הַאִם מְלַמֵּד הַבּוֹרֵא זְכוּת עַל הָאָדָם בְּכָךְ שֶׁיִּצְרוֹ הָרַע גָּבַר עָלָיו,לֵאמֹר: מַה יַּעֲשֶׂה אָדָם זֶה שֶׁבָּרָאתִי וְיִצְרוֹ הָרַע הוּא קָשֶׁה מִמֶּנּוּ, הוּא מַלְאָךְ וְהָאָדָם בָּשָׂר וָדָם וְלֹא יָכוֹל לְנַצְּחוֹ, וּבִפְרָט שֶׁרָאִינוּ טַעֲנָה כְּגוֹן זוֹ וּכְאָמְרֵנוּ: "רְצוֹנֵנוּ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ אֶלָּא שֶׁשְּׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה (הוּא היצה"ר), וְשִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת מְעַכְּבִים". וּכְעִנְיָן שֶׁבִּקֵּשׁ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מֵה' שֶׁרַק קֹרַח הוּא שֶׁיָּמוּת לְבַד, וכנא' "הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא וְעַל כָּל הָעֵדָה תִּקְצֹף", וְלִמֵּד עֲלֵיהֶם זְכוּת, שֶׁחָטְאוּ אָמְנָם הָעֵדָה כֻּלָה אוּלָם הוּא שֶׁגָּרַם לָהֶם לַחְטֹא וְזֶה גּוּפָא זְכוּת עֲלֵיהֶם?

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר נפשי בשאלתי חלק א - שו''ת הַאִם מְלַמֵּד הַבּוֹרֵא זְכוּת עַל הָאָדָם בְּכָךְ שֶׁיִּצְרוֹ הָרַע גָּבַר עָלָיו,לֵאמֹר: מַה יַּעֲשֶׂה אָדָם זֶה שֶׁבָּרָאתִי וְיִצְרוֹ הָרַע הוּא קָשֶׁה מִמֶּנּוּ, הוּא מַלְאָךְ וְהָאָדָם בָּשָׂר וָדָם וְלֹא יָכוֹל לְנַצְּחוֹ, וּבִפְרָט שֶׁרָאִינוּ טַעֲנָה כְּגוֹן זוֹ וּכְאָמְרֵנוּ: "רְצוֹנֵנוּ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ אֶלָּא שֶׁשְּׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה (הוּא היצה"ר), וְשִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת מְעַכְּבִים". וּכְעִנְיָן שֶׁבִּקֵּשׁ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מֵה' שֶׁרַק קֹרַח הוּא שֶׁיָּמוּת לְבַד, וכנא' "הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא וְעַל כָּל הָעֵדָה תִּקְצֹף", וְלִמֵּד עֲלֵיהֶם זְכוּת, שֶׁחָטְאוּ אָמְנָם הָעֵדָה כֻּלָה אוּלָם הוּא שֶׁגָּרַם לָהֶם לַחְטֹא וְזֶה גּוּפָא זְכוּת עֲלֵיהֶם?
תוכן עניינים הצג

——–

בספר "מכתב מאליהו" (ח"ב עמ' 103) מדבר בענין זה, וכתב שם, שבאם אכן קיימת באדם התשוקה הפנימית האמיתית לעבוד לה' יתברך בטהרה ולהשתחרר מגלות היצר, מאריך לו הקב"ה, ומלמד הקב"ה עליו זכות להחשיב לו שהיצר והיסורים והשעבוד מלכויות גרמו לו לחטוא, וכביכול בזה נוטל הקב"ה האחריות של החטא על עצמו.

אולם כל זה כדי להצילו מהנפעל מהחטא בפרט השני שהזכרנו בתשובה הקודמת, דהיינו להצילו מעונש הגיהנם, אולם להסיר הטמטום, ולהביא את הטהרה והדביקות בזה נצרך עבודת האדם דייקא, ואפילו יום כפורים לא יכפר על כך ללא תשובה לדעת חכמים.

אולם כשאין חרטה אמיתית ותשוקה פנימית עמוקה לאמת, אין טענה זו מועילה, לפי שאינה אלא בגדר התחמקות, ועובדא שהנה ראינו בתורה שלא הועילה טענה זו לאדם וחוה שתלו את טעותם בנחש (שהוא היצה"ר) שהכשילם והסיתם ונענשו, ומאידך אפשר לדרוש הענין לראיה להנזכר, שמאחר והכירו בטעותם באמת והתחרטו כראוי הועילה להם טענה זו שהנחש הסיתם ולכן לא מתו, שהרי הגזירה היתה ביום אכלך ממנו מות תמות, והנה יצאו בדימוס ולא מתו.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
נפשי בשאלתי חלק א – שו"ת

הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן