הלכות ט”ו בשבט מאת המקובל מרן הרב מרדכי אליהו זצ”ל
- ט”ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות לעניין ערלה ולעניין תרומות ומעשרות. אין אומרים בו תחנון, כי שמחת האילן משפיעה על שמחת האדם – “כי האדם עץ השדה”.
- נחלקו הדעות אם אומרים תחנון במנחה שלפניו, ונהגו שלא לומר.
- יש נוהגים ללמוד בליל ט”ו בשבט בסדר “פרי עץ הדר”. ויש נוהגים להרבות בלימוד עניני מעלת פירות הארץ ומעלת ארץ ישראל הכל כפי הלומדים וכפי הזמן.
- נוהגין להרבות באכילת פירות האילן בליל וביום ט”ו בשבט, ומשתדלים שיהיו מהפירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל.
- עדיף לאכול מפירות שגדלו בארץ ישראל ולברך עליהם תחילה אם הם מאותו סוג של פירות חו”ל.
- יש להקפיד במיוחד ביום זה על הברכות שמברך על הפירות שיהיו כדין, ויהיו בכוונת הלב, כיון שבהם מביא האדם ברכה לפירות האילן.
- כשמברך על הפירות יברך על הפרי החשוב ביותר קודם אם רוצה לאכול ממנו, והחשוב הוא זה הכתוב קרוב ביותר למילה “ארץ” בפסוק: “ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש”. ולכן הסדר הוא: לחם
- יתפלל בט”ו בשבט על אתרוג מהודר לסוכות.
- סדר הברכות נרמז במלים “מגע אש”:
- מזונות – “המוציא”, “מזונות”.
- גפן – ברכה על יין.
- עץ – ברכה על פרי העץ משבעת המינים או פרי עץ אחר אם אין משבעת המינים. (ולהרמב”ם תמיד מברך על פרי שחביב עליו).
- אדמה – ברכה על פרי אדמה משבעת המינים (כגון חיטה שלמה לא מבוקעת) או אחר.
- שהכל – ברכה על מים וכדומה או ברכה על דבר שאינו יודע ברכתו.
- לדוגמא, אם יש לפניו עוגה ויין – קודם יברך “מזונות” על העוגה ואחר כך “הגפן” על היין. אם יש יין וזית או תמר יברך קודם על יין ואחר כך “העץ” על פירות העץ.
- אם יש לפניו גם זית וגם תמר וגם יין יברך על היין תחילה ואחר כך על הזית ויאכל ממנו ואחר כך יאכל גם מהתמר אם רצונו בכך.
- מפני מה מזונות קודמים לכל דבר? כיון שהם ראשונים בפסוק: “ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון ארץ־זית שמן ודבש”.
- מפני מה גפן קודמת לעץ? כיון שיין משבעת המינים, והוא דבר חשוב שנאמר עליו: “ויין ישמח לבב אנוש”, וקבעו לו ברכה מיוחדת “בורא פרי הגפן” לכן הוא קודם לכל הפירות. (מתוך “מאמר מרדכי” למועדים)
מתוך העלון “עטרת מרדכי”
שע”י בית תורה וחסד “עטרת מרדכי אליהו”
רחובות
08-9397933
