ביאור שירת הים - בצורה פשוטה והסבר על הסגולה שבה
ביאור פסוקי שירת הים ע"פ דברי המכילתא, רש"י ושאר ראשונים, ובתוספת דברי המלבי"ם
כתוב במכילתא [דרשב"י פ' ויחי פ"י] גדולה האמונה ישראל במי שאמר והיה עולם, שבשכר שהאמינו ישראל בה' שרתה עליהם רוח הקודש ואמרו שירה, שנאמר 'ויאמינו בה' ובמשה עבדו' ונאמר 'אז ישיר משה ובני ישראל'.
ויושע ה' ביום ההוא את ישראל מיד מצרים והיה זה בשביעי של פסח
וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים לפי שהים פלטן ליבשה, כדי שלא יאמרו ישראל כשם שאנו עולין מצד זה כך הם מצד אחר.
וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים את הגבורה הגדולה שעשתה ידו של הקב"ה.
וייראו העם את ה' פחדו ונתייראו בני ישראל מפני ה'.
ויאמינו בה' ובמשה עבדו והאמינו בהקב"ה ובנבואת משה עבדו.
(א) אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה' אז כשראה משה הנס, עלה בליבו לשיר ולשבח את הקב"ה1 . משה אמר פסוק וענו ישראל אחריו.
ויאמרו לאמר לאמור לדורות. פירוש אחר, לאמור למלאכים.
אשירה לה' כי גאה גאה הוא גאני- עשה אותי גאה על הים, אף אני גאתיו על הים ושרתי לבניו שירה, כלומר בשביל שגאה אותי ועשה לי ניסים על הים, גאתיו אף אני ושרתי לפניו שירה על הים 2.
סוס ורכבו רמה בים שניהם קשורים זה בזה השליכם בים.
(ב) עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה על ידי תוקפו וגבורתו של הקב"ה היה לי ישועה 3 .
זה אלי ואנוהו מצד שהוא אלי שהכרתי בחוש ובהכרה על ידי הניסים שעשה עמנו 4, על ידי כך ישכון בתוכנו בנוה קודשו עד שיראנו הנהגתו והשגחתו.
אלהי אבי וארממנהו מה שאין כן מצד שהוא אלוקי אבי, שהתנהג עמם בניסים נסתרים, ואין לנו ידיעה והכרה ממש ניסים אלו, בכך הוא רם מאתנו ומנהיג כמלך השוכן מרחוק.
(ג) ה' איש מלחמה ה' שמו הקב"ה גיבור המלחמות, שכל מלחמותיו אינם בכלי מלחמה אלא בשמו 5 .
(ד) מרכבת פרעה וחילו ירה בים השליכם בחוזק כיורה חץ אל תוך הים 6 .
ומבחר שלשיו טבעו בים סוף שאר שריו ויועציו הטביע במעמקי ים סוף 7 .
(ה) תהמת יכסימו חזרו המים וכיסו אותם אחרי שהוטבעו 8.
ירדו במצולות כמו אבן והם שקעו במצולות כאבן, רשעים כקש הולכים ומטורפים עולין ויורדים. בינונים כאבן, והכשרים כעופרת שנחו מיד 9.
(ו) ימינך ה' נאדרי בכח יד ימינך אדיר בכוחך להציל את ישראל.
ימינך ה' תרעץ אויב והיא גבורתך להכות את האויב 10 .
(ז) וברב גאונך תהרס קמיך בגודל חוזקך אתה הורסאת הקמים נגדך- אלו הקמים על ישראל.
תשלח חרנך יאכלמו כקש מחמת כעסך ששלחת בהם נשרפו כקש.
(ח) וברוח אפיך נערמו מים מן הרוח שיצא מאפך, נעשו המים כגלים גבוהים להגן על ישראל מצריהם.
נצבו כמו נד נוזלים עמדו המים כמו חומה, במקום להיות מים נוזלים.
