הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הל' קריאת שמע פרק א' א. אֵיזֶה הוּא זְמַנָּהּ בַּיּוֹם מִצְוָתָהּ שֶׁיַּתְחִיל לִקְרוֹת קדֶם הֶנֵץ הַחַמָּה כְּדֵי שֶׁיִּגְמוֹר לִקְרוֹת וּלְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה עִם הֶנֵץ הַחַמָּה וְשִׁיעוּר זֶה כְּמוֹ עִישׂוּר שָׁעָה קוֹדֶם שֶׁתַּעֲלֶה הַשֶּׁמֶשׁ וְאִם אִיחֵר וְקָרָא קְרִיאַת שְׁמַע אַחַר שֶׁתַּעֲלֶה הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ שֶׁעוֹנָתָהּ עַד סוֹף שָׁלשׁ שָׁעוֹת בַּיּוֹם לְמִי שֶׁעָבַר וְאִיחֵר: ב. … להמשך קריאה

ברכה – בדבר המדוד – מצוות הארץ: בהלכה ובאגדה

——– בענין "עשר – בשביל שתתעשר", יש פלא כפול, שהרי אמרו חכמים: הנכנס לשדהו למדוד את תבואתו, אומר: "יהי רצון מלפניך ה' אלקינו, שתשלח ברכה במעשה ידינו". כאשר מתחיל למדוד, אומר: "ברוך השולח ברכה בכרי [תבואה] הזה". אולם אם מדד ואח"כ ביקש, הרי זו תפילת שוא, לפי שאין הברכה מצויה לא בדבר השקול, ולא בדבר … להמשך קריאה

יד. בזמן הירידה, כאמור, העבודה להחזיק את הרשימו שנשאר – שמן המספיק ליום אחד בלבד – ומכך יחזור למדריגתו הקודמת

——– וזה רמז "נר חנוכה למטה מעשרה", וכידוע משאחז"ל (סוכה ה' ע"א): "לעולם לא ירדה שכינה למטה מעשרה", זמן המסולק מהשראת שכינה בחינת "למטה מעשרה", מה העצה להתגבר בזמן שכזה, להביא לשם את אמונת נר החנוכה, בחנוכה ראינו שבהשתדלות של הרשימו – שמן המספיק ליום אחד – שזהו מה שנשאר מהקדושה – הספיק לעוד שבעה … להמשך קריאה

שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח

לדעת הרב עובדיה זיע"א ——– מֵעֵין שֶׁבַע – שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח שֶׁחָל בְּשַׁבָּת, פָּשׁוּט שֶׁאוֹמֵר הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר בִּרְכַּת מֵעֵין שֶׁבַע, שֶׁאֵין זֶה 'לֵיל שִׁמּוּרִים' כְּלֵיל הַסֵּדֶר, וְחוֹתֵם 'מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת' בִּלְבַד. קְרִיעַת יַם סוּף – לְאַחַר סְעוּדַת לֵיל יוֹם טוֹב שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח, מִנְהַג יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים לִלְמֹד אֶת הַתִּקּוּן הַמְסֻדָּר הַמּוּבָא בַּמַּחֲזוֹרִים, וְשָׁם הוּבְאוּ פְּסוּקִים מֵהַתַּנַ"ךְ … להמשך קריאה

רסב. שלא ללכת בחקת הגוים. – ספר החינוך

שלא ללכת בחקת האמורי וכן בחקות הגוים שנאמר (ויקרא כ כג) ולא תלכו בחקת הגוי אשר אני משלח מפניכם. והוא הדין לכל שאר הגוים, כי הענין מפני שהם סרים מאחרי השם ועובדין עבודה זרה. וענין המצוה הוא שלא נתנהג כהם במלבושינו וענינינו. וכמו שאמרו בספרא (יג ח) ובחקתיהם לא תלכו, שלא תלכו בנמוסות שלהם, בדברים … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות נ-ב

——– [תהילים פרק-קיט-קיב]&nbsp נָטִיתִי לִבִּי לַעֲשׂוֹת חֻקֶּיךָ לְעוֹלָם עֵקֶב: [משלי פרק-כב-א]&nbsp נִבְחָר שֵׁם מֵעֹשֶׁר רָב מִכֶּסֶף וּמִזָּהָב חֵן טוֹב: [עזרא פרק-ו-ד]&nbsp נִדְבָּכִין דִּי אֶבֶן גְּלָל תְּלָתָא וְנִדְבָּךְ דִּי אָע חֲדַת וְנִפְקְתָא מִן בֵּית מַלְכָּא תִּתְיְהִב: ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים … להמשך קריאה

