——–
'עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה מתלמידיו של אברהם אבינו' – כתב מרן החיד"א בחסדי אבות, אפשר כי שלשה אלה הם נגד הקנאה התאווה והכבוד, שמוציאים את האדם מן העולם. כי מי שיש לו עין טובה הוא שמח בחלקו ואוהב את הבריות ומטיב להם, ואין לו קנאה.
שכן אלו היו מעשיו של אברהם: "וייטע "אשל" בבאר שבע ויקרא שם בשם ה' אל עולם". אש"ל ראשי תיבות אכילה, שתייה, לויה, וכשראה שלשה אנשים ניצבים עליו, האכילם שלוש לשונות בחרדל, ושחט להם שלוש בהמות, וייקח בן בקר, אחד, ורך, שנים, וטוב, שלשה.
אמור מעט ועשה הרבה. ומכל שלל המלחמה החזיר למלך סדום הכל כמו שאמר [בראשית יד, כג]: "אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך ולא תאמר אני העשרתי את אברם". ונתן מעשר מכל השלל למלכי צדק. כל אלה הם נגד מדת הקנאה. ורוח נמוכה, שאינו מבקש כבוד, אלא ענוה, וכמו שאמר [בראשית יח, כז]: "ואנכי עפר ואפר". ונפש שפלה, שהיה רחוק מתאוות גופניות, כמו שאמר לשרה אשתו [בראשית יב, יא]: "הנה נא ידעתי כי אישה יפת מראה את".
ואמרו [בבא בתרא טז.] שאפילו לא הסתכל באשתו שכתוב: "הנה נא ידעתי", יוצא מזה שעד עכשיו הוא לא ידע ששרה יפה, מתוך הצניעות שהיתה בו, ונאמר [בראשית כא, יא]: "וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודות בנו", הורע לו עליו שיצא לתרבות רעה, ועל שילוחה של הגר לא הורע לו, אף על פי שהיתה אשתו.
וחילוף הדברים אצל בלעם, שהיתה לו עין רעה, שנאמר [במדבר כד, ב]: "וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שוכן לשבטיו" וכו'. ופירש רש"י: ביקש להכניס בהם עין רעה, [שרצה להזכיר עליהם עון העגל ולקללם, ולא עלתה בידו, והוצרך לברכם. (הרשב"ץ)]. והיה לו רוח גבוהה, שואף כבוד, כמו שאמר [במדבר כב, יג]: "כי מאן ה' לתתי להלוך עמכם". אלא עם שרים גדולים מכם, מפני שהוא חפץ בכבודי. וכן פירש רש"י שם: "למדנו מכאן שרוחו גבוהה וחומד כבוד". עד כאן.
ולכן כתוב [שם כב, טו]: "ויוסף עוד בלק שלוח שרים רבים ונכבדים מאלה". והיתה לו נפש רחבה לתאוות ממון, שאמר [במדבר כב, יח]: "אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב", ופירש רש"י שם: "למדנו מכאן שנפשו רחבה, ומחמד ממון אחרים. אמר, ראוי לו לבלק לתת לי כל הכסף והזהב שלו, שאילו היה שוכר חיילים רבים להלחם כנגדם ספק נוצח ספק אינו נוצח, ואני ודאי נוצח". ולא היה גבול לתאותו, עד שהיה בועל את אתונו, [וכמבואר בסנהדרין קו סע"א].
וכן אמרו במדרש תנחומא [בלק, ט]: בזה הלשון: "אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב", מכאן אתה למד שהיה בבלעם עין רעה רוח גבוהה ונפש רחבה. עין רעה, שנאמר [במדבר כד, ב]: "וישא בלעם את עיניו וכו"'. ורוח גבוהה, שנאמר [במדבר כב, יג]: "מאן ה' לתתי להלוך עמכם". נפש רחבה, "אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב". עד כאן. וכן הוא במדרש רבה [פרשת בלק פרשה כ סי' ט].
בלעם היתה לו רוח גבוהה – גרסינן בסוטה [דף ד:] אמר רבי שמעון בר יוחאי, כל אדם שהוא גס רוח, כאילו עובד עבודה זרה, כתוב כאן [משלי טז, ה], "תועבת ה' כל גבה לב". וכתוב שם [דברים ז, כו]: "ולא תביא תועבה אל ביתך. שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו כי חרם הוא". רבי חמא בר חנינא אמר כאילו בא על כל העריות. כתוב כאן: "תועבת ה' כל גבה לב", וכתוב שם [ויקרא יח, כז]: "כי את כל התועבות האל עשו אנשי הארץ אשר לפניכם". ואמר רבי יוחנן: כל המתגאה כאילו כופר בעיקר, שנאמר [דברים ח, יד]: "ורם לבבך ושכחת את ה"'. אמר רבי אלעזר כל שהוא גס רוח ראוי לגודעו כאשרה, כתוב כאן [ישעיה י, לג]: "ורמי הקומה גדועים", וכתוב שם [דברים ז, ה]: "ואשריהם תגדעון". ואין עפרו ננער בתחיית המתים, שנאמר [ישעיהו כו, יט]: "הקיצו ורננו שוכני עפר", מי שנעשה שכן לעפר בחייו.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב דוד גבריאל שליט"א
ואנכי עפר ואפר – מעלות הענווה
הרב דוד גבריאל שליט"א
——————————————————————————–
ילקוט נפלא במעלת הענווה וגנות גסי הרוח – ליקט וערך בעזרת החונן לאדם דעת – דוד גבריאל
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5