זיכוי הרבים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מנהג יפה להביא סוגי בשמים לבית הכנסת, כדי לזכות את הציבור במאה ברכות. ומסופר על החתם סופר זצ"ל שהיה מביא עמו בשמים לבית הכנסת ביום כיפור, ונותן לאחרים לברך ולהריח, כדי לענות אחריהם "אמן", ויצטרף לו למאה ברכות. (חוברת "הימים הנוראים בהלכה ובאגדה") ——– לעילוי נשמת ולזכות כל … להמשך קריאה

זוהר תולדות דף קל"ד ע"א – חק לישראל

——– וְאֵלֶה תּוֹלְדוֹת יִצְחָק וְגוֹ', פָּתַח רַבִּי חִיָּא וְאָמַר (תהלים ק"ו) מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְיָ יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ, תָּא חֲזֵי כַּד בָּעָא קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְסָלִיק בִּרְעוּתָא קַמֵּיהּ לְמִבְרֵי עָלְמָא הַוָּה מִסְתַּכַּל בְּאוֹרַיְתָא וּבָרָא לֵיהּ וּבְכָל עוֹבָדָא וְעוֹבָדָא דִּבְרָא קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּעָלְמָא הַוָּה מִסְתַּכַּל בְּאוֹרַיְתָא וּבְרָא לֵיהּ הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (משלי ח') וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ … להמשך קריאה

"כִּי מִמְּךָ הַכֹּל, וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ…" – מצוות הארץ: בהלכה ובאגדה

——– (דברי הימים א כט יד) אמר רבי נחמיה: אפילו בשעה שאנו מביטים במצוות שאנו מקיימים, יש לנו בושת פנים מהקב"ה, ואין אנו יכולים להחזיק טובה לעצמנו. מדוע? בנוהג שבעולם, כאשר אדם נותן שדהו באריסות [דהיינו שבעל השדה נותן לפועל לעבוד בשדהו, ונותן לו אחוזים מהרווחים], הרי אותו אריס – קונה את הזרעים, זורע ועובד … להמשך קריאה

זוהר אחרי מות דף ס"ז ע"א – חק לישראל

——– תָּאנָא מִכָּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ כֵּיוַן דִּכְתִיב מִכָּל חַטֹּאתֵיכֶם אֲמָאי לִפְנֵי יְיָ אֶלָּא אָמַר רִבִּי יִצְחָק (שמות ק"ע כ') לִפְנֵי יְיָ מַמָּשׁ דְּתַנְיָא מֵרֵישָׁא דְיַרְחָא סִפְרִין פְּתִיחִין וְדַיְינֵי דַיָּינִין. בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא בָּתֵּי דִינִין אִתְמַסְרָן לְאִתְפַּתְּחָא בְדִינָא עַד הַהוּא יוֹמָא דְאִקְרֵי תִשְׁעָה לְיַרְחָא. בְּהַהוּא יוֹמָא סַלְקִין דִּינִין כֻּלְּהוּ לְמָארֵי דְדִינָא וּמְתַקְּנֵי כֻרְסְיָיא עִלָּאָה דְרַחֲמֵי … להמשך קריאה

יב. כמו כן בכללות הדורות להיותנו עומדים לקראת חיי נצח – ימות המשיח, צריכים אנו להשלים את ההכנה לכך בעקבות משיחא בהתמודדות עם היסורים וההסתר

——– ואין בכלל אלא מה שבפרט, ו"מעשה אבות סימן לבנים", אנו בתקופת עקבתא דמשיחא אשר החושך יכסה ארץ, וימי ההסתר מרובים על ימי הגילוי, עד שכמעט אלו האחרונים לא נודעו כי ישנם כלל, וזה נצרך עתה דווקא לפני גילוי אורו יתברך להחשיב לנו כל רושם קטן שנשאר לנו בזמני הניסיון הטרופים של ימינו, ודווקא באופן … להמשך קריאה

מַה הֵמָּה תִּקּוּנֵי הַתשובה הַנִּפְעָלִים בְּעָנְשֵׁי חִבּוּט הַקֶּבֶר וּלְאַחֲרָיו הַגֵּיהִנּוֹם?

——– מבאר ה"מכתב מאליהו" (ח"ב עמ' 103) האדם בחטאו פועל פעולות. האחת טמטום – עבירה מטמטמת מוחו ולבו של אדם, ובחטא נעשה האדם מטומטם ומגושם, על כך תיקונו – באם מת בלא תשובה – חיבוט הקבר, שלפי שהנפש המתאוה בחייה – גם במותה תחפוץ להמשיך בתאוותיה, וחפצה ליכנס לגוף להמשיך בתאוותה, וכשנבצר זאת ממנה צער … להמשך קריאה

שאלה לה – הַאִם יֶשְׁנָהּ קְפִיצַת הַדֶּרֶךְ בַּעֲבוֹדַת ה' וּלְהָסִיר בְּאֹפֶן מְזֹרָז אֶת טִמְטוּם הַלֵּב?