שאלה לז – הָכֵיצַד נִפְעָל ע"י הַתְּפִלָּה שֶׁיִּתְרוֹמֵם הָאָדָם לְמַדְרֵגוֹת רוּחָנִיּוֹת , הֲכִי מוֹעִילִים תַּחֲנוּנִים לִזְכִיָּה רוּחָנִית הַדּוֹרֶשֶׁת עָמָל וִיגִיעָה?

——– תשובה הרב "מכתב מאליהו" (ח"ג עמ' 66) מבאר זאת בדרך זו, שהתפילה היא מדבקת את הבורא לנברא המתפלל אליו, וא"כ הוא פועל מלמטה בתפילתו, וכנגדו הבורא חותר לו מלמעלה חתירה ומתקרב אליו ובכך סר טמטומו מלבו ומתקרב הוא לה'. וכדי שיובנו הדברים היטב נצטט אי אלו קטעים מלשונו: …אולם בתפלה אפשר לכל אדם, אפילו … להמשך קריאה

סימן שלג – שלא לפנות אוצר בשבת – ערוך השולחן

——– א כתב הרמב"ם בפרק כ"ו דין ט"ו: "אוצר של תבואה או של כדי יין, אף על פי שמותר להסתפק ממנו – אסור להתחיל בו לפנותו אלא לדבר מצוה, כגון שפינוהו להכנסת אורחין או לקבוע בו בית המדרש. וכיצד מפנין אותו: כל אחד ואחד ממלא ד' או חמש קופות עד שגומרין. ולא יכבדו קרקעיתו של … להמשך קריאה

ח. "קדשת האדם" – המודד בין צדיק לרשע – תפארת ישראל

——– והננו להעתיק מאמר נכבד מספר "סדר היום", וזה לשונו: ובפרט בענין אות ברית קדש, שצריך להזהר הרבה מאד מאד בשמירתו, כי הוא המקום מוכן משכב ומושב של היצר הרע וכו', ומפני תוספות קדשה שבו, יש לו אחיזה שם. כי כן דרכיו של השטן – להתחבר במקום היותר קדוש ופרוש, כדי להעביר הקדשה משם ולהניח … להמשך קריאה

מעלת המתגבר על יצרו – אפיקי אליהו על התורה

——– א. איש איש כי תשטה אשתו (ה.יב) פירש רש"י – מה כתוב למעלה מן הענין? "ואיש את קדשיו לו יהיו" (ה.י). אם אתה מעכב מתנות הכהן, חייך שתצטרך לבוא אצלו להביא לו את הסוטה. ויש לידע, מה שייכות ישנה בין עיכוב מתנות הכהונה לסוטה? ב. ולקח הכהן מים קדושים בכלי חרש (ה.יז) יש להבין, … להמשך קריאה

כה – צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן

——– גָּלוּי וְיָדוּעַ לָכֶם זֶרַע עַם הַקֹּדֶשׁ, כִּי דַּרְכֵי אֲבוֹתֵינוּ וְאִמּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים הָיָה עִקָּרָם הַצְּנִיעוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל עַל הַכָּתוּב בְּאַבְרָהָם אָבִינוּ ע"ה (בראשית יב): "הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ", אֲשֶׁר מֵעוֹלָם לֹא רָאָה אוֹתָהּ עַד מִצְרַיִם שֶׁהָיָה עַל יְדֵי סִבָּה, הֲגַם שֶׁהָיָה קָרוֹב לְמֵאָה שָׁנָה, מִגֹּדֶל הַצְּנִיעוּת שֶׁהָיָה בָּהֶם. וְגַם אֵצֶל … להמשך קריאה

אָדָם שֶׁבְּאֶחָד מִגִּלְגּוּלָיו זָכָה לְמַדְרֵגָה גְּבוֹהָה, וְעַתָּה הִנּוֹ בְּמַדְרֵגָה פְּחוּתָה יוֹתֵר, הַאִם פְּגָמוֹ נִמְדָּד לְפִי מַדְרֵגָתוֹ עַתָּה, אוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ הַגְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר שֶׁהָיְתָה אֵי פַּעַם בְּאֶחָד מִגִּלְגּוּלָיו הַקּוֹדְמִים?

