שיחות עבודת לוי מ״א

א

מאמר מ"א – נעשה ונשמע

ב

א) רז שמלאכי השרת משתמשין בו

ג

ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע (משפטים כ"ד, ז').

ד

איתא במס' שבת (פ"ח א'), "אמר רבי אלעזר בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע יצתה בת קול ואמרה להן מי גילה לבני רז זה שמלאכי השרת משתמשין בו דכתיב 'ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו' (תהלים ק"ג, כ'), ברישא עושי והדר לשמוע".

ה

וצריך ביאור, מה החשיבות של אמירת נעשה קודם לנשמע? ועוד צריך ביאור, מה כוונת הגמ' שמלאכי השרת משתמשין בו?

ו

ב) הקדמת נעשה לנשמע ומדרגת דור המדבר

ז

ונראה לומר בזה בהקדם דברי הגמ' בברכות (י' א'), "מה הקדוש ברוך הוא מלא כל העולם אף נשמה מלאה את כל הגוף וכו'". וצריך ביאור, מה כוונת הגמ' שהנשמה מלאה את כל הגוף, ואיך זה דומה למה שהקב"ה מלא כל העולם?

ח

ונראה לבאר שמקור רצונו של אדם הוא הנשמה, שכשהנשמה רוצה שהגוף יגביה את ידו, אז מיד הגוף מגביה את ידו, וכן לכל אבר מאברי הגוף. ונמצא שכל חלקי הגוף מתבטלים לגמרי אל הנשמה, שהרי רצונו של הנשמה מתבצע מיד בגוף. וכמו כן הקב"ה מלא את כל העולם, שכל רצונו של הקב"ה מתבצע מיד בבריאה ע"י המלאכים העושים את רצונו, ונמצא שהעולם מתבטל לגמרי אל הקב"ה כמו שהגוף מתבטל אל הנשמה.

ט

ונראה שזהו ג"כ הפירוש של נעשה קודם לנשמע, שמצות הקב"ה מתבצעת מיד ["נעשה"], ואין השומע דן אם לעשות את המצוה או לא, אלא שעושה אותה מיד.

י

ולפ"ז יש לבאר מה שהמלאכים מקדימים נעשה לנשמע, שהכוונה בזה היא שהם מוכרחים לקיים רצונו של הקב"ה והעשייה מתקיים מיד, וכאילו ה"נעשה" הוא קודם ל"נשמע".

יא

והנה בשעה שעמדו ישראל לפני הר סיני הגיעו למדרגה זו של המלאכים, שרצונותיהם התבטלו לגמרי לרצונו של הקב"ה, ולכן הכריזו נעשה ונשמע. אין אנו באותה מדריגה, אבל עבודתנו היא להגיע למדרגה זו ככל מה שנוכל, והעצה לזה הוא לימוד התורה בעמילות, שבזה יכיר את חשיבות המצוות ויבין שהאדם צריך לקיים את המצוות מיד בלי להסס כלל.