——–
מקום גבוה – לא יעמוד להתפלל על מקום גבוה, כמו כסא וכדומה, שנאמר: "ממעמקים קראתיך ה'". כמו כן, לא יתפלל על גבי כריות ומזרונים, שזהו דרך גאוה, [ובפרט יש להזהר בזה בתשעה באב שיושבים בבית הכנסת על מזרונים], אבל על שטיח עבה, מותר. (ה קנז, קסא)
חציצה – יש להשתדל לכתחילה שלא יהיה דבר חוצץ בינו לבין הקיר כשמתפלל, כדי שלא יפנה לבו לדברים אחרים ויתבטל מהכוונה. וכן מצאנו בחזקיה המלך, שנאמר (ישעיהו לח ב): "וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר וַיִּתְפַּלֵּל אֶל ה'". ומכל מקום אם אינו יכול להתפלל שם מחמת דוחק המקום, אין זה מעכב. (ה רח, רט)
כל דבר שמקומו קבוע כשולחנות וספסלים שזהו מקומם הקבוע בבית הכנסת, אינם חוצצים בינו לבין הקיר. (פס"ת א תשיב)
סטנדר, אף שמזיזים אותו ממקום למקום, אינו חוצץ בינו לבין הקיר, כל שהוא משמשו לצורך התפלה, שמניח עליו סידור או שאוחז בו ומסייע לו לריכוז. (ה רט)
מַרְאָה – לא יתפלל מול מראה, אף שעוצם את עיניו, משום שנראה כמשתחווה לעצמו. ואם עומד מול חלון בלילה ונראית השתקפותו, טוב שיכסה את החלון בוילון. (חזו"ע אבלות חלק ג עמוד נב. ה ריא)
מקום קבוע – אמרו חז"ל (ברכות ו ע"ב): כל הקובע מקום לתפלתו, אלוהי אברהם בעזרו, שכן מצאנו באברהם אבינו שקבע מקום לתפלתו, שנאמר (בראשית יט כז): "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם אֶת פְּנֵי ה'". על כן, ישתדל כל אדם לקבוע מקום לתפלתו, והיינו שיתפלל בבית כנסת קבוע ובמקום קבוע, ובזה זוכה שתפלתו מקובלת יותר. וגם אשה שמתפללת בביתה, תייחד לה מקום קבוע לתפלה. (סי' צ סי"ט)
ובכתבי האר"י ז"ל הובא משל למלך שרוצה ללכוד את חומת העיר, והחליט לעשות נקב בחומה, ולשם כך לוקח רובה ויורה כמה פעמים במקום אחד, עד שינקוב את חומת העיר. אבל אם הוא יורה פעם אחת כאן ופעם אחת במקום אחר, החומה תשאר שלימה, ולא יועילו לו כל פעולותיו. כך מיום שחרב בית המקדש, נעשה הפסק חומת הברזל בין ישראל לאביהם שבשמים, והתפילה היא כמו קני שריפה. אם אדם קובע מקום לתפלתו, תפלתו עושה שביל אחד ונוקבת את חומת הברזל, אבל אם לא קובע, לא יוכל לנקוב. ע"כ. (ה קפט)
הבא ורואה שהתיישב משהו במקומו הקבוע בבית הכנסת, ישתדל לשבת בתוך ארבע אמות [1.92 מטר] של מקומו, כי כל זה נחשב כמקום אחד. ובכל אופן, לא יריב ולא יכעס כנגדו, כי זהו רצון ה' שיוותר, ואדרבה תפילתו תתקבל יותר. (ה קצז)
בצד אביו או רבו – לא יתפלל בצד אביו, משום שנראה כמשווה עצמו אליו. וכן לא יתפלל מאחוריו, שנראה כמשתחווה לו, וכל שכן שלא לפניו, שזהו דרך בזיון. אולם אם יש מרחק ביניהם 4 אמות [1.92 מטר] או שהוא ש"צ ומתפלל על התיבה שהיא מוגבהת קצת, מותר, שהוא כמו ברשות אחרת. והוא הדין בכל זה ברבו המובהק [שלמד ממנו רוב ההלכות למעשה], וגדולי הדור. (ה רלב)
מוקף מחיצות – אין להתפלל במקום פתוח שאין בו מחיצות, כמו שדה, רחוב וכיוצא, אלא במקום צנוע ומוקף מחיצות, שאז אימת מלך עליו ולבו נשבר. ובשעת הדחק כגון שנמצא בנסיעה מעיר לעיר ויש חשש שיעבור זמן תפלה, יעמוד בצד במקום שאין עוברים אנשים ויתפלל שם. (ה קסז, קעו)
אומר הזוהר הקדוש (בא לט ע"ב): "ויצא יצחק לשוח בשדה", וכי לא היה לו בית או מקום אחר [מוקף מחיצות] להתפלל? אלא אותה השדה היא שקנה אברהם אבינו בסמוך למערת המכפלה, וכשבא יצחק לשדה, ראה את השכינה שם והיו עולים ריחות עליונים קדושים, משום כך התפלל שם וקבע את אותו מקום לתפילה. (ועיין בתוספות ברכות לד ע"ב)
עשרה שהוכרחו להתפלל בדרך כנ"ל, כל ששומעים הם את השליח ציבור, ורואים זה את זה, מצטרפים למנין. (ה רפד)
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
סדר היום בהלכה ובאגדה
כסלו התשע"ג
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5