַבכְּעָן לְאֶחָךְ מְכִילְתָא … להמשך קריאה

דילוג לתוכן