——–
כבר ידעת מה ארע לקרח ועדתו מחמת גאותו, שבקש להתגדל ולקח גדולה שלא נתנה לו מן השמים, ומתוך כך נכנס למחלוקת, ומן המחלוקת יצאה קנאה ושנאה. וכל אלו מידות פחותות מאוד, כאשר יתבאר בעזרת השם.
סוף דבר, כל המקשט את גופו כדי להתגאות, הרי זה שוכח את השם ברוך הוא, ולא יחוש על המצוות, ולא ירדוף אחר מעשים טובים, כי כל כונתו לענג את עצמו, לקשט גופו הכלֶה, אשר אחריתו רמה ותולעה. והמקשט גופו, הוא קרוב לזימה, כי יתראה לפני נשים לישא חן בעיניהן, ומתוך כך יתקרב אצלן, ויבוא לידי שחוק וקלות ראש. וגם האישה המתקשטת לפני האנשים, בזה היא מדלקת לבם ומכנסת הרהורים בלבם, ובזה ענשה גדול מאוד, שהיא נותנת מכשול לפני רבים. הלוא אסרו חכמים [עבודה זרה כ:]: להסתכל בבגדי צבעונים של נשים השטוחים בכותל, אפילו כשאינה מלובשת בהן, כל שכן שיש עונש גדול לאישה המתקשטת לפני אנשים המסתכלים בה.
ועוד הגאוה מביאה לידי תאוה. כי המתגאה ליבו רחב ומתאוה לכל דבר. והתאוה היא המידה הרעה שבכל המידות, כי יתאוה מחמת גאותו להתלבש בבגדים יקרים ולבנות פלטרין גדולים ולאכול מאכלים טובים. כי המתגאה לעולם לדברים גבוהים יחמוד, ואולי אינה משיגה ידו לדברים אלו, ומתוך כך יבוא לידי גנבה וגזל, כי המתגאה לבו חומד רוחב כיס להתעשר, ולא יהיה שמח בחלקו, כי ימעט בעיניו מה שיש לו, לפי רוב הוצאות תאות גאותו. ועוד הגאוה גורמת, שלא יהא סבלן לסבול עול הבריות. ואין צורך להאריך בפחיתת מי שאינו סבלן, כי ידוע הוא לכל.
וזאת היא גאות הגוף שהיא טובה: שמא יאמר אדם הואיל והגאוה היא מדה רעה כל כך, אפרוש ממנה ביותר, עד שלא יאכל בשר ולא ישתה יין, ולא ישא אישה, ולא ישב בדירה נאה, ולא ילבש מלבוש נאה, אלא השק והצמר, ובגדים קרועים ומלוכלכים, וישתמש בכלים מלוכלכים ומאוסים, ולא ירחץ פניו ידיו ורגליו, עד שישחיר תארו משאר אנשים. וכל זה כדי שיתרחק מן הגאוה עד שלא יוכל להתקרב אליה יותר.
המהלך בדרך זה נקרא "חוטא". הרי הוא אומר בנזיר [במדבר ו, יא]: "וכפר עליו מאשר חטא על הנפש", אמרו חכמים [תענית יא.]: ומה זה שלא ציער עצמו אלא מן היין נקרא חוטא, המצער עצמו מכל דבר על אחת כמה וכמה. ועוד אמרו חכמים [ירושלמי נדרים ט, א]: "לא דיך מה שאסרה תורה, אלא שאתה אוסר עליך דברים אחרים? ועל עניין זה וכיוצא בזה אמר שלמה [קהלת ז, טז]: "אל תהי צדיק הרבה ואל תתחכם יותר, למה תשומם".
הדרך הישר באדם, שיהא נקי בכל ענייניו, כי הנקיות הוא גדר של מעשים טובים. כיצד? ילבש בגדים בינוניים, ולא מלבושים יקרים ונאים מאוד שהכל מסתכלים בהם, ולא מלבושים עניים המבזים לובשם, אלא בגדים בינוניים נאים ונקיים, העני לפי עוניו והעשיר לפי עושרו. ואסור שימצא כתם או שמנונית על בגדיו, ולא יהיו קרועים, ולא יהיו מתוקנים כבגדי גסי הרוח.
גם מאכלו יהא נקי, ולא יאכל מעדני מלך, אך מאכל בינוני ומשקה בינוני לפי השגת ידו. ולא ישתה ולא יאכל בכלים מאוסים, פן יעבור: ב"אל תשקצו את נפשותיכם" [ויקרא יא, מג] אלא הכל יהא בנקיות. גם שולחנו גם מיטתו יהיו נקיים, וכל ענייניו יהיו נקיים. גם גופו יהא נקי ולא מזוהם, אך יזהר לרחוץ פניו ידיו ורגליו, גם כל גופו, לעיתים קרובות. כאשר מצינו בהלל הזקן [ויקרא רבה לד, ג]: שבשעה שהיה נפטר מתלמידיו היה מהלך והולך, אמרו לו להיכן אתה הולך, אמר להם: לעשות מצוה. אמרו לו: וכי מה מצוה זו? אמר להם: לרחוץ בבית המרחץ. אמרו לו: וכי זו מצוה היא? אמר להם: הן. ומה איקונין של מלכים, שמעמידים אותן בבתי תאטראות ובבתי קירקסאות, מי שממונה עליהן הוא מורקן ושוטפן והן מעלים לו מזונות, ולא עוד אלא שהוא מתגדל בגדולי מלכות. אנו שנבראנו בצלם ובדמות, שנאמר [בראשית ט, ו]: "כי בצלם אלוקים עשה את האדם". על אחת כמה וכמה. ועוד כתיב [משלי טז, ד]: "כל פעל ה' למענהו". וכל הנזהר בדברים האלו לשם מצוה, ולא כדי להתקשט ולהתגאות, אף על פי שאלו דברים הנראים כמו גאוה, כיון שכונתו לשם שמים יש בה מצוה.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב דוד גבריאל שליט"א
ואנכי עפר ואפר – מעלות הענווה
הרב דוד גבריאל שליט"א
——————————————————————————–
ילקוט נפלא במעלת הענווה וגנות גסי הרוח – ליקט וערך בעזרת החונן לאדם דעת – דוד גבריאל
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5