——– תשובה בהחלט כן, והיא בדרך תחינה ותפילה מקירות לבו שה' יסיר ממנו הטמטום ויפתח לבו לאהבה וליראה את ה'. והיטיב לבאר זאת הרב "מכתב מאליהו" (ח"ד עמ' 261-262) ולנחיצות וחשיבות דבריו נצטט לשונו: דרך העקיפה של חיצוניות ודרך הישירה של תפילה: שני גדרים אלה יש גם אצל עבודת האדם, שיש דרך למלחמה ביצה"ר ע"י … להמשך קריאה

כוונת המעשים – אפיקי אליהו על התורה

——– א. והעמיד הכהן את האשה לפני ה' ופרע את ראש האשה וכו' (ה.יח) יש להבין, מדוע דווקא הכהן צריך לפרוע ראש האשה ולנוולה בעצמו. מדוע בעלה של האישה, או אישה אחרת אינם עושים פעולה זו, דתהוי צניעות טפי? ב. והעמיד הכהן את האשה לפני ה' וכו' (ה.יח) איתא בסוטה (ז:) – וכל הרוצה לראות, … להמשך קריאה

הָיִינוּ כְּחוֹלְמִים – דובב שפתי ישנים

——– מ', ל"ח: כִּי עֲנַן ה' עַל הַמִּשְׁכָּן יוֹמָם וְאֵשׁ תִּהְיֶה לַיְלָה בּוֹ לְעֵינֵי כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מַסְעֵיהֶם. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : מְקוֹם חֲנָיָתָם אַף הוּא קָרוּי מַסָּע, לְפִי שֶׁמִּמְּקוֹם הַחֲנָיָה חָזְרוּ וְנָסְעוּ. *(((עירובין נ"ד ע"א.))) הַאי עָלְמָא כְּבֵי הִלּוּלָא דָּמְיָא: חֲטֹף וֶאֱכֹל, חֲטֹף וּשְׁתֵה, כִּי מָחָר נָמוּת. *(((תהלים מ"ט, י"ח.))) כִּי לֹא בְמוֹתוֹ יִקַּח … להמשך קריאה

סעי' ב' – רביעית שאמרו, למי רגלים של פעם אחת; ולשל שני פעמים, שתי רביעיות; ולשל שלש, שלשה {{{ {.} }}} – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י וזה לשון הרמב"ם נתן רביעית מים לתוך מי רגלים של פעם אחת מותר לקרות עמהם בתוך ד' אמות ומשמע מדבריו שאם הם מי רגלים של שתי פעמים צריך שתי רביעיות ואם שלש שלש וכן כתב הרא"ש שהוא דעת הרמב"ם ז"ל ומדהביא דבריו ולא חלק עליהם משמע דהכי סבירא ליה אבל הרשב"א כתב … להמשך קריאה

נפש – ספר פלא יועץ

כל בעל נפש תיקר נפשו בעיניו ואל יחוש על ממונו, כדי שלא יחטא על הנפש וכדי לזכות את נפשו, כי כל אשר לאיש יתן בעד נפשו, וישים עצמו אכזרי כעורב על גופו ועל בניו ובני ביתו כדי לזכות את נפשו, כי הגוף כלה ואבד כצל עובר, וכל הנאות הגוף אינם אלא לפם שעתא, הבל המה, … להמשך קריאה

כיצד יזכה האדם לצאת מדבקות ב"גבול" לדבקות ב"בלתי בעל גבול"

——– בתפלת מוסף של "היום הקדוש" אנו אומרים" "ואביתה תהילה, מדלי מעש, מחסרי שכל, מעדורי אמת", זוהי ההגדרה הנכונה ביותר "לבשר ודם", מקטן שבקטנים ועד לגדול שבגדולים, בעל מעשים ככל שיהיה, שכל רחב ככל שיהיה, אמיתי ככל שיהיה, ביחס לקב"ה שהוא "אין סוף", כל החכמה סכלות תיחשב, וכל אמת כשקר יחשב. גם ההשגה של האבות … להמשך קריאה