קפאו תהמת בלב ים הוקשו ונעשו כאבנים באמצע הים, להגן על ישראל.
(ט) אמר אויב ארדף אשיג אחלק שלל אמר האויב לעצמו 11, נרדוף ונשיגם ונחלק שללם בין כולנו 12.
תמלאמו נפשי ובכך נמלא את רצוננו.
אריק חרבי תורישמו ידי אשלוף חרבי 13 , ונשמידם בכוח ידי.
(י) נשפת ברוחך כסמו ים נפחת במים ברוח חזקה ובכך כסה הים את כל מה שבתוכו.
צללו כעופרת במים אדירים אלו הכשרים שבהם צללו כעופרת וטבעו מיד.
(יא) מי כמכה באלם ה' מי כמוך דומה לך בכוחות העליונים.
מי כמכה נאדר בקודש ומי דומה לך האדיר במעון קדשך.
נורא תהלת עשה פלא כל המהללים יראים להללך, כי מי ישמיע כל תהלתו.
(יב) נטית ימינך תבלעמו ארץ כבר בהרמת יד ימינך בלעה אותם האדמה 14 .
(יג) נחית בחסדך עם זו גאלת נהגת במידת החסד לעם ישראל שגאלתם.
נהלת בעזך אל נוה קדשך ובכך הנהגת את ישראל אל מקום המקדש.
(יד) שמעו עמים ירגזון כששמעו האומות שאבד פרעה וחילו בים סוף התחילו מתרגזים.
חיל אחז ישבי פלשת פחדו יושבי פלשתים בשומעם שישראל נכנסים לארץ.
(טו) אז נבהלו אלופי אדום מחמת אנינותם שהתאוננו והצטערו על כבודם של ישראל.
אילי מואב יאחזמו רעד ואנשי מואב נתמלאו יראה על שציערו להם ישראל במריבת אברהם ולוט.
נמגו כל ישבי כנען נמס של שאר יושבי כנען.
(טז) תפל עליהם אימתה ופחד אימה על הרחוקים ופחד על הקרובים.
בגדל זרועך ידמו כאבן מחמת עוצם כוחך ישתתקו כאבן.
עד יעבר עמך ה' עד שיעבור עמך ישראל, עם ה'.
עד יעבר עם זו קנית עם זה שקנית על ידי גאולתך.
(יז) תבאמו ותטעמו בהר נחלתך אחר הגאולה תביאם אל נחלתך 15 .
מכון לשבתך פעלת ה' אל בית המקדש של מטה המכוון כנגד כסא של מעלה.
מקדש אדני כוננו ידיך מקדש זה נבנה ביד אחת והמקדשהבא יבנה בב' ידים.
(יח) ה' ימלך לעלם ועדה' מלכותו קיימת לעולמי עולמים.
(יט) כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים כשנכנסו פרעה ומרכבותיו אל הים.
וישב ה' עלהם את מי הים על המצרים והטביעם.
ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים מעמקי הים הפכו ליבשה חלקה.
_____________________
- נאמר אז ישיר ולא אז שר, ללמדך שגם לעתיד לבוא ישיר השירה.
- ד"א גאני במצרים שרומם אותי וקרא לי בני בכורי ישראל, ואני גאתיו במצרים ושרתי לפניו הלל בזמן אכילת הפסח.
- ד"א היה לי לשעבר, ויהיה לי לעתיד, דלשון 'ויהי' הוא לשון הווה, כולל עבר ועתיד.
- היו מראין אותו באצבע. ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי.
- ד"א גם כשנלחם עם בריותיו, אפילו הכי מרחם עליהם, זהו ה' שמו.
- מדה כנגד מדה, הם לקחו שש מאות רכב וכל רכב מצרים, אף אתה מרכבות פרעה וחילו השלכת בים.
- הם שמו שלישים כלומר סגנים על כולם, אף אתה מבחר שלישיו טובעו בים סוף.
- הם אמרו כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, אף אתה תהומות יכסיומו.