——– פְּגָמוֹ נִמְדָּד לְפִי מַדְרֵגָתוֹ הַגְּבוֹהָה שֶׁהָיְתָה אֵי פַּעַם, וְנֶחְשָׁב לְאָדָם גָּדוֹל שֶׁחָטָא וְלֹא לְאָדָם קָטָן שֶׁחָטָא. וְלָכֶם תִּרְאֶה שֶׁלִּפְעָמִים עַל חֵטְא קַל נִפְרָעִים מֵהָאָדָם כִּפְלַיִם וּבְחֻמְרָא גְּדוֹלָה, כִּי עַל אַף הֱיוֹתוֹ עַתָּה בְּמַדְרֵגָה פְּחוּתָה, נִמְדָּד חֶטְאוֹ כְּפִי הֱיוֹתוֹ אֵי פַּעַם בְּאֶחָד מִגִּלְגּוּלָיו בְּמַדְרֵגָה גְּבוֹהָה. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות … להמשך קריאה

עֲלִיָּה לָרֶגֶל

לדעת הרב עובדיה זיע"א ——– הֵן אֱמֶת שֶׁעִקַּר מִצְוַת עֲלִיָּה לָרֶגֶל הָיְתָה בִּזְמַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהָיוּ מְבִיאִים קָרְבָּנוֹת לְהַקְרִיבָם בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה, מִכָּל מָקוֹם, גַּם בַּזְּמַן הַזֶּה מִצְוָה לַעֲלוֹת לִירוּשָׁלַיִם וְלַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי, מִפְּנֵי שֶׁקְּדֻשָּׁתָן קַיֶּמֶת לְעוֹלָם מִפְּנֵי הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ט ג): "וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים ". וְכֵן אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (שיר … להמשך קריאה

והדרת פני זקן

——– הקורא קריאת שמע וברכותיה, ונכנס תלמיד חכם או זקן מגיל שבעים שנה, בתוך ארבע אמותיו [2 מטר], או שראה את אביו או גדול הדור או רבו המובהק [שרוב ההלכות למעשה למד ממנו] נכנס אפילו ממרחק גדול, חייב לעמוד לו מלוא קומתו. וכמבואר בחוברת "כבוד אב ואם בהלכה ובאגדה". (ד ריח) כתב מרן החיד"א (ברכי … להמשך קריאה

סעי' א' – מי רגליו שותתין פוסק עד שיפסיק לשתות וממשיך לקרוא אפילו יש על בגדיו טופח על מנת להטפיח ואם נפלו על הארץ מרחיק מהם ד' אמות. שהה כדי לגמור את כולה חוזר למקום שפסק. – ספר מנחת שי

——– בגמ' ברכות כב: ת"ר היה עומד בתפילה ומים שותתין על ברכיו פוסק עד שיכלו המים וחוזר ומתפלל. ולמד משם הטור גם לענין ק"ש וכתב היה קורא והתחילו מי רגליו שותתין על ברכיו פוסק עד שיכלו המים וחוזר לקרות אפי' אם יש במים שעל בגדו טופח כדי להטפיח ואם שהה כדי לגמור כולה חוזר לראש … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– משערי תשובה לר"י דף ד' ע"ד דַּע כִּי מַעֲלוֹת הַהַכְנָעָה רַבּוֹת וְכַמָּה מַדְרֵגוֹת בְּסוּגֵי הַהַכְנָעָה וְהַמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה בְּהַכְנָעָה הַמְּחוּיֶיבֶת מִדֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה שֶׁיַּגְדִּיל וְיַאְדִּיר עֲבוֹדַת הַשֵּׁם וְלֹא יַחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמוֹ כִּי יִקְטַן הַכֹּל בְּעֵינָיו כְּנֶגֶד מַה שֶׁהוּא חַיָּיב בַּעֲבוֹדַת ה' עַל כֵּן יִכָּנַע וְיַעֲבוֹד בְּהַצְנֵעַ וְלֹא יַחֲמוֹד כָּבוֹד עַל מַעֲשָׂיו הַנִּכְבָּדִים וְלֹא יְבַקֵּשׁ תִּפְאֶרֶת אָדָם … להמשך קריאה

אָמְרוּ חֲזַ"ל (ברכות ז' ע"ב): "אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר רשב"י: קָשָׁה תַּרְבּוּת רָעָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם יוֹתֵר מִמִּלְחֶמֶת גוֹג וּמָגוֹג.