כַּאֲשֶׁר הַבַּעַל נֶאֱלָץ לִפְתֹּר סִכְסוּכִים בֵּינוֹ לְבֵין אִשְׁתּוֹ בְּכָךְ שֶׁיְּכַסֶּה וְיַעֲלִים מֵאִשְׁתּוֹ אֶת מַעֲשֵׂהוּ, וּכְגוֹן בִּנְתִינַת צְדָקָה שֶׁלֹּא בִּידִיעָתָהּ, אוֹ כְּגוֹן לִהְיוֹת בְּקֶשֶׁר עִם הוֹרָיו מִבְּלִי יְדִיעַת אִשְׁתּוֹ כִּי אֵינָהּ חֲפֵצָה בְּכָךְ וְכַיּוֹצֵא, הַאִם הַנְהָגָה כָּזוֹ פּוֹגַעַת בְּחִזּוּק הַזּוּגִיּוּת אוֹ שֶׁאֵין בָּזֶה חֲשָׁשׁ?

——– אין כל חובה לגלות לאשה כל אשר הוא עושה, וכנאמר (מיכה ז, ה): "משוכבת חיקך שמור פתחי פיך", ובודאי שהחכם יעשה בדעת ובמה שמוכרח ובלתי אפשרי לשתף את אשתו שיעשה זאת בהעדר ידיעתה ואדרבא, ירבה בכך שלום ושלוה אחוה ורעות, (וכבר אמרו מותר לשנות מפני שלום בית שנא' "ותאמר שרה לא צחקתי כי יראה"). … להמשך קריאה

כג – כְּנֶגֶד אֹהֶל – סֶמֶל הַצְּנִיעוּת – בָּעוֹלָם הַזֶּה,

——– יִזְכֶּה לְאֹהֶל כְּנֶגְדּוֹ בַּקְּדֻשָּׁה בְּגַן עֵדֶן וְעַל דֶּרֶךְ הַצְּנִיעוּת נִתְבָּאֵר עַל פִּי רַשִׁ"י זַ"ל שֶׁנִּקְרָא כָּל בֵּית הַצְּנִיעוּת בִּלְשׁוֹן 'אֹהֶל' כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשׁ רַשִׁ"י זַ"ל: "מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ" – רָאָה שֶׁאֵין פִּתְחֵיהֶם מְכֻוָּנִים, כִּי נֶגֶד כָּל אֹהֶל הַבַּיִת שֶׁמִּתְנַהֵג בִּקְדֻשָּׁה יֵשׁ נֶגְדּוֹ בְּגַן עֵדֶן אֹהֶל קָדוֹשׁ וְנוֹרָא לַעֲלִיּוֹת נְשָׁמָה לְעֵת הַצֹּרֶךְ שֶׁנִּצְרַךְ לוֹ לְאַחַר אֲרִיכַת … להמשך קריאה

מַדּוּעַ תַּקִּיפוּת הַיֵּצֶר אֵצֶל הָאָדָם הַגָּדוֹל, גָּדוֹל יוֹתֵר מֵהָאָדָם הַקָּטָן בַּמַּעֲלָה?

——– נֶפֶשׁ הַחוֹטֵאת מִתְלַבֶּשֶׁת בָּרַע כַּפֵּי מַדְרֵגָתָהּ, וְלָכֵן נֶפֶשׁ הַגְּדוֹלָה בַּמַּעֲלָה, תּוֹקֵף אוֹתָהּ הַיֵּצֶר בְּיוֹתֵר כְּדֵי לְהַלְבִּישָׁהּ בָּרַע הַגָּבוֹהַּ בַּמַּעֲלָה כְּפִי בְּחִינַת הַנֶּפֶשׁ הַהִיא. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים … להמשך קריאה

שיחות הר״ן רסה – ספר שיחות הר"ן (הרבי נחמן)

הִזְהִיר מְאֹד לִבְלִי לֶאֱכֹל בְּצָלִים חַיִּים כְּלָל. אֲפִלּוּ עִם שֶׁמֶן אוֹ שׁוּמָן וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי תַּעֲרוֹבוֹת כְּגוֹן עַל יְדֵי בֵּיצִים וְכַיּוֹצֵא, וַאֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת. וְהִלְעִיג עַל הָאוֹמְרִים שֶׁבְּשַׁבָּת מִצְוָה לֶאֱכֹל דָּבָר הַמַּזִּיק, שֶׁהֵם בְּצָלִים חַיִּים. וְאָמַר: שֶׁהֵם מַזִּיקִים מְאֹד לְכַמָּה דְּבָרִים. וְחָשַׁב אָז כַּמָּה עִנְיְנֵי חוֹלַאַת וּמַכְאוֹבִים וַחֲלִישׁוּת שֶׁגּוֹרְמִים, אַךְ שְׁכַחְתִּים בִּפְרָטִיּוּת. אַךְ הַכְּלָל שֶׁהֶחְמִיר מְאֹד … להמשך קריאה