- הם אמרו וראיתן על האבנים אף אתה עשית להו המים כמו אבן, והיו המים מכים אותם על מקום האבנים.
- נאמר ימינך שתי פעמים, שאותה ימין שבה תרעץ אויב היא הימין הפשוטה לקבל שבים.
- ד"א בלבו. וכי מאין ידעו ישראל מה חשב עליהם פרעה במצרים, אלא שרתה עליהם רוח הקודש והיו יודעין מה חשב עליהם פרעה.
- לא נאמר נרדוף נשיג נחלק, אלא ארדוף אשיג אחלק, מורדף אני להם, מותפש אני עליהם, מוחלק שללו וממונו להם.
- ונקרא אריק מלשון שהתער שהיה בה החרב נשארת ריק.
- ומצאו קבר על שפת הים ששם בלעה אותם הארץ. שהיה הים זורקן ליבשה, ויבשה זורקן לים, ונשבע הקב"ה לים שאינה מעמידה בדין שנאמר נטית ימינך.
- נתנבא משה שלא יכנס לארץ, נבא ולא ידע מה נבא.
אמירת שירת הים בכל יום – סגולה נפלאה לכל העניינים
במאמר שלפנינו נעסוק בעז"ה בענין אמירת שירת הים שאנו אומרים בכל יום ויום בגודל מעלתה ושכרה.
כתב בספר מנורת המאור (פרק ב – תפילה סדר מאה ברכות) דאיתא במדרש: כל האומר שירת הים בכל יום זוכה לחיי העולם הבא. מפני שהוא מאמין בה' ברוך הוא ובנפלאות שעשה עם אבותינו. וגרסי' בגמ' חולין (בפרק גיד הנשה), חביבין ישראל לפני ה' ברוך הוא [יותר ממלאכי השרת, שישראל אומרים שירה] בכל עת שירצו ומלאכי השרת אין אומרים אותה אלא פעם אחת ביום, ואמרי לה פעם אחת בשבת, ואמרי לה פעם אחת בחדש, ואמרי לה פעם אחת בשמיטה, ואמרי לה פעם אחת ביובל. וגרסינן במדרש יהי אור בשעה שאומר אדם שירת הים אחר פסוקי דזמרה, כנסת ישראל מתעטרת באותו כתר שמעטר בו ה' ברוך הוא למלך המשיח, ועל אותו חקוקים שמות הקדושים, ובו נתעטרו ישראל יום שקרע להם ה' ברוך הוא ים סוף, וניער פרעה וחילו בתוכו. לפי' צריך אדם לכוין את לבו בשירה זו בכל יום ויום, והזוכה בה יזכה לראות פני המשיח, בתיקון אותו כתר, מדה כנגד מדה. הוא אומר שירת הים בכל יום ומאמין שגאל הב"ה את אבותיו ממצרים וקרע להם הים והעבירם בתוכו בחרבה ושקע צריהם בתוכו, לפיכך יזכה לראות ימות המשיח וגאולה שעתיד ה' ברוך הוא לגאול אותנו מגלות זה.
ובספר סדר היום כתב: ויאמר שירת הים בזמרה ושיר ושבחה מלה במלה. והזוכה לומר אותה כראוי בעולם הזה זוכה לאומרה לעתיד עם כל ישראל.
כתב המשנה ברורה (סי' נא' ס"ק יז') על פי הזוה"ק: ויאמר שירת הים בשמחה וידמה בדעתו כאלו באותו היום עבר בים והאומר בשמחה מוחלין לו עונותיו. ובספר הברית כתב: תאמר שירת הים בכל יום בכוונה ובקול נעים ובשמחה, כאשר אמרו חז"ל כתיב ויסע משה את ישראל מים סוף (שמות ט"ו) הסיעם מעונותיהם שנמחל להם.ובספר בן איש חי כתב: שירת הים, יאמר בשמחה ובנעימה, כאילו עומד בתוך הים בשעת הנס, ובזה תהיה מסוגלת לכפרת עונותיו. ובסידור יעב"ץ כתב, שצריך לומר שירת הים בשמחה גדולה והוא תיקון גדול לנפש, ע"ש.