——– מָה הַקֶּשֶׁר בֵּין תַּרְבּוּת רָעָה לְמִלְחֶמֶת גוֹג וּמָגוֹג? וּבַמֶּה תַּרְבּוּת רָעָה תְּהֵא קָשָׁה יוֹתֵר מִמִּלְחָמָה זוֹ? ידועים ומפורסמים המה דברי החפץ חיים זצוק"ל שאמרם הגר"י לוינשטיין זצוק"ל אודות מלחמת גוג ומגוג שתהא זו מלחמה קשה על אמונתם של ישראל, ובעיקרה תהא היא מלחמת הקדושה נגד הסטרא אחרא. ובכן, עם ישראל ידע מלחמות רבות על … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר חסידים סי' צ"ו צ"ז צ"ח אַל יִתֵּן שָׁלוֹם לְרַבּוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁנּוֹתְנִים חֲבֵרִים זֶה לָזֶה וְלֹא יַחֲזִיר שָׁלוֹם כְּדֶרֶךְ שֶׁמַּחֲזִירִין שָׁלוֹם אֶלָּא שׁוֹחֶה לְפָנָיו בְּיִרְאָה וְכָבוֹד וְאוֹמֵר שָׁלוֹם עָלֶיךָ רִבִּי וּמוֹרִי: מַעֲשֵׂה בְּחָכָם אֶחָד שֶׁצִוָּה לִבְנוֹ שֶׁלֹּא יֶהְנֶה יוֹתֵר מִדַּאי מִן הָעוֹלָם וְשֶׁלֹּא יַעַבְרוּ עָלָיו יוֹתֵר מִשְּׁלשִׁים יוֹם בְלֹא תַעֲנִית וּכְשֶׁמֵּת הוֹצִיאוּהוּ מִקִּבְרוֹ וְהִכּוּהוּ … להמשך קריאה

טו. התנאי הנצרך כדי שתתן השבת כחה וסגולתה

——– אלא מה שחשוב להדגיש הוא, אימתי תוכל השבת תת כוחה וסגולתה ושפעה, הלא רק באם יכבדנה האדם כראוי לכבודה ולא לשם עונג גופו וכבודו, וכמו כן עסק התורה ביום השבת בהתמדה ובשקידה גדולה, הרי הוא כתנאי לזכיה לאורה של שבת, וכמו כן תפילות שבת ושירי שבת צריכים שיהיו בהתאמצות ובכוונה של דביקות כפי האפשר. … להמשך קריאה

רסא – כשנופל אדם ממדרגתו ידע שמן השמים הוא – קיצור ליקוטי מוהר"ן

כְּשֶׁנּוֹפֵל אָדָם מִמַּדְרֵגָתוֹ יֵדַע שֶׁמִּן הַשָּׁמַיִם הוּא, כִּי הִתְרַחֲקוּת הוּא תַּכְלִית הַהִתְקָרְבוּת, עַל כֵּן נָפַל כְּדֵי שֶׁיִּתְעוֹרֵר יוֹתֵר לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וַעֲצָתוֹ שֶׁיַּתְחִיל מֵחָדָשׁ לְהִכָּנֵס בַּעֲבוֹדַת ה' כְּאִלּוּ לֹא הִתְחִיל עֲדַיִן כְּלָל מֵעוֹלָם, וְזֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם שֶׁצְּרִיכִין מַמָּשׁ בְּכָל יוֹם לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– ספר חסידים סימן ריד רטו אִם רָאִיתָ מְדִינָה שֶׁעַמֵּי הָאָרֶץ בָּהּ וְיֵשׁ בָּהּ שָׁלוֹם וָשׂבַע וְאֵין מַזִּיק לָהֶם מְאוּמָה וְאֵין בָּהֶם תּוֹרָה, דַּע שֶׁאֵין בֵּינֵיהֶם תַּלְמִיד חָכָם אוֹ יֵשׁ וְאֵינוֹ מוֹכִיחַ שֶׁאֵינוֹ דּוֹמֶה מִי שֶׁחוֹטֵא בְּשׁוֹגֵג לְמִי שֶׁחוֹטֵא בְּמֵזִיד אִם כֵּן הֵם כֻּלָּם שׁוֹגְגִים אוֹ גְּמִילוּת חֲסָדִים יֵשׁ בֵּינֵיהֶם אוֹ אַהֲבָה יֵשׁ בֵּינֵיהֶם: אִם … להמשך קריאה