יג. השבת מהווה מעלית לעלות דרכה במעלות התשובה

——– ואחר שנתבאר שהשבת היא המעלית שדרכה אפשר לעלות במעלות הקדושה, יש לנו ללמוד במה כדאי לאדם לתפוס בראשית דרכו. אם זה חוזר בתשובה, אזי בראשית דרכו של השב בתשובה יש לו לתפוס בנקודת השבת להאמור לעיל, שהשבת היא "שורש הקדושה" והיא המפשיטה את קדושתה על ימות החול ועסקי החולין של האדם, הרי שהבא להתקרב … להמשך קריאה

ה' אלקיכם אמת

——– בקריאת שמע ישנן 245 תיבות. וכדי להשלים ל-248 תבות כמספר איבריו של אדם, אזי לאחר שסיים השליח צבור 'ה' אלהיכם אמת', חוזר לומר בקול רם 'ה' אלהיכם אמת', להוציא את הציבור ידי חובה בשלוש תיבות אלו. (סימן סא סעיף ג) כתוב בזוהר חדש (רות): דרש רבי יהודה, "רִפְאוּת תְּהִי לְשֹׁרֶךָ וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךָ" (משלי ג … להמשך קריאה

גמרא ברכות דף ח ע"ב – חק לישראל

——– אָמַר רַב הוּנָא בַּר יְהוּדָה אָמַר רַב אָמֵי לְעוֹלָם יַשְׁלִים אָדָם פָּרָשִׁיּוֹתָיו עִם הַצִבּוּר שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם וַאֲפִלּוּ עֲטָרוֹת וְדִיבוֹן שֶׁכָּל הַמַּשְׁלִים פַּרְשִׁיּוֹתָיו עִם הַצִבּוּר מַאֲרִיכִין לוֹ יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו רַב בִּיבִּי בַּר אַבַּיֵי סָבַר לְאַשְׁלוּמִינְהוּ לְפָרֵשִׁיּוֹתָא דְּכֻלָּא שַׁתָּא בְּמַעֲלֵי יוֹמָא דְכִפּוּרֵי תָּנָא לֵיהּ חִיָּיא בַּר רַב מִדִּפְתִּי כְּתִיב (ויקרא כ"ג) וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם … להמשך קריאה

זוהר חקת דף ק"פ ע"ב – חק לישראל

——– וּנְתַתֶּם אוֹתָהּ אֶל אֶלְעָזָר. מִצְוָתָהּ בַּסְגַן וְאוּקְמוּהָ. מָאי טַעְמָא לֵיהּ וְלָא לְאַהֲרֹן אֶלָּא אַהֲרֹן שׁוּשְׁבִינָא דְמַטְרוֹנִיתָא וְעוֹד דְּאַהֲרֹן לָא אָתֵי מִסִטְרָא דְטָהוֹר אֶלָּא מִסִטְרָא דְקָדוֹשׁ וּבְגִין דְּדָא אַתְיָיא לְטַהֲרָה לָא אִתְיְהִיב לֵיהּ. כָּל מִלָּה דְהָאי פָרָה הִיא בְּשֶׁבַע שֶׁבַע כִּבּוּסִים וְכוּלִי וְהָא אִתְמַר. מָאי טַעְמָא בְגִין דְּהִיא שֶׁבַע שְׁנֵי שְׁמִטָּה וּבַת שֶׁבַע אִתְקְרֵי וְעַל … להמשך קריאה

הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי פַּרְנָסַת עֲנִיִּים – ספר מנורת המאור עם פירוש

((( וְיֵשׁ בּוֹ יד פְּרָקִים סִימָן יד לְפִי שֶׁנִּתַּן בַּיָּד.))) ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם מוהר"ר משה … להמשך קריאה

שיחות הר״ן רסו – ספר שיחות הר"ן (הרבי נחמן)

