——–
במלך נאמר: "לבלתי רום לבבו מאחיו". אם הזהירה תורה אפילו במלך, כל שכן בהדיוטות, שלא ישתררו זה על זה.
הגאוה מתחלקת לשני חלקים. האחד גאות האדם בגופו. והחלק השני גאות האדם במעלות חכמתו ובמעשיו. גאות האדם בגופו יש בה שני חלקים. האחד טוב, והאחד רע. וזאת היא גאות האדם בגופו הרעה: בעת שתתגבר הגאוה בלב האדם, אז תמשול על האדם מקדקודו עד כף רגלו, בראשו ובגרונו. כדכתיב [ישעיה ג, טז]: "יען כי גבהו בנות ציון ותלכנה נטויות גרון". בידיו וברגליו, דכתיב [תהלים לו, יב]: "אל תבואני רגל גאוה ויד רשעים אל תנידני". ועל רגל גאוה נענשה בת רבי חנינא בן תרדיון, שנגזר עליה לישב בקובה [אוהל] של זונות, כי פעם אחת הלכה לפני גדולי רומי, ושמעה שאמרו: "כמה נאות פסיעותיה של ריבה זו" ואז דקדקה יותר בפסיעותיה [עבודה זרה יח.]. בעיניים כדכתיב [משלי ו, יז]: "עיניים רמות". באוזניים, לא ישמע דברי העניים האומללים. בריח אפו, בעמדו אצל עניים או כשנכנס לבתיהם, הם סרוחים בעיניו. ואף בדבריו ידבר על צדיק עתק בגאוה. וגם נכרת בעניין מאכל ומשקה ומלבושי בגדי גאוה מלבושי נכרי, ועל זה הוזהרנו בתורת משה. שנאמר [ויקרא כ, כג]: "ולא תלכו בחוקות הגוי". וכתיב [שם יח, ג]: "ובחוקותיהם לא תלכו". ונאמר [דברים יב, ל]: "השמר לך פן תנקש אחריהם". הכל בעניין אחד הוא מזהיר, שיהא ישראל מובדל במלבושיו ובדבריו ובכל מנהגיו מן הגויים, וכן הוא אומר [ויקרא כ, כו]: "ואבדיל אתכם מן העמים".
"תועבת ה' כל גבה לב" [משלי טז, ה], מה פירוש? אדם גאותן נמסר ביד יצרו, כי אין עזר השם עמו, אחרי אשר הוא תועבת השם. ואפילו לא נתגאה על שום אדם לא בדיבור ולא במעשה, אך בליבו לבד הוא מתגאה, נקרא תועבה, שנאמר: "תועבת ה' כל גבה לב". אפילו אין לו גבהות אלא בלב נקרא תועבה. אמרו רבותינו: כל מי שיש בו גסות הרוח, כאילו עובד עבודת כוכבים. כתיב הכא [משלי, שם]: "תועבת ה' כל גבה לב" וכתיב התם [דברים ז, כו] "לא תביא תועבה אל ביתך" [סוטה ד:].
ויש אומרים כאילו בא על העריות, דכתיב [ויקרא יח, כז]: "כי את כל התועבות האל עשו וגו"'. ויש אומרים: כאילו בנה במה. ואמרו [שם ה.]: כל אדם שיש בו גסות הרוח, מתמעט. שנאמר [איוב כד, כד]: "רומו מעט". וראוי לגדעו כאשרה; שנאמר [ישעיה י, לג]: "ורמי הקומה גדועים". ואין עפרו ננער, והשכינה מיללת עליו, ואמר הקדוש ברוך הוא: אין אני והוא יכולין לדור בעולם, שנאמר [תהלים קא, ה]: "גבה עיניים ורחב לבב אותו לא אוכל". ואמרו [בבא בתרא צח.]: האי מאן דיהיר, אפילו אאינשי ביתיה לא מתקבל, [הגאותן אפילו על אנשי ביתו לא מתקבל]. שנאמר [חבקוק ב, ה]: "גבר יהיר ולא ינוה". אפילו בנוה שלו. התוצאות של הגאוה מביאות לידי רדיפת ממון להשתרר על בני אדם.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב דוד גבריאל שליט"א
ואנכי עפר ואפר – מעלות הענווה
הרב דוד גבריאל שליט"א
——————————————————————————–
ילקוט נפלא במעלת הענווה וגנות גסי הרוח – ליקט וערך בעזרת החונן לאדם דעת – דוד גבריאל
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5