אשרי - תהילה לדוד - תהילים קמ"ה סגולה לפרנסה

ובן יהוידע (הבן איש חי) כתב, שאמנם כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב, אלא שיש דברים שהעושה אותם אין לו חלק לעוה"ב, ומי שסומך גאולה לתפילה או אומר תהילה לדוד בכל יום, מצוה זו תגן עליו שלא יכשל באותם דברים אשר בהם מאבד את חלקו לעוה"ב.

ברכות דף ד עמוד ב' (מתוך חברותא)

אמר רבי אלעזר אמר רב אבינא: כל האומר "תהילה לדוד" בכל יום שלש פעמים, מובטח לו שהוא בן עולם הבא!

מסכת ברכות דף ד עמוד ב'

אין להפסיק בין אשרי.. לתהלה לדוד

אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה: אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיֲהֹוָה אֱלֹהָיו: תְּהִלָּה לְדָוִד אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ וַאֲבָרְכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד: בְּכָל יוֹם אֲבָרְכֶךָּ וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד: גָּדוֹל יְהֹוָה וּמְהֻלָּל מְאֹד וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר: דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ וּגְבוּרֹתֶיךָ יַגִּידוּ: הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶךָ וְדִבְרֵי נִפְלְאוֹתֶיךָ אָשִׂיחָה: וֶעֱזוּז נוֹרְאֹתֶיךָ יֹאמֵרוּ וּגְדוּלָּתְךָ אֲסַפְּרֶנָּה: זֵכֶר רַב טוּבְךָ יַבִּיעוּ וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּנוּ: חַנּוּן וְרַחוּם יְהֹוָה אֶרֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל חָסֶד: טוֹב יְהֹוָה לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו: יוֹדוּךָ יְהֹוָה כָּל מַעֲשֶׂיךָ וַחֲסִידֶיךָ יְבָרְכוּכָה: כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ: לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ: מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים וּמֶמְשֶׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר: סוֹמֵךְ יְהֹוָה לְכָל הַנֹּפְלִים וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים: עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ: פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן: צַדִּיק יְהֹוָה בְּכָל דְּרָכָיו וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו: קָרוֹב יְהֹוָה לְכָל קֹרְאָיו לְכָל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת: רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם: שׁוֹמֵר יְהֹוָה אֶת כָּל אֹהֲבָיו וְאֵת כָּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד: תְּהִלַּת יְהֹוָה יְדַבֶּר פִּי וִיבָרֵךְ כָּל בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד: וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּיָהּ:

...והטעם מ''אשרי'' משום דאמרינן ריש ברכות (ד ב): כל האומר ''תהילה לדוד'' שלוש פעמים בכל יום – מובטח לו שהוא בן העולם הבא. ולכן תיקנו בשחרית שני פעמים: אחד קודם התפילה, ואחד לאחר התפילה; ובמנחה פעם אחת קודם התפילה. דכשם שבשחרית יש שני קדושות, לבד קדושה ד''יוצר'' שאינו אלא סיפור איך המלאכים אומרים קדושה, ולכן יש שני פעמים ''אשרי'' בשחרית. ובמנחה יש קדושה אחת – תיקנו פעם אחת ''אשרי''. ובערבית ליכא קדושה – לא תיקנו כלל.
דגם ב''אשרי'' יש קדושתו של הקדוש ברוך הוא, כדכתיב: ''ארוממך…, בכל יום אברכך, גדול ה', דור לדור, הדר כבוד הודך, ועזוז נוראותיך'' – להורות שהוא יתברך מרומם על כל ברכה ותהילה, שזהו ענין ''קדוש קדוש''. כלומר: קדוש ומובדל מכל ברואי מעלה, וקל וחומר מברואי מטה. וכשם שבקדושה אומרים ''מלוא כל הארץ כבודו'', כלומר: אף שהוא קדוש ומובדל, מכל מקום מלא כל הארץ כבודו, כמו כן ב''אשרי'' שעם כל גודל גדולתו הוא חנון ורחום, וטוב לכל, ורחמיו על כל מעשיו, ועיני כל אליו ישברו והוא נותן להם את אכלם בעתו, פותח… על דרך שאמרו: במקום שאתה מוצא גדולתו, שם אתה מוצא ענותנותו…
ב ועוד טעם ב''אשרי'' לפי שהכננו מזון הנפש בקריאת שמע ותפילה, וטלית ותפילין, ויחוד השם ואהבתו; לכן מבקשים עתה שיפשיע לנו בחסדו מזון הגוף, שיתן לנו את אכלינו בעתו, שיזמין לכל איש ואיש די פרנסתו. וזהו ''פותח את ידך''.
והשני פסוקים שמוסיפים קודם ''תהילה לדוד'' ואחד אחר ''תהילה לדוד'', והיינו ''אשרי יושבי ביתך'', ''אשרי העם שככה לו'', ופסוק ''ואנחנו נברך…'' – לפי שבפסוקי דזמרה הוספנום מטעם שבארנו בריש סימן נ''א, עיין שם. לפיכך מוסיפין גם כאן להשוותם זה לזה.

ערוך השולחן סימן קלב'

אמר רבי יוסי: "יהא חלקי בעולם הבא, עם הקוראים פסוקי דזימרה בכל יום".

שבת קיח ע"ב

רבי שִׂמְלַאי: "לעולם יסדר אדם שבחו של הקב"ה ואחר כך יתפלל". לכך תקנו חז"ל לומר פסוקי דזמרה קודם העמידה, שבה אנחנו מבקשים צרכינו.

ברכות לב ע"א

פותח את ידך - אמר רבי אלעזר, כל האומר פרק "תהילה לדוד" בכל יום שלוש פעמים, מובטח לו שהוא בן העולם הבא. (ברכות ד ע"ב) וצריך לכוון בו מאוד, ובפרט בפסוק: "פותח את ידך, ומשביע לכל חי רצון" יכוון שהקב"ה זן ומפרנס לכל, שהטעם שקבעו חז"ל לומר פרק זה דוקא, בשביל פסוק זה שמזכיר בו שבחו של הקב"ה שמשגיח על בריותיו ומפרנסם. (טור סימן נא)
אם לא כיון בפסוק "פותח את ידך" שהקב"ה זן ומפרנס לכל, יחזור לאומרו שוב בכוונה. ואף אם נזכר לאחר שהמשיך כמה פסוקים, יחזור לאומרו בכוונה וימשיך על הסדר. ואם סיים את הפרק ונזכר, יאמרהו בין פרק לפרק. ואם שכח לגמרי, יכוון ב"אשרי" שאחר העמידה. ואם שכח, יכוון ב"אשרי" שבתפלת מנחה. (ד ריד)

סדר היום בהלכה ובאגדה