אָמַר: שֶׁיֵּשׁ צַדִּיקִים שֶׁהֵם גְּדוֹלִים בַּתּוֹרָה וּבְקִיאִים בִּסְפָרִים הַרְבֵּה וּבִדְרָשׁוֹת רַבּוֹתֵינוּ ז"ל, וּמֵחֲמַת זֶה דַּיְקָא אֵינָם יְכוֹלִים לְחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה מֵחֲמַת שֶׁהֵם בְּקִיאִים מְאֹד. כִּי כְּשֶׁמַּתְחִיל לוֹמַר תּוֹרָה וְרוֹצֶה לְחַדֵּשׁ אֵיזֶה דָּבָר מְבַלְבֵּל אוֹתָם בְּקִיאוּתָם הַגְּדוֹלָה וּמַתְחִילִים לוֹמַר מִיָּד הַקְדָּמוֹת הַרְבֵּה וּדְבָרִים הַרְבֵּה מַה שֶּׁיּוֹדְעִים מִסְּפָרִים, וּמֵחֲמַת זֶה נִתְבַּלְבֵּל דִּבְרֵיהֶם וְאֵינָם יְכוֹלִים לְהוֹצִיא לָאוֹר אֵיזֶה חִדּוּשׁ … להמשך קריאה

פֶּרֶק רִאשׁוֹן [קפט] – ספר מנורת המאור עם פירוש

כָּל לְבָבוֹת דּוֹרֵשׁ ה' וְרוֹאֶה הִסְתַּפְּקוּתוֹ שֶׁל אָדָם וְנִדְבַת לִבּוֹ וְכַוָּנָתוֹ. וּכְשֵׁם שֶׁבִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַבֵּל מִנְחַת קֶמַח כְּמוֹ פַּר בֶּן בָּקָר, כָּךְ בַּזְּמָן הַזֶּה, שֶׁחָרַב מִקְדָּשׁ בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ, מְקַבֵּל נִדְבַת פְּרוּטָה לְמִי שֶׁאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת כְּמֵאָה מָנֶה לֶעָשִׁיר. וְאֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט וּבִלְבַד שֶׁיְכַוֵּן לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם. וּבְמַתָּנָה מוּעֶטֶת זוֹכֶה לְהַקְבִּיל פְּנֵי … להמשך קריאה

שאלה לו – מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ תּוֹרָה גַּם תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה [משלי כח, ט] מַדּוּעַ? הֲלֹא סוֹף סוֹף מִתְפַּלֵּל הוּא וּמְבַקֵּשׁ צְרָכָיו, וּמַדּוּעַ תָּלוּי הַדָּבָר בַּתּוֹרָה?

——– תשובה על כך עונה ה"מכתב מאליהו" (ח"ד עמ' 60-61) בביאור נפלא: "מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה" (משלי כח, ט) . אם תפלה היא רק שמבקשים מה' מה שרוצים, קשה להבין פסוק זה, כי מה ענין תורה לתפלה. אבל אם תפלה היא דבר התלוי במדרגה, היינו לתת ביטוי לשאיפה לעלות בעבודת ה', ולבקש … להמשך קריאה

רס – השם הוא הנפש – קיצור ליקוטי מוהר"ן

עִקַּר יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ הוּא עַל-יְדֵי הַקְּדוֹשִׁים שֶׁמָּסְרוּ נַפְשָׁם עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם כַּיָּדוּעַ מֵעִנְיַן עֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת, וְהַשֵּׁם הוּא הַנֶּפֶשׁ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ" (בְּרֵאשִׁית ב' יט), וְעַל כֵּן יֵשׁ צַדִּיקִים שֶׁמּוֹסְרִים שְׁמָם וּפִרְסוּמָם עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, הַיְנוּ שֶׁעוֹשִים בְּכַוָּנָה בִּכְדֵי לְאַבֵּד שְׁמוֹ וּפִרְסוּמוֹ, כִּי הַכּל דּוֹבְרִים עָלָיו וּבוֹדִים עָלָיו כְּזָבִים … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות נ-א

——– [ישעיה פרק-כד-י]&nbsp נִשְׁבְּרָה קִרְיַת תֹּהוּ סֻגַּר כָּל בַּיִת מִבּוֹא: [תהילים פרק-לג-כ]&nbsp נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָה לַיהוָה עֶזְרֵנוּ וּמָגִנֵּנוּ הוּא: [תהילים פרק-עו-יב]&nbsp נִדֲרוּ וְשַׁלְּמוּ לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם כָּל סְבִיבָיו יוֹבִילוּ שַׁי לַמּוֹרָא: [משלי פרק-יא-כה]&nbsp נֶפֶשׁ בְּרָכָה תְדֻשָּׁן וּמַרְוֶה גַּם הוּא יוֹרֶא: [משלי פרק-כז-ו]&nbsp נֶאֱמָנִים פִּצְעֵי אוֹהֵב וְנַעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא: [איוב פרק-מא-יג]&nbsp נַפְשׁוֹ גֶּחָלִים תְּלַהֵט וְלַהַב מִפִּיו יֵצֵא: [דניאל … להמשך קריאה

דילוג לתוכן