שיחות עבודת לוי כ״ח

א

מאמר כ"ח – יעקב אבינו לא מת

ב

א) רק יעקב אבינו לא מת אבל ישראל מת

ג

כתוב, "ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה וגו', ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף וגו'" (ויחי מ"ז, כ"ח-כ"ט). ויש להעיר על שינוי שמו של יעקב אבינו, שבתחילה נקרא "יעקב" ולבסוף נקרא "ישראל". [ועי' באוה"ח הק' מה שכתב בזה.]

ד

ובאלשיך הק' ביאר בזה על פי דברי הגמ' בתענית (ה' ב'), "הכי אמר רבי יוחנן, יעקב אבינו לא מת, אמר ליה וכי בכדי ספדו ספדניא וחנטו חנטייא וקברו קברייא, אמר ליה מקרא אני דורש שנאמר 'ואתה אל תירא עבדי יעקב נאם ה' ואל תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים' (ירמיה ל', י'), מקיש הוא לזרעו, מה זרעו בחיים אף הוא בחיים". וביאר האלשיך שכוונת הגמ' היא שיש שתי בחינות ליעקב אבינו, שיש בחינה נמוכה הנקראת "יעקב" [מלשון "וידו אוחזת בעקב עשו" (תולדות כ"ה, כ"ו)] ויש בחינה גבוהה הנקראת "ישראל" [מלשון "כי שרית עם אלקים" (וישלח ל"ב, כ"ט)], וכוונת הגמ' היא שבחינת "ישראל" באמת הסתלק, אבל בחינת "יעקב" לא הסתלק, ולכן שפיר אמרה הגמ' ש"יעקב אבינו לא מת", וע"ש שהאריך הרבה בביאור דבר זה. ובזה מבואר ג"כ שינוי לשון הפסוק, שכיון שרק בחינת "ישראל" הסתלק, לכן כשהפסוק מדבר אודות מיתת יעקב אבינו נקרא "ישראל".

ה

ב) מה הוא בחיים אף זרעו בחיים

ו

ונראה לבאר את דברי הגמ' בתענית כעין דברי האלשיך אבל באופן אחר קצת, שהרי מקור דברי הגמ' הוא מהדרשה "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים", ונראה שהעומק בזה הוא שידוע שמי שבניו הולכים בדרכיו ועוסקים בתורה ובמצוות נחשב כאילו האב עדיין בחיים, ולכן הגמ' אמרה שכיון שזרעו בחיים [דהיינו ששומרים את התורה ועוסקים בה] ממילא נחשב כאילו הוא ג"כ בחיים, שהרי הם הולכים באותו דרך שסלל להם, וממילא שפיר יש לומר ש"יעקב אבינו לא מת".

ז

אבל כל זה שייך רק בבחינת "יעקב", שהרי יש לנו שייכות לבחינת יעקב אבינו שהוא הבחינה הנמוכה שאפשר לנו להשתייך לה בזמן הזה, אבל בחינת "ישראל" היא מדריגה שאין לנו שום אפשרות להשתייך לה כלל במצבנו היום, ולכן "ישראל אבינו מת" שהרי אין לזרעו היום שום שייכות לאותה מדריגה, אבל "יעקב אבינו לא מת", שהרי יש לנו שייכות לאותה מדריגה.