נשים – ספר פלא יועץ

נשים חיבות במצות שלא הזמן גרמא כאנשים (עי' קידושין כט, א), ויש מצוות שאף על פי שהזמן גרמא חיבות, כגון קדוש שבת ושלש סעדות ומקרא מגלה וכל המצות הנוהגות בליל פסח, ומזהרות בכל האזהרות שמזהרים האנשים. ועתה הן בעון רבות בנות אין מקימות אפלו מצוות שהן חיבות, כגון ברכות הנהנין וברכת המזון ותפלה וקדוש היום … להמשך קריאה

יד. מחטא פעור שהגורם לו הוא העריות, יש לנו לשאת ק"ו לזמנינו כמה מסוכן העריות להביא למינות

——– ומעתה נישא קל וחומר! ומה עַם ישראל, עַם שעמדו רגליהם על הר סיני ושמעו דבר ה', ומחזה מתן תורה עדיין חרוט בין עיניהם, ענני כבוד חופפים עליהם, מן ובאר מתלווים עמם במדבר הנורא, עם שחווה ניסים מופלאים ביציאת מצרים, ועוד ועוד, ועל אף הכל הצליח כח שוחד העריות להביאם לכפירה ועבודה זרה, ולטשטש להם … להמשך קריאה

שיחות הר״ן רסז – ספר שיחות הר"ן (הרבי נחמן)

אָמַר: מִי שֶׁרוֹצֶה לְחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה, מֻתָּר לוֹ לְחַדֵּשׁ וְלִדְרֹשׁ כָּל מַה שֶּׁיִּרְצֶה, כָּל מַה שֶּׁיִּזְכֶּה לְחַדֵּשׁ בְּשִׂכְלוֹ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יוֹצִיא אֵיזֶה דִּין חָדָשׁ עַל פִּי דְּרוּשָׁיו שֶׁדּוֹרֵשׁ בְּדֶרֶךְ דְּרוּשׁ וָסוֹד. וְהַמּוּבָן מִדְּבָרָיו הָיָה שֶׁאֲפִלּוּ בְּכַוָּנוֹת הָאֲרִ"י ז"ל, וְדַרְכֵי הַקַּבָּלָה מֻתָּר לְחַדֵּשׁ בָּהֶם, כַּאֲשֶׁר יַשִּׂיג שִׂכְלוֹ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יוֹצִיא מֵהֶם שׁוּם דִּין ח"ו. לכבוד נשמת רבנו … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר צידה לדרך דף רי"א ע"ב בֹּא וּרְאֵה קוֹשִׁי עוֹרֶף הַיֵּצֶר הָרָע כִּי הִזְהִירָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי נְבִיאָיו וַחֲכָמָיו וִירֵאָיו וְלֹא קִבַּלְנוּ דִבְרֵיהֶם כַּאֲשֶׁר יְקָבֵּל אָדָם צַוָּואַת רוֹפֵא עַל חוֹלְיוֹ שֶׁיִּמְנָעֵהוּ עַל דָּבָר הֲלֹא תִרְאֶה כַּמָּה הֶפְרֵשׁ יֵשׁ בֵּינֵיהֶם. כִּי הָרוֹפֵא מַרְפֵּא וּמַזְהִיר עַל גּוּף שֶׁסּוֹפוֹ עָפָר רִמָּה וְתוֹלֵעָה. וְהַנָּבִיא עַל הַנְּשָׁמָה הַנִּשְׁאֶרֶת … להמשך קריאה

ה. כדי לשמור על כניעתו של האדם יתכן ואף לא ינצל מן החטא

——– עד כה היו הדברים פשוטים וברורים, אלא שיש לנו לגלות מדברי "החובות הלבבות" שפתחנו בו את דברינו, סוד גדול יותר. והוא, שלא רק שמונע הקב"ה מהבא ליטהר השפעות של מעלות ומדריגות מהתחסדו עמו פן ירום לבבו, אלא פעמים שרואה הקב"ה בחכמתו שיש להפיל את הבא ליטהר בחטא באשר רם לבבו וגסה רוחו, שהרי פשוט … להמשך קריאה

דילוג לתוכן