——–
'ומלבשתו ענוה ויראת חטא' – כי המידות הן כמלבוש האדם, וכמו שכתוב באיוב [כט יד]: "צדק לבשתי וילבשני". והעוסק בתורה לשמה, רואה גדולת רבותינו ז"ל עומק עיונם וחריפותם, ואז מתלבשת בו הענוה, ויחשוב שפלותו נגד רוממות רבותינו ז"ל, ונגד רוממות שמו יתברך, "כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה" [משלי ב, ו].
הגאון בעל "חפץ חיים" היה עניו מאוד, הוא לא ראה על עצמו שום יתרון ומעלה על אנשי העולם, והיה טוען: הייתכן שאדם יתגאה או יחשוב שמגיע לו שכר על שאכל או שתה?! והרי הוא אוכל להנאת עצמו בכדי שיהיה בריא, ובמה שונה אפוא המזון הרוחני מן המזון הגשמי?! והלא גם התורה והמצוות הם לטובתנו, כמו שנאמר [דברים ו, כד]: "ויצונו ה' לעשות את כל החוקים האלה ליראה את ה' אלוקינו לטוב לנו כל הימים לחיותינו כהיום הזה", אם כן מה יתרון יש לאדם שמקיים את חובתו ותכליתו?! ובהיות שלא הרגיש בעצמו שום מעלה יתירה משאר העם, התנהג כבעל בית פשוט, לא לבש אצטלא דרבנן [בגד חשוב], אלא בגדים פשוטים, ולראשו חבש קסקט כמנהג בעלי בתים בעירו. בהסכמות על ספריו לא הרשה לרבנים המסכימים לדבר בשבח המחבר, כי אם בשבח הספר ותועלתו לרבים, ובכל הדרכים האפשריות השתדל למעט דמותו.
גם בדרשותיו נמנע מלומר דברי תוכחה קשים, אלא כעין שיחה משותפת להתעוררות שכללה גם את עצמו. בהקדמתו לספרו ליקוטי הלכות כותב: "אני השפל והעני בתורה ובמעשים טובים אינני יודע בתורה אפילו הלכה אחת על בוריה, ולא מצוה אחת בשלמותה, בטל אני באלף אלפים נגד הראשונים, ואני רק כשמש קטן בבית המדרש שמביא ספרי הרי"ף והרמב"ם ושאר ספרים על השולחן ללמוד בהם" וכו'.
כמה נפלאת ענותנותו. ואנחנו מה נענה אחריו, כי דלונו מאוד. לא לחינם זכה שפוסקים הלכה מתוך ספרו הגדול משנה ברורה, אלא בזכות גדולתו וענותו.
שלשה גדולים בתורה שהיו בדורו של מרן הבית יוסף, רבנו יוסף קארו, ורבנו יוסף טאיטצאק, ורבנו יוסף בן לב [מהריב"ל], כל אחד מהם היה ראוי למלאכה זו, לחבר על הטור ספר מקיף וכולל מכל הפוסקים. והסכימו מן השמים, ותינתן דת, שהחיבור יהיה על ידי מרן הקדוש רבנו יוסף קארו, מפני ענותנותו היתרה.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב דוד גבריאל שליט"א
ואנכי עפר ואפר – מעלות הענווה
הרב דוד גבריאל שליט"א
——————————————————————————–
ילקוט נפלא במעלת הענווה וגנות גסי הרוח – ליקט וערך בעזרת החונן לאדם דעת – דוד גבריאל
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5