ובספר כף החיים (סי' נא' אות מא') הביא בשם המדרש, שמי שאומר בכל יום שירת הים בשמחה רבה ובדקדוק התיבות ובטעמים ומכוין כאילו הוא בעצמו יוצא ממצרים ועובר הים והקב"ה מצילו מוחלין לו עוונותיו. וזהו שאמר הכתוב 'השירה הזאת לאמר' ר"ל שצונו לאמר אותה בכל יום, ע"ש.
ובזוהר שמות (פרשת בשלח) איתא, תנינן כל בר נש דאמר שירתא דא בכל יומא ומכוון בה זכי למימרא לזמנא דאתי דהא אית בה עלמא דעבר, ואית בה עלמא דאתי ואית בה קשרי מהימנותא, ואית בה יומי דמלכא משיחא, ותלי עלה כל אינון תושבחאן אחרנין דקאמרי עלאי ותתאי, וכו'. דכתיב 'לאמר', לאמר בההוא זמנא, לאמר בארעא קדישא בזמנא דשרו ישראל בארעא, לאמר בגלותא, לאמר בפורקנא דלהון דישראל, לאמר לעלמא דאתי, ע"ש. [פירוש: כל אדם שאומר שירה זו בכל יום ומכוין בה זוכה לאומרו לעתיד לבוא, כי יש בה עולם העבר, ויש בה עולם הבא, ויש בה ימות המשיח. ונתלים עליה כל התשבחות האחרות שאומרים העליונים והתחתונים. כתוב, 'השירה הזאת לאמר' שפירושו הוא לאמר באותו הזמן. 'לאמר' בארץ הקדושה בזמן שישבו ישראל בארץ. 'לאמר' בגלות. 'לאמר' לעולם הבא].
בזוהר הקדוש (חלק ב' קלא' ע"ב) כתוב: בההוא זמנא דמסיימי ישראל שבחי דאינון תושבחן דדוד, כדין תושבחתא דשירתא דימא, וכו'. משום הכי אצטריך לומר לה בשירותא דתקונהא. והאי תושבחתא מעליא מכל שאר תושבחן דעלמא וכו', ע"ש. [פירוש: בזמן ההוא שמסיימים ישראל השבחים של תשבחות דוד, אז אומרים התשבחה של שירת הים וכו' ותשבחה זו חשובה מכל שאר תשבחות שבעולם. בה בשעה שנאמר שירת הים מתעטרת כנסת ישראל בכתר ההוא שעתיד הקב"ה לעטר את מלך המשיח וכו' משום כך צריך האדם לשום רצונו בשירה זו וכל מי שזכה בה בעולם הזה, זוכה לראות את מלך המשיח בכתר ההוא, וזוכה לשבח שירה זו שם, ע"ש.
בספר יסוד ושורש העבודה האריך בפירושים על שירת הים וכתב שם לאומרה ולכוין בפרוש התיבות פי' רש"י שבחומש ועוד פירושים, ובסוה"ד כתב: ומאוד מאוד ראוי ליזהר בכל הכוונות הנ"ל. ובודאי אם ישים אדם עליו נפשו ולבו בזה תבוא הכוונה ממילא באמירת התיבות ויוכל להתפלל עם הציבור אחר ההרגל, אך יכוין לתת בזה נחת רוח ליוצרינו ובוראינו ית"ש ויתעלה, כי זה כל האדם כפי שהארכתי בזה לעיל, אחיי ורעיי אהובי נפשי, אמירת התיבות בלבד זולת כוונת הלב בודאי אינו נחשבת לשירה כלל ולא הי' מתפאר הזוה"ק בכמה מקומות בגודל מעלת, ע"ש. (וע"ע בספר כל בו).
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה
