שאלה רמט: לא קרא קריאת שמע של ערבית ולא התפלל ועלה עמוד השחר, כיצד ינהג.

——– תשובה: אחר עלות השחר הפסיד קריאת שמע של ערבית. אבל אם היה אנוס, כגון שיכור או חולה יוצא ידי חובת קריאת שמע גם אחר עלות השחר עד נץ החמה, ויאמר גם ברכות קריאת שמע חוץ מהשכיבנו. וקודם שיתפלל יתנה: אם אני יכול להתפלל ערבית עכשיו הן דרך חובה, והן דרך תשלומין, הריני מתפלל, ואם … להמשך קריאה

פורים שחל ביום שישי

לדעת הרב עובדיה זיע"א ——– שנים מקרא ואחד תרגום – ישתדל לקרוא לאחר תפלת שחרית, כי כן מצוה מן המובחר. ואולם, אם יש חשש שבהתעכבותו יגרום ללחץ בבית לקיום מצוות היום, עדיף יותר שיקרא אחר הצהרים או בשבת. הכנת צרכי שבת – הגם שטוב ונכון להכין את צרכי השבת ביום שישי, מכל מקום כשחל פורים … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם ה' יסודי התורה פ"ו א. כָּל הַנִּטְפָּל לַשֵּׁם מִלְּפָנָיו מוּתָּר לְמוֹחֲקוֹ כְּגוֹן לָמֶּ"ד מִלַּה' וּב' מִבָּאֱלֹהִים וְכַיּוֹצֵא בָהֵן אֵינָן בִּקְדוּשַׁת הַשֵּׁם. וְכָל הַנִּטְפָּל לַשֵּׁם מֵאַחֲרָיו כְּגוֹן ך' שֶׁל אֱלֹהֶיךָ וכ"ם שֶׁל אֱלֹהֵיכֶם וְכַיּוֹצֵא בָהֶם אֵינָם נִמְחָקִים וַהֲרֵי הֵם כִּשְׁאַר אוֹתִיּוֹת שֶׁל שֵׁם מִפְּנֵי שֶׁהַשֵּׁם מְקַדְּשָׁם וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּתְקַדְּשׁוּ וְאָסוּר לְמוֹחֲקָם. הַמּוֹחֵק אֵלּוּ … להמשך קריאה

איש ואישה – אפיקי אליהו על התורה

——– א. איש איש כי תשטה אשתו (ה.יב) יש לדקדק, מדוע כפל קרא תיבת "איש" פעמיים? ב. עוד יש לדקדק, דלכאורה מקרא משמע, כי האיש הינו זה ש"כי תשטה", ויש להבין כוונת הפסוק? ג. כי תשטה אשתו (ה.יב) יש לדקדק, מדוע כתבה התורה "תשטה" בשין ולא בסמך, הרי תשטה הוא מלשון סוטה, והיה צריך לכתוב … להמשך קריאה

סימן רמא – שלא להשתין ערם בפני מטתו – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן רמא – שלא להשתין ערם בפני מטתו א אֶחָד מֵהַדְּבָרִים שֶׁשּׂוֹנֵא הָקָּבָּ"ה, הַמַּשְׁתִּין בִּפְנֵי מִטָּתוֹ, א עָרֹם. הַמַּשְׁתִּין לִפְנֵי מִטָּתוֹ, עָרֹם, מֵבִיא לִידֵי עֲנִיּוּת; וְלֹא אֲמָרָן, אֶלָּא דִּמְהַדֵּר אַפֵּיהּ לְפוּרְיָא (פי' לַמִּטָּה), אֲבָל לְבָרַאי לֵית לָן ב בָּהּ; וְדִמְהַדֵּר אַפֵּיהּ לְפוּרְיָא נָמֵי לֹא אֲמָרָן, אֶלָּא בְּאַרְעָא, אֲבָל ג בְּמַנָּא לֵית לָן בָּהּ. באר היטב … להמשך קריאה

יג. ע"ז של בעל פעור החלה בדרך הזימה שהביאה לטמטום הפעור

——– והדבר מבואר בפרשתנו: "וישב העם בשיטים ויחל לזנות אל בנות מואב", דקשה מהו לשון ויחל מלשון התחלה? והיינו משום שאכן היתה זו רק התחלה של מטרת הרע, כי לא נגמר סיפור החטאתם של בנות מואב את בני ישראל בזימה בלבד אלא בעבודה זרה, וכנאמר: "ותקראן לעם לאכול וישתחוו לאלוהיהן ויצמד ישראל לבעל פעור", זוהי … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות ברכות פרק ג א. הַפַּת שֶׁפָּתַת אוֹתָהּ פִּתִּים וּבִשְּׁלָה בִּקְדֵרָה אוֹ לָשָׁהּ בְּמָרָק אִם יֵשׁ בַּפְּתִיתִין כַּזַּיִת אוֹ שֶׁנִּכַּר שֶׁהֵן פַּת וְלֹא נִשְׁתַּנָּה צוּרָתָהּ מְבָרֵךְ עָלֶיהָ בִּתְחִלָּה הַמּוֹצִיא וְאִם אֵין בָּהֶן כַּזַּיִת אוֹ שֶׁעָבְרָה צוּרַת הַפַּת בְּבִשׁוּל מְבָרֵךְ עָלֶיהָ בִּתְחִלָּה בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת: ב. עִסָּה שֶׁנֶּאֱפֵית בְּקַרְקַע כְּמוֹ שֶׁהָעַרְבִיִּים שׁוֹכְנֵי הַמִּדְבָּרוֹת אוֹפִים … להמשך קריאה

יד. השבת מהווה מעלית לעלות דרכה לכל עובד ה' למדריגות נוספות ועליונות

——– וכמו כן הדבר אמור לא רק לחוזר בתשובה, אלא לכל הבא לעלות במעלות הקודש. כמו כן יצא לנו מכל המבואר דבר גדול, שהרי מצוות התורה רבים המה, וכדרך העולם אוהבים תמיד דרך קצרה שדרכה יבואו בנקל לכל התורה כולה, ובכן מה יש לנו להציע לרוצה לתפוס דבר אחד שממנו יגרר להתקדש בכל מצוות התורה … להמשך קריאה

עשר – בשביל שתתעשר – מצוות הארץ: בהלכה ובאגדה

——– רבי יוחנן פגש בבן אחותו, בנו הרך של רבי שמעון בן לקיש, ואמר לו: "פסוק לי פסוקך" – מה למדת היום? אמר הילד: למדנו את הפסוק: "עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ". שאל הילד את דודו רבי יוחנן: מדוע כפל הלשון, "עשר תעשר"? ענהו: רמז יש כאן – עשר את התבואה, בשביל שתתעשר. שאל … להמשך קריאה

"ויהי ערב ויהי בוקר"

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– חשבון מאה הברכות מתחיל מערב עד ערב ולא מבוקר עד בוקר. והמקדים לקבל את השבת מזמן פלג המנחה, וכן המאריך בסעודה אחר צאת השבת, מצטרפים לו הברכות לחשבון מאה הברכות של שבת. (ה"ע א ס. שבת ב שלז) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם ה' איסורי ביאה פ' כ"ב א. אֵין מוֹסְרִין תִּינוֹק יִשְׂרָאֵל לְנָכְרִי לְלַמְּדוֹ סֵפֶר וּלְלַמְּדוֹ אוּמָנוּת. מִפְּנֵי שֶׁכֻּלָּן חֲשׁוּדִים עַל מִשְׁכַּב זְכוּר. וְאֵין מַעֲמִידִין בְּהֵמָה בְּפוּנְדָקִיּוֹת שֶׁל נָכְרִים וַאֲפִילוּ זְכָרִים אֵצֶל זְכָרִים וּנְקֵבוֹת אֵצֶל נְקֵבוֹת: ב. וְאֵין מוֹסְרִין בְּהֵמָה חַיָּה וְעוֹף לְרוֹעֶה נָכְרִי אֲפִילוּ זְכָרִים לְנָכְרִי ונְקֵבוֹת לְנָכְרִית מִפְּנֵי שֶׁכֻּלָּן חֲשׁוּדִין עַל הַרְבָּעַת בְּהֵמָה … להמשך קריאה

הַאִם מְלַמֵּד הַבּוֹרֵא זְכוּת עַל הָאָדָם בְּכָךְ שֶׁיִּצְרוֹ הָרַע גָּבַר עָלָיו,לֵאמֹר: מַה יַּעֲשֶׂה אָדָם זֶה שֶׁבָּרָאתִי וְיִצְרוֹ הָרַע הוּא קָשֶׁה מִמֶּנּוּ, הוּא מַלְאָךְ וְהָאָדָם בָּשָׂר וָדָם וְלֹא יָכוֹל לְנַצְּחוֹ, וּבִפְרָט שֶׁרָאִינוּ טַעֲנָה כְּגוֹן זוֹ וּכְאָמְרֵנוּ: "רְצוֹנֵנוּ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ אֶלָּא שֶׁשְּׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה (הוּא היצה"ר), וְשִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת מְעַכְּבִים". וּכְעִנְיָן שֶׁבִּקֵּשׁ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מֵה' שֶׁרַק קֹרַח הוּא שֶׁיָּמוּת לְבַד, וכנא' "הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא וְעַל כָּל הָעֵדָה תִּקְצֹף", וְלִמֵּד עֲלֵיהֶם זְכוּת, שֶׁחָטְאוּ אָמְנָם הָעֵדָה כֻּלָה אוּלָם הוּא שֶׁגָּרַם לָהֶם לַחְטֹא וְזֶה גּוּפָא זְכוּת עֲלֵיהֶם?

——– בספר "מכתב מאליהו" (ח"ב עמ' 103) מדבר בענין זה, וכתב שם, שבאם אכן קיימת באדם התשוקה הפנימית האמיתית לעבוד לה' יתברך בטהרה ולהשתחרר מגלות היצר, מאריך לו הקב"ה, ומלמד הקב"ה עליו זכות להחשיב לו שהיצר והיסורים והשעבוד מלכויות גרמו לו לחטוא, וכביכול בזה נוטל הקב"ה האחריות של החטא על עצמו. אולם כל זה כדי … להמשך קריאה

וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ

לדעת הרב עובדיה זיע"א ——– כָּתַב מָרָן הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (סימן תקכט סעיף ד): חַיָּבִים בֵּית דִּין לְהַעֲמִיד שׁוֹטְרִים בַּחַגִּים, שֶׁיִּהְיוּ מְשׁוֹטְטִים וּמְחַפְּשִׂים בַּגִּנּוֹת וּבַפַּרְדֵּסִים וְעַל הַנְּהָרוֹת, שֶׁלֹּא יִתְקַבְּצוּ שָׁם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת אֲנָשִׁים וְנָשִׁים, וְיָבֹאוּ לִידֵי עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם. וְכֵן יַזְהִירוּ בְּדָבָר זֶה לְכָל הָעָם, שֶׁלֹּא יִתְעָרְבוּ אֲנָשִׁים וְנָשִׁים בְּבָתֵּיהֶם בְּשִׂמְחָה, וְלֹא יִמָּשְׁכוּ בְּיַיִן, שֶׁמָּא יָבֹאוּ … להמשך קריאה

יג. כמו כן זכו ישראל לאור הגדול של נס החנוכה, לאחר החושך הגדול של מלכות יון

——– והוא בעצם הרעיון של חנוכה שהיו ימי חושך ואפילה לישראל, ימים של הסתר פנים מוחלט, כמשחז"ל: "וחושך על פני תהום זו יון שהחשיכה פניהם של ישראל" (בר"ר פ' ב', ד), וזכינו בימים אלה בכח המסירות נפש של מתתיהו ובניו להאיר את החשיכה, שנדרש לשם כך רק מסירות נפש שזו העבודה בזמן הירידה כאמור, זמן … להמשך קריאה

כד – זוֹכֶה לְבָנִים כַּאֲרָזִים הַנִּכָּרִים בַּחֲשִׁיבוּתָם עַל בְּנֵי דוֹרָם

——– וְאָמַר לְהַלָּן: "כַּאֲרָזִים עֲלֵי מָיִם" – אֶרֶז רוֹמֵז לִגְבוּרוֹת וְכוּ', בִּזְכוּת כַּאֲהָלִים נִטָּיוּ, יִזְכּוּ שֶׁיֵּצְאוּ מִכֶּם בָּנִים כְּמוֹ אֲרָזִים שֶׁנִּכָּרִים מִכָּל אִילָנוֹת אֲחֵרִים מִפְּנֵי גָבְהָם, וְהוּא בִּנְיַן זֶרַע קֹדֶשׁ כָּל רוֹאֵיהֶם יַכִּירוּם כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ ה', שְׁתוּלִים עֲלֵי מַיִם שֶׁהוּא תּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת מַיִם שֶׁיִּתְגַּבְּרוּ בְּדַעַת הַתּוֹרָה. עַד כָּאן כָּתַבְנוּ בְּקִצּוּר, כִּי אֵין … להמשך קריאה

