——–
בוא וראה כמה גדולה מדת הענוה ושפלות הרוח, כי משה רבנו, עליו השלום, שנשלמו בו מעלות המידות ומעלות השכליות יותר מכל בן אדם, ומוסף לזה שהיה שלם במדרגות הנבואה יותר מכל נביא, ואמרו עליו, שהיה אב בתורה, אב בחכמה, אב בנבואה, ומכל זה לא שבחו הקדוש ברוך הוא אלא במידת הענוה, שכתוב: [במדבר יב, ג]: "והאיש משה עניו מאד" וגו'.
שנינו במסכת כלה: דרכן של תלמידי חכמים, עניו ושפל רוח. ואמרינן עלה בגמרא: מאיפה אלו המילים? שכתוב: [צפניה ב, ג]: "בקשו את ה' כל ענוי הארץ אשר משפטו פעלו בקשו צדק בקשו ענוה" ואמרו על זה בגמרא: עניו מנין? ממשה רבנו שכתוב: "והאיש משה עניו מאד", בשביל הענוה נשתבח, שנאמר: [במדבר יב, ז]: "לא כן עבדי משה" וגו' ושפל רוח מנין? מאהרן, שכתוב [מלאכי ב, ז – ח]: "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה וגו' תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא נמצא" וגו' ואין לך שפל רוח יותר מרודף שלום, וחשוב בדעתך: איך רודף שלום אם אינו משפיל רוחו. הא כיצד? אדם מקללו, אומר: שלום לו, אדם מריב עמו, ושותק, ועוד, אם רבו שנים הוא משפיל רוחו והולך אצל זה ומרצהו וכן לזה. וכן היתה אומנותו של אהרן וכו'.
ואם יביט אדם מאין נולד ולאן עתיד לילך יהא תמיד שפל רוח וינצל מעבירה, כמו ששנינו באבות [ג, א]: "עקביא בן מהללאל אומר: הסתכל בשלשה דברים ואין אתה בא לידי עברה: דע מאין באת ולאן אתה הולך" וכו'.
והשפלות לאדם בעולם הזה מביאתו לכבוד העולם הבא, שאין לו ערך ודמיון, דגרסינן בפרק קמא דמגילה [דף טו:]: אמר רבי חנינא: עתיד הקדוש ברוך הוא להיות עטרה בראש כל צדיק וצדיק שכתוב: [ישעיה כח, ה]: "ביום ההוא יהיה ה' צבאות לעטרת צבי ולצפירת תפארה לשאר עמו" מה הפרוש "לעטרת צבי"?! לעושין צביונו, "ולצפירת תפארה", למצפין תפארתו. יכול לכל? תלמוד לומר: "לשאר עמו", למי שמשים עצמו כשיריים. "ולרוח משפט" [שם, ו]: זה הדן את יצרו. ו"ליושב על המשפט" [שם], זה הדן דין אמת לאמתו. "ולגבורה" [שם], זה המתגבר על יצרו וזוכה לבנים. "משיבי מלחמה" [שם], אלו שנושאין ונותנים במלחמתה של תורה. "שערה" [שם] שמשכימין ומעריבין לשערי בתי כנסיות ובתי מדרשות. אמרה מדת הדין לפני הקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם, מה נשתנו אלו מאלו? אמר לה: "וגם אלה ביין שגו" וגו' [שב, ז] ואין "פקו" אלא גיהינום, שנאמר: "פקו פליליה" [שם] ואין "פליליה" אלא דינים שנאמר [שמות כא, כב]: "ונתן בפללים" וגרסינן במסכת סנהדרין, פרק אלו הנחנקים [דף פח:]: שלחו מתם [כלומר משם – מארץ ישראל]: אי זהו בן העולם הבא? ענותן ושפל ברך, נכנס כפוף ויוצא כפוף וגורס תמיד בתורה ולא מחזיק טובה לעצמו. נתנו עיניהם רבנן ברב עולא בר אבא.
וגם מביאתו לאדם לאריכות חיי העולם הזה, כדגרסינן בפרק חלק [שם צב.]: "ואמר רבי אלעזר: לעולם הוי קבל וענו וקיים. אמר רבי זירא: אף אנו ככה למדנו: "בית אפל אין פותחין בו חלונות לראות את נגעו".
מפה נלמד שאותם שהם שפלי רוח ונשברי לב קרובים יותר אל השם יתברך והוא שומע תפלתם, כדגרסינן בפסיקתא: "אמר רבי אבא בר יודן: מה שפסל הקדוש ברוך הוא בבהמה הכשיר באדם: פסל בבהמה "עורת או שבור" [ויקרא כב, כב] והכשיר באדם "לב נשבר ונדכה" [תהלים נא, יט].
אמר רבי אלכסנדראי: ההדיוט אם משתמש בכלי שבור גנאי הוא לו, אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, אלא כל תשמישיו כלים שבורים, שנאמר [תהלים לד, יט]: "קרוב ה' לנשברי לב" [תהלים לד, יט] וכתוב [שם קמז, ג]: "הרופא לשבורי לב" וכתוב [שם לד, יט]: "ואת דכאי רוח יושיע" וכתוב: "לב נשבר ונדכה" וגו'.
ולמדנו גם בסנהדרין, פרק נגמר הדין [דף מג:]: אמר רבי יהושע בן לוי: כל הזובח את יצרו ומתודה עליו כאלו כבדו להקדוש ברוך הוא בשני עולמות, העולם הזה והעולם הבא, שנאמר [תהלים נ, כא]: "זובח תודה יכבדנני": ואמר רבי יהושע בן לוי: כל המקריב עולה שכר עולה בידו, מנחה – שכר מנחה בידו אבל מי שדעתו שפלה עליו מעלה עליו הכתוב כאלו הקריב כל הקורבנות כולן, שנאמר: "זבחי אלוקים רוח נשברה" וגו' [שם, נא].
ולפי שהלב הוא המלך והמנהיג לכל האיברים שבגוף על כן צריך לקיים ההכנעה והשפלות מליבו של אדם ומהלב תבוא להנהיג בה כל מידותיו וכל דבריו.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב דוד גבריאל שליט"א
ואנכי עפר ואפר – מעלות הענווה
הרב דוד גבריאל שליט"א
——————————————————————————–
ילקוט נפלא במעלת הענווה וגנות גסי הרוח – ליקט וערך בעזרת החונן לאדם דעת – דוד גבריאל
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5