הסולם במעלות האדם

——– סדר מדרגות עליית האדם כך הוא, תחילה אינו יודע, אח"כ לומד תורה ויודע, אח"כ אם זוכה יודע שלא יודע. אולם לזכות להשגה זו, צריך חכמה מרובה, טהרת הלב נפלאה, וביטול כל נקודת אנוכיות. "תכלית הידיעה שנדע שלא נדע" ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד … להמשך קריאה

ניצוח – ספר פלא יועץ

אהבת הנצוח, מדה זו לשונאי ישראל ידכה ישח ומעבבת ביאת משיח. היא הגורמת קטגוריא בין התלמידי חכמים וכל מחלקת ושנאה ותחרות ומצה ומריבה שיש בעולם הכל הוא לאהבת הנצוח. הלא תראה שאם ילך אדם אצל חכם לדרש אלקים על דיני אסור והתר, יקבל עליו את הדין תכף באהבה אפלו אם יצטרך להפסיד אלף אלפים דינרי … להמשך קריאה

קַבָּלַת פְּנֵי רַבּוֹ בָּרֶגֶל

לדעת הרב עובדיה זיע"א ——– מִצְוָה עַל כָּל אָדָם לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי רַבּוֹ בֶּחָג, וַאֲפִלּוּ אִם רַבּוֹ גָּר מִחוּץ לָעִיר, יִשְׁתַּדֵּל לִנְסֹעַ אֵלָיו לִרְאוֹתוֹ. וּמִכָּל מָקוֹם, גַּם בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה, בְּכָל פַּעַם שֶׁאָדָם הוֹלֵךְ לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי רַבּוֹ, מְקַיֵּם בָּזֶה מִצְוָה. (ראש השנה ט"ז ע"ב. סוכה י ע"ב, כו ע"א ועוד. רמב"ם פ"ה מהלכות תלמוד תורה … להמשך קריאה

איסור רמיזה

——– בקריאת שמע, לא ירמוז בעיניו, ולא יקרוץ בשפתיו, ולא יראה באצבעותיו, כדי שלא תהיה קריאתו עראי. ואם עשה כן, אף על פי שיצא ידי חובה, הרי זה מגונה. ואולם, בפרשה שניה מותר לרמוז לדבר מצוה, אבל לא בפרשה ראשונה, מפני שהיא עיקר קבלת עול מלכות שמים. (רמב"ם. סימן סג סעיף ו. ד תקסו) בגמרא … להמשך קריאה

ד. הקב"ה חפץ להיטיב ולהשפיע ולרומם במדריגות נפלאות לכל אחד כפי רצונו של כל הבא אליו ליטהר, אלא חס עליו הבורא פן תוסרח צדקותו בגאוותו, ולכך מעדיף להשאירו במדריגתו, והעיקר שתתקיים כניעתו

——– נתבונן! הרי הקב"ה חפץ להיטיב ולהעניק ולטהר ולרומם את כל הקרב אליו, ואת כל הרוצה באמת לזכות ליראתו ולאהבתו, וכמו כן אנו באמת רוצים, רבים מאתנו בעלי רצון אמיתי ואפילו עם מסירות נפש לעבודת ה', אלא שלא בדוקא מפני שחסר לנו ברצון, נמנעים מאתנו השגות והצלחות רבות, הסיבה למניעת סייעתא דשמיא להצלחות גדולות היא … להמשך קריאה

הָאָמוּר לְעֵיל, שֶׁחֵטְא קַל שֶׁל אָדָם גָּדוֹל הוּא חָמוּר יוֹתֵר מִכַּמָּה חֲטָאֵי אֲחֵרִים, הַאִם זֶה מִתְבַּטֵּא בְּעָנְשׁוֹ?

——– כֵּן. וְלָכֵן לִפְעָמִים יֶחְטָא הָאָדָם חֵטְא קַל וִידַקְדְּקוּ עִמּוֹ בַּשָּׁמַיִם וְיִפְרְעוּ מִמֶּנּוּ כְּאִלּוּ חָטָא חֵטְא חָמוּר, כִּי כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ הַנַּעֲלֵית, אַף חֵטְא קַל נֶחְשָׁב לְחָמוּר. וְלָכֵן אַל יְהַרְהֵר אָדָם אַחֵר מִדּוֹתָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי כֻּלָּם בְּצֶדֶק וּבֶאֱמוּנָה. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל … להמשך קריאה

רסא. מצוה שישרפו מי שיתחיב שרפה. – ספר החינוך

להיות בית דין שורפין באש, כלומר שנצטוו הבית דין לעשות משפט בשריפה במקצת עבירות, ואחת מהן היא הבא על אשה ואמה, שנאמר (ויקרא כ יד) ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה זמה היא באש ישרפו אתו ואתהן וגו'. וכבר כתבתי למעלה בסדר אחרי מות במצות שלא לבוא על אשה ובתה (מצוה רג) באי זה … להמשך קריאה

זוהר משפטים דף קכ"ב ע"א – חק לישראל

——– תָּאנָא יִשְׂרָאֵל אִקְרוּן קֹדֶשׁ וּבְגִין דְּאִינוּן קֹדֶשׁ אַסִיר לֵיהּ לֶאֱנִישׁ לְמִקְרֵי לְחַבְרַיָּא בִשְׁמָא דִגְנַאי וְלָא לְכַנָאָה שְׁמָא לְחַבְרֵיהּ וְעוֹנְשֵׁיהּ סַגִּי וְכָל שֶׁכֵּן בְּמִלִּין אַחֲרָנִין. תָּאנָא כְתִיב (תהלים ל"ד) נְצוֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וְגוֹמֵר מָהוּ מֵרָע דִּבְגִין לִישָׁנָא בִישָׁא מַרְעִין נַחְתִין לְעַלְמָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי כָל מָאן דְּקָרֵי לְחַבְרֵיהּ בִּשְׁמָא דְלֵית בֵּיהּ וְגָנֵי לֵיהּ אִתְפַּס בְּמָה … להמשך קריאה

ז. ואתה את בריתי תשמר – תפארת ישראל

——– (קונטרס שנתחבר בהסכמת גדולי הדור הבבא סאלי זצוק"ל, הרב לנדא זצוק"ל, רבי שמואל וואזנר שליט"א, הרב קרליץ שליט"א ועוד) פעמים רבות נוכחנו לדעת, כי נערים שלפני זמן מועט למדו תורה מתוך חשק והתמדה וראו עליהם חדות חיים, עירנות ושמחה, לפתע שנו טעמם והם הולכים עצובים ומהרהרים ומאבדים כל חשק וטעם בלמוד. כל חדות החיים … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות פרה אדומה פרק א' א. מִצְוַת פָּרָה אֲדוּמָה שֶׁתִּהְיֶה בַּת שָׁלשׁ שָׁנִים אוֹ בַּת אַרְבָּע. וְאִם הָיְתָה זְקֵנָה כְּשֵׁרָה אֶלָּא שֶׁאֵין מַמְתִּינִין לָה שֶׁמָּא תַּשְׁחִיר וְתִפָּסֵל וְאֵין לוֹקְחִין עֶגְלָה וּמְגַדְּלִין אוֹתָהּ שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יט) וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָּרָה וְלֹא עֶגְלָה. לֹא מָצְאוּ אֶלָּא עֶגְלָה פּוֹסְקִין עָלֶיהָ דָמִים וְתִהְיֶה אֵצֶל בְּעָלֶיהָ עַד שֶׁתַּגְדִיל וְתֵעָשֶׂה … להמשך קריאה

סימן שלב – שלא ליילד הבהמה בשבת – ערוך השולחן

——– א שנו חכמים במשנה דשבת (קכ"ח:): "אין מיילדין את הבהמה ביום טוב, אבל מסעדין ומיילדין את האשה בשבת וכו'”. ונראה לי דהכי פירושו: שהתנא מבאר לנו ההפרש הגדול שבין אשה לבהמה, דבהמה אין מיילדין אפילו ביום טוב, והאשה מיילדין אפילו בשבת, ולכן שנה זה במסכת שבת ולא במסכת יום טוב. ולפי זה הא דתנן: … להמשך קריאה

דילוג